מערכת אתר אשובה א׳ התופר (סימן ש"מ):התופר ב' תפירות וקשר ב' ראשי החוט יחד אפילו בקשר אחד או שקשר שני ראשי החוט מכאן ומכאן כדי שלא תשמט חייב משום תופר ואם לא קשר פטור שהרי לא יתקיי' כלל ואם תפר יותר מב' תפירות חייב אף שלא קשר: ב׳ המותח חוט של תפירה דהיינו דבר שדרכו לכפלו בקמטים ע"י … להמשך קריאה
א׳ הקורע על מנת לתפור (סימן ש"מ)הקורע הוא מאבות מלאכות. ודוקא כשהוא לתקן כגון שקורע על מי שחייב לקרוע עליו דמתקן בקריעה זו שעושה מצוה וכן הקורע בחמתו שעושה נחת רוח ליצרו כ"ז לשיטת רמב"ם דמשאצ"ל חייב (כ"כ הרמב"ם בפי' ואזיל לשיטתו אבל להפוסקים כר"ש פטור דהוי משאצ"ל ואינו חייב בקורע אלא בקורע על מנת … להמשך קריאה
א׳ הצד (סי' שי"ז):הצד דבר שבמינו ניצוד כגון כל בהמה חיה או עוף חייב ואפילו היה ישן או סומא חייב דעביד להשמט כשמרגישין יד אדם אבל חולה או זקן פטו' דניצוד ועומד הוא. ואינו חייב אא"כ צדן למקום שניצודין בו כגון כל מיני עופות ובהמות וחיות אם הכניסן אפי' לחצר אם אינו גדול כ"כ עד … להמשך קריאה
א׳ המפשיט והמעבד והמולח (שכ"א):המפשיט מן העור כדי לעשות קמיע חייב והמפרק דוכסוסטוס מעל הקלף ה"ז תולדת מפשיט (רמב"ם) אבל הקולף עור מעובד נתבאר לקמן במלאכת ממחק: ב׳ אחד המולח את העור או שמעבידו בדבר שדרך לעבדו חייב (שכ"ז): ג׳ הדורס על העור ברגלו עד שיתקשה או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו בדרך שהרצענין עושין … להמשך קריאה
א׳ השוחט (בסי' שי"ו)השוחט חייב ולאו דוקא שוחט אלא הנוטל נשמה מכל מיני בהמה חיה ועוף ודג ושרץ ורמשים שהן פרין ורבין או שמתהוין מן העפר כמו הפרעושים בין בשחיטה או בנחירה או בהכאה או בחניקה חייב משום נטילת נשמה ולכן אסור להרוג שממית שקורין שפין אעפ"י שאומרים שסכנה לאכול מ"מ לא ברי היזיקא שיוכל … להמשך קריאה
א׳ המשרטט והממחק:כשרוצה לחתוך עור או נייר או שאר דברים משרטט תחלה כדי שיכוין חיתוכו וכן המשרטט כדי לכתוב אפי' רק ב' אותיות תחת אותו שרטוט חייב וכן חרשי עצים שמעבירין חוט של סיקרא ע"ג הקורה כדי שינסר בשוה וכן כל דבר שמשרטטו בין בצבע ובין בלא צבע הרי זה משרטט וחייב (רמב"ם סוף פ' … להמשך קריאה
א׳ המחתךהמחתך עור או כל דבר שאדם מחתך ומקפיד על מדתו בין עץ או מתכות או אפי' נוצות של עוף כיון שמקפיד על מדת ארכו ורחבו וחותך בכונה חייב אבל החותך דרך הפסד או בלא כוונה למדתו אלא כמתעסק או כמשחק פטור (רמב"ם פרק י"א): ב׳ המחתך מן העור כדי לעשות קמיע חייב והוא שיתכוין … להמשך קריאה
א׳ הכותב (סי' ש"מ):הכותב בדיו או בכל דבר המתקיים ע"ג קלף או נייר ועל כל דבר המתקיים אפילו לא כתב רק ב' אותיות חייב ולרמב"ם אפילו לא כתב אותיות אלא רשם ב' רשימות בדבר המתקיים ועל דבר המתקיים בכותל ובשטר כדרך שהציירים רושמים חייב (סי' ש"מ): ב׳ הכותב על בשרו חייב אע"פ שחמימות בשרו מעברת … להמשך קריאה
א׳ המוחק:המוחק ע"מ לכתוב ב' אותיות חייב ואפילו לא מחק אלא טשטוש דיו אם יש במקומה לכתוב ב' אותיות חייב (ש"מ): ב׳ נפל דיו או כל דבר לח על ספר לא ילחכנו דמוחק (א"ר בשם ס"ח): ג׳ נטף שעוה על ספר על אות א' אסור לסלקו דהוי מוחק ומב' אותיות חייב (ב"ח מ"א ולי צ"ע) … להמשך קריאה
א׳ הבונה והסותר ומכה בפטיש (בסי' שי"ג שי"ד שט"ז):כל מה שחייב משום בונה. כשסותר אותו דבר אם הוא ע"מ לתקן חייב משום סותר ויש בזה כמה חילוקים בכללן ואחר כך נבאר פרטיהם: (א) הבונה כל שהוא חייב: (ב) העושה אהל טפח חייב אבל פחות מטפח לא נקרא אהל: (ג) המחזיר דלת או חלון בבנין שבקרקע … להמשך קריאה
א׳ הבונה דין משוה גומות:היה לו תל בביתו ונטלה וכן גונוא וסתמו חייב משום בונה ולכן אסור לפנות הזבל שברחוב ושבחצר דהוי איסור דאורייתא ואפי' על ידי נכרי (סי' רמ"ד במגן אברהם): ב׳ החופר גומא בין בקרקע עולם ואפי' בחול ועפר התלושין או באשפה אם צריך למקום הגומא חייב משום בונה ואם אין צריך לגומא … להמשך קריאה
א׳ דין העושה נקב (סימן שי"ד):העושה נקב כל שהוא והוא עשוי להכניס ולהוציא חייב אבל אם עשוי רק להכניס או להוציא בלבד אינו אלא מדרבנן דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח והעושה נקב להכניס אור ולהוציא הבל החיוב משום בונה. ואם הוא להכניס ולהוציא שאר דברים אינו חייב משום בונה דכל הפתחים והחלונות … להמשך קריאה
א׳ הבונה דין אהל (שט"ו):העושה אהל קבע טפח חייב משום בונה ואפי' בכלים (רי"ף ורמב"ם ודוקא כשעושה גם המחיצות בשבת אפי' רק ג' מחיצות (רשב"א בחי' שבת דף קל"ח) ודוקא שהמחיצות והאהל צריך לצל או להשתמש תחתיו כגון מטה שמשתמש תחת המחיצות ואע"ג דמשום המחיצות אינו חייב שהרי הם רק מחיצות עראי מ"מ החיוב הוא … להמשך קריאה
א׳ דין הסותר (שי"ד):הסותר כל שהוא חייב והוא שיסתור ע"מ לבנות ואם סתר דרך השחתה פטור לכ"ע והסותר אהל קבוע או שפרק עץ תקוע ה"ז סותר וחייב והוא שיתכווין לתקן (רמב"ם פ"י) וה"ה הפורק ברזל התקוע בעץ חייב ולכן דלת שנאבד המפתח אסור להסיר הצירים של ברזל או להסיר ולשבור המנעול אבל מותר לפתחו ע"י … להמשך קריאה
א׳ הבונה דין בנין וסתירה בכלים ומכה בפטיש (שי"ד):אין בנין וסתירה בכלים. וכלי שהוא מחזיק מ' סאה שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות אם הוא לפי שיעור הזה דינו כבנין ממש ואין נידון כלל ככלי אלא כאוהל קבוע אבל פחות משיעור זה דינו ככלי לפיכך דלת של תיבה ושאר כלים שקשור בחבל אם אין … להמשך קריאה
א׳ המכבה והמבעיר (בסימן של"ד):המבעיר כל שהוא חייב והמכבה כ"ש לעשות פחמין חייב לכ"ע שהרי צריך לגוף הכבוי אבל המכבה מפני שהוא חס על העצים ועל הפתילה שלא לעשות פחמין לרמב"ם חייב ולשאר פוסקים פטור דהוי משאצ"ל ומ"מ חמור משאר איסורין דרבנן כיון דיש בו צד חיוב לכ"ע (שבת מ"ד תוס' ד"ה דכל היכא ע"ש): … להמשך קריאה
א׳ המוציא. דין רה"י ומרשות לרשות (סימן שמ"ה):ד' רשויות לשבת והם רה"י ורה"ר וכרמלית ומקום פטור וכללא הוא רה"י אינו אלא דבר שהוא גבוה לפחות י"ט ורחב ד' טפחים על ד"ט. ורה"ר הוא מקום מעבר לרבים והוא רחב ט"ז אמה ומפולש משער לשער. וכרמלי' הוא דבר שגבוה יותר מג' טפחים מן הקרקע והוא פחות מי"ט … להמשך קריאה
א׳ דין המחיצות שעי"ז תהיה רה"י (סימן שס"ב):המחיצות שעי"ז תהיה רה"י אפי' הן מקש ותבן או קנים בין שהעמיד הקנים לאורך וזה נקרא מחיצות שתי ובין שהעמידן לרוחב וזה נקרא מחיצות ערב ולא עוד אלא אפי' לא סמך הקנים זה אצל זה אלא שהרחיקן זה מזה ואין בין אחד לחבירו ג"ט דהלמ"מ דכל פחות מג"ט … להמשך קריאה
א׳ דין רשות הרבים (שמ"ה):איזהו רשות הרבים מקום שהוא רחב ט"ז אמה על ט"ז אמה כשוקים שבעיירות וזה נקרא פלטיא ואפילו יש חומה לעיר מכל הצדדין אם השערים מכוונים זה כנגד זה ואין הדלתות ננעלות בלילה ואם ננעלות בלילה הוי רה"י רק שצריכה עירוב וכ"ז שלא עירבו יש לה דין כרמלית שאין רה"ר אלא הנמסר … להמשך קריאה
א׳ דין כרמלית ומקום פטור (סי' שמ"ה):איזו היא כרמלית מקום שאינו הילוך לרבים כגון הימים ונהרות ודבר המוקף מחיצות ד' על ד' ואין גובה המחיצות י"ט. וגומא שאינה עמוקה עשרה טפחים. ומבוי שיש לו ג' מחיצות ולא עשו תיקון ברביעית. כלי המחובר לקרקע ועמוד ברה"ר ותל ברה"ר והם יותר מג' טפחים עד י"ט או ע"ד … להמשך קריאה
א׳ המוציא. דין קרפף (שנ"ח ובסי' שע"ב):כבר כתבנו שכל מקום שהוא מוקף דינו כרה"י מדאורייתא אפי' הוא כמה מילין אלא שחכמים גזרו שכל מקום שהמחיצות לא נעשו לדור בתוכן כגון ההיקף שמקיפים השדות וגנות ופרדסים וכיוצא בו שאין המחיצות אלא לשמור מה שבתוכן אם הוא רק ע' אמה וב' שלישים אורך ברחב ע' אמה וב' … להמשך קריאה
א׳ המוציא. דין על איזה הוצאה חייב (שמ"ז שמ"ח שמ"ט):המוציא מרה"י לר"הר או מרה"ר לרה"י בין על ידי הליכה או שהושיט או שזרק וכן המעביר ד' אמות ברה"ר חייב מדאורייתא והמוציא ומכניס מרה"י לכרמלית ומכרמלית להם והמעביר ד' אמות בכרמלית פטור אבל אסור מדרבנן (שמ"ו): ב׳ אינו חייב עד שיעשה עקירה ברשות זה ויניח ברשות … להמשך קריאה
א׳ דין באיזה ענין מותר לטלטל מרשות לרשות:כבר בארנו שהמוציא מרה"י לרה"ר או מרה"ר לרה"י בין ע"י הליכה או שהושיט או שזרק חייב מדאורייתא וכן המעביר ד' אמות ברשות הרבים חייב מדאוריותא אבל מהם לכרמלית או מכרמלית להם פטור מדאורייתא אבל חכמים אסרו להוצי' מהם לכרמלית וכן מכרמלית להם וכן אסרו לטלטל בכרמלי' יותר מד"א … להמשך קריאה
א׳ דין מי שהחשיך לו בדרך ויש אצלו חפצים ומי ששכח חפצים אצלו והוציא בשבת:מי שבא בדרך וקדש עליו היום וחבילתו על כתפו ירוץ עד שמגיע לביתו ולא ילך בדרך הליכה דאז כיון שאין לו היכר שמא ישכח ויעמוד ואז כבר בטלה עקירה ראשונה וכשיחזור וילך הרי עקר בשבת וכשיחזור ויעמוד הרי עשה הנחה ג"כ … להמשך קריאה
א׳ דין טלטול בספינה ובהכ"ס (סימן שנ"ה):ההולך בספינה אם אין מחיצות הספינה גבוה י"ט מותר למלאות מן הנהר וגם הספינה היא כרמלי' כיון שאין בגובה י"ט ומות' לטלטל מכרמלי' לכרמלי' ואם הספינה גבוה י"ט ומשוקעת במים עד שלא נשאר משפת המים עד שפת הספינה י"ט אסו' למלאות שהרי מוציא מכרמלי' לרה"י וכן אסור לזרוק שום … להמשך קריאה
א׳ דין דברים שאסור לצאת בהם בשבת (סימן ש"א):כתיב אל יצא איש ממקומו ביום השבת וקבלו חז"ל הפירוש מפי משה רבינו ע"ה שר"ל שאל יוציאו דבר מרשות לרשות והיינו דוקא מה שהוא בדרך משא שנושא אותו אבל מלבושיו לא נקראו משא וה"ה לכל התכשיטין שדרך האדם לישא אותם בדרך מלבוש מותרין דבטלין לגוף וחז"ל גזרו … להמשך קריאה