ב"ח

א שתל שרוצה להסתלק אם המנהג שבכל שנה נוטל הבע"ה החצי והשתל החצי ואריס היורד לשדה נטועה נוטל השליש צריך לראות שלא יפסיד בעל השדה כיצד אם יש שם שבח י"ב דינרים יטול בעל השדה חציה וכו' שם (קט:) ההיא שתלא דאמר ליה הב לי שבחי דבעינא למיסק לארעא דישראל אתא לקמיה דרב פפא בר … להמשך קריאה

א (ג) נטע והשביח נטע והפסיד ועדיין יש שבח בנטיעות רואין כמה הוא המנהג שיש לו ליטול בשבח ומנכין לו מחלקו כשיעור שהפסיד וכו' ואפילו אם התנה על עצמו ע"מ שלא יטול בהם כלום וכו' אין מנכין לו אלא מה שהפסיד בפרק המקבל (בבא מציעא קט:) ההוא שתלא דאמר ליה אי מפסדנא מסלקנא אפסיד אמר … להמשך קריאה

א המקבל שדה מחבירו שיטענה לו צריך בעל השדה לקבל י' אילנות בורין לכל (סאה) מהם ואם יש לו בהן יותר מכן מגלגלין עליו את הכל וכו' בפ' המוכר פירות (בבא בתרא צה.) תניא המקבל שדה מחבירו ליטע ה"ז מקבל עליו עשר בוריות למאה יותר מכאן מגלגלין עליו את הכל ופרשב"ם פועל שמקבל עליו ליטע … להמשך קריאה

א המקבל שדה מחבירו לזמן ידוע וכו' לא יאמר לבן תן לי מה שאכל אביך וכן הבן לא יאמר לו תן לי מה שעשה אבי וכו' בפרק המקבל (בבא מציעא קט.) רב יוסף הו"ל ההוא שתלא שכיב שבק חמש חתנותא א"ל אי ניחא לכו דשקליתו שבחייכו מוטב ואי לא מסלקנא לכו בלא שבחא דאמר רב … להמשך קריאה

א לא עבדה אלא הובירה וכו'. משנה שם (דף ק"ד) וכתב ב"י ע"ש תלמידי רשב"א לא איצטריך תנאה אלא לביטול קרקע אבל מה שהקרקע נפסדת בעמידתה בורה מדינא חייב וכו' עכ"ל ונראה דתופסים פרש"י שכתב (ריש דף ק"ז) דכשתעמוד בורה תתקלקל הקרקע אבל התוס' והרא"ש חלקו על פירושו והוכיחו דנהפוך הוא דכשזורעין שנה תחזור לכחה … להמשך קריאה

א המקבל שדה מחבירו ורוצה להסתלק וכו'. משנה וברייתא פרק המקבל (בבא מציעא דף ק"ה) ופסק כר' ינאי וכר"ל ובפתות מכן אינו חייב ליטפל בה ונראה דמיירי בסתם שדה שאינה פחותה מט' קבין אבל שדה גדולה בעיא ב' סאין לכל ט' קבין: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

א וכשם שחולקים וכו'. סיפא דמשנה ראשונה פרק המקבל הוא ופירש"י ותוס' דאינה אלא בקבלנות דאי בחכירות לא שייכא חלוקה: ומ"ש ואם אחד מהן עשאן לבדו יקחם האחד לבדו. כן כתב הרמב"ם שם ואיכא למידק הא פשיטא הוא ובגמרא נמי אקשינן אהא דתנן דחולקים בקנים ושניהם מספקין את הקנים למה לי פשיטא כיון דתנא דלשניהם … להמשך קריאה

א המקבל שהגיע זמנו להסתלק וכו'. הא דלא הגיע יום השוק אוקימתא דגמרא היא אליבא דרבא (דף ק"ט) והא דלא נגמרו איתא בתוספתא כתבה הרב המגיד פ"ח משכירות ומביאו ב"י גם הרמב"ם כתב לשם הני תרתי מילי: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א המקבל שדה מחבירו לזרעה שומשמין וכו' מעשים הובא לשם בגמרא (דף ק"ד) ופירש רש"י במעשה ראשון קבלנות היתה וכו' ובמעשה השני כתב לשון חכירות אלמא דאין חילוק וז"ש רבינו אלא יחלקו לפי תנאם אם הוא בקבלנות ויתן לו כל מה שקבל עליו אם הוא בחכירות: לשון הרמב"ם וכו' אין לו עליו אלא תרעומת. פירוש … להמשך קריאה

