מערכת אתר אשובה א׳ הטוחן בש"ע (סי' תקי"ד):הטחינה אע"ג שהיא בא"נ עצמה אסירה לרשב"א מדאורייתא ולשאר פוסקים עכ"פ מדרבנן לפי שדרך לטחון לימים הרבה. ומ"מ מותר לטחון תבלין שמפיגין טעמם אם יטחון מעי"ט וכן מותר לשחוק המלח אך מפני שאינו מפיג טעם כלל צריך שנוי קצת כגון שיטה המכתשת לצדדין או שידוך בקערה וכיוצא בו וכ"ז מותר אפילו … להמשך קריאה
א׳ המרקד (בש"ע סי' תק"ו):הרקדה היא מהמלאכות האסורות שגם היא נעשית לימים הרבה ולרשב"א אסור מדאורייתא ולכ"ע אסור מדרבנן לרקד בנפה וכברה אפילו ע"י שינוי ואם כבר רקדו מאתמול ורוצה לרקדו שנית בשביל שתהא הפת נאה צריך שינוי קצת כגון שירקד על גב שולחן ואם דרכו בכך בחול ירקד בשינוי אחר כגון במפה: ב׳ בד"א … להמשך קריאה
א׳ הלש (בש"ע סימן תק"ו):לישה מותרת בי"ט ומ"מ לא ימדוד הקמח בי"ט דהוי עובדא דחול אלא יקח באומד הדעת ואם אינו ממלא המדה אלא פוחת או מוסיף אפי' בכלי המיוחד למדה מותר כמבואר בהלכות שבת כלל ל"ח (פ"ח בשם ב"ח): ב׳ מותר לעשות פתין גדולים ולא חיישינן שמתוך כך יאפה יותר ממה שצריך (שם בש"ע … להמשך קריאה
א׳ האופה וכל צרכי אפיה (בש"ע סי' תק"ז):האפיה והבישול מותרת בי"ט ומותר להבעיר התנור כדרכו ולגרוף ממנו הגחלים והאפר. ומותר לשרות המכבדות שמכבדין בו התנור במים לצננו אם הסיקו יותר מהצורך ומתירא שיתחרך הפת אע"ג שמכבה וכן מותר לצלות בשר ע"ג גחלים אע"פ שמכבה הגחלים ע"י הנחת הבשר כיון שא"א בענין אחר. ומ"מ אם כבר … להמשך קריאה
א׳ הגוזז הצמר כו' והתופר והקורע:הגוזז והמלבן והמנפץ והצובע והטווה והמיסך והעושה שני בתי נירין ואורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין והקושר והמתיר כל מה שאסור בשבת אסור ביום טוב. ולענין תלישת שער ונוצה בשעת שחיטה יתבאר אי"ה במלאכת שוחט: ב׳ התופר והמתיר כל מה שאסור בשבת אסור בי"ט. ומ"מ מותר לתפור העופות שממלאין אותן … להמשך קריאה
א׳ הצד (סימן תצ"ז):צידה אסורה בי"ט לרשב"א מדאורייתא ולשאר פוסקים מדרבנן ולכן כל מה שאסור בשבת אסור בי"ט ומלבד איסור צידה אפילו באלו שכבר ניצוד עכ"פ כל בעלי חיים הם מוקצים אם לא שהזמינם מאתמול כמו שנבאר: ב׳ אווזים ותרנגולים ויונים שבביתו או שבחצר העומדים לאכילה מותר לצודן לצורך אכילה בי"ט לשחטן. ודוקא אותן שכבר … להמשך קריאה
א׳ השוחט (תצ"ח):שחיטה מלאכה המותרת בי"ט לצורך אותו יום אבל שאר דברים שאסורים משום נטילת נשמה כמו שאסור בשבת אסור בי"ט כמבואר בהלכות שבת במלאכת שוחט ומותר להוליך סכין והבהמה אצל הטבח ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתיפו אפי' היה אפשר להוליכו מעי"ט וה"ה שהטבח יכול להוליך הסכין אצל הבהמה: ב׳ הרוצה לשחוט בי"ט … להמשך קריאה
א׳ המפשיט (סימן תצ"ח):השוחט בהמה טוב שלא יבדוק עד שיפשיט דכיון דנשחטה בחזקת היתר עומדת ואם לא פשט מקודם ונמצא טרפה אסור להפשיט וכן עוף שנטרפה בשחיטה אסור למרוט הנוצות ואע"ג דיש לחוש שמא ימנע עצמו ולא ישחוט כיון דהפשט הוא מלאכה דאורייתא לא שרינן מטעם זה דדוקא איסור דרבנן שרינן סופן משום תחילתן כמבואר … להמשך קריאה
