בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ה׳

א

ועל התשועות (ה) התשועות כבר קדם מאמרינו החילוק בין עזר"ה לישוע"ה נתבאר במ"א בארוכה) ישוע"ה הוא דוקא אחר הבקש' והצעקה שצעק האדם שיושיעו לומן הצרה והבעל יכולת עושה מבוקשו ומצילו מיד צר זה נקרא ישוע"ה (כענין שכתוב צעק"ה הנערה המאורש' ואין מושיע לה אלמא שהישועה היא אחר הצעק' (משא"כ עזר"ה הוא כשהבעל יכולת עוזר להמצטרך מבלי צעקה ומבוקש (כענין אורו מרוז וכו' כי לא באו לעזר"ת וכו' מבלי מבוקש הבן) והנ' כתבנו הרבה פעמים כי נשתנה הנס הזה מן הנס דפורי"ם (יפורש להלן בנוסח ההודאה) כי בעת הזעם במלכות מדי בגזירת המן הנה מבואר במגילה מה שצעקו ב"י אל י"י בצום ובכי ומספד והרעישו כל העולמות ותעל תפלתם השמים משא"כ בכאן לא הניחום היונים להתאסף ולצעוק כמבואר ביוסיפין (כמ"ש לך להלן בנוסח ואתה ברחמיך הרבים עמד"ת להם וכו' ואחרי כן באו בניך וכו'):

ב

והנה אעפ"כ נמצא בדברי רבותינו במדרשי' שהחשמונא"י' קודם הליכתם למלחמ' התפללו מי שענה לשמואל במצפה הוא יענינו וטעמא בעי למה הזכירו דוקא את שמוא"ל ונאמר הנה ידוע ע"פ דברי מרן האריז"ל הנה הס"מ בהאבקו עם יעקב ותקע כף ירך יעקב אזי נפגם מדת הו"ד והנה נצ"ח והו"ד מהם יניקת הנביאים ע"כ נפסק' הנבואה לגמרי בהאלף החמיש"י שהיא נגד הו"ד והנ' הנצח לא נפגם (רק בהדי הוצא וכו' כנ"ל) וגם נצח ישראל לא ישקר וזה אמר שמואל הנביא והנה ההו"ד אע"פ שנפגם בהכריח היה איזה תיקון ע"י שמואל כי ארז"ל ודרשוה מהפסוק ששקול שמואל כמשה ואהרן היינו שהיתה נבואתו מן נצ"ח והו"ד אשר בהם חתומים מש"ה ואהר"ן והנה המה החשמונאים באו לתקן את ההו"ד ע"כ ניתנו הימים האלה להודו"ת ולהל"ל ניתקן ח' ימים כי הו"ד מדה הח' מעילא לתתא ע"כ החשמונאים בתפלתם הזכירו את שמואל מי שענ' לשמואל במצפ' וכו' והנה כאשר היו להם אח"כ הנ"ס בפ"ך שהם המה אותיות אשר המה בנצ"ח והו"ד הנה הבינו אשר נתקבלה תפלתם שהראו להם מעין דוגמת תפלתם מי שענה לשמוא"ל במצפה ה"י היינו שמא"ל הי' שקול כמשה ואהרן אשר הם מרכבה למדת נצ"ח והו"ד הנה הבינו אשר נתקבלו תפלתם וזה נק' ישוע"ה שהוא אחר התפיל' וזה שאנו מודים ועל התשועו"ת הבן: