ב"ח, חושן משפט שט״ו:ג׳

א ומ"ש אלא א"כ יש לו פירות בלבד באותו קרקע ה"ז משכיר ואינו מוכר. נראה דכ"כ משום דתנן ס"פ י"נ (דף קל"ו) הכותב נכסיו לבנו לאחר מיתה האב אינו יכול למכור מפני שהן כתובים לבן וכו' דמפרש הרמב"ם שאין האב רשאי להוציא הקרקע מידו ולמכרה לאכילת פירות כל ימי חייו אלא דאם עבר האב ומכר … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שט״ו:ב׳

א וכשם שמתנה אדם כל תנאי וכו'. כ"כ הרמב"ם רפ"ז דשכירות. הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שט״ו:א׳

א כשם שהקרקע נקנה בכסף וכו'. מימרא דר"א בפרק מרובה (בבא קמא דף ע"ט) ותנ"ה ודוקא שכירות קרקע אבל שכירות מטלטלי לא מיקני בשטר אלא בכספא ולקבולי מי שפרע ובמשיכה וקנו לגמרי: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ד:ב׳

א ומקום המזוזה והמזוזה. כך הוא בספרים המדוייקים: ואם נפחתה המעזיבה והתקר' בד' טפחים חייב לתקנה. פלוגתא דת"ק ור' יוסי בס"פ הבית והעלייה גבי משכיר לחבירו עלייה וכדלעיל בסי' שי"ב סי"ט ולמד משם רבינו דכיון דלת"ק חזוקי תקרה הוא א"כ מעשה אומן הוא לפיכך המשכיר בית לחבירו ונפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב המשכיר לתקנו … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ד:א׳

א המשכיר וכו'. משנה ס"פ השואל המשכיר חייב בדלת בנגר ובמנעול ובכל דבר שמעשה אומן אבל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו ובברייתא משכיר חייב להעמיד לו דלתות ולפקוח לו חלונות נראה דאי ממתני' לא שמעי' אלא דחייב בדלת אבל העמדתה בבית על השוכר היא קמ"ל דעל המשכיר להעמידה ג"כ ולשון ולפתוח לו חלונות אתא … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ג:ג׳

א השכיר לו בית בחצר וכו'. משנה סוף פ' השואל הזבל של בעה"ב ואין לשוכר אלא היוצא מן התנור ומן הכירי' בלבד ואוקימנא בחצר דמשכיר ותורי דאתו מעלמא קמו בה ופרש"י חצר דמשכיר. שלא השכיר את החצר ותורי דאתו מעלמא וסתם גללים אפקורי אפקרינהו בעלים דקניא ליה חצרו ואפי' קדם שוכר והגביהו לא זכה בהן … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ג:א׳

א המשכיר בית לחבירו וכו'. פ"ק דבתרא (דף ו') וכרבא: הסבר על זכויות יוצרים ב"חרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:י״ט

א (כ) מי שיש לו בית ועלייה וכו' משנה וגמרא פ' הבית והעלייה: ומ"ש ונותן לו שכירות כפי הזמן שדר בו. כ"כ התוספות והרא"ש כתבו עוד דהא דלא אמרינן הכא אם יש בדמיה ליקח יקח ולשכור ישכור כדאמר גבי חמור מפורש הטעם גבי המשכיר בית לחבירו ונפל ע"נ בסמוך סעיף י"ו: לפיכך אם נפחתה ד' … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:י״ח

א ומ"ש בשם הרמ"ה דאין יכול לכופו לבנות לו בית או לשכור לו וכו'. היינו דוקא בדא"ל בית סתם דאי א"ל בית זה יכול לכופו לבנות לו בית אם יש בדמיו ליקח כדכתב הרמ"ה לעיל הי"ו: ומ"ש ולפי מ"ש א"א הרא"ש וכו' ה"נ כיון שקנו מיניה וכו'. כתב בית יוסף וז"ל אפילו בלא קנין משהחזיק … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:י״ז

א א"ל בית סתם וכו' משנה וגמרא ס"פ השואל: א"ל בית כזה וכו'. שם פריך אהא דתנן אינו יכול לשנותו ומוקי לה דא"ל בית כזה אני משכיר לך ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקאי אגודא דנהרא מה"ד מאי כזה דקאי אגודא דנהרא קמ"ל ופרש"י דאכולי מילתא אתני עכ"ל משמע מפירושו דכשאומר לו בית כזה לא … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:ט״ז

