א מד. הלכות חנוכה ודין התפלה ב בכ״ה בכסלו יומי חנוכה אנון דלא להתענאה בהון ודלא למספד בהון. כי בבית שני כשמלכה מלכות יון גזרו שמד על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות ופשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו כו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מפניה׳ ולחצום לחץ גדול עד … להמשך קריאה
א מג. דין תפלת ראש חדש והלכותיו ודין ברכת הלבנה והברכה ב ערבית שחרית ומנחה מתפלל אדם תפלתו כשאר ימות השנה וכולל בעבודה יעלה ויבא. טעה ולא אמר יעלה ויבא אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לעבודה בין יחיד בין שליח צבור כשמתפלל בלחש שאין בכך טורח צבור. ואם השלים תפלתו חוזר לראש התפלה ומזכיר. … להמשך קריאה
א מב. דין הימים שאין נופלין על פניהם ואין אומרים למנצח ושיר מזמור ב כתב ה״ר נתן ז״ל אלו הימים שאין נופלין על פניהם כל יומי ניסן מפני שארעו בו ניסים ובערב הפסח וממחרת הפסח אין אומרי׳ למנצח דערב הרגל כרגל וצפרא דרגלא כרגלא ומר״ח סיון עד ד׳ ימים אחר עצרת. ור״מ היה אומר ד׳ … להמשך קריאה
א מא. דין תפלת מוצאי שבת ודין הבדלה ב במוצאי שבת מאחרין לבא לבית הכנסת כדי להוסיף מחול על הקדש ופותחין והוא רחום כמו בחול וקורין ק״ש בברכותיה כמו בחול ואומרים ברוך ה׳ לעולם. וכתב ה״ר נתן ז״ל מבעי ליה לארוכי כי היכי דנתצל מהזיקא דההוא שבתא. ואומר יראו עינינו כמו בחול ואומ׳ קדיש זוטא … להמשך קריאה
א מ. דין מנחה ב פותח החזן אשרי ואחריו אומ׳ ובא לציון וכל סדר קדושה שלא אמרו אותו בשחר מפני טורח צבור שלא יכבד על הזקנים והעוברות והמניקות אם יאחרו כל כך בבית הכנסת ויצומו עד אחרי אומרם כל הסדר. ג ואחר אומר קדיש קצר. ואחר אומר ואני תפלתי וכו׳. ולפיכך נהגו לומר פסוק זה … להמשך קריאה
א לט. דין סדר סעודת שבת שחרית ב הולכין לבתיהן ומוצאין שלחן ערוך ומטה מוצעת ויין מזוג ומוזגין לו את הכוס ומקדש ואומר בפ״ה. ונהגו הקדמונים שהיו אומרים אחר קדוש זה ברוך מקדש השבת בלא מלכות ובלא הזכרה. ויש נוהגין לפתוח קודם קדוש ושמרו בני ישראל את השבת וכו׳. ג ואחר הקדוש פותחין בקול רם … להמשך קריאה
א לח. פירוש פטום הקטרת ב פטום הקטרת בריתא היא במסכת כריתות פרק ראשון פטום פירוש כתישת הסמנין ותקון הקטרת נקרא פטום ואינו לשון דישון כמו שור של פטם אלא לשון תקון וכתישה. שלש מאות וששים ושמונה מנים היו עושין ביחד בכל שנה ושנה ולא היו מפטמין למחצה ולשליש ולרביע כמו שאמרו רז״ל בבריתא זו … להמשך קריאה
א לז. דין להשלים פרשיותיו עם הצבור ודין תפלת יוצר ומוסף ב בשבת בשחרית נהגו להשכי׳ ולסדר כל אח׳ סדר השבוע איש בביתו שנים מקרא ואחד תרגום כמו שאמרו ז״ל לעולם יסדיר אדם פרשיותיו עם הצבור שני׳ מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרו׳ ודיבון. ועוד אמרו ז״ל כל המשלי׳ פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. … להמשך קריאה
א לו. דין פירוש במה מדליקין ב פי׳ לעשות פתילות. לא בלכש פי׳ בגמר׳ שוכא דארזא. והוא עץ יבש ודק ויש בין הקליפות והעץ כעין צמר כדמפרש ואזיל בעמרניתא דאית ביה. ולא בחוסן פי׳ כתנא דדייק ולא נפיץ. והוא מלשון והיה החסון לנעורת שפי׳ שהפשתן החזק יהיה לנעורת כלומ׳ החזק יהיה חלש. ולא בכלך פי׳ … להמשך קריאה
