א אפרש לך איזה גרגרים בתפלות שאנחנו נוהגין לומר בהקפ' קמא קמ' דמטי לידי כיד ה' הטוב' עלינו: ב בהקפה ראשונה אומרים הושענ"א למען אמית"ך לכאור' לא נודע פירושו ונ"ל ע"פ משארז"ל בפסוק ויאמר למך לנשיו וכו' כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה ודרשו רז"ל שהיו נשיו פורשת ממנו מפני גזירות המבול ואמרו מה … להמשך קריאה
א טעם קרוב לפשוטו מה שנוהגין לעשות הקפות בחג הסוכות וגם בבהמ"ק היו מקיפין את המזבח ובפרט ביום ערבה הנקרא אצלינו יום הושענ"א רב"ה הנה מרן האריז"ל כתב בכוונת כל ההקפו"ת לכוין שם א"ל במילואו כזה אל"ף למ"ד בגימטריא הק"ף ואבאר לך את אשר עם לבבי הנה הבטיח השי"ת לאברהם אבינו אבל שרה אשתך יולדת … להמשך קריאה
א מה שאנחנו מתפללין בימים הללו בלשון הושענא וכן קורין ליום גמר החתימ"ה יום הושענ"א רבה נ"ל דהכוונה הוא הוש"ע נ"א היינו הושיע לנו לקבל צעקתינו בנ"א ימים מן ר"ח אלול עד היום ההוא וג"כ הוש"ע נ"א תושיע לנו ביום הנ"א יום גמר החתימה מסירת הפתקין לטוב' ולרחמי' ולחיים ולשלם ולגאול' שלימ' לישראל אמן: הסבר … להמשך קריאה
א פסיקתא ר' אחא בשם ריב"ח בשעה שעל' משה למרו' שמע קולו של הקב"ה שיושב ועוס' בפ' פר"ה ואמר אליעזר בני אומר פר"ה בת שתים וכו' אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע עליונים ותחתונים שלך ואתה יושב ואומר הלכה משמו שלב"ו א"ל הקב"ה עתיד צדיק אחד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפ' פרה תחילה ר' אליעזר אומר … להמשך קריאה
א חותם מלא בו ידובר מעניני יום הושענא והיא יום גמר דחתימ"ה בפי המקובל בישראל וכמבואר בזה"ק וידובר בו עוד עניני ההקפות ביום הזה ובשאר יומי דח"ג ונקרא המאמר חותם מל"א: קי"ל בדבר החשוב בעינן חותם בתוך חותם אין לך דבר חשוב בעולם כישראל ע"כ הגם שנחתמו לחיים ולישועה ולרחמים ביום הסליחה עכ"ז צריכין עדיין … להמשך קריאה
א מנהנ אבותינו תורה היא אחר שגומרין מצות הלול"ב בהל"ל והושענות והקפות מסירין הלול"ב מידן ומכריזין בקול רם למען דע"ת כל עמי הארץ כי הו"י' הוא האלקים אין עוד וטעמא בעי ונ"ל לומר טעם בזה ע"פ מ"ש בפ' שופטים כי ימצא בקרבך וכו' וילך ויעבד אלקים אחרים וכו' ולשמש או לירח או לכל צבא השמים … להמשך קריאה
א בנוסח ברכה אחרונה של הלל יהללוך וכו' וחסידך צדיקים עושי רצונך אינו מובן דהנה צדי"ק הוא עושה המצות כתיקונן ע"פ הדין וההלכה וחסי"ד נקרא המדקדק לעשות לפנים משוה"ד ומילי דחסידי ויתכן לפרשו בהלל של חג הסוכות שצריכין לאומרו עם נטילת הד' מינין ולנענע ע"ב נענועין מנין חס"ד להמשיך החסדים כידוע. הנה העושין כן נקראין … להמשך קריאה
א עפ"י מה שנתבאר כונת הלול"ב ומיניו להמשיך החסדי' מן הדע"ת לכנסת ישראל ע"כ כתורה וכמצוה ליטול הלול"ב ומיני"ו בסוכ"ה שהוא זכר לעננ"י הכבו"ד שהיו בזכותו של אהר"ן הכה"ן (איש חס"ד) דכתיב בי' כי שפתי כה"ן ישמרו דע"ת ואתה תבין מ"ש בזו"ח פ' תולדות חג הסוכו"ת לקבי"ל אהר"ן דבזכותי' הוי אזלין אינון שבע' ענני"ן דחפיין … להמשך קריאה
א ואמר לך עוד תעיין בפע"ח שער יוה"כ. מ"ש בנעיל' הו"י' הוא האלקי"ם ולכאורה הל"ל אלקי"ם הוא הו"י' ע"ש הטעם להיו' עלייתו המלכו"ת הוא קודם ואח"כ בשעת הנעילה וכו' ע"כ אומרין הו"י' הוא האלקים ולפ"ז בחג הקדוש הזה דלא שייך הטעם הזה שבתפילת נעילה אומרין אנ"י קודם המרמז בציורו לשם אלקי"ם ואח"כ שם וה"ו המרמז … להמשך קריאה
א להתבונן למה בחרו להזכיר דוקא ב' שמו' הללו (מן ע"ב שמות) היינו אנ"י וה"ו וגם מדאומרין בתחל' אני ואח"כ וה"ו ע"כ הכונ"ה על שם המי"ם ולא על הראשון שהוא ג"כ כמוהו וטעמא בעי הנה ראה זה מצאתי בס' רזיאל אנ"י ציורו כונ"י. וה"ו ציורו ודי"ו. לפ"ז אנ"י בגי' אלקי"ם וה"ו בגימ' הו"י' ולפ"ז הכונה … להמשך קריאה
א גמר' אר"נ אתרוג שנפסל"ה אסור לאוכל' להיות אתרו"ג מרמז לבחי' מלכו"ת ובחי' מלכו"ת בכ"מ היא נוק' ע"כ אמר לשון נקבה ודי בזה: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה
א מתניתין מקבל' אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים וכו' הנה הגם שהוצרך התנ' להשמיענו דלא מיקרי איסור טלטול לגבי אשה הגם שאין זה מצות' עכ"ז יש להתבונן למה אמר בלשון חיוב מקבל"ת אשה וכו' כאלו לא סגי בלא"ה וגם ל"ל למימר מיד בנה ומיד בעלה הל"ל רשאי אשה להחזיר וכו' ונראה לבאר ע"פ … להמשך קריאה
א ע"ש בגמ' מוליך ומביא מעלה ומוריד וכו' זאת אומרת שירי מצו"ה מעכבין את הפורעניות נ"ל ע"פ מש"ל מסוד הארת אור מקי"ף של הנשמ' המאיר' על גוף האדם ובעשיית המצוה כתקנה ע"פ גבול ההלכ' מאיר אור הפנימ"י שהוא בכלי וגבול אבל בעשיית המצו' ביתר שאת ובחומרות ומילי דחסידי וזה מבלי גבול ושיעור כי כ"א מחמיר … להמשך קריאה
א מברבין על נטיל"ת לולב דייק' ולא על נטילת אתרו"ג וכיוצא כתב האריז"ל משום דלול"ב רמז ליסו"ד אבר המוליד ממשיך השפע מן דעת עליון לנוה אפריון ע"ש דבריו הקדושים ולדעתי נרמז הדבר הזה במסו' התור"ה נמסר ב"פ וליוסף ר"פ וליוס"ף ילד וליוס"ף אמר מבורכ"ת כבר ידעת יוס"ף היא בחי' יסו"ד אבר המוליד ממשיך השפע מן … להמשך קריאה
א עוד בגמ' ומאי דהאי כפ"ת תמרי"ם וכו' ואימ' כופר"א אמר אביי דרכי' דרכי נועם וכו' ואח"כ בהד"ס מקשי בגמ' ואימא הורדו"ף אמר אביי דרכי' דרכי נועם רבא אמר מהכ' האמ"ת והשלו"ם אהבו עיי"ש ברש"י ותוס' למה נטר רבא עד הכא ולא אמר כן ג"כ בלול"ב. ונ"ל דהנ' אמ"ת רמז לג' בדי הד"ס חג"ת ושלו"ם … להמשך קריאה
א תנא יבש פסול. ור' יהודא מכשיר אמר רבא מחלוקת בלול"ב דרבנן סברי מקשינן לול"ב לאתרו"ג מה אתרו"ג בעי הד"ר וכו' ור"י סבר לא מקשינן לול"ב לאתרו"ג אבל באתרו"ג ד"ה הד"ר בעינן (עיי"ש ברש"י ותוספות טעם פלוגתתן) ונ"ל דר"י סבר דלא מקשינן לול"ב לאתרו"ג דאתרו"ג דוקא בעינן הד"ר דהוא בחי' נוק' בסוד אין אשה אלא … להמשך קריאה
א ועוד אומר לך דברים בגו סוד הלול"ב הס' צדי"ק יסו"ד עולם. והוא נק' ח"י בסוף אבר ח"י ובניהו בן יהו"דע בן אי"ש ח"י. ע"כ לול"ב כשהלבין פניו כמת פסול כמ"ש בירושלמי והוא עצמו טעמא דתלמודא דידן דבעינן הדר. הדר"ת פנים זקן כי מי שיש בו בחי' יסוד ח"י יש לו הדר"ת פנים. ע"כ נאמר … להמשך קריאה
א לולב היבש פסול. עיין ברא"ש יבש מיקרי כשהלבין פניו כמת. ומייתי ראי' מירושלמי דשמע לה (דיב"ש פסול) מפסוק לא המתים יהללו י"ה וכתב הרא"ש אע"פ דבגמ' דידן פסל ליה מטע' הד"ר (רצ"ל ויש לפסול אפי' לא הלבין פניו כמת) אעפ"כ ראי' גדולה היא ע"כ. והנה לכאורה שותא דמרן הרא"ש ז"ל לא ידענא. דכיון דתלמודא … להמשך קריאה
א וממילא רווחא לן שמעתתא. ע"פ מה שהארכנו בזה כ"פ ע"פ משארז"ל בספרי דלאוה"ע לא מהני תשוב"ה רק לישראל וחכמינו כת הקודמים הטעימו לנו טע"ם להיות דקיי"ל מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול ע"כ ע"פ הדין לא מהני תשוב"ה אבל זה הוא דוקא לאוה"ע דהש"י נק' עליהם מל"ך דכתי' מלך אלקים על גוים וכתיב מי … להמשך קריאה
א אות חיים ידובר בו מענין מצות ד' מינים בחג הקדוש הלזה ויפרשו כמה ענינים מדברי חז"ל בעסק המצוה הזאת וסגולתה שם המאמר או"ת חיי"ם ע"פ דברי חז"ל שיתבארו בסמוך: אמרו חז"ל ענין ארבע' מינים בחג הקדוש הלזה אמרו במשלם. להרב' בני אדם שהיו נידונין לפני המלך ולא ידעו מאן נצח דינא כשהיו רואין אחד … להמשך קריאה
א אבאר לך עוד טעם להרבות מצות צדק"ה בסוכו"ת עפ"י מ"ש הרב החיד"א זלה"ה כמו שאין עביר' מכבה תורה כמו כן אין עבירה מכבה צדק"ה (ע"כ צדק' נק' בירושלמי ובמדרשים סתם מצו"ה כי הוא מצו"ה לעולם צדקתו עומדת לעד כנ"ל) והנה לפי"ז להיות יום א' דסוכות הוא ראשן לחשבון עונות מרבין בצדק"ה. ואין עביר' מכב' … להמשך קריאה
א הנה במצות סוכ"ה לאכול בתוכה כזית פת בלילה הראשון הוא חוב' ונלמד בג"ש ט"ו ט"ו מן חג המצות וכבר ידעתי כמ"ש כ"פ שאין זה במקרה בתו' למה ללמד בג"ש דייקא ונ"ל בכאן דהנה מדת ג"ש מעורר בגבהי מרומים מדת רחו"ם והנ' אמרז"ל שמיום הראשון דסוכות הוא ראשון לחשבון עונות כמשארז"ל מכאן ולהלן חושבנא. והנה … להמשך קריאה
א אבאר לך עוד טעם למצוה צדק"ה ביותר בחג הזה (עמש"ל סימן כ"ד כ"ו) ואבאר לך מאמר רז"ל והוא שאמרו גדולה צדק"ה שמקרבת את הגאול"ה שנא' ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה ע"כ לכאורה יש להתפלא על הראי' הזאת דהנה כתיב ברישי' דקרא ציון במשפט תפדה ונ"ל לבאר ע"פ מ"ש בגמ' ר"ה (על כורש) מנלן דאחמיץ … להמשך קריאה
א בלשון המשנה וגמ' אפקי' לסוכ"ה בלשון על"י' כמ"ש העל"ם לסוכ"ה וכיוצא וטעמא בעי (ועיין ברא"ש שכתב טעם) ונ"ל טעם ע"פ דברי מרן האריז"ל דמצות סוכ"ה הוא מקיפי אמ"א עלמ"א עילא"ה תשוב"ה עילאה ע"כ רז"ל אמרו בכל פעם על המצו"ה הזו לשון על"י' כנ"ל: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א אשה היתה בוררות החיטין לאור בי"ת השואב"ה היודע סודו סוד ברירת חוט"ה כ"ב אותיות היינו ניצוצות הנדחים לבררם מעולם התוה"ו לעולם התיקון ודייקא אש"ה הוא מבררת בשמח"ת זו שהיא מצו' חשוב"ה ובאה מששת י"ב ולפי"ז אזדא לה קושיית התו' עיין שם: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א מבלאי מנכסי כהנים ומהמייניהן וכו' כתבו התוס' תימא דלא חשיב נמי כתנ"ת ואני אומר תנא דייקנא הוא. דייקא מכנס"י כהני"ם. מכנסי"ם מכפרים על עריות כמ"ש בגמ' ואבנ"ט על הרהור הלב משא"כ כתנ"ת מכפר על ש"ד כמבואר בגמ': הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה