א מתני' ובמה אינה יוצאת לא יצא הגמל במטוטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל בהמה לא יקשור גמלים זה לזה וימשך אבל מכניס חבלים בתוך ידו ובלבד שלא יכרוך, תנא לא יצא הגמל במטולטלת התלויה בחוטרתו שיכנס בו הרוח אבל יוצא הוא בזנבו הקשורה בחוטרתו שלא תכנס בו הרוח, אמר רבה בר ר"ה … להמשך קריאה
א מתני' חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו, הזכרים יוצאין לבובין והרחלים יוצאת שחוזות כבולות וכבונות והעזים צרורות ר' יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלים הכבונות ר' יהודה אומר עזים יוצאין צרורין ליבש אבל לא לחלב. חמור יוצא במרדעת אמר שמואל והיא שקשורה בו מע"ש וכן הלכה תנ"ה יוצא חמור במרדעת בזמן שהיא קשורה … להמשך קריאה
א במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה, יוצא הגמל באיפסר והנקה בחטם והלבדקים בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי שיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ומזין עליהן וטובלין במקומן, מאי נאקה בחטם אמר רבב"ח חמארא לובא בפגא דפרזלא פי' חמור ממקום ששמו לובו כדכתיב ולובים וכושים במצעדיו וגרסינן בירושלמי גרים הבאים מליבו מהו להמתין להן ג' דורות, … להמשך קריאה
א גרסינן בעירובין בפרק הדר עם הנכרי אמר עולא אמר ר' יוחנן קרפוף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אפילו כור אפילו כורים וזרק מרה"ר לתוכו חייב מ"ט מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין ואמרינן עלה מתיב רב הונא בר חיננא סלע שבים שגבוה יו"ד ורחב ד' אין מטלטלין לא מן הים לתוכו ולא מתוכו לים … להמשך קריאה
א אמר רב חסדא נעץ קנה ברה"י וזרק ונח על גביו אפילו גבוה ק' אמה חייב שרה"י עולה עד לרקיע ואמרי' נימא כרבי אמרה דתניא זרק ונח ע"ג זיז כל שהו רבי מחייב וחכמים פוטרים, אמר אביי ברה"י דכ"ע לא פליגו דרה"י עולה עד לרקיע והכא באילן העומד ברה"י ונופו נוטה לרה"ר וזרק מרה"ר ונח … להמשך קריאה
א ת"ר מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע ד' אמות חייב פחות מד"א פטור מאי קמ"ל רשויות מצטרפות ולא אמרינן קלוטה כמי שהונחה כגון דקאים ברה"ר בקצהו במקום שאין לפניו מרה"ר אלא מעט לבד ורה"י סמוכה לה ורה"ר אחרת סמוכה לאותה רה"י וזרק מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע ועבר החפץ בזריקה אמה אחת ברה"ר האחרת או שתים בזו … להמשך קריאה
א פשיטא נתכוין לזרוק ח' וזרק ד' הרי כתב שם משמעון דעביד לי' מקצת מחשבתו צריך הוא להגיע את החפץ לח' אמות וכיון שקרבה ד' הרי היא בעצמה מלאכה וגם מלאכת מחשבת קרינן בי' שהרי קירב את החפץ למקום מחשבתו ודמי כמאן דכתב נח מנחור וחייב אבל אם חשב לזרוק ד' אמות וזרק ה' שהרי … להמשך קריאה
א הזורק מרה"ר לרה"י או מרה"י לרה"ר חייב מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע ר' עקיבא מחייב וחכמים פוטרין והוצאה דזריקה תולדה דהוצאה והוצאה כתיב וקרוייה מלאכה כדכתיב לעיל בירושלמי ובדידן נמי אמרינן זריקה תולדה דהוצאה הוצאה גופה היכא כתיבא אמר ר' יונתן דאמר קרא ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו' משה היכא הוה יתיב במחנה לוייה … להמשך קריאה
א גירסא ירוש' מנין שהוצאה קרויה מלאכה ר' יוסי בשם ר' יונתן ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא נמנעו העם מלהוציא מבתיהן ולתת לגזברין, ר' אחא בשם ר' חייא אפילו הכנסה את שמע מינה כשם שנמנעו העם מלהוציא ולתת לגזברין כך נמנעו הגזברין לקבל … להמשך קריאה
א וקיי"ל דבשבת כל המוציא מרשות לרשות הוי לה מאבות מלאכות וכדתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הלכך כל בר ישראל דמפיק מידי מרה"י לרה"ר חייב בר [דמפיק] מידי דלית לי' שיעור כמו שאנו עתידין לפרש בשיעורי הוצאה, ומאן דמפיק מרה"י לרה"ר או דמעייל מרה"ר לרה"י במזיד חייב סקילה בשוגג חייב חטאת, והיא דעביד עקירה … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק אלו דברים בפסח למחר מי שפסחו טלה תוחב לו הסכין בצמר גדי תוחבו לו בין קרניו ומקשי עלה התם והלא מחמר ופרקינן מחמר כלאחר יד היא שהיא שלא כדרך המחמרין שכל העושה בשבת שלא כדרך מלאכה כלאחר יד מיקרי וכן המחמר נמי בגדי וטלה מה שאין דרכן לעשות כן כלאחר יד מיקרי … להמשך קריאה
א מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי אם אין עמו נכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאין ניטלין מתיר את החבלים והשקין נופלין, מ"ט שרו לי' רבנן למיתן כיסו לנכרי קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד על ממונו ואי לא שריית ליה אתי לאתויי ד' אמות ברה"ר, אמר … להמשך קריאה
א הלכות הילוך וזריקה והוצאה וטלטולי שבת: ת"ר לדעת כי אני ד' מקדישכם א"ל הקב"ה למשה משה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה להן לישראל לך והודיע אותם מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו, אר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי כל מצות שנתן להם הקב"ה לישראל נתן … להמשך קריאה
א [גרסינן] בירושלמי פרק אלו קשרים ר' חגי בשם ר', לא נתנו ימים טובים ושבתות אלא לאכילה ולשתיה ועל ידי שהפה סריח התירו לו לעסוק בדברי תורה, ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא לא נתנו ימים טובים ושבתות אלא לעסוק בדברי תורה בחול על ידי שהוא סרוח ואין לו פנאי בחול נתנו לו ימים … להמשך קריאה
א תפילת מנחה דשבת נהגו כל ישראל להקדימה ולהתפללה משבע שעות ולמעלה כדמתרמי עונה דידה. תנן בשבת כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן. ומפרש שקורין בהן בצבור תורה ונביאים דקרינן ספרא ואפטרתא ושאין קורין בהן כתובים ופירש לקמן מפני מה אין קורין בהן כיון דתנא בתורה ובנביאים … להמשך קריאה
א וקדושא דשבתא דיומא כדקאמרינן אין לי אלא בלילה ביום מנין ת"ל זכור את יום השבת, ביום מאי [מברך] אמר רב יהודא ב"פ הגפן לבד, ומאן דמברך ביום בהדי בפה"ג מקדש השבת טועה וכבר פירשנוה זה בהלכות קדוש, ואיכאן חיצונים נמי דאמרי בבורא פה"ג דקדושא דיומא אשר ברא יין עסיס ותירוש משמח אלהים ואנשים הא … להמשך קריאה
א ומבעי ליה לאיניש למטרח בערב שבת לתקוני מגדא ופירי לצורך השבת חדא מפני עונג שבת ועוד להשלים מאה ברכות וכדגרסינן בפרק התכלת חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום אמר רב אויא בשבתות ובימים טובים דלא נפישי ברכות ממליא להו באיספרמקי ומיגדי הלכך באורתא בערב שבת חסרי להו י"א ברכות מתפלת ערבית אייתי חדא … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק יו"ט שחל להיות בע"ש תנא תחליפא אבוה דרבנאי חוזאה ואמרי לה אחוה דרבנאי כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה ועד ר"ה חוץ מהוצאות שבתות והוצאות ימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם פיחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו. תניא אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת … להמשך קריאה
א אמר ר' יוסי יהי חלקי עם אוכלי ג' סעודות בשבת והואיל וג' סעודות מצוה רבה היא מכל הני אנפי דפרשינן צריך איניש להיות נזהר בהו ולא ליפשע מלמעבידינהו, מיהו אצטרוכינן לפרושי דנהגו בהו עלמא בתרי אנפי, איכא מאן דנהיג למעבדינהו זה אחר זה כגון שיש לאדם שני תבשילין או כפום מאי דאית ליה ומקרב … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כל כתבי הקודש מצילין מזון ג' סעודות הראוי לאדם לאדם וכו'. ת"ר שכח פת בתנור וקידש עליו היום מצילין מזון ג' סעודות ואומר לאחרים באו והצילו לכם כשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין ואע"ג דרדיית הפת חכמה ואינו מלאכה אפ"ה כמה דאפשר לשנויי משנינן. ואמר רבא חייב אדם לבצוע על שתי … להמשך קריאה
א ולאחר שמשלים ש"צ תפלת המוספין אומר קדיש ונפטרין העם לבתיהן מיהו נהגו רבנן וכן כל כנסיות דאית בהו בני תורה דלא נפקי מבי כנישתא לאלתר עד דקבעי פירקא ומקדשי עליו קדושא דאגדתא ומניהו נמי דנהיגי למימר בתר פירקא ובא לציון ואני זאת בריתי אותם וקדושא דסידרא והדר מקדשי קדושא דאגדתא והאי פירקא דקאמרי מאי … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק תפלת השחר ושל מוספין כל היום רבי יהודא אומר עד שבע שעות ואמרינן בגמ' ושל מוספין כל היום א"ר יוחנן ואעפ"כ אם עיכב כל כך נקרא פושע ר' יהודא אומר עד ז' שעות אריב"ל כל המתפלל תפלת המוספין לאחר ז' שעות לר' יהודא עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי. א"ר יוחנן אסור … להמשך קריאה
א ולאחר שמפטירין בנביא ומתרגמינין אי איכא דרושא דדריש בדברי תורה שפיר דמי למידרש מקמי דליהדר ס"ת למקומה דכבוד תורה היא למידרש בדברי תורה קמי ס"ת והדר מפטיר בקידושא דאגדתא והדר פתח בתהלה לדוד ומהדרי ס"ת למקומו ואיכא מקומות טובא דנהגי שלוחא דצבורא לברוכי לצבורא בס"ת ולמבעי עליהון רחמי כפי הזמן והצורך ואנן לעניות דעתן … להמשך קריאה
א וכל היכא דמפקין תרי ספרא קרי המפטיר בספרא בתרא ומפטיר באותו ענין וכן נמי בר"ח טבת ור"ח אדר שחלו להיות בשבת דמפקינן תלתא ספרי מפטיר קרא בבתרא שהיא פרשת חנוכה ושקלים ומפטיר בדחנוכה ובשקלים ביהוידע דאמר ר' יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין באחד בענינו של היום ואחד בשל … להמשך קריאה
א המפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים וה"מ דלא סליק ענינא אבל סליק ענינא פוסק אע"פ שלא קרא כ"א פסוקים ואפילו היכא דלא סליק ענינא נמי הא תנא ר' חלפתא בר' שאול לא שנו אלא במקום שאין מתורגמין אבל במקום שיש מתורגמין פוסק ובירושלמי כתב במקום שאין מתורגמין קורין ג' א"ר חלבו קומי ר' אבהו … להמשך קריאה
א ספר העזרה היה נגלל לסופו וס"ת נגלל לאמצעיתו וטעמא מאי ס"ת דעלמא [קורין בו] תמיד יש בו שני עמודים ושתי כריכות מפה ומפה ומקום הנרתיק רחבין הלכך נגלל לאמצעיתו אבל ספר עזרה שלא היו קורין בו תמיד אלא מונח היה במקומו שנאמר ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' נגלל לסופו ועוד שהיה מקומו דחוק … להמשך קריאה