א נפל הבית לאחר שהשכירו וכו'. ס"פ השואל: ומ"ש בשם הרמ"ה וכו' שהם יש בעציו ואבניו וכו'. למד כך מדין השוכר את החמור ומת שנתבאר בסימן ש"י ס"ב אבל הרא"ש מפרש כפר"י בתוס' פרק האומנין (בבא מציעא דף ע"ט) בד"ה ואם יש בדמיו וכו' דמדאמרו גבי בית היכא דנפל אזדא לה ולא אמר אם יש … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:ט״ו

א וכתב הרמב"ם וכן אם אמר בעה"ב וכו'. פי' גם בטענות אלו אמרינן דהמשכיר מוחזק בקרקעו אע"ג דהשוכר דר בו כגון דהבעל הבית טוען דלזמן זה השכרתי לך והיום או למחר הוא סוף הזמן והשוכר אומר סתם השכרתני ולא תוכל להוציא אותי כל יה"ג ואפי' ביה"ח צריך להודיע קודם כשיעור שנתנו חכמים או שאמר השוכר … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:י״ד

א השוכר בית בסכום ידוע לשנה משנה ס"פ השואל המשכיר בית לחברו לשנה נתעברה השנה נתעברה לשוכר השכיר לו לחדשים נתעברה השנה נתעברה למשכיר מעשה בצפורי באחד ששכר מרחץ מחברו בי"ב דינר זהב לשנה מדינר זהב לחדש ובא מעשה לפני רשב"ג ורבי יוסי ואמרו יחלקו את חדש העיבור. וכתב הרשב"א ז"ל בד"א כשעמד בר"ה וכו' … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:ח׳

א השכירו לו סתם בכך וכך לחדש וכו' משנה ואוקמתא דגמרא ס"פ השואל והסכימו הפוסקים דכולה שמעתין איירי בסתם דהיינו דהשכירו לו בכך לכל חדש וחדש כל זמן שידור בו והתם הוא דצריך להודיעו ודלא כפרש"י דמיירי בהשכירו לזמן קצוב והגיע זמנו וצריך להודיעו קודם שיגיע הזמן ל' יום דליתא לפירושו דכיון דקצב לו זמן … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:ה׳

א ומ"ש וכן אם משכנו לשנים ידועי' כו' גם זה כתב הרא"ש לשם ודהכי איתא בירושלמי דעובדא הוה דביתיה הוה ממושכנת בחד רומי ולא הו"ל למיפרקיה. ופי' הרא"ש מעשה שהיה כך הוה שהיה ביתו של אחד ממושכן אצל יהודי אחד במשכנתא דסורא או כל ימיו בכך וכך לשנה כל זמן שלא יפדנה ולא הו"ל מעות … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:ג׳

א ומ"ש ואם הקדים לו השכר אפילו לזמן מרובה וכו' פי' לא השכירו לזמן קצוב אלא הקדים לו השכר וכו' קנה בבית כנגד מעותיו שקיבל מידו אע"פ שלא קצב עמו זמן וגם זה כתב הרא"ש לשם ודהכי איתא בירושלמי ומ"ש וכ"כ הרמב"ם וכו' איכא לתמוה מה ענין זה לזה ויש ליישב בדוחק דמדכתב בסתם משמע … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״ב:א׳

א המשכיר לחבירו בית וכו' כך כתב הרא"ש דהא דאיתא בס"פ השואל נפל ביתו של משכיר לא עדיף השוכר ממנו ויצא לא איירי אלא בסתם שלא השכיר לו לזמן קצוב אבל השכיר לזמן קצוב אין יכול להוציאו תוך הזמן כדמוכח בירושלמי: ומ"ש והמקח קיים וכו' כלומר לא תימא כיון דמכרו תוך הזמן הו"ל כאילו מוכר … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״א:ג׳

א ומ"ש ודקדק מכאן הרמ"ה וכו' כלומר מדחזינן דבספינה זו א"נ יין זה הוי קפידא ואינו יכול ליתן לו אחר למדנו מי ששוכר וכו' וי"א דודאי בעלמא יכול לשנות דמה לו יין זה שהתנה או אחר אלא דהיכא דטבעה ספינתא ויש לו ריוח בקפידא זו מצא מקום לטעון ולומר אני מקפיד לקיים תנאי זה שהתנתי … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט שי״א:א׳

א השוכר הספינה להוליך בה יין למקום פלוני וטבעה וכו' ברייתא פרק האומנין וכפי מה שעלה מהסוגיא ומ"ש אפי' קיבל כל השכירות צריך להחזיר לו שיאמר לו הבא ספינה וכו' ולא קשה מ"ש ממת החמור בחצי הדרך דנותן לו שכרו של חצי הדרך אע"ג דא"ל חמור זה ולא מצי א"ל הא קאימנא וחמורך מת וכדלעיל … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט ש״י:ג׳

א ששאלת וכו' פשיטא שצריך ליתן לו שכירות כל יום ויום וכו' צ"ע אי ר"ל שכירות כל יום ויום וכל הימים בשוה או שמא דביום שעמדה בלא מלאכה א"צ לשלם אלא כפועל בטל ולקמן יתבאר בס"ד ריש סי' של"ד ומ"ש אי לא היה ראוי להתגדל וכו' גם זה יתבאר בסי' של"ד: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט ש״י:ב׳

א והרמב"ם חילק וכו ואיני מבין מה חלוק בין שכרו למשא או לרכיבה וכן השיג עליו הראב"ד ונראה ליישב דס"ל להרמב"ם דכיון דא"ר ב"ר הונא אמר רב השוכר את החמור לרכוב עליה ומתה לו בחצי הדרך וכו' מבמע דהאי דינא דחייב ליקח בדמי הנבלה חמור או ישכור וכו' אינו אלא בשכרו לרכוב וכמו שהוא כתוב … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט ש״י:א׳

א השוכר את החמור ונסתמא וכו' משנה פ' האומני' וע"פ סוגיית הגמרא (בדף ע"ח ע"ט): ומ"ש רבינו ומיהו נראה וכו' טעמו דכל ששכרו לרכיבה או לכלי זכוכית אפילו נסתמא או התליעו רגליה כיון דאינה ראויה לרכיבה ולכלי זכוכית דינו כאילו מת או נשבר שיתבאר בסמוך ומשמע לי מפרש"י דבא"ל חמור סתם דחייב להעמיד לו חמור … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט ש״ט:ד׳

א השוכר את הפרה וכו' משנה שם ורבותא אשמועינן דאע"פ דשינה השוכר מהר לבקעה מ"מ פטור משום דבהר כ"ש שהיה נשבר שהרים קשים לחרוש שהסלעים שם ודינו כאילו לא שינה. ומ"ש ואם היא שדה מלאה אבנים וכו' צריך לומר דהשתא מיירי בשינה מהר לבקעה אע"פ שהבקעה מלאה אבנים אפ"ה בהר היה קשה יותר לחרוש מפני … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט ש״ט:ג׳

א שאלה לא"א הרא"ש ז"ל וכו' בכלל צ"ב סי' ב'. ונראה דחשובה זו היא אף לדעת התוס' שהסכים עמהם הרא"ש בפסקיו הלא תלינן דמחמת אוירא דהר מתה אי נמי מחמת אוירא דבקעה אא"כ בידוע שהיה באותו יום אויר משונה בהרים וכו' הא לאו הכי לא מצי טעין דהיה מכיר בבהמתו שלא היתה למודה ליגדל באויר … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט ש״ט:ב׳

א ואם שינה מהר לבקעה ומבקעה להר ונתייגעה וכו' הכי מוקי לה ר"י בר חנינא להך מתני' כגון שמתה מחמת אובצנא פי' עייפות ויגיעה מחמת משאה ודברי רבינו כפרש"י ותוספות והרא"ש: ואם שינה להוליכה לבקעה וכו' משנה שם והתוס' הקשה אהך דקתני אם הוחמה בהר פטור דמנא ידעינן דשלא מחמת המעלה הוחמה וי"ל דראינו שלא … להמשך קריאה

ב"ח, חושן משפט ש״ט:א׳

א השוכר בהמה וכו' משנה פ' האומנין השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה בבקעה והוליכה בהר אפילו זו י' מילין וזו י' מילין ומתה חייב ובגמרא מוקים לה דבי רבי ינאי דמתה מחמת אויר ופי' רש"י דיכול לומר לו לא מתה זו אלא מחמת אויר דלא היתה למודה ליגדל באויר הר וקשה לה או … להמשך קריאה

דילוג לתוכן