א ויתפרש עוד דהנ' בימי יוחנ"ן אין אדם צריך לשאול על הדמאי הניקחת מעם הארץ שאינו בן תורה והי' זה שכרו ע"י מתתיהו בנו ליהודים היתה אור' זו תור"ה בנר מצו' ותורה אור בתגבורת חכמ"ת התור' ע"י השמן (הרומז לחכמ"ה כמ"ש כ"פ) והי' חתום בחותמו של כ"ג (הרומז לחכמ') והדליקוהו במנור"ה בדרום הרוצ' להחכי"ם ידרים: … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד דהנ' עד ימיו של יוחנן הי' פטיש מכה בירושלים במוע"ד ועמד הוא וביטל' הגם שהוא דבר האבד עכ"ז כיון דאוושא מילתא איכא זלזול למועד הנה הי' זה שכרו על ידי מתתיהו בנו ניתקן מוע"ד אחר בפרסומי ניסא ואוושא מילתא וי"ל שע"כ נהגו שלא לעשות מלאכ' בשעת פרסומי ניסא בהדלקת הנרות: הסבר על … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד להיות יוחנן כ"ג ביטל את הנוקפי"ם שהיו מסרטין לעגל בין קרניו כדי שיפול לו דם בעיניו ולא ירא' והנה ביטול זה מפני שנראה כבעל מום כיון שאינו רואה והי' זה שכרו מתתיה"ו בנו על ידו נרא' או"ר זרח בחושך אור לישרים וגם חדש כסלו בשיעור קומת הראש הוא בחי' עי"ן (שמאל דדכורא) … להמשך קריאה
א ויתפרש עוד אומרו ב"ן יוחנ"ן דייקא הנה קבעו שמונת ימי חנוכ"ה והנ' הקשו מה הי' הנס ביום הראשון הנה כבר כתבנו שמציאת הפ"ך בעצמו הי' נס מפורסם שנשאר קיים ומונח בחותמו של כ"ג דבר כזה אשר לא הי' מן הדרך והמנהג לעשות שיחתום כ"ג את פכ"י השמ"ן והנ' נשאר הפ"ך הזה והי' לנס והנה … להמשך קריאה
א בן יוחנן (יח בן יוחנן) יש להתבונן בנוסח ההודאה דפורים לא ייחסו את מרדכי לומר מרדכי בן יאי"ר וכו' ולמה ייחסו בכאן את מתתיה"ו ונ"ל ע"פ מ"ש כ"פ במה שארז"ל גדול' עביר' לשמה כמצו' וכו' והנה נכתב אצלינו בהא דקיי"ל מיום שאמר הקב"ה ראה נתתי לפניך היוה את החיים וכו' לא נעשה שום דבר … להמשך קריאה
א הדבר לשמוע שם מתתיה"ו הנה בנס דפורים תקנו משת"ה ושמח"ה והוא עבודת הוש"ט. וחנוכ' תקנו להודות ולהלל היא עבודת הקנ"ה שיהיו שניהן משועבדין לעבודת הש"י ועפ"ז פירשתי רמז הפסוק ע"ת לעשות לי"י הפרו תורתיך ע"ת בגימ' קנ' ושט דהנה בימי אחשורוש פגמו בושט שנהנו מסעודתו של אותו רשע והושט הוא כח גופני שעל ידו … להמשך קריאה
א ותתבונן לפ"ז מש"ל (במאמר תורה אור סי' י') מתתיה"ו בגימ' רא"ש השנ"ה אשר הוא יו"ם הזכרו"ן אשר הוא מסוגל לזכיר"ה לעקרים ולעקרות והנ' מקובל מרבותינו נוחי נפש אשר גם ימי חנוכ' המה בסגול' מעין זה והנה ע"פ דברינו הנ"ל תשכיל ותבין דבר מת"ד אשר גם הימים האל' נזכרי"ם ונעשים בכל דור ודור הבן מאד … להמשך קריאה
א ואומר לך עוד דבר נחמד שם בעל הנס מתתיה"ו הוא ע"פ מה שידעת אכילת זי"ת קשה לשכח"ה וכ' האריז"ל הוא דוקא האוכלו בלא כוונה המצטרפת אבל האוכלו בכוונ' הוא טוב לזכיר"ה והנה כוונת זי"ת הוא א"ל אלקי"ם מצפ"ע בגימ' זי"ת ויוצאים מן ג' אותי"ת יה"ו דהיינו כידוע לך ז' שמות המרגלא מן ז' ברכות … להמשך קריאה
א וארמוז לך עוד הנה שם התרין משיחין גואלים האחרונים נחמ"י' ב"ן חושיא"ל מנח"ם בן עמיא"ל הם בגימ' בי"ת המקד"ש הוא בנין השלישי אשר יקויים לעולם והוא הנק' בי"ת לא כאברהם שקראו ה"ר ולא כיצח' שקראו שד"ה אלא כיעק' שקראו בי"ת והו' יהי' בי"ת המקד' והנה ראש הדו' אשר על ידו נעש' הנס ויצאו לפועל … להמשך קריאה
א ותתבונן לפ"ז ברמז הפסוק תהל"ת הו"י' ידבר פי ויברך כל בש"ר שם קדשו לע"ו תהל"ת הו"י' ידבר פי בימי חנוכ"ה תהל"ת הו"י' בגימ' תתס"א מנין מתתיה"ו ועי"ז ויברך כל בש"ר שם קדשו לע"ל בגאילה האחרונ' כשיתגלו הב' משיחין בגימ' תהל"ת הו"י' יברך כל בשר כנסת ישראל נקרא היפ"ה בנשי"ם בגימ' בש"ר הוא בשר קדש … להמשך קריאה
א ועוד תקבל שכר על הדרישה שם מתתיה"ו הנה שיעור קומת הדין הם י' פעמים אלקי"ם בגימ' תת"ס סוד קווצותיו תלתל "ם ומתמתקים ומתהפכי' לרחמים ע"י המשכת והארת הא' פלא עליון רחמים רבים ומזה מתהוו' פלאות לישראל (דרש נא כיום את דבר י"י בספרי הרב הקדוש מג"ע אשר זה היה מגמת אברהם בהתגוררו בארץ פלשתי"ם … להמשך קריאה
א מתתיה"ו כבר כתבתי לך דכל דבר ניסיי לא במקר' הוא ובפרט בכאן יש להתבונן התחיל בימ"י מתתיה"ו ולא זכר אח"כ ממנו כלום ע"כ הכוונה עלהשם מתתיה"ו שהי' נקרא ראש הדור ההוא ולא לחנם הוא ואען ואומר ע"פ האמור בזהר חדש וז"ל איתבדרין ישראל לד' רוחות לקביל ד' גליות אות חד בגלותא עמהון בבבל אות … להמשך קריאה
א כתבו המקובלים כל הניסים והנפלאות שנעשו לישראל הכל נעשה ע"י שם מ"ב וזהו לעושה נפלאות גדולות לבד"ו בגימ' מ"ב עכ"ד ונ"ל דהנה מ"עש' ב"ראשית ע"י שם מ"ב כידוע מן ב' בראשית עד ה' של ובה"ו נרמז שם מ"ב ע"כ כל התהוות הוי' חדש' מן שם מ"ב ונ"ל דלבעבור זה תקנו בהודאה חנוכ"ה ופורים ב"ימי … להמשך קריאה
א בימי (י) מתתיהו (ראיתי בנוסחאו' הספרדיים מתתי"ה וכוונתם מחמת שכן נזכר השם הזה בד"ה אבל אין לזה הכרח ויתבאר אי"ה כי לא במקר' הוא) שייך לעיל סימן ז': ב הג"ה הנה לפי מ"ש לך כל הנ"ל הנה תקנו חמשה לשונות נגד הד' מלכיות ונגד השרשיי גלות מצרים עמש"ל: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: … להמשך קריאה
א ולפ"ז תבין טוב טעם ודעת הא דתנינן במס' סופרים אסור להדליק בנר ישן הנה אם הטע' הוא רק משום ביזוי מצוה יקש' הלא נר שבת ויו"ט ג"כ מצות הוא ולא מצאנו חומרא זו והנראה שה אע"פ מה שקבלנו מרבותינו נוחי נפש בהך דינו הקורא את המגילה למפרע לא יצא פירשו לנו רבותינו (ברמז) הקורא … להמשך קריאה
א שעשית לאבותינו בימי"ם הה"ם בזמ"ן הז"ה (ח) בימים ההם בזמן הזה הנה היא כפל לשון ועוד בזמ"ן הז"ה מורה על זמן המוקדם מהראוי לומר בזמ"ן ההו"א כענין שדרשו חז"ל ביום הז"ה באו מדבר סיני (מדלא קאמר ביו"ם ההו"א. הנה דרשו כל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים ע"כ שפיר קאמר ביו"ם הז"ה דקאי על הזמן … להמשך קריאה
א ועל המלחמות (ז) המלחמות (נוסח אחר הנחמות) רבים מהאחרונים כתבו שלא יאמרו ועל המלחמו"ת וטעמם דאפילו חרב של שלום לא טוב כמו שהבטיח הש"י בתורתו וחרב לא תעבור וכו' אפי' חרב של שלום ונ"ל דאי משום הא לא איריא דהכוונ' הוא הודא' על מלחמו' הש"י שנלחם בעדינו דרך מלחמ' בכדי להודיע חיבת אב לבנים … להמשך קריאה
