מערכת אתר אשובה א׳ המלבן והמנפץ והצובע והטוה כו' והאורג כו' הקושר והמתיר כו' הצד השוחטו כו':אין מכבסין במועד כדי שיכבס מעיו"ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול אבל הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורים או שביה ולא היה לו שהות לכבס מעיו"ט מותר וכן אשה שצריכה ללבוש לבני' ולא היתה יכולה לכבס מעיו"ט כגון שפרסה נדה ביו"ט ומי … להמשך קריאה
א׳ הכותב (סימן תקמ"ה):אסור לכתוב בחוה"מ ואפי' להגיה אות בספר אסור. ודוקא בכתב שכותבין בו סת"מ דהוה מעשה אומן ואפילו הוא צורך רבים אם אינו צריך להם במועד אבל אם אין להם ספר אחר לקרות בו בצבור מותר דהוי דבר האבד שהרי זה מצוה עוברת. משא"כ בנין בהכנ"ס בכלל ק"ו ואפי' לכתוב לכתחילה על ידי … להמשך קריאה
א׳ דין מקח וממכר (סי' תקל"ט):כל סחורה אסורה אפי' כל שהוא מפני הטורח בין לקנות בין למכור מיהו אם נזדמן לו ריוח מרובה במועד יכול למכור ולקנות בצנעה ויוציא לשמחת יו"ט יותר ממה שהיה דעתו להוציא: ב׳ אם יש לו סחורה שאם לא ימכרנה עתה יפסיד מהקרן מותר למכרה ונ"ל דאפי' אם מסתפק שמא יבא … להמשך קריאה
א׳ דין בנין וסתירה (סימן תק"מ):בנין אפילו כ"ש אסור ומ"מ מותר ליטול גבשושית שבבית וכן מותר לתקן סדקים שבגג ובלבד שלא יתקן בכלי אומנות רק בידיו: ב׳ ציר הדלת והמנעול וכיוצא בו שהוא דבר האבד שאם ישאר ביתו פתוח יגנבו מותר לתקן כדרכו בלא שינוי ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד וכן כותל חצר הסמוך לר"ה … להמשך קריאה
א׳ דין הוצאה בחה"מ ודברים שאסור משום טורח (סי' תקל"ה):אע"ג דהוצאה מותר אפי' ביו"ט מ"מ אפילו בחה"מ אסרו דברים שיש בו טורח גדול ואפי' במקום דמותר להוציא אפילו בשבת ולכן אין מפנין מחצר לחצר דרך רה"ר אפילו מכעורה לנאה אבל אם יש פתח בין ב' החצרות מותר לפנות אבל מבית לבית באותו חצר מותר וכן … להמשך קריאה
א׳ דין מלאכה ע"י נכרי ודין לשכור פועלים (סי' תקמ"ג):כל דבר שאסור לעשותו אסור לומר לנכרי לעשותו אבל מותר ליתן לנכרי מלאכה בקבלנות או בשכיר יום שיעשנה אחר המועד ובלבד שלא ימנה וישקול וימדוד כדרך שעושה בחול ואף אם יעשה הנכרי אחר כך המלאכה במועד אין צריך למחות לו הואיל והתנה עמו בהדיא שיעשנה אחר … להמשך קריאה
א׳ דין צרכי בהמה (סי' תקל"ו):הצריך לרכוב במועד אפילו לטייל ולא יוכל לילך ברגליו יכול לעשות כל צרכי הרכיבה וליטול צפרני הסוס ולשום ברזל ברגליו ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד אבל מארץ ישראל לחוץ לארץ אסור לתקן צרכי רכיבה אם אינו לצורך כלל אף על פי שמותר לרכוב אפילו מעיר לעיר אבל אסור לתקן צרכי … להמשך קריאה
א׳ דין אירוסין ונשואין בחה"מ (סי' תקמ"ו):אין נושאים נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות אפילו בלא סעודה אסור שנאמר ושמחת בחגך ולא באשתך דאין מערבין שמחה בשמחה אבל מותר לארס דהיינו אפילו לקדש ובלבד שלא יעשה סעודה בבית ארוסתו אבל שלא בבית ארוסתו מותר לעשות ריקודין ומחולות עם מריעיו וכן אפילו בבית ארוסתו שלא בשעת … להמשך קריאה
א׳ דין ר"ח וקידוש לבנה ודין הלל והפטורת:ר"ח מותר בעשיית מלאכה ונשים נוהגות שלא לעשות מלאכה ומנהג הגון הוא ולכן אין להקל להם (תי"ז): ב׳ ר"ח אסור בתענית להרמב"ם מה"ת דאיקרי מועד ולשאר פוסקים מדרבנן ולכ"ע אף שאינו אוכל פת אלא פירות וכיוצא בו יצא (ואם קיבל עליו להתענות כך וכך ימים ופגע בו ר"ח … להמשך קריאה
א׳ דין בדיקת חמץ:חודש ניסן החודש הראשון לחדשי השנה כמו שכתוב בתורה ובו נגאלו אבותינו ממצרים וי"א דאף הגאולה העתידה לבא תהיה בניסן ובר"ח הוקם המשכן והקריבו י"ב נשיאים כמפורש בתורה ובכל יום שהיה הנשיא מקריב היה יו"ט שלו ואחר כך ע"פ ופסח וא"ח ולכן אין נופלים על פניהם כל החדש אפילו אחר הפסח מפני … להמשך קריאה
א׳ דין חמץ של נכרי בבית ישראל ודין ישראל שמשכן חמץ לנכרי או לישראל (ת"מ תמ"ח):כתיב לא יראה לך חמץ וקבלו חז"ל דלכן כתיב לך להורות דדוקא שלך אי אתה רואה אבל חמץ שאינו שלו אינו עובר עליו. ואמנם מדכתיב קרא אחרינא שבעת ימים שאור לא ימצא כו' ולא כתיב לך משמע אפילו מה שאינו … להמשך קריאה
א׳ דין חמץ ותערובת חמץ קודם פסח ונוקשה. (תמ"ב ותמ"ז):ג' מיני חמץ הם (א) שאור או חמץ בעין שראוי לאכילה ואינו מעורב בדבר אחר (ב) חמץ גמור ע"י תערובות (ג) חמץ נוקשה דהיינו חמץ רע שלא היה ראוי לאכילה מעולם כגון אותן שהסופרים מדבקין ניירותיהם שעושין מקמח ומים או שאינו חמץ גמור כגון שאור שעדיין … להמשך קריאה
א׳ דין תערובות חמץ ע"י בישול או מליחה בפסח (סי' תס"ו):תבשיל שנמצא בו גרעין מה' מיני דגן אע"ג דמדינא אינו אוסר אא"כ נתבקעה ממש וכ"כ הב"י בש"ע ולי"א דוקא בראוי להתבקעות אבל אנו במדינתינו מחמירים דאפי' רק נתרככה הכל אסור בהנאה אבל בלא נתרככה אפי' נמצא בחמין אין לחוש (מגן אברהם ס"ק כ"ה) ואם נמצא … להמשך קריאה
א׳ דין אכילת חמץ בע"פ ודין איסור חמץ בע"פ ובפסח ולאחר הפסח (תמ"ג):ג' זמנים חלוקים לחמץ מה"ת. מו' שעות עד הלילה. ובתוך הפסח. ולאחר הפסח. ערב פסח משש שעות ולמעלה אסור באכילה ובהנאה מה"ת ולוקין עליו לדעת רוב הפוסקים (תמ"ג). וילפינן מדכתיב לא תאכל עליו חמץ כלומר על קרבן הפסח וקבלו חז"ל דר"ל משעה שראויה … להמשך קריאה
א׳ דין מכירת חמץ וחמץ שעבר עליו הפסח (סי' תמ"ח מ"ט נ):כבר בארנו שכל דבר שהוא חמץ גמור צריך לבער כגון לחם ושכר ויי"ש וגרעינין של תבואה שצמחו וכן תבואה שרחצו אותה במים או שנפל עליה מים בתלוש וכן כל מיני גרויפן מתבואה הידוע שרוחצין התבואה קודם עשיית הגרויפן וכן כל כיוצא בו צריך לבער … להמשך קריאה
א׳ דיני הגעלה (תנ"א):כל כלי חרס שנשתמש בהם חמץ אינו מועיל להם הגעלה שהתורה העידה שא"א להוציא האיסור מכ"ח ע"י הגעלה. שהרי בקדרה של מתכות שבישל בה חטאת כתיב דמהני לה הגעלה ובכ"ח כתיב תשבר ואפילו אם ימלאם גחלים לא מהני כיון שאין דרכן בכך שמא חייס עלייהו שלא יתבקעו ולא ילבן יפה: ב׳ אבל … להמשך קריאה
א׳ דין דברים הבאים לידי חימוץ ודין מי פירות:חמץ האמור בתורה קבלו חז"ל שהוא דוקא מה' מיני דגן שהם חטים ושעורים ושבולת שועל (שקורין האבער) ושיפון הוא (קארין) וכוסמין שמינים אלו אם יבואו במים באים לידי חמוץ משא"כ כל מיני קטניות ואפילו אורז ודוחן וטאטרקע שקורין רעצקע אינם באים לידי חימוץ אלא לידי סרחון ולכן … להמשך קריאה
א׳ דין דברים שאסורים משום מנהג:כל מיני קטניות וזרעונים כגון רייז הירש גריקע וכל דבר שבעולם בין הם עצמם שלמים ובין הקמח שלהם אפילו כשיניחו אותם זמן מרובה וישרו במים לא יבואו לידי חימוץ אלא לידי סרחון ולכן מן התורה מותר לאכלם ולעשות מהקמח כל מה שירצו. אך הגאונים שהיו כמה מאות שנה לפנינו נהגו … להמשך קריאה
א׳ דין המצות ומצות של מצוה משעת קצירתן עד אפייתן:המצות שכ' בתורה קבלו חז"ל דאין יוצאין אלא דוקא במה שהוא מה' מיני דגן דאלו באים לידי חימוץ משא"כ שאר מינים שנאמר לא תאכל עליו חמץ ז' ימים תאכל עליו מצות וקבלו חז"ל דהכתוב בא להקיש מצה לחמץ מה חמץ אין חייבין עליו אלא בה' מיני … להמשך קריאה
א׳ דין ערב פסחכבר כתבנו לעיל כלל קכ"א דאסור לאכול חמץ רק עד שליש היום לפי גדלו ואח"כ אסור באכילה ומותר עוד בהנאה ולמכרו לנכרי שעה א' ואחר כך אסור מדרבנן אפילו בהנאה עד חצי היום לפי גדלו וקטנו ומחצי היום ולמעלה אסור בהנאה מדאורייתא וישרוף החמץ בשעה חמישית ויבטל החמץ: ב׳ כשהיה ב"הק קיים … להמשך קריאה
א׳ דיני הסדר בליל פסח (מסי' תע"ב עד סי' ת"פ):כבר כתבנו שכל א' מישראל חייב לאכול מצה המשומרת לשם מצוה בליל פסח מן התורה ולכתחלה המצוה שיאכל כזית מאותו מצה שמברכין עליו המוציא ועמו כזית שמברכין עליו על אכילת מצה דהיינו מן המצה הפרוסה ואחר כך כזית שאוכל עם המרור שכורכין כריכה ואחר כך אפיקומן. … להמשך קריאה
א׳ ספירת העומר:בזמן המקדש בתחלת ליל י"ו בניסן שהוא ליל ב' של פסח היו קוצרין העומר ומ"ע מן התורה לספור כא"וא ספירה כדכתיב וספרתם לכם כו' וכתיב שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור ז' שבועות ועכשיו שאין לנו לא קצירת העומר ולא הבאה מ"מ חייב כא"וא מישראל לספור ספירה מדרבנן ומדכתיב תספרו … להמשך קריאה
א׳ (תקס"ב)מצות עשה מה"ת לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שלא תבא על הצבור שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו (רמב"ם) וכשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם כך מצוה על כל יחיד שיתענה ויתפלל על צרתו כיצד היה לו חולה בתוך … להמשך קריאה
א׳ (תקס״ב)יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיו כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם. ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים … להמשך קריאה
א׳ דין עט"ב (תקנ"ב תקנ"ג):בעט"ב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת ב' מיני תבשילין אפילו הכל מין א' כגון מיני קמחין שקורין פארפיל או לאקשין אסור לאכלן כשבשלן אחד רכה ואחד עבה וכן קרעפליך הממולאין בגבינה הוי ב' תבשילין ואפילו בישל ב' מינים שנאכל כמות שהוא חי אסור ולכן במדינתינו שאין דרך לבשל עדשים עם ביצים … להמשך קריאה
א׳ דין ט"ב (תקנ"ד עד תק"ס):ט"ב אסור באכילה ושתיה ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ואסור לקרות בתורה בין שבכתב ובין שבע"פ שדברי תורה משמחין הלב ומותר לקרות בירמיה בדברים הרעים ואם יש בהם פסוקי נחמה צריך לדלגן וכן מה שכתוב פורעניות על א"ה צריך לדלגן וכן מותר ללמוד איוב ומדרש איכה ופ' אלו מגלחין … להמשך קריאה