א קבל השדה לזרעה וכו' עד סוף הסימן. מימרא דאמוראי שם וע"פ פי' התוס' ומביאו ב"י: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

א החוכר שדה וכו' משנה שם ופי' דזרע פשתן מכחיש הארץ הרבה ואינה חורת ליושנה עד ז' שנים וכן ענפים של אילן סרק שקורין שקמה שקוצרין לקורות הבנין אינן חוזרין ליגדל וליעשות קורות בפחות מז' שנים הילכך זה שקבל שדה זו לפחות מז' שנים לא יזדענה פשתן ואין לו בקורת שקמה דלאו אדעתא דקורות נחית … להמשך קריאה

א החוכר שדה מחבירו ע"מ שיזרענה שעורין וכו'. משנה שם אליבא דת"ק וכן פסק הרמב"ם בפרק ח' דהלכות שכירות ואע"ג דרשב"ג פליג ואוסר לשנות אפי' מחטין לשעורים ומקטנית לתבואה והלכה כרשב"ג במשנתינו כאן מוכרחת הסוגיא דלית הלכתא כרשב"ג מדאמר בגמרא מתני ליה רב יהודא לרבין תבואה יזרענה קטנית א"ל והאנן תנן תבואה לא יזרענה קטנית … להמשך קריאה

א החוכר שדה מחבירו וכו'. משנה שם ופרש"י זו בחכירות הוצרך לשנותה דאי בקבלנות פשיטא דכ"א זוכה ומתחייב בחלקו ומ"ש דאפי' לא לקו במחובר וכו' וכן בענבים אפילו הקריסו אחר שנבצרו. מימרא דרב אשי שם ואתא לאשמועינן דלא תלינן הליקוי דאחר הקצירה ואחר הבצירה במזלו של חוכר אלא תלינן הליקוי בגידול הקרקע אבל ביין והחמיץ … להמשך קריאה

א החוכר שדה בין בפירות בין במעות וכו'. משנה שם המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו אם אינה מכת מדינה אין מנכה לו מן חכירו ר' יהודא אומר אם קיבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכירו ואמרינן בגמ' לית ליה דחש … להמשך קריאה

א החוכר או מקבל שדה מחבירו וכו' משנה שנויה ריש פ' המקבל ופי' רש"י בית השלחין קרקע יבישה דלא דיה במי הגשמים וממעין שבה משקה אותה או בית האילן ובשביל האילן ההוא חביבה על האריס שנוטל חלק בפירות בלא טורח עכ"ל: ומ"ש שלא נשאר בהם ממטע עשרה לבית סאה. הכי מוכח בירושלמי שהביא הרא"ש שם: … להמשך קריאה

א ובין בחוכר ובין במקבל במקום שנהגו לקצור וכו'. משנה ראשונה ובבריית' ר"פ המקבל ובגמ' קאמר ר"פ דהך מתני' בין בחוכר בין במקבל תני לה וקאמר טעמא גבי בעה"ב דאיכא דניחא ליה בעקירה שתהא קרקעו נקייה שאינה צריכ' לזבל ואיכא דניחא לי' בקצירה שישאר הקש בקרקע ונעשה זבל לשנה הבאה וכן באריס איכא דניחא ליה … להמשך קריאה

א ומ"ש והדלי והכד שדולין בו כ"כ הרמב"ם והדלי והכד וכיוצא בהן שדולין בהם המים וכתב כן משום דאיתא בר"פ המקבל במימרא דרב יוסף ודוולא וזרנוקא ופי' רש"י ודוולא דלי להשקות שדה וזרנוקא נוד למלאות במקום שנוהגים לדלות בנודות עכ"ל אלמא דהכל לפי מנהג המקום ולפעד"נ דטעות נפל בספרי רמב"ם ורבינו וצ"ל והדלי והנוד והסופר … להמשך קריאה

