כל בו

א קמח. משפט החרם להרמב״ן ז״ל ב בקיעי עירנו ראיתי כי רבו במה שנוהגים תדיר להסיע על קצותם ולהחרים ולהשביע בדבר וכשנמלכין להתיר ש״צ עומד ואומר הותר החרם. תחלה יש לי לומר שהתר נדרים בענין זה פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו בגמר׳ וכבר הרבו הראשונים לדבר בזה על אותן מקומות שנוהגין לומר בר״ה … להמשך קריאה

א קמז. שאל רבי יהונתן דקונקה מרבינו מאיר הלוי ב מהודענא ליה למר על מאי דכתיבנא ליה האי כתבא משום דאיכא במתן דבעו למגבא מנאי מסין ותשחורות וארוניות לסיועי להו בצבורא בכולהו הנהו מלי דמשתעבדי איהו. וטענתיהו דאמרי דכיון דאנא יזיפנא בגו ביתאי ברביתא אע״ג דלא נפקינא לשוקא הריני כשאר בני מתא דלא ילפין אוריתא. … להמשך קריאה

א קמו. דיני מקוה מספר המצות מהרב רבנו פרץ ב פרשו חכמים שצריך שיהיו כלן בידי שמים וכלן שאובין פסולין מן התור׳ אך כלן מי גשמי׳ כשר ואם חסר מארבעים סאה ונפל לתוכו שלשת לוגין מים שאובין פסלוהו מדרבנן. ודוקא משנים או שלשה כלים וכל שכן מכלי אחד אבל מארבע או ה׳ כשר כדאמרינן בפ״ק … להמשך קריאה

א קמה. פסקים מהרב בעל התרומה ז״ל ב א. דין עוף הבא לפנינו ואינו מכירו אם טמא אם טהור יבדוק בקלפי הקורקבן ואם יש עוד סימן אחר טהור. ג ב. דין ביצים היאך לוקחין אותן מן הגוים הלא אינו אומר מעוף פלוני טהור הוא ובשביל הסימנין אין לסמוך כדאמרי׳ סימן בביצים אינו מדאורית׳ אלא היינו … להמשך קריאה

א קמד. פסוקי לקוטות מהר״ף ז״ל ב אסור ליקח מן הגזלן דבר גדול וכן אסו׳ ליהנו׳ בדבר שהוא ברור לו שהוא מגזל. ואם נהנה חייב להעלות שכר לכפלי׳ כדרך הדר בחנות חברו. ג נטלו המוכסי׳ את חמורו והחזירו לו חמור אחר או כסותו והחזירו לו כסות אחרת מותר להשתמש שנתיאשו הבעלי׳. ואם יודע בודאי שזה … להמשך קריאה

א קמג. דיני רבי יצחק בעל המנהל ז״ל ב א. האב ששדך את בנו ואחר כך שואל את הנדוניא והלה אומר לו לאו בעל דברי׳ דידי את. גם הבן דוחה שלא היה בשעת התנאי. השיב ר״ת שיש לו לקיים התנאים לאב שהוא שלוחו של בן ושלוחו של אדם כמותו אז יכתוב הבן הרשאה לאביו. ג … להמשך קריאה

א קמב. דינין מהרב ר׳ פרץ דרך שאלות ותשובות ב על דבר האלמנה שלא היתה לה כתובה בשעה שמת בעלה. והשביחה בנכסים והרויחה בהם קוד׳ שנשבעת על כתובתה ובאים היורשים ותובעים ממנה יתרון הנכסים על כתובתה. ג לפי הנראה הדין עם היורשי׳ וכיוצא בזה שנינו פר׳ מי שמת וכן האשה שהשביחה הנכסים השביחה לאמצע ומוקי … להמשך קריאה

א קמא. דין ברכה לחולה ב ה׳ אלהי האלהי׳ ואדני האדנים מושל בעליוני׳ ושליט בתחתונים. הנותן ליעף כח ולאין אונים זכור לנו היום ובכל יום ברית אבות הקדמוני׳ וברית שלש עשרה מדות רחמים ותחנונים הכתובות בתורתך על ידי ציר אמונים ה׳ ה׳ אל רחום וחנון וכו׳. האל הנאמן האב הרחמן הרופא לתחלואי עבדיו ומחבש למכאובי … להמשך קריאה