א לה. דין תפלית ערבית של שבת ב בערב שבת באין לבית הכנסת ומתפללין תפלת מנחה כמו בשאר ימי השבוע ואין אומ׳ תחנ׳ מפני כבוד השבת ובגלילו׳ קטולוניי״א נהגו לומר קדיש אחר שהתפללו תפלת המנחה בלחש קודם שיפתח החזן התפלה בקול רם. ואחר תפלת המנחה אומ׳ קדיש ואחר כן פותחין בתפלת ערבית וקורי׳ ק״ש בברכותיה. … להמשך קריאה
א לד. דין ערובי תחומין ב היוצא חוץ לתחום המדינה שלשה פרסאות לוקה מן התור׳ שנאמ׳ אל יצא איש ממקומו כלומ׳ חוץ למחנה ישראל והוא היה י״ב מילין שהן שלשה פרסאות. ומדברי סופרים אין לו לילך חוץ לאלפים אמה חוץ לעיר נמצאת למד שמותר לילך בכל העיר בין גדולה בין קטנה וחוצה לה אלפים אמה … להמשך קריאה
א לג. דין שתופי מבואות ב בכל משתתפין בין בפת בין בשאר אוכלין חוץ מן המלח בפני עצמו והמים בפני עצמן. ערב מים עם מלח נעשו מורייס ומשתתפין בהן ואין משתתפין עם כמהין ופטריות שאינן חשובין אוכל. ושעור האוכל שמשתתפין גרוגרת לכל אחד מבני המבוי עד שיהיו י״ח או פחות אבל אם היו יתר על … להמשך קריאה
א לב. דין עירובי חצרות ב אסור לאדם להוציא מרשות לרשות אפילו כל שהוא ולא ברשות הרבים בלבד אלא אפילו ברשות היחיד אסור כגון מחצר לחצר ומבית לבית בלא ערוב אפילו בחור או בחלון אסור להוציא אבל בערוב מותר. ג והרוצ׳ לערב ערובי בתים וחצרות בינו ובין חברו יקח מן קמחם וילושו יחד ויאפו מן … להמשך קריאה
א לא. דין הלכות שבת והדלקת הנר ודין שלש סעודות ודין הקדוש ב מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי שבתות עושין. שלא לעשות אין עושין. ובכל מקום מן המנחה ולמעלה אין עושין פי׳ הר״מ ממנחה גדולה ולמעלה שהוא משש שעות ומחצה ולמעלה שמא מתוך טרדת המלאכה יבא לידי חלול שבת. אבל סמוך למנחה מותר. ומן המנחה … להמשך קריאה
א ל. דין הטבת חלום ב הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו בפני שלש ויאמר בפניהם ג׳ פעמים חלמא טבא חזאי. ויענו לו חלמא טבא חזית ג׳ פעמים טבא הוא טבא להוי רחמנא לשוייה לטב ולגזרו מן שמיא דליהוי טבא ויהא טבא. ג ואומ׳ כסדר הזה ג׳ פעמים וי״א ה׳ פעמים וי״א שבעה פעמי׳. ד … להמשך קריאה
א כט. דין קריאת שמע על מטתו ב כשיכנס אדם לישן על מטתו בלילו׳ צריך לקרות את שמע סמוך למטתו ואע״פ שקראה בברכותיה שנ׳ אמרו בלבבכם על משכב׳ ודומו סלה. ג ואמרו רז״ל כל הקור׳ את שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שני פיות כמו שנאמ׳ רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם. ותלמיד חכם … להמשך קריאה
א כח. דין תפלת ערבית ב תפלת ערבית אף ע״פ שאינה חובה המתפלל אותה צריך להתפלל אותה מתחלת הלילה עד שיעלה עמוד השחר. ג וזהו סדר התפלה קורין קריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה. ד ומאמתי קורין אותה משעת יציאת הכוכבים עד שיעלה עמוד השחר. וכבר הארכנו במשפט הקריאה ובברכותיה למעלה בהלכות קריאת שמע: ה וקודם … להמשך קריאה
א כז. דין תפלת המנחה ב תפלת המנחה זמנה בתשע שעות ומחצה שבאותה שעה היה קרב תמיד של בין הערבים. ולפי שבערב פסח שחל להיות בשבת שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה אמרו רבו׳ ז״ל שהמתפלל אותה אחר זמן זה יצא. וזו היא נקראת מנחה גדולה. ג וזמן המנחה עד שישאר מן היום שעה אחת … להמשך קריאה
א כו. דין ברכת המזון קצרה ב ברכת המזון קצרה. בא״י אמ״ה הזן את העולם כלו כרוב גדלו המכין לכל בריות מאכלו ושלחנו ערוך לכל בא״י הזן את הכל. ג נודה לאל גואלנו המעדיף מטובו עלינו לא חסר כלום ממאכלנו ברית ותורה וחיים ומזון בא״י על הארץ ועל המזון. ד רחם על עם עני ואביון … להמשך קריאה
א כה. דין הלכות ברכת המזון ב שנים שאכלו כאחד מצוה לחלק. ופר״ש ז״ל בין ברכת המוציא בין ברכת המזון. אמנם אין המנהג רק בברכת המזון והטעם בברכת המזון משום דאסמכו רבנן אקרא דגדלו לה׳ אתי ואין אחד יכול לומ׳ לאחד גדלו ולפיכך אין יכולין לזמן אם לא בשלשה. אבל ברכת המוציא האחד יוציא את … להמשך קריאה
א כד. דין הלכות סעודה וברכת הפירות ב הלכות סעודה. כשאדם בא לסעוד נוטל ידיו תחלה ומברך על נטילת ידים. ג כתב הר״מ אסור לאדם לדבר משעת נטילה עד אחר ברכת המוציא משום הסח הדעת כדאיתא בברכו׳ תכף לנטילה המוציא. ד ולוקח פתו ומברך המוציא לחם מן הארץ. ירושלמי אין מברכין אלא בשעה שהוא פורס. … להמשך קריאה
א כג. דין הלכות נטילת ידים ב הלכות נטילת ידים. כתבו מקצת הגאונים ז״ל שלשון נטילת ידים תקנו על שם הכלי שקורין אנטל והוא מחזיק רביעית כמו שאמרו ז״ל אנפק אנבג אנטל הוא רביעית של תורה. ג כתב הר״מ ז״ל שאין אדם צריך ליטול ידיו מרביעית כי אם לאכילה לפי שלפני תפלה אם אין לו … להמשך קריאה
א כב. דין הלכות ציצית ב הלכות ציצית טלית של צמר צריכ׳ ציצית של צמר ושל פשתים צריכה ציצית של פשתים שבזמן שאין תכלת כלאים אסורין בו ושאר הבגדי׳ חוץ מצמר ופשתים אינן חייבין אלא מדרבנן טלית של פשתן פטור אפילו במינו. וצמר ופשתי׳ בין במינן בין בשאינן מינן פוטרין ושאר מינין במינן פוטרין בשאינן … להמשך קריאה
א כא. דין הלכות תפילין ב אמרו חכמי׳ ז״ל כל הקורא ק״ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. שאלו מקמי רב יהוד׳ גאון לענין תפלין קודם ק״ש והשיב כך שנו רז״ל הרוצה לקבל עליו מלכו שמי׳ שלמה יניח תפלין ויקרא ק״ש. מכלל דמלכות חסרה בלא תפלין. ועוד למה נסמכה ביאת הארץ לפ׳ תפלין כך … להמשך קריאה
א כ. דין הוצאת התורה ודין הקריאה וברכותיה ב ואחר מוציאין ספר תורה וקורין בה ג׳ בפרשת השבוע כי כן תקן להם עזרא לישראל שיהיו קורין בתורה בשני ובחמשי כדי שלא יהיו עומדים שלשה ימים בלא תורה שכל העומד שלשה ימים בלא תורה אויבים נופלים עליו שנאמר וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ואין … להמשך קריאה
א יט. דין י״ג מדות ותחנות ב יש מקומות שנהגו לומר י״ג מדות וודוי אחר והוא רחום ויש מקומות שאומר הכל קודם והוא רחום ויש מקומות שאין אומ׳ כלל והכל לפי המנהג. ג ואחר כן נופל שליח צבור על פניו ושוכב על צדו השמאלית זכר לתמיד שנשחט ששוכב על צדו השמאלי כמו שכתבתי למעלה. ויש … להמשך קריאה