אור זרוע, חלק א שמ״ח

א מתני' הרוא' כתם על בשרה כנגד בית התורפה טמא' שלא כנגד בית התורפ' טהורה פי' תורפה אותו מקום וכדמפרש ואזיל. על עקבה ועל ראש גודלה טמאה. פי' דהיינו כנגד התורפה כי עקבה כנגד התורפה היא וראש גודלה של רגל מפרש בגמרא משום דבהדי דפסעה עביד ומתרמי. פי' רשב"ם שפעמים הולכת ועוקרת את רגלה אחד … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שמ״ז

א מתני' חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזג ב"ש אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ב"ה מטהרין הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמי' מטהרין א"ר מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה ר' יוסי אומר לא כך ולא כך איזהו אדום כדם המכה שחור כחרת דיהה מיכן … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שמ״ו

א מתני' המפלת ואין ידוע מה הפילה תשב לזכר ולנקבה אין ידוע אם ולד הי' [אם לאו] תשב לזכר ולנקבה ולנדה המפלת יום ארבעים אינה חוששת לולד. יום ארבעים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה ר' ישמעאל אומר יום ארבעים ואחד תשב לזכר ולנדה יום שמונים ואחד תשב לזכר ולנקבה ולנדה. שהזכר נגמר לארבעים ואחד ונקבה … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שמ״ה

א מתני' המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקבה שליא בבית הבית טמא. לא שהשליא ולד אלא שאין שליא בלא ולד. ופי' רשב"ם שליא תיק של עור שגדל עם הולד ובאותו תיק השפיר הולד מונח ובשעת לידה יוצא לחוץ עם הולד ובשליא לאחר ארבעים של עיבורה שנתעברה מטפת דם ונוצר מאותה טיפה הולד והשליא ואמר … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שמ״ד

א מתני' המפלת שפיר אם הי' מרוקם תשב לזכר ולנקבה. פי' מצוייר דמות הולד. ופי' רשב"ם דעל שם תוארו של אדם ואפיו הנתון בעור קרי לי'. כדמתרגם יפת תואר שפיר בחזוי. ת"ר איזהו שפיר מרוקם אבא שאול אומר תחלת [ברייתו] מראשו ושתי עיניו כשתי טפות זבוב תני ר' חייא ומרוחקין זה מזה ושני חוטמין כשני … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שמ״ג

א המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה ר' יהודה אומר בין כך וב"כ טמאה. אוקימנא בגמ' דבאפשר לפתיחת קבר בלא דם קמיפלגי ת"ק סבר אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ור' יהודה סבר א"א לפתיחת הקבר בלא דם. ופירש"י דלרבנן כי ליכא דם טהורה ואפי' של ארבע' מיני דם. דחתיכה לאו דם … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שמ״ב

א פרק תינוקת רב ושמואל דאמרי תרווייהו. הלכתא בועל בעילת מצוה ופורש. מתיב רב חסדא מעשה ונתן לה רבי ארבע לילות מתוך שנים עשר חודש. א"ל אהדורי אפירכי (ואמצרי) למה לך אותיב מן (מהניא תינוקת) מתני' והוא סבר מעשה רב. אלא לרב ושמואל קשיא. אינהו דאמור כרבותינו דתניא רבותינו חזרו ונמנו בועל בעילת מצוה ופורש. … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שמ״א

א אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים כו' עד אימור דאמר רבא בגדולה דקא חזיא קטנה דלא חזיא מאי א"ל בפירוש אמר רבא בין גדולה בין קטנה גדולה טעמא מאי משום דמחמדא קטנה נמי חמודי מחמדא. פי' רשב"ם ל"ש בתולה שהגיע זמנה ל"ש בתולה שלא הגיע זמנה כדאמר רבא בהדיא בסיפא ל"ש … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״מ

א פרק יוצא דופן ת"ר הזבה והנדה ושומרת יום כנגד יום והיולדת כולן מטמאין בפנים בבחוץ בשלמא כלהו לחיי אלא יולדת אי בימי נדה נדה אי בימי זיבה זיבה כו' עד כגון שהוציא הולד ראשו ורובו חוץ לפרוסדור וכדרב הושעיא דאמר רב הושעיא גזירה שמא יוציא הולד ראשו חוץ לפרוסדור ופרש"י ואוליד וקאמר דאע"ג דראשו … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״ט