א׳ המולחו והמעבדו (סי' תצ"ט ות"ק):אין מולחין עורות שהוא צורך עיבוד וחייבין עליו וכן אין מולחין החלבים אפילו נשחטה בי"ט דדבר שאינו אוכל גמור שייך בו עיבוד. וכבר בארנו דבמלאכה דאורייתא לא התירו משום שמא ימנע ולא ישחוט וכן אסור לשטחן ע"ג יתידות דמוכח מילתא שעושה כן כדי שלא יסריח ויטעה לומר שהתירו אף המליחה … להמשך קריאה
א׳ הממחק:הממחק העור אסור לכ"ע וכן למרח רטיה וכל מה שאסור בשבת אסור בי"ט. ומ"מ מותר למרח פי התנור בטיט דהוי כאוכל נפש עצמו (כ"כ רשב"א בעה"ק שער ב' וכ"כ הר"ן הביאו הב"י סימן תק"ז אבל מדברי הרא"ש והב"י שם שכתב בשם ר"ח דעפר אסור שמא ימרח מוכח להדיא דמירוח אסור ומדברי רא"ש שסיים מיהו … להמשך קריאה
א׳ הבונה והסותר והמכה בפטיש:הבונה אסור וכל מה שאסור בשבת אסור בי"ט. ולכן אין עושין גבינה בי"ט דהמגבן בשבת חייב משום בונה והגבינה הישנה יותר טובה מחדשה ואפילו היה לו אונס ולא עשה מעי"ט אסור דהוא מלאכה שנעשית לימים הרבה (סימן תק"י): ב׳ כשעושים סוכות שקורין (ביידליך או זומר הייזליך) לישב שם לקרר ולאחר שגמר … להמשך קריאה
א׳ דין מכשירי אוכל נפש (סי' תק"ט):כתיב אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם וקבלו חז"ל מדכתיב לכם לרבות כל צרכיכם דהיינו אפילו מה שאינו אוכל נפש עצמו רק שהם מכשירים שא"א לאכול בלא זה גם זה מותר מה"ת ומדכתיב הוא לבדו משמע למעט דוקא הוא ר"ל אוכל נפש מותר אבל מכשירין אסורים ואחר … להמשך קריאה
א׳ דין מכבה ומבעיר (סימן תקי"ד):אסור לכבות הנר אפי' אם צריך לשמש מטתו ואין יכול לכפות עליו כלי או להוציאו אפ"ה אסור ונ"ל דלצורך שעה שיצרו מתגבר או ליל טבילה יש לסמוך על המתירין (רשב"א ור"ן) בי"ט שני של גליות לכבות ואם יכול להדביק הנרות לעשותן כמין אבוקה כדי שידליק מהר לא יכבה או שיעמיד … להמשך קריאה
א׳ הוצאה מרשות לרשות (סימן תקי"ח ותקכ"ב):מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך א"נ ובלבד שיהיה לו צורך קצת כגון שמתירא מגניבה וכיוצא בו אבל שלא לצורך כלל י"א דחייב וי"א דאינו אלא מדרבנן וכל בעל נפש יחמיר על עצמו שלא להוציא רק מה שצריך קצת לאו"נ או לקישוט והמחזורים שהיו מונחים … להמשך קריאה
א׳ דין שביתת בהמתו בי"ט ושא' דינים בבהמה (ס"ס תקכ"ב ותקכ"ג):שביתת בהמה בי"ט י"א דדינו כמו בשבת בהלכות שבת כלל נ"ז וי"א דאין אדם מוזהר על שביתת בהמתו בי"ט (סימן רמ"ו ותצ"ה) ולכ"ע אין מוציאין משא על הבהמה בי"ט שהוא עובדא דחול. ולכן אין רוכבין על הבהמה ביו"ט (סי' תקפ"ב) וגם שמא יחתוך זמורה: ב׳ … להמשך קריאה
א׳ דין הכנה מי"ט לחבירו ולחול (תק"ג):כל המלאכות המותרות לעשות בי"ט לצורך היום אבל לצורך מחר אפי' לי"ט ב' אסור ואפי' בב' י"ט של ר"ה דאע"ג דקי"ל דכיומא אריכתא הם דוקא לחומרא אבל לא לקולא ואם עבר ובישל אפי' במזיד מותר (ומ"מ צריך תשובה שהרי עכ"פ בישל מי"ט לחול וצריך תשובה כדין עובר על איסור … להמשך קריאה
א׳ דין פירות ודגים וש"ד שהובאו בי"ט (תקט"ו):כבר ביארנו בה' שבת דפירות המחוברים בקרקע ובאילן וכן דגים וכ"ד המחוסר צידה אסור לכ"ע משום מוקצה ואפילו בטלטול ולכן אפי' נשרו או ניצודו מאליהן אסורין אפי' בטלטול לכל ישראל וה"ה בי"ט אסורין באותו יום ולערב מותרין מיד: ב׳ אפילו אם ספק אם נלקט או ניצוד היום או … להמשך קריאה
א׳ דין מוקצה:כל מה שאסור לטלטל בשב' בין מחמת איסו' או מחמת חסרון כיס או מחמת מצוה אסור גם ביו"ט ונוסף עליו דבי"ט יש אוסרין אפי' מוקצה מחמת מיאוס וכ"ש מוקצה מדעת כיון די"ט קיל ואתי לזלזולי ביה החמירו חכמים וכל פרטי דיניהם מבוארים בהל' שבת בדיני מוקצה ומ"מ מותר לטלטל מוקצה אפי' אבנים בשביל … להמשך קריאה
א׳ דין ערובי תבשילין (תקכ"ד):יום טוב שחל להיות בע"ש לא יבשל תחלה לצורך השבת בקדרה בפ"ע דאע"ג דמדאורייתא בודאי מותר דהא אי מקלעי אורחין חזי ליה לאותו יום מכל מקום מדרבנן אסור לכתחלה לבשל מיו"ט לחול וה"ה לשבת ואע"ג שראוי להתיר לצורך שבת אף לכתחלה דלא גרע כבוד שבת ממה שהתירו לשחוט בהמה מסוכנת משום … להמשך קריאה
א׳ דין יו"ט שני של גליות ודין רפואה ביו"ט (סי' תצ"ו):בני א"י אין עושין פסח ושבועות וסוכות אלא יום א' יו"ט חוץ ר"ה דבכל ארץ ישראל היו יודעין בזמן המקדש אימתי קבעו ב"ד ראש חודש שתיכף כשקדשו החודש היו משלחין שלוחים בכל מקום להודיע אימתי נקבע ובאותן מקומו' היו עושין תמיד רק יום אחד יו"ט. … להמשך קריאה
א׳ דין שמחת יו"ט (סימן תקכ"ט):כשם שמצוה לכבד שבת ולענגו כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד וכל יו"ט נאמר בהן מקרא קדש ולכן אסור לאכול בעי"ט ממנחה למעלה כמו בע"ש שזהו מכלל הכבוד כדי שיאכל סעודת י"ט לתיאבון מיהו אם עי"ט שבת יכול לקיום ג' סעודות ויאכל מעט פת ולכתחלה יעשנה קודם מנחה … להמשך קריאה
א׳ דין תחומין:כבר ביארנו בה' תחומין שכשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וי"ט אלא אלפים אמה כך כליו ובהמתו אין יכול שום אדם להוליכם חוץ לאלפים אמה של בעליהם ואם ערבו בעליהם לרוח א' אין שום אדם יכול להוליכם לרוח אחרת אפי' פסיעה א' במקום שאין הבעלים יכולים לילך (סי' תקכ"ח): ב׳ ולכן מי שהיה … להמשך קריאה
א׳ דין מלאכת חה"מ בכללן:חה"מ אסור במקצת מלאכות ומותר במקצת (עיין רי"ו נתיב ד' ח"ה כללים בזה) לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים להתיר ויש מגדולי הפוסקים דס"ל דמלאכה בח"ה אסור מדאורייתא כל שאינה צורך המועד או דבר האבד ויש מגדולי הפוסקים דס"ל דאינה אלא מדרבנן. ומ"מ החמירו חכמים בעונש זה יותר משאר איסורי דרבנן … להמשך קריאה
א׳ החורש פרטי ל"ט מלאכות מה שהותר מהם בחה"מ:לא מצינו שום דבר שהתירו בחרישה כי חרישה לעולם אינו לצורך המועד ואפילו ללקט עצים ואבנים מן השדה ליפותו לחרישה אסור אא"כ שעושה מעשה שניכר שאינו מכוין לצורך ליפות הקרקע כגון שלוקט הגדולים ומניח הקטנים וכל כיוצא בזה (סי' תקל"ז סעיף ט"ו): ב׳ המזבל שדה תולדה דחורש … להמשך קריאה
א׳ הזורע הקוצר המעמר הדש הזורה הבורר הטוחן המרקד הלש והאופה:זריעה אסורה במועד בכל ענין ואם היה כבר זרוע וצריך להשקותו במים אע"ג דגם זה תולדה דזורע מ"מ יש בו ענינים שהתירו בהם כגון אם יפסדו הזרעים וכן ירקות שרוצה לאכלן במועד יכול לדלות מים להשקותן כדי שיגדלו ויהיו ראוים למועד אע"ג שהוא טורח גדול … להמשך קריאה
א׳ הגוזז (סימן תקל"א):אסור לגזוז צאנו בח"המ: ב׳ אסור לגלח במועד אע"ג דהוא צורך יו"ט מ"מ אסרו חכמים כדי שיגלח מעיו"ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול ולכן אפילו אם גילח מעיו"ט אסור לגלח דמי יודע אם גילח ומזה הטעם אפי' אם היה אנוס או שהיה חולה ונתרפ' ואפי' לא היה לו אומן מערב יו"ט מ"מ … להמשך קריאה