א ועל הנפלאות (ו) הנפלאות כבר כתבנו לעיל דל"ג לה בכל נוסחאות הישינות ואי מיגרס גרסינן לה אפשר הוא שייך להודאה דפורים ואי"ה שם נתבאר: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א ועל התשועות (ה) התשועות כבר קדם מאמרינו החילוק בין עזר"ה לישוע"ה נתבאר במ"א בארוכה) ישוע"ה הוא דוקא אחר הבקש' והצעקה שצעק האדם שיושיעו לומן הצרה והבעל יכולת עושה מבוקשו ומצילו מיד צר זה נקרא ישוע"ה (כענין שכתוב צעק"ה הנערה המאורש' ואין מושיע לה אלמא שהישועה היא אחר הצעק' (משא"כ עזר"ה הוא כשהבעל יכולת עוזר … להמשך קריאה
א ועל הגבורות (ד) הגבורות יש לפרש ע"פ מ"ש בגמ' בסיפור הנס מצאו פ"ך אחד שהי' מונח בחותמו של כה"ג הנה יש להתבונן למה דוקא מצאו פ"ך ולא כלי אחר ומעשה ניסי"ם לא במקר' הוא וגם מה שהי' מונח בחותמו של כה"ג הוא לפלא. וכי ס"ד שהכ"ג היה חותם את השמנים הרי ע"ז היו ממונין … להמשך קריאה
א ועל הפורקן (ג) פורקן הוא לשון תרגום של ישועה ויוש"ע י"י מתרגמינן ופרי"ק י"י וכן ואין מושי"ע לה מתרגמינן ולית דפרי"ק לה ולמה תקנו בלשון תרגו"ם והנראה דהנה קשה הלא נסים הרבה נעשו לישראל ולא תיקנו לזכרון לדורות לעשות הימים שאירע בהם הנ"ס יו"ט כמו שתיקנו בחנוכ"ה ופורים ולמה לא עשו לזכרון גם דיהושע … להמשך קריאה
א ועל הניסים (ב) וע"ל כצ"ל בוא"ו כי קאי אדלעיל מודי' אנחנו לך וכו' על חיינו וכו' ועל ניסך שבכל יום וכו' ועל הניסים וכו' וכן בבהמ"ז נוד' לך וכו': ועל הניסי"ם הנה להדבר נעש' מאת השי"ת מוגבה למעל' מן הטבע נקרא בלה"ק נ"ס והוא לפי הפשט משאל מן תור"ן ונ"ס שלה ספינה שהוא מוגבה … להמשך קריאה
א בו תתפרש ההודאה המתוקנת לנו להודות בימי חנוכ"ה ויתפרש כמה פסוקים בהל"ל ויתפרש קפיטל קי"א בתהלים הוא הללוי"ה אודה י"י וכו' ונקרא המאמר הלל והודאה: כתב הרב הגדול המקובל עיר וקדיש בעל הרוקח יש בנוסח ההודאה קכ"ה תיבות מנין כהני"ם ולא נודע לי נוסחתו ואני אפרש כפי הנוסחא שבידינו מנהג בני אשכנז: ב ואומר … להמשך קריאה
א כתבו המקובלים הראשונים לוקח כלי שמן משקל מ"ד דרה"ם ולהדלי"ק ממנו כל הח' לילות (היינו ח' שמשים עם ל"ו נרו"ת) וסגול' היא להנצל מהריגת ד"ם ע"ש הנ"ל עפ"י מש"ל במאמר תור"ה או"ר סי' ט' בשם הרוקח ז"ל ד' תגין על אות ט' של ויירא אלקים את האור כי טו"ב הד' תגין רומזים ד' פעמים … להמשך קריאה
א בגמרא מניח' על פתח ביתו מבחוץ נ"ל לבאר הטעם ע"פ מ"ש כבוד מחו' אור ישראל וקדושו הרב מהו' לוי יצחק זצוק"ל טעם למה מדליקין ביום ראשון כיון שלא הי' הנס דנרות ביום ראשון רק נס ההצל' (כמ"ש הט"ז) וכתב דעושין זכר בנרות דכשראו הנס דמנורה הכירו וידעו שגם הנס דהצל' נעשה בזכות הנרות דהנה … להמשך קריאה
א והנה מזוז"ה. נ"ר חנוכ"ה. וציצית (בוא"ו החיבור מטעם הנ"ל) בגימ' אל"ף עמ"ש במאמר תורה אור סי' כ"ד ובמאמר הלל והודא' סי' א' בשם הזוהר בפסוק אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף דא היא מלאך דממנא עימי' דב"נ מסטר שמאלא דכתוב יפול מצדך אלף ודא הוא סטרא דשמאלא דכתיב בתרי' ורבב' מימינך וכו' … להמשך קריאה