א החוכר שדה מחבירו וכו'. כ"כ הרמב"ם ברפ"ח משכירות וכתב ה"ה זה מפורש בברייתא במסכת דמאי מה בין שוכר לחוכר השוכר במעות והחוכר בפירות: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה

א מי שבקש מחבירו וכו'. עובדא ס"פ השואל וכתב ב"י בסי' שי"ב מס"ג מצאתי כתוב על ראובן שהיה דר בבית לאה ורצה להחזיק הבית ולא עלה בידו והיא טוענת שאינה יכולה לדור עמו שפיר טענה דדמי עליה כאריא ארבא ע"פ כל אלה התואנות והקנטורים שנעשו ביניהם אין אדם דר עם נחש בכפיפה עכ"ל ונראה דמכאן … להמשך קריאה

א ראובן השכיר ריחים וכו' בפ' הנושא ההוא גברא דאוגר ריחיא וכו' ואסיקנא דאם שמעון מוצא הרבה למי יטחון בענין שלא יפסיד בדבר צריך ליתן לו דמים דכופין על מדת סדום זה נהנה וזה לא חסר לא היו עושין טובה: ומ"ש ואם גם ראובן אינו מוצא לטחון לדעת ר"י יכול לחזור בו וכו'. כ"כ לשם … להמשך קריאה

א ואם דר בו השוכר כבר ג' שנים וכו' נאמן במגו וכו'. רבינו נמשך אחר הסכמת הרי"ף והרא"ש שכתב לעיל סוף סי' ק"ן דנאמן לומר שטר היה לי ואבד במגו דלקוח הוא בידי ודלא כהר"ר יונה ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א השכיר לו הבית בשטר וכתב בו שנים וכו'. פי' והשטר ביד השוכר וקדם השוכר ודר בו ג' שנים אין מוציאין מידו וכו': לפיכך כתב א"א הרא"ש וכו'. נראה דלעיל בהשכירו לו בשטר לי' שנים והשטר ביד השוכר והמשכיר אומר כבר כלו הי' שנים לפני שנה דהיינו שדר בו י"א שנה אין שומעין למשכיר אפילו … להמשך קריאה

א השכירו לו בשטר לעשר שנים וכו' מימרא דרב נחמן ס"פ השואל ופרש"י וכן בתוס' ע"ש ר"ח דלא כתוב בשטר לא תחלת השנים ולא סופן והשטר ביד השוכר וטוען המשכיר עיקר השטר נכתב בשבילי שלא תאמר לקוח הוא בידי ואין השטר בידך אלא כדי שלא אכחיש לך חשבון השנים כמה היו מ"מ עיקר השטר בשבילי … להמשך קריאה

א אמר השוכר פרעתי וכו'. ס"פ השואל אסיקנא הכי ומשמע דביומא דמישלם זימניה נאמן השוכר אפילו תבעו בתחלת היום כל שהיה שהות ביום לפרעו היום מיהו אינו נאמן בתחלת היום לומר פרעתיך תוך הזמן במגו דפרעתיך היום דאין זה מגו טוב דאין רגילות לפרוע בתחלת היום אלא דאי טעין בתחלת היום פרעתיך היום נאמן בשבועה … להמשך קריאה

א וגם אינו יכול לכופו לחלוק וכו'. מה שקשה מכאן למ"ש ס"ס קע"א דיכול לכופו לחלוק הרמב"ם וכ"פ לשם בש"ע וכאן פסק בש"ע כהרא"ש והפסקים סותרים זא"ז כתבתי יישובו למעלה ע"ש ודלא כמהרו"ך דמחלק בין חצר ושדה ובית: כתב במרדכי ס"פ האומנים וז"ל מכאן מוכיח ר"מ ראובן שהשכיר בית לשמעון דשמעון יכול להשכיר את לוי … להמשך קריאה

א כתב הרמב"ם ז"ל וכו'. פרק ה' משכירות: ומ"ש אבל בקרקע וספינה שהרי בעליה עמה. האי שהרי בעליה עמה לא קאי אלא אספינה אבל בקרקע איפכא הוא דוקא בשאין בעליה עמה אבל כשבעליה עמה אין יכול להשכירו לאחר אפי' יש לו דיורין פחותים ממנו כי יכול לומר לו אותך יכול אני לקבל וכו' כמ"ש הרא"ש … להמשך קריאה