א ע. סדר התפלה לחמש תפלות ותקיעת שופר והבדלה ב לערבית יורד לפני התיבה שליח צבור שיהא אדם הגון ומרוצה לכל הקהל ופותח לבקש רחמים מאת השם בבקשה ובתחנונים. ויש נהגו לבקש בקשה זו. יר״נ ה׳ אלהינו ואלהי אבותנו לטהר מערכי רעיונינו ולכונן מענה לשוננו ותחשכנו מזדונות ותנקנו משגיאות ותהיה עם לבבנו בעת מחשבנו ועם … להמשך קריאה
א סט. הלכות יום הכפורים ב דעת הרמב״ם ז״ל ודעות שאר הפוסקים: ג מצות עשה של תורה לשבו׳ ממלאכה בעשור לחדש השביעי שנאמ׳ שבת שבתון הוא לכם. וכל העושה בו מלאכה בטל מצות עשה ועובר על לא תעשה שנ׳ בעשור לחדש וכו׳. ומהו חייב על עשיית מלאכה ביום זה אם עשה ברצון בזדון חייב כרת … להמשך קריאה
א סח. סדר ערב יום הכפורים וסדר תפלת המנחה ודין כל נדרי ב נהגו לעשות כפרה על הסדר שנבאר. כיצד לוקחין תרנגול שנקרא גבר ומביאין לזקן או לחסיד ובעל כונה ויקח אותו ויקיפנו סביב ראש המתכפר ג׳ פעמים ויאמר זה תחת זה זה תמורת זה זה חלוף זה יצא תרנגול זה למית׳ ויכנס פלו׳ בן … להמשך קריאה
א סז. סדר דרכי התשובה ב שלח לנו הקב״ה ביד עבדו יחזקאל הנביא שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון. השליכו מעליכם פשעכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמותו בית ישראל. ג אדם אשר חטא ופשע עד כי עונו עלה עד לשמים שיאו ובא בקרבו רוח טהרה ושת … להמשך קריאה
א סו. דין ספר נקרא מורה חטאים, הנקרא ספר הכפרות חברו ה״ר אלעזר מגראמיישא ז״ל. ב אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי שמעון ברבי יוסי ורבנן מאי דכתיב וידי אדם מתחת כנפיהם. פירוש מתחת כנפי החיות. כדי לקבל בעלי תשובה מפני מדת הדין. וימינו פשוטה לקבל שבים. ג תשובה מגעת עד כסא הכבוד שנ׳ … להמשך קריאה
א סה. סדר עשרת ימי תשובה ב ונהגו לומר מר״ה ועד יום הכפורים זכרנו באבות ומי כמוך בגבורות וכתוב לחיים בהודאה. בספר חיים בשים שלום. וגרסינן בפ״ק דברכות כל השנה כלה מתפלל אדם האל הקדוש ומלך אוהב צדק׳ ומשפט חוץ מימים שבין ר״ה ליום הכפורי׳ שמתפללין המלך הקדוש והמלך המשפט. ואמ׳ רבנו האיי ז״ל אם … להמשך קריאה
א סד. דין הלכות ראש השנה וסדר תפלה ב כתב ה״ר אשר ז״ל ערב ראש השנה נהגו להתענות ולעשות צדקות גדולות כדאמרי׳ אגרא דתעניתא צדקתא. וגם נהגו כל ישראל לטבול בנהר בער״ה ויום הכפורים ולולי צנת אלה הארצות מחייבי כל ישראל לעשות כן דבעל קרי אסור בתפלה וסמכו על הא דא״ר יוחנן בטלוה לטבילותא וכתב … להמשך קריאה
א סג. דין סדר מגלת תענית ב אלו ימים שמתענין בהן וכל המתענ׳ בהן לא יאכל ולא ישתה עד הערב וכל המתענה בהן מובטח שהוא בן העולם הבא. ג ניסן באחד בו מתו שני בני אהרן. בעשרה בו מתה מרי׳ הנביאה ונסתלק בארה. בעשרים ושמנה בו מת יהושע בן נון. ד אייר בעשרה בו מת … להמשך קריאה
א סב. דין הלכות תשעה באב וסדר התפלה ודין ארבע צומות ב משנכנס אב מתמעטין בשמחה כלומר שאין בונין בנין של שמחה ואין נוטעין נטיעה של שמחה ואין עושין סעודת ארוסין ונשואין אבל לארס מותר ואפילו ביום תשעה באב שמא יקדמנו אחר. ג ויש נמנעין מאכילת בשר משנכנס אב לפי שאין שמחה אלא בבשר ואע״פ … להמשך קריאה
א סא. דין הלכות תענית ב נהגו כל ישראל להתענות שני וחמשי אחר הפסח עד שבועות ושני וחמשי מסוכות ועד חנוכה משום דאמרי סקבא דשתא רגלא כלומר שברגל אוכלין ושותין שבעת ימים יותר מדאי ומרוב אכילה ושתיה והשמחה פוחזין וחוטאין תמיד ומנאפין וצריכין להתענות לכפר עליהם. וכתב הראב״ד ז״ל ונראה לי להפך תעניות שעושין בין … להמשך קריאה
א ס. דין הלכות חולו של מועד ב כתב הרמב״ם ז״ל חולו של מועד אף על פי שלא נאמר בו שבתון הואיל ונקרא מקרא קדש והרי הוא זמן חגיגה במקדש אסור בעשית מלאכה שלא יהיה כשאר ימות החול שאין בהן קדושה כלל. וכל העושה מלאכה האסורה מכין אותו מכת מרדות מפני שאסורו מדברי סופרים. וכל … להמשך קריאה
א נט. דין הלכות ערובי תבשילין ב יום טוב שחל להיות ערב שבת אין אופין ואין מבשלין ביום טוב מה שאוכלין בשבת ואסור זה מדבריהם שלא יבאו לבשל מיום טוב לחול כדי שיאסר להם מיום טוב לשבת ישאו ק״ו מיום טוב לחול לפיכך אם עשה תבשיל מעי״ט שהיה סומך עליו מיום טוב לשבת הרי זה … להמשך קריאה
א נח. דין הלכות יום טוב ב ערבי ימים טובי׳ מן המנחה ולמעלה אסור לעשות מלאכה כמו בערבי שבתות. פירוש וזמן המנחה מט׳ שעות ומחצה ולמעלה והר״מ כתב כי מנחה גדולה מששה שעות ומחצה ולמעלה וכל העושה בהם מלאכה אינו רואה סימן ברכה לעולם וגוערין בו ומבטלין אותו על כרחו אבל אין מכין אותו מכת … להמשך קריאה
א נז. דין סדר תפלת חולו של מועד ב בחולו של מועד מתפללין י״ח ברכות כמו בחול ואומ׳ יעלה ויבא בעבודה ומזכירין בו מעין המאורע וכן נמי בברכת המזון בברכת בונה ירושלם אומר יעלה ויבא. ג ובשבת של חולו של מועד מזכירין גם כן מעין המאורע בעבודה ואין מזכירין בו של שבת שהרי לקח חלקו … להמשך קריאה
א נו. דין אסור לאכול מן החדש עד ממחרת הפסח ב אסור לאכול חדש קודם הקרבת העומר שנאמר ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו וכו׳ ויש לאו בלחם ולאו בקלי ולאו בכרמל כמו שדרשו ז״ל. ג ואסור חדש נוהג בה׳ מינין חטה ושעורה וכוסמין שבולת שועל ושיפון ונוהגין בין בארץ בין בחוצה לארץ. ד ובזמן שבית … להמשך קריאה
א נה. דין ספירת העומר ב בליל שני של פסח אחר תפלת ערבית מתחילין לספור ספירת העומר והוא תחלת יום י״ו בניסן בלילה כדכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת פי׳ ממחרת יום טוב. וכתיב שבע שבתות תמימות תהיינה. ואמרו ז״ל אימתי הן תמימות בזמן שמתחיל מבערב. וקודם שיספור מברך בא״י אמ״ה אקב״ו על ספירת העומר היום … להמשך קריאה
א נד. דין מוריד הטל ומוריד הגשם ב מנהג שמתחילין לומר מוריד הטל ביום ראשון של פסח. ומשיב הרוח ומוריד הגשם במוסף יום שמיני של חג. והטעם כדי שיצאו כל המועדות בטל. ולפיכך מתחילין מיום ראשון של פסח ואין מפסיקין מלאומרו עד יום שמיני של חג שהוא יום אחרון לפי שהטל הוא סימן ברכ׳ לעולם. … להמשך קריאה
א נג. דין שמיני שלי חג ב ושמינית של חג רגל בפני עצמו לענין פז״ר קש״ב. פירוש פ׳ פייס בפני עצמו כלומר שכל ז׳ ימי החג אין הכהנים מפייסין כלומר מטילין גורלות מי יקריב אלא כהן שהקריב היום אינו מקריב למחר כי חלק כחלק יקריבו ובשמיני של חג מפייסין ופעמים עולה הגורל למי שהקריב אתמול. … להמשך קריאה
א נב. דין סדר תפלת המועדות ערבית ושחרית ומוסף ומנחה ודין יקנה״ז ב אומ׳ אבות וגבורות וקדושת השם ובמקום האמצעיות אומ׳ אתה בחרתנו יעלה ויבא והשיאנו. ומסיים מקדש ישראל והזמני׳ ותפלו׳ יום טוב כולן שוות חוץ מתפלת מוסף שהיו מקריבין ומוסיפין קרבנות. ג וכתב ה״ר אשר ז״ל וצריכין אנו לאח׳ תפלת ערבית של יום טוב … להמשך קריאה
א נא. דין פירוש ההגדה והיא במכילתא ב הא לחמא עניא. פי׳ זו הודעה לתינוקות למה אנו מחלקין המצה לשתים כדרכו של עני דלחם עוני אכלו אבותינו במצרים דרך חפזון. והיו אומרים זה אל זה כל דכפין ייתי ויכול כלומר כל מי שלא התקין יבא אצלי שהרי אצלי מתוקן וכל מאן דצריך ייתי ויפסח ולא … להמשך קריאה
א נ. דין סדר תפלת ערבי פסחים למנחה ולערבית ודין כל סדר הלילה ב למנחה הולכין לבית הכנסת ואומרי׳ אשרי ואומ׳ קדיש זוטא ומתפללין כמו בחול ואין אומרים תחנה. ואם הוא שבת מתפללין כמו בשאר שבתו׳ ואין אומרי׳ צדקתך כמו שכתוב למעלה. ג לערבית קורין קרית שמע בברכותיה ומתפללי׳ אבות וגבורות וקדושת השם ואו׳ אתה … להמשך קריאה
א מט. דין ערבי פסחים ב מתשעה שעות ולמעלה בין בפסח ראשון בין בפסח שני לא יאכל אדם אפי׳ מיני תרגימה כגון פרות וירקות וקטנית ובשר וגבנה וביצים וכיוצא בהן והטעם כדי שיכנס לאכול מצה תאב. וכתב ה״ר אשר ז״ל יש אנשים שנהגו למעט אכילתן ביו׳ ראשון של פסח כדי שיאכלו מצה לתאבון בליל שני … להמשך קריאה
א מח. דין הלכות חמץ ומצה ב אור לארבע עשר בודקין את החמץ לאור הנר בכל מקום שהיה דרכו להשתמש בו כל השנה וזו היא תקנת חכמים כדי שלא יבא לאכלו אם ימצאנו תוך זמן אסורו שמתוך שהוא רגיל בו כל השנה אפשר שישכח אסורו ויאכלנו ויתחייב כרת. מיהו מדאוריתא הבטול בעלמא סגי ליה ואחר … להמשך קריאה
א מז. דין שבת הגדול ולמה נקרא גדול ב שבת שלפני הפסח נהגו לקרותו שבת הגדול והטעם לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרי׳ חל ביום ה׳ בשבת כמו שמצינו בסדר עולם. ומקחו של פסח מצרים שהיה בעשור לחדש בשבת שלפני הפסח היה אמרו ישראל מה נעשה היאך נקח הפסח לעיני מצרים הן נזבח וגומר ולא … להמשך קריאה
א מו. דין סדר ארבע פרשיות ב לעולם אין אדר בא אלא בזבד״ו פירוש אדר הסמוך לניסן לעולם לא יבא כי אם בשבת או בשני או ברביעי או בששי בשבת והסימן זבד״ו. ועל אותו הסימן עשו ז״ל סימנין אחרים לדעת בהם ענין הפרשיות וענין ההפסקות ואלו הם הסימנין זט״ו ב״ו ד״ד ובי״ו. ג פירוש זט״ו … להמשך קריאה
א מה. דין הלכות מגלה ופורים וסדר התפלה ב קריאת מגלה בזמנה מצות עשה מדברי סופרי׳ והכל חייבין. בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררין ומחנכין הקטנים לקרותה. ומבטלין תלמוד תורה מפני קריאתה שאין דוחין קריאתה מפני שום דבר מצוה רק לקבור מת מצוה שאין לו קוברין שקוברין אותו תחלה ואחר כך קורין את המגלה. וכן … להמשך קריאה