א פרשה אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים וגו' ושלשים יום ושלשת ימים [תשב] בדמי טהרה וגו' ואם נקבה תלד וטמא' שבועים כנדתה וגו'. פרק תינוקת בההיא דאדברי' [רבא] לרב שמואל (מר) ודרש קשתה שנים ולשלישי הפילה. פסק רשב"ם זצ"ל דאנו בזמה"ז מחמרינן עלן ומחזקינן כל היולדות בין מפילות בין יולדות ולד קיימא … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״ח

א בפרשת זאת תהי' תורת המצורע כתיב ואשה כי תהי' זבה דם יהי' זובה בבשרה שבעת ימים תהי' בנדתה כל הנוגע בה יטמא עד הערב. כתוב בת"כ אשה אין לי אלא אשה גמורה מנין לרבות את הקטנה ת"ל ואשה. מיכן אמרו בת יום אחד לנדה. בת עשרה ימים לזובה. כי תהי' מן הדבור והילך. כי … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״ז

א [א] ב תנן בפ"ה ב"ש אומרים מטבילין בחרדלית וב"ה אומרים אין מטבילין ומודים שהוא גורר כלים וטובל בהן וכלים שגרר בהם לא הוטבלו. פי' חרדלית מי גשמים המקלחין מן ההר כדתניא בתוספתא פ' טבלא איזהו חרדל מי גשמים הבאים מדרון רואין אותם אם יש מתחלתן ועד סופן צרוף מ' סאה מטבילין בהם ואם לאו … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״ו

א וכשמנקים את המקוה ומוציאין רפש וטיט וצרורות ומוציאים עם הצרורות כלים מלאים מים ואי אפשר להזהר בשום ענין שלא ישפכו מן הכלים מים השאובין בכלים וחוזרים ונופלים למקוה בשהוא חסר ממ' סאה. על זה כתב מורי רבינו אב"י העזרי דאע"פ ששאבו בכלי כיון שלא נתכוין לשם שאיבה שרי ובשירה מקוה זה לטבול בו. דתנן … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״ה

א בפ"ק דשחיטת חולין תנן התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה. ופירש רבינו שלמה יין הוזכר לענין קיחת כסף מעשר בירושלים ומים הוזכרו לענין לפסול את המקוה בג' לוגין מים שאובין אם נפלו לתוכן קודם שהומשכו בו ארבעים סאה עכ"ל. רוצה לומר שבפחות מג' לוגין מים שאובין אין המקוה נפסל … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״ד

א בב"ק פרק מרובה ובב"ב פ' המוכר את הבית אמר שהשאיבה דרבנן היא. ופי' רבינו תם שהשאיב' כולה דאורייתא היא דתניא בתורת כהנים פרשת ויהי ביום השמיני יכול אפי' מילא על כתיפו ועשה מקוה לכתחל' יהא טהור ת"ל מעיין. מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי שמים. ותו פי' ר"ת דהלכה למשה מסיני דשלש' לוגין … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״ג

א [(בכתב יד חסר ומתחיל מתיבת ופריך ונראה שענין הזה המוקף נחסר. ועיין חגיגה כא ע"ב תוס' ד"ה כעוביה. גיטין ד' טז ע"א תוד"ה הניצוק יבמות דט"ו ע"א תוד"ה עירוב ובר"ש פ"ח דטהרות מ"ע.) מתני' עירוב מקוואות כשפופר' הנוד כעובי' וכחללה בב' אצבעו' חוזרות למקומן. וקשה לר"ת זצ"ל דהכא משמע דבעינן דוקא כשפופר' הנוד והתנן … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״ב

א השיב רבינו יצחק ב"ר אברהם זצ"ל להרב רבי' יהונתן הכהן זצ"ל כתבת כלה לחי' מתי בשביעית או בשמינית כך פי' ר"ת בשמינית כדתנן עד מתי נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית עד שתרד רביעה שני' ואי בתבן וקש של שביעית האיך אפשר שתהא נקצר במרחשון תבואה שגדלה שליש בששית. ועוד תניא אוכלים בענבים עד … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א של״א

א ירושלמי כדפרי' לעיל איקליס ר' בא דמר שמועה בשם זעיר מיני' מכאן שחייב אדם לנהוג ענוה בתלמידו ואם שמע דבר שההנהו אפי' מקטן ממנו חייב לאומרו בשמו והכי אי' בירוש' פ' כל ישראל נתנו מרועה א' אמר הקב"ה (למשה) אם שמעת מפי קטן מישראל והנייך לא יהא בעיניך כשומע מפי קטן אלא בשומע מפי … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א ש״ל

א מתני' בפרק שביעי דשביעית אין עושין סחורה לא בנבילות ולא בטריפות לא בשקצים ולא ברמשים. ירושלמי כתיב טמאים הם לכם מה ת"ל וטמאים יהיו לכם אלא אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה וכ"ד שאיסורו מדבריהם מותר לעשות בו סחורה הרי חמור למלאכתו הוא גדל. פי' … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שכ״ט

א בפרק ר' ישמעאל תנו רבנן וספרתם לכם שתהי' ספירה לכל אחד ואחד. שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי אתה מוצא תמימות בזמן שאתה מונה מבערב [יכול יקצור ויביא ויספור בלילה תלמוד לומד מיום הביאכם] הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום ותנן התם ס"פ מצותו לקצור בלילה נקצר ביום כשר ופרכי' והתנן כל הלילה כשר … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שכ״ח

א מתני' החדש אסור מן התורה בכל מקום. ירושלמי מתני' דר' אליעזר דתנינן תמן כל מצוה שאינה תלוי' בארץ נוהגת בין בארץ בין בח"ל וכל שהיא תלוי' בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה ומן הכלאים ר' אליעזר אומר אף החדש מ"ט דר"א בכל מושבותיכם אפי' בח"ל. מאי מקיימין רבנן טעמא דר"א בכל מושבותיכם … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שכ״ז

א מתני' בפ' בתרא ספק ערלה בא"י אסור בסוריא מותר בח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט ומייתי לה ספ"ק דקידושין דבעכו"ם הלוקט מיירי דאי ישראל כמו שהוא אסור לאכול כך הוא אסור ללקוט. ושמעי' מינה דערלה נוהגת בשל עכו"ם. ותנן נמי רפ"ק עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור נטעו אע"פ שלא כיבשו חייב … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שכ״ו

א תניא בתוספתא אילן העולה בין מן הגזע בין מן השרשים פטור. פי' פטור מן הערלה פי' בערוך כל גוף האילן מן הארץ ולמעלה נראה לעין וחמה זורחת עליו זהו גזע וכל שטמון בארץ ואין חמה זורחת עליו זהו שורש ומיירי באילן זקן שעברו עליו שלש שני ערלה אבל אילן העולה מן הגזע ומן השרשים … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שכ״ה

א מתני' אין מרכיבין בכפניות של ערלה. פי' יחור שיש בו כפניות של ערלה. והם תמרים בעודן סמדר כדאשכחן פ' מקום שנהגו ר' אילא קץ כפנייתא. ובפרק בכל מערבין כפניות ניקחות בכסף מעשר. וה"פ אין מרכיבין אותו יחור בזקינה דלמא אתי למיכל כפניות שבו. ואמר בירושלמי לעיל אמתניתין דר' יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שכ״ד

א מתני' נוטעין יחור של ערלה. פי' שאין העץ נאסר בהנאה. ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פירי. בפרק כל הצלמים אמר רב יהודה אמר רב מודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב שהוא מותר. פי' דסבר זה וזה גורם מותר בין באיסורי ע"ז בין שאר איסורין ואע"ג דאיסור יתר על היתר (עכ"ל) והכי … להמשך קריאה

אור זרוע, חלק א שכ״ג

א מתני' ענקוקלות והחרצנים והזגין והתמד שלהן קליפי רמון והנץ שלו קליפי אגוזין והגרעינין אסורין בערלה ובאשירה ובנזיר ומותרי' ברבעי והנובלות כולן אסורות. ענקוקלות ירושלמי ר' זעירא וחד מן רבנן בשם רב ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש אמר ר' יוסי בר בון אפי' לקו משהביאו שליש אמר רבי חייא בר אבא לשון נוטריקין הוא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן