ספר האורה, חלק ב קל״ח: [קלח] דין עירוב.

א [קלח] דין עירוב. את ששאלת שיש חולקין עליך לאמור מי שלא ערב בימי הפסח לכל שבתות השנה. שוב אינו יכול לערב לכל השנה. אלא בכל שבת ושבת. טעם החולקין לא פרשת. וגם אינו יכול להבין מהיכן ראיה זו ביניהם, וכי מה הוזכר, והיכן הוזכר פסח לענין עירוב יותר מכל ימות השנה. אמנם הורגלו לעשות … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קל״ז: [קלז] דין רחיצה.

א [קלז] דין רחיצה. כשהוא רוחץ במים חיים או במים חמין, מהרהר בהן ומברך, וכגון שעוכר המים ברגליו. אם צלולין הן כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה. ואם אין המים צלולין אין עוכרן דהא לא צריך ואם יש כולה על ראשו, מוציא את ראשו חוץ לכולה, ומהרהר ואף על פי [שהמים צלולין אין צריכין … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קל״ו: [קלו] דין פקדון.

א [קלו] דין פקדון. מעשה באשה שהפקידה טבעת לבתו של רבי הקטנה ונאבדה הימנה, אמר רבי בדין הוא שאין לי ליפרע אבידת בתי הקטנה, דאמרינן נשים ועבדים וקטנים פגיעתן רעה שאם הזיקו אין משלמין אפילו לאחר שגדלו ואחרים שהזיקו בהן חייבין. אלא הואיל וחייבין על ידי בני ביתי ניזוקה, אפרע לה דמי הטבעת ולא יותר … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קל״ה: [קלה] דין מותר לחתוך.

א [קלה] דין מותר לחתוך. העיד רבי על אדם גדול ומנו רבי שניאור בן יהודה בר ברוך שראוהו שחתך בשבת קשרי הכבש שהיה מקושר בשפוד כשהוא צלי: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב קל״ד: [קלד] בענין תפילה.

א [קלד] בענין תפילה. פעם אחרת היה מסך מים על גבי רגליו בבית הכנסת, ראה רבי ופסק תפילתו ויצא עד שנטהר המקום, ולא רצה להרחיק ארבע אמות, דאמרינן לגבי צואה כוליה ביתא כארבע אמות דמיא, ושוב חזר לראש דר' אבוה הוה אזיל בתריה דרבי יוחנן, וקרא קריאת שמע כי מטא למבואות המטונפות, פסק כו' אם … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קל״ג: [קלג] קריאת שמע.

א [קלג] קריאת שמע. פעם אחת היה תינוק אחד מורכב על כתיפו של רבי בבית הכנסת הגיע לקרות קרית שמע אמר להוציא התינוק מעליו משום דסתם תינוק באשפה, ואין ראוי לקרות קריאת שמע אצלו: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב קל״ב: [קלב] ספירת העומר.

א [קלב] ספירת העומר. בין פסח לעצרת כשהציבור ממהרין תפילת ערבית מבעוד יום, מונה רבי עם הצבור ימים ושבועות בלא ברכה, מימר אמר אם אזכור בלילה בביתי אחזור ואברך כדין, ונמצא שלזו ברכתי ברכה לבטלה קודם שקיעת החמה, ואם אשכח הרי מניתי ימים ושבועות למצוה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב קל״א: [קלא] לעסוק בתורה.

א [קלא] לעסוק בתורה. חצות לילה כשרוצה עומד לעסוק בתורה נוטל את ידיו ומברך על נטילת ידים, ואשר יצר אם נפנה וכל הברכות של אחריו ומברך על התורה, ואומר איזהו מקומן ורבי ישמעאל וכו' וכשהולך לבית הכנסת להתפלל תפילת צבור מתחיל ברבון העולמים. הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב ק״ל: [קל] דין עבריין.

א [קל] דין עבריין. עבריין שעבר על גזירת ציבור, אם לא נידוהו הציבור נמנה הוא למנין עשרה, וחייב בכל המצות שכן נאמר בעכן חטא ישראל [יהושיע ז' י"א], אף על פי שחטא ישראל הוא אלמא בקדושתיה קיימא, ולא יצא מן הכלל אלא שנחשד על השבועה, אבל אם נידוהו מאחר שיבדל מקהל הגולה אם יצרפיהו עמהם … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״ט

א [קכט] ועל עשרה שהתפללו ושמעו כולם ברכו וקדושה, וכל סדר התפילה אומר רבי שיכולין למנין אחר בשביל אחד שלא התפלל, כמו שעושין לחתן או לכל מי שלא השכים לבית הכנסת, ואפילו אחד מאותן שהתפללו כבר, יכול לחזור ולהתפלל כדי להוציא את החייב, וסמך רבי ומראה פנים מהציבור שמתפללין במנין למניין על הקדושה לבדה נענה … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״ח

א [קכח] מעשה היה באחד משכינת רבי שנתן לו גוי פרה מעוברת ומבכרת ושאל את פיו וצוה עליו למכור העובר לגוי או כולו או מקצתו בפרוטה קודם שיצא לאויר העולם, כדי שתהא ידי גוי באמצע להפטר מן הבכורה, וחזר האיש ואמר קבלתי עלי חצי פשוט מן הארוס שלי ויגדלנו לחצאין אם זכר, ואמר לו רבי … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״ז: [קכז] כבשה מעוברת.

א [קכז] כבשה מעוברת. מעשה בא לפני רבי על אחד מבני העיר שקנה כבשה אחת מגוי כשהוא מעוברת, וניכר שרחל מבכרת היתה, ומסרה לרועה, לא שיש לגוי שותפות בה, אלא כדי לרעותה מסרה, וילדה זכר בביתו של גוי, לימים נצטרך הבעל לכבשים והביא אותו השה ושחטו [שלא נתן דעתו לבכור ואחר שחיטה והפשטה הרגיש בדבר … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״ו: [קכו] תיקון הגט.

א [קכו] תיקון הגט. וזה תיקון הגט מפי מר רב יהודאי כך ינתן הגט תופש האיש הקולמוס ונותנו לסופר, וכותב סופר הגט ונותנו לאיש, ואותו האיש נותנו לאשתו, ואומר לה הא ליך גיטך על מנת אם אבוא עד שנה, או עד שנתים, או עד זמן כך וכך שאבוא, יהא הגט פסול, ותהא אשתו כמקדם, ומקבלת … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״ה: [קכה] זה משפט הגט לפי אמירת בית דין.

א [קכה] זה משפט הגט לפי אמירת בית דין. מאן דבעי למיכתב גיטא ופסיק ליד מגילתא שיעורא דגט וכתב ואיפסוק מגלתא בתר דכתיב ליה מיפסל, דכתיב וכתב ונתן [דברים כ"ד א'] מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר קציצה ולא יצא, גט אשה וגט חירות כותבין ביום וחותמין ביום כשר, אבל אם כותבין … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״ד: [קכד] דין גט.

א [קכד] דין גט. בכך ובכך בשבת, בכך וכך לירח פלוני, שנת כך וכך לבריאת עולם, למנין שאנו רגילין למנות ביין בכרך פלוני, או במדינה פלונית. [דיושב על נהר פלוני] אנא פלוני דבמקום פלוני היושב על נהר פלוני והנני היום בכרך פלוני או במדינה פלונית וכל שום וחניכא דאית לי ולאבהתי ולאתר אבהתי צביתי ברעות … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״ג: [קכג] דין משכון.

א [קכג] דין משכון. ואם ישראל נותן משכון לגוי בעל חובו למשכנו לישראל אחר תחת יד גוי אם מותר אותו ישראל לגבות הרבית מן הגוי, ואף על פי שיוצא מכיסו של ישראל אסור, ואם לאו מותר, והמונע עצמו הרי זה חסיד שוטה, ובלבד שלא יתכוון מתחילה לכך, אבל אם הכיר במשכונו של ישראל, בתחילה, קנסינן … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״ב: [קכב] דין אשה שמת בעלה.

א [קכב] דין אשה שמת בעלה. ואשה שמת בעלה והניחה מעוברת, אם יצא הולד ובכה ושהה שעה אחת אינה צריכה חליצה, ואם יצא מת, או חולצת, או מתיבמת, ואם ילדה בנים וכולם מתו בחיי הבעל, ואחר כך מת הוא, יש עליה מצות ייבום, ואם תבקש לחלוץ הרשות בידה, ותטול כתובתה, ואם היה לו בן או … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קכ״א: [קכא] דין גף.

א [קכא] דין גף. ופרק גף העוף שנשבר, אם סמוך לגוף דינו כשאר אברים אם יצא לחוץ ועור ובשר חופין את רובו גם אותו האבר מותר, ואם אין עור ובשר חופין את רובו אותו אבר אסור, והעוף מותר, אבל אם נשמט גף העוף מהצלעות יש לחוש שמא ניקבה הריאה, ועוף אם נשמט פרק שני של … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ק״כ: [קכ] דין לחוף.

א [קכ] דין לחוף. מותר לחוף ולסרוק את ראשו בחולו של מועד ואין לאסרו משום תלישות שער השתא גלוח שרי לבוא מבית השבייה, ועל כל אדם לא נאסר אלא שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין לחוף ולסרוק מיבעיא: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב קי״ט: [קיט] דין זימון.

א [קיט] דין זימון. הורה רבי מותר לאדם להזמין לסעודה איש שמת לו מת ואינו יודע, ואף על פי שהמזמין יודע לפי שאבילות מן התורה אינו חל עליו אלא עד שעת אנונות הלב, ותדע לך שהרי שבעה נקיים אינו מתחיל אלא משעת שמועה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב קי״ח: [קיח] דין יולדות.

א [קיח] דין יולדות. היולדות זכר צריכה לישב שבעה נקיים בלא דם קודם שתטבול טבילה ראשונה וכו' כך פירשו מפי רבי הלכה למעשה, היולדת זכר או נקיבה מותרת לביתה ואוכלת בתרומה אחר שבעה לזכר, ואחר ארבעה עשר לנקבה ובתשמיש המטה לבעלה, ובלבד שתטבול, אבל אם ראתה דם תשב עליו שבעת ימי נקיים. הסבר על זכויות … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קי״ז: [קיז] דין ציצית.

א [קיז] דין ציצית. סדין של פשתן וציציו של פשתן כשר, ציצית הכנף [במדבר ט"ו ל"ח], הציצית בכנף משמע ממין כנף יהא, ויש חולקין בדבר ואין ממש בדברים, שאף בתשובות הגאונים מצא רבי כן, ואני שאלתי לו אם יש משום כלאים בציצית של פשתן לכנף של צמר, ושל צמר בכנף של פשתן, ואמר לי הן, … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קט״ז: [קטז] רבית על ידי גוי.

א [קטז] רבית על ידי גוי. ואסור ליקח רבית מישראל משומד דלא נפיק מכלל ולאחיך לא תשיך [דברים כ"ג כ"א] שנאמר חטא ישראל, אף על פי שחטא ישראל קרי ליה, וכן לגט, וכן לחליצה וקידושין ישראל גמור הוא, ואם לוה ישראל מעות לרבית על ידי ארמאי, אפילו ישראל מותר לגבות הרבית מן הגוי מתוך שאין … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קט״ו: [קטו] דין מגע גוי.

א [קטו] דין מגע גוי. מסקנא דמילתא מגע גוי ביין שנתכוון ליגע בכוונה אסור אף בהנאה ממתניתין דאגרדמיס. גוי שנגע שלא בכוונה כיון שלא הכיר בו שהוא יין מותר בהנאה ממתניתין דחרס גוי, וכן נפל לבור נמי שלא בכוונה מותר בהנאה, ממתניתין, וכן נתכוון ליטול דבר אחד כגון אתרוג דרב אשי שלא בכוונה הוא ומותר … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב קי״ד: [קיד] דין גת.

א [קיד] דין גת. גת מדיחן במים, ועל משנה זו יש לסמוך שאין צריך אפר לגת, מדפשיט מינה רבא, ואמרו ליה אינה משנה דקתני בה דסגי לגת (בהנאה) [בהנייה] ומתניתין דקתני דבעי ניגוב, שמעינן מינה קמו בה רבנן בתראי לפשוט הלכתא כוותיה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב קי״ג

א [קיג] הלכה למעשה הורה רבי יין נסך ממש חבית בחבית מותר בהנאה חוץ מדמי אותו חביות, אבל יין ביין אסור בהנאה, וסתם יינו אפילו יין ביין מותר חוץ מדמי אותו היין, וכן הלכה: ב וחביות של עץ שלנו מתיר נמי רבי בחותם אחד, דכיון דטעמא הוא משום דלא טרח ומזייף ולא תלינן טעמא מפני … להמשך קריאה

דילוג לתוכן