אור זרוע, חלק א שכ״ב

א מתני' ר' אליעזר אומר המעמיד כשרף הערלה אסור אמר רבי יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלים ובשרף העיקרים מותר בשרף הפגים אסור מפני שהוא פירי: פי' המעמיד חלב לעשות גבינה והכי אמר בפרק אין מעמידין מפני מה אסרו גבינות עכו"ם ואמר רב נחמן בר יצחק מפני שמעמידין בשרף ערלה נימא כי האי תנא דתניא … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שכ״א

א מתני' העלים והלולבים ומי גפנים והסמדר מותרו' בערל' וברבעי ובנזיר ואסור באשירה ר' יוסי אומר הסמדר אסור מפני שהוא פירי. מי גפנים פי' בערוך היוצא מן הגפנים כשזומרין אותן וסמדר פי' בין ליבלוב לבוסר ויוצא פרח תרגו' ואפיק לבלבין. מותרין בערלה דוערלתם ערלתו את פריו כתיב והני כלהו לאו פירי נינהו וברבעי נמי כתיב … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״כ

א מתני' נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות ה"ז לא ילקוט ואם ליקט יעלו באחד ומאתים ובלבד שלא יתכוין ללקוט ר' יוסי אומר אף יתכוין וילקוט ויעלה באחד ומאתים. בפרק הניזקין מייתי לה ופי' רבינו שלמה ה"ז לא ילקוט דכ"ז שהיא במקומה במחובר חשיבא ולא בטלה וכי לקיט לפירי ומבטל להו במאתים הוי … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שי״ט

א מתני' בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות אם הוסיף במאתים אסור. פי' בריכה שנפסקה מן הזקינה והיו בה פירות כל מה שגידל' עד שלא נפסקה מאביה מותר ואם אחר שנפסקה הי' תולשם מיד היו מותרין אבל מה שמוסיפין אחר שנפסקה אע"פ שלא נעקרה מן הארץ אסור התוספת משום ערלה. ואם הוסיף במאתים אסור. שהוסיף אחד … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שי״ח

א מתני' סיפוק הגפנים וסיפוק ע"ג סיפוק אע"פ שהבריכן בארץ מותר ר' מאיר אומר מקום שבחה יפה מותר מקום שבחה רע אסור. פי' לשון סיפוק בגפנים בלשון (הבריכה) [הרכיבה] באילן שנטל גרופית של גפן והרכיב' בנטיעה שעברו עליה שני ערלה וסיפוק ע"ג סיפוק היינו שבאותה גרופית חזר והרכיב גרופית אחרת. ושייך לשון סיפוק בדבר הקצר … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שי״ז

א מתני' אילן שנעקר ובו בריכה והוא חי ממנה חזרה הזקינה להיות כבריכה. פי' ובו בריכה מלשון מבריך שחופר בארץ ומבריך היחור וטומנו בעפר ומוציא ראש היחור במקום אחר ונעקר האילן והבריכה קיימת והאילן חי ממנה חזרה הזקנה דהיינו האילן שהי' זקן ועברו עליו שני ערלה להיות בבריכה ואסורה משום ערלה דבריכה כ"ז שלא נפסקה … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שט״ז

א מתני' אילן שנעקר ונשתייר בו שורש פטור וכמה יהא שורש רשב"ג אומר משום ר' אליעזר [בן יהודה] איש ברתותא במחט של מיתון. פי' בערוך יש ספרים שכתוב בהן מיתה ויש מתוח ויש מיתון והעיקר מן וימתחם באוהל לשבת וכן מנהג האורגים יש להם עץ אחד ארוך ברוחב היריעה ובראשו שני מחטין שבורים ונועצים ברוחב … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שט״ו

א מתני' אילן שנעקר והסלע עמו שטפו נהר והסלע עמו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב. פי' האילן זקן שעברו עליו שני ערלה אם יכול להחיות מן הסלע שנעקר עמו בלא שום תיקון עפר פטור ואם לאו הרי הוא כאילן העולה מאליו וחייב. זעזעתו המחרישה או שזעזעו והניחו ועשאו כעפר שהרבה עליו עפר אם … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שי״ד

א מתני' העולה מאליו חייב בערלה. ירושל' תני ר' שמעון בן אלעזר אומר עלה מאליו פטור מן הערלה. ירושל' לעיל ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוצדק גפן שעלתה במקום חורשין פטורה מן הערלה. א"ר יוסי אפילו נטעה והא תנינן העולה מאליו חייב בערלה תמן כשנטעה במקום ישוב ברם הכא כשנטעה במקום חורשין. אמר ר' … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שי״ג

א מתני' הנוטע בספינה חייב בערלה. פי' ספינה של חרס כגון שהיא נקובה ומונחת ע"ג קרקע דאי לאו הכי תקשי לך הא דתניא בפרק' בתוספתא הנוטע בספינה ובעציץ ובראש הגג פטור נטעו בעציץ שאינו נקוב ושברו וחזר ונטעו בעציץ נקוב אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור כיצד יודע אם יכול להחיות חופר בארץ ונוטעו … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שי״ב

א מתני' הנוטע בר"ה חייב בערלה. בהא אפי' ר' יהודה מודה דלאו היינו נוטע לרבים. העכו"ם שנטע חייב בערלה. פי' בא"י מדכתיב כל עץ כדפרי' לעיל. וגזלן שגזל קרקע ונטעה חייב בערלה. ירושלמי ברשות הרבי' שגזל קרקע פטור ויש קרקע נגזלת אמר ר' אילא אע"פ שאין קרקע נגזלת יש יאוש לקרקע. וכולה מלתא דתמיה דהא … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שי״א

א מתני' הנוטע לרבים חייב ור' יהודה פוטר. פי' כגון ברשות היחיד והיא של הרבה בני אדם כגון בירושלים. ירושלמי מיחלפי שיטתא דרבנן תמן אינון אמרין ירושלים וח"ל אינן מטמאין בנגעים (במס' נגעים פ' י"ב) וכה הוא אומר הכן. תמן אשר לו הבית פרט לירושלים שהיא לכל השבטים ברם הכא ונטעתם מכל מקום. מיחלפי שיטתא … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״י

א מתני' עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור. נטעו אע"פ שלא ביבשו חייב. ירושלמי כי תבואו ונטעתם פרט לשנטעו עכו"ם עד שלא באו לארץ (או יכול שאני מוציא את שנטעו משבאו לארץ. ת"ל כל עץ מיכן אמרו נטעו עכו"ם אע"פ שלא כבשו ישראל חייבין) ר' הונא בשם ר' אבא הדה אמרה שורש פטור פוטר: … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ט

א מתני' ר' יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור. הפנימי פי' יחור הפנימי והחיצון יחור החיצון. ירושלמי ר' יוסי למר מתחלתו ממשמע שנא' ג' שנים יהי' לכם ערלים לא יאכל וכי אין אנו יודעין שבעץ מאכל הכתו' מדבר מה ת"ל ונטעת' כל עץ מאכל אלא כל שהוא למאכל חייב … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ח

א מתני' הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה. פי' לסייג מלשון סוגה בשושנים שנטע אילנות לעשותן גדר לכרם סביב כדכתיב במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה. ולקורות שמגדל הנטיע' לעשות ממנה קורה לבית ולא לאכול פירותיה. ירושלמי כתיב ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג ולקורות ולעצים פטור. מעתה אותו של מאכל אפילו … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ז

א מתני' השק והקופה מצטרפין לכלאים. פי' רבינו שמשון בר אברהם אם חתיכה של צמר מחוברת בשק וחתיכה של בגד פשתים מחוברת בקופה ותכף החתיכות זה בזה בשתי תכיפות מצטרפין אע"פ שהם שני כלים ולא אמרי' האי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי ואינם חיבור. ובתשובה פי' בענין אחר כדפרי' לעיל בסמוך. במסכת נדה פ' האשה … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ו

א מתני' התוכף תכיפה אחת אינו חיבור ואין בה משום כלאים והשומטה בשבת פטור. עשה שני ראשי' בצד אחד חיבור ויש בה משום כלאים והשומטה בשבת חייב ר' יהודה אומר עד שישלש. פי' תכיפה אחת תפירה אחת שתחב המחט בבגד פעם אחת אינו חיבור לטומאה ולטהרה דאם נטמא זה לא נטמא זה ואם הזה על … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ה

א מתני' אותות הגרדין ואותות הכובסין אסורות משום כלאים. פי' דרך הגרדיים והכובסים לכתוב שם הבעלים על הבגד מעשה רוקם ואם הבגד של צמר והאותות של פשתן אסורות משום כלאים: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ד

א מתני' לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן לחגור בו מתניו אע"פ שהרצועות באמצע. מיכן הי' אוסר רבי' יהודה הכהן זצ"ל לכסות בבגד צמר עורות התפורות בפשתן ולתופרן יחד הבגד עם העור ואפילו בחוטי משי או בחוטי קנבוס ורבינו שמשון ב"ר אברהם התיר. והשיב בתשובה דלא דמי כלל דשאני התם כשחוגר בעצמו קושר שני … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ג

א מתני' משיחות של ארגמן אסורות מפני שהוא מולל עד שלא קושר. פי' משיחות של צמר צבוע ארגמן אסורות לחגור על גבי חלוק של פשתן. מפני שהוא מולל. שדרך לתופרו בחלוק במקומות או לקושרו שלא ינתק מן החלוק. השיב רבינו שמשון אמרת בני שאחי אוסר לנשים לחגור חגורה של צמר על מלבוש של פשתן. מההיא … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ב

א מתני' פיף של צמר בשל פשתן אסור מפני שהן חוזרין באריג. פי' אחר שמשלימין האורגים את הבגד עושין בשפת הבגד שלש וארבע חוטין עב כדי שיתקיים הבגד ונקרא פיף. ואם הבגד של פשתן אסור לעשות פיף של צמר מפני שחוזרין לאריג כלומד דומין הן לאריג ויש מפרשין מסבבין בהן את האריג ובערוך פי' פיף … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״א

א מתני' מנעל של זהב אין בו משום כלאים. וכבר פירשתי סוף פרק קמא דביצה: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש׳

א מתני' ר' יוסי אומר בגדים הבאים מחוף הים וממדינת הים אינן צריכין בדיקה מפני שחזקתן כקנבוס. ירושלמי מה חוף הים ומדינת הים או מחוף הים שבמדינת הים. מן מה דתני כגון צור וחברותי' קיסרין וחברותיה. הדא אמרה מחוף הים שבמדינת הים. א"צ בדיקה הדא דתימר בדאשונה שלא היתה מצוי' פשתן בכל מקום אבל עכשיו … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א רצ״ט

א מתני' תכריכי המת ומרדעת של חמור אין בהן משום כלאים. וכבר פירשתי בהלכות אבל. ירושלמי הרי שהי' מהלך בדרך ונמצא לבוש כלאים. תרין אמוראין ח"א אסור. וח"א מותר מאן דאוסר דבר תורה. מאן דמתיר דאמר ר' זירא גדול כבוד הבריות שדוחה את המצוה בלא תעשה שעה אחת. תני אין מדקדקין במת ולא בכלאים בביהמ"ד … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א רצ״ח

א מתני' מטפחות הידים ומטפחו' הספרים וכו'. כבר פי' במגילה פ' בני העיר: הסבר על זכויות יוצרים אור זרוערשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א רצ״ז

א מתני' לא ילבש אדם כלאים אפי' על גבי עשרה לבושים אע"פ שאינו נהנה מהם. ואפי' לגנוב בהן המכס. ביציאת השער שנוטלים המכס שאין נותנין מכס מבגדים שאדם לבוש. קא סבר דבר שאין מתכוין אסור כדמוכח ר"פ הגוזל בתרא ופליג אמתניתין דלקמן דתנן מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני חמה ובגשמים מפני … להמשך קריאה

דילוג לתוכן