א קמ. דין ברכה ערוכה על כל קהלות הקדש ב מצלאין אנחנא ותבעין רחמי קדם אלה שמיא מריא דרחמי בספר אוריתא דכתיבין ביה תלת עשר מכילן דרחמי ה׳ ה׳ אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה. נקה ינקה לשבי׳ וארך אפים לשובבים השוכן בין חיות וכרובים העושה … להמשך קריאה

א קלט. דין העובר על החרם ב אמרו חכמים ז״ל כל העובר על החרם כאלו עובר על כל התורה כלה. ג כיצד מנה שתי אותיות מן החמשה תיבות שחמשה חומשי תורה מסיימין בהם וצא וחשוב ראשונה ואחרונה. ספר בראשית מסיים במצרי׳ קח ב״ם וספר ואלה שמות מסיים מסעיהם קח מ״ם הרי קכ״ב וספר ויקרא מסיים … להמשך קריאה

א קלח. דין לא תוסיף ולא תגרע ב לא תוסיף כגון לעשות ה׳ בתים בתפלין וה׳ צציות ושלא לגרוע כגון שלשה בתים בתפלין ושלשה ציציות. ג ופירשו התוספו׳ פרק קמא כל דבר שאין מנין מפורש בקבלה בהדיא כגון ערבי נחל וכן תקיעה ליכא משום בל תוסיף אבל ברכת כהנים אם הוסיף ברכה אחרת משלו איכא … להמשך קריאה

א קלז. דין ורם לבבך ב אסו׳ להתגאות שנא׳ פן תאכל ושבעת וסמיך ליה ורם לבבך ושכחת. שאלו לחכם מהו הגאות. אמר להם שטות שאין בעלה מכיר בה. וגם נקרא תועבה שנאמר תועבת כל גבה לב. וגם כתיב גבה עינים ורחב לב אותו לא אוכל. ואמר החכם תמה אני במי שעבר במעבר השתן והזרע איך … להמשך קריאה

א קלו. דין הנותן מתנה ודינים אחרים ב הנותן מתנה לאדם בעדים ובקנין בין לבנו בין לאיש אחר אינו יכול לחזור בו. ומה שעשה עשוי ואינו חוזר כלל: ג אשת איש ואיש שאמרו עברנו עברה זו אין שומעין להן מפני שנשאה בו עיניה אבל האיש ילקה והאשה לא תלקה אבל יושבת תחת בעלה שאם תלקה … להמשך קריאה

א קלה. דין ברירת דיין אחד או שנים ב ושנים שבררו להם דיין אחד או שנים או ג׳ וקנו מהן שכל מה שדנו להן מקבלין אותו עליהן וקודם שישבו בדין מנע אחד ולא רצה לירד לדין כופין אותו עד שירד וידונו אותן משום שכבר קנו ממנו ואינו יכול לחזור ובלבד שדנין להם דין תורה: הסבר … להמשך קריאה

א קלד. דין תנאי באונס ב כל תנאי שיש לו אונס לא כלום הוא. וכל העובר על דברי תורה לא כלום הוא הואיל ויש אונס בדבר: הסבר על זכויות יוצרים כל בורשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה

א קלג. דין בעל חוב ב וכתובת אשה ובעל חוב שבא לגבות ויש לו עדית במקום קרוב ובינונית במקום רחוק גובה עדית כאן ולא בינונית במקו׳ אחר. ג וכן אשה שבאה ללות כתובתה ויש לה בינונית כאן וזבורית במקום אחר גובה בינונית כאן ולא זבורית במקום אחר. והכתובה קודמת מכל חוב ושטר בפריעה. ולעולם כתובת … להמשך קריאה

א קלב. דין הנשבעין ב כל הנשבעין שבתורה נשבעין ואינן משלמין לבד מבעל השטר נשבע על שטרו וממרק. ואין משביעין את האדם אלא במקום שחייב ממון או קנס ממון. הסבר על זכויות יוצרים כל בורשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א קלא. דין גזרת צבור ב וששאלת על מי ששמע צבור ממשמשין עליו לגזור גזרתם. וקפץ ונשבע שלא לקיים גזרתם עליו. כך ראיתי שהנשבע לעבור על דברי צבור לשוא הוא נשבע ואלו התרו בו חייב מלקות מדאוריתא משעת שבוע׳ ונצלל במים אדירים והעלה בידו חרש ולא נפטר מגזרת צבור אם גזרו בהן ואף על פי … להמשך קריאה

א קל. דין עבריין ב עבריין שעבר על גזרת צבור אם לא נדוהו נמנה למנין עשרה וחייב בכל המצות שכן נאמר בעכן חטא ישראל שאף על פי שחטא ישראל הוא אלמא בקדושתיה קאי ולא יצא מכלל ישראל שלא נחשד על השבועה אבל אם נדוהו מאחר שיבדל מקהל הגולה אם יצרפוהו עמהם היכן היא קללתן ומה … להמשך קריאה

א קכט. דין פקדון ב מעשה באשה אחת שהפקיד׳ טבעת לבתו של רבינו ראובן הקטנה ונאבד הימנה. ג אמר בדין שאין לי לפרוע אבדת בתי הקטנה דאמרינן נשים ועבדים פגיעתן רעה אם הזיקו לאחרים אינן משלמין והחובל בהן חייב אבל על יד בתי הקטנה אפרע לה דמי הטבעת ולא יותר שאם היה שוה ס׳ זוז … להמשך קריאה

א קכח. דין ארבע אמות קרקע בחצר ב מצא רבנו שאלה בתשובת הגאונים מה שכותבין בשטרות ובמתנות ונתתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי ומי שאין לו קרקע היאך כותב. ג וראה שהשיבו שאפילו למי שאין לו קרקע בזמן הזה יכתוב וכמאן דאית ליה דמי שאין לך כל אחד ואחד מישראל שאין לו קרקע בירושלם שהרי … להמשך קריאה

א קכז. דין ההולך לארץ ישראל ב כתב הר״מ וששאלת להודיעך עקר המצוה ההולך לארץ ישראל אינו אלא כמו שמפורש במסכת כתבות. ואם מוחלין לו על כל עונותיו. ג הכי מפורש בסוף מס׳ כתובות ובלבד שיהיה פרוש מכאן ואילך ויזהר מכל מיני עון ויקיים כל המצות הנוהגות בארץ שאם יחטא יענש יותר מאם יחטא חוצה … להמשך קריאה

א קכו. דין לתת בכור לכהן ב כתב הר״מ ספק בכור שנולד מפרה זקנה שהיתה חולבת מכבר קיימא לן דחלב אינו פוטר ואם מת אותו בכור בלא מום טעון קבורה עם עורו כמו ודאי בכו׳ שמת. ג וכהן שנולד לו בכור מבהמה טהור לא יאכלהו בלא מום וכשיחול בו מום יכול לפדותו לעצמו ויאכלנו. חייבין … להמשך קריאה

א קכה. דין נשיאות כפים ב בכל הימים הכהני׳ נושאי׳ כפיהם בשחרית במוסף ובנעילה אבל במנחה אין נושאין שכבר סעדו העם ושמא שתו הכהנים יין ושכור אסור בנשיאות כפים ואפילו במנחת תענית אם הוא תענית צבור או ביום כפור שיש בהן תפלת נעילה אין הכהנים נושאין כפיהם גזרה משום מנחה של כל יום. ג וכתב … להמשך קריאה

א קכד. דינין מספר התשבץ ב נהגו העולם להשביע המחוייבין שבועה ביום הכנס׳. ואם יודע הוא ששכח מבעלי חובין הרי הוא ממהר בעשה ולא תעשה להראותם אליו. בעשה השב תשיבם. בלא תעשה לא תוכל להתעלם. האומ׳ שני פעמים אוכל אוכל או לא אעשה לא אעש׳ אסור לו לאכול או לעשות. ומביא ראיה ממס׳ נדרים אמ׳ … להמשך קריאה

א קכג. דינין מה״ר אליעזר ב״ר נתן ז״ל ב חמלתי לחקות ולדלות עמוקות מהלכות פסוקות אכן מורה חקות: משפטי הבצע וקצותם אבצע וכלם לא אבצע כי קצר המצע: ג א. ראובן תבע לשמעון לדין שלחתי על ידך ליטרה כסף ללוי ולא נתתו לו. ושמעון משיב עשיתי שליחותך ולוי אומ׳ שלא מסר לו כלל ישבע שמעון … להמשך קריאה