איסור והיתר לרשי ק״ג
א׳ שליח צבור. שליח צבור שטעה ולא הזכיר של ראש חודש בעבודה בתפילת השחר ונזכר בהודאה אומר ר׳ שיחזור לעבודה. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
א׳ שליח צבור. שליח צבור שטעה ולא הזכיר של ראש חודש בעבודה בתפילת השחר ונזכר בהודאה אומר ר׳ שיחזור לעבודה. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
ק״ג:תרפ״ה א׳ אִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין דף צא:): ב׳ כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה וְכוּ'. ג׳ וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד מְנִיאִין [לֵב] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָם, בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים (במדבר ל״ב:י״ד), וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא. ד׳ הַדָּבָר הַזֶּה … להמשך קריאה
ק״ד:תרפ״ו א׳ אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (הובא בספר חסידים סי' קלז, ובראשית חכמה שער ענוה פרק ה): ב׳ בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, נֶעֱנַשׁ שֶׁבֶּן בְּנוֹ עָבַד לְפֶסֶל מִיכָה. ג׳ וְהַדָּבָר קָשֶׁה, מָה עִנְיָן זֶה שֶׁל תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לָעֹנֶשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲבֹד בֶּן בְּנוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. ד׳ וְהַתֵּרוּץ, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות … להמשך קריאה
א׳ והנה כל מדרגת אהבה משתי מדרגות אלו, אהבה רבה ואהבת עולם, נחלקת לכמה בחינות ומדרגות לאין קץ, כל חד לפום שיעורא דיליה, כמו שכתבו בזוהר הקדוש על פסוק "נודע בשערים בעלה", דא קודשא בריך הוא, דאיהו אתידע ואתדבק לכל חד לפום מה דמשער בלביה וכו'. ולכן נקראים דחילו ורחימו "הנסתרות לה' אלהינו", ותורה ומצוות … להמשך קריאה
א׳ סכין של גוי. סכין שהטבילוה קודם רתיחא בחמין לא עלתה לה טבילה מפני שהאסור עדיין הוא בתוכה. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
ק״ה:תרפ״ז א׳ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה (שירת הים שמות ט״ו:ב׳): ב׳ הִנֵּה הָעוֹלָם צְרִיכִין רַחֲמִים גְּדוֹלִים, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִי. וְכָל אֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. וְהָרַחֲמִים הוּא לְעֵינֵי כֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל׳:י״א-י״ב): לֹא רְחוֹקָה הִיא וְלֹא בַשָּׁמַיִם וְכוּ'. ג׳ וְהִנֵּה אִיתָא בַּזֹּהַר (נשא דף קלז:): אִית רַחֲמִים וְאִית רַחֲמִים, … להמשך קריאה
א׳ עוד יש דרך ישר לפני איש לעסוק בתורה ומצוות לשמן, על ידי מידתו של יעקב אבינו עליו השלום, שהיא מידת הרחמים, לעורר במחשבתו תחילה רחמים רבים לפני ה' על ניצוץ אלהות המחיה נפשו, אשר ירד ממקורו חיי החיים אין סוף ברוך הוא, הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, ונתלבש במשכא … להמשך קריאה
א׳ חלב שחלבו גוי. חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אפילו אין בדיר בהמה טמאה אסור דלא ליפוק חורבא ופורץ גדר ישכנו נחש. מׁטׁהׁ גׁ׳ שׁורׁוׁתׁ. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
א׳ דין קדרה. ההיא קדירה שבשלו בה בשר והוחמו בה חמין פעם אחרת ובשעת שפיתתה על הכירה באו ושגגו ונתנו בתוכה כף חולבת וחזרו ומלגו ממנה תרנגולת בחמין ובא מעשה לפני ר׳ ואמר שהקדרה והכף ישברו והתרנגולת תאכל מפני שמלגוה בכלי שני ואינו מבשל. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא … להמשך קריאה
א׳ ויש דרך ישר לפני איש, שווה לכל נפש, וקרוב הדבר מאד מאד, לעורר ולהאיר אור האהבה התקועה ומסותרת בליבו, להיות מאירה בתוקף אורה כאש בוערה בהתגלות ליבו ומוחו, למסור נפשו לה' וגופו ומאודו בכל לב ובכל נפש ומאד מעומקא דלבא באמת לאמיתו, ובפרט בשעת קריאת שמע וברכותיה כמו שיתבאר. והוא, כאשר ישים אל לבו … להמשך קריאה
ק״ו:תרצ״ג א׳ אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ יְיָ (תהילים מ״א:ב׳): ב׳ אִיתָא, דְּאֵין עֲנִיּוּת אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וְעַל זֶה צָרִיךְ רַחֲמָנוּת, כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזֶּה. ג׳ וַעֲנִּיּוּת זֶה בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת, בִּכְלָלוּת – עַל אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְצָרִיךְ הַבַּעַל שֵׂכֶל לְהַשְׂכִּילוֹ; וּבִפְרָטוּת – עַל הָאִישׁ עַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ … להמשך קריאה
א׳ והנה בכל דור ודור וכל יום ויום, חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים. והיא יציאת נפש האלהית ממאסר הגוף, משכא דחויא, ליכלל ביחוד אור אין סוף ברוך הוא על ידי עסק התורה והמצוות בכלל. ובפרט בקבלת מלכות שמים בקריאת שמע, שבה מקבל וממשיך עליו יחודו יתברך בפירוש, באמרו "ה' אלהינו ה' … להמשך קריאה
ק״ז:תרצ״ה א׳ כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וְכוּ' וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ (דברים כא): ב׳ פֵּרוּשׁ: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ – שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע. ג׳ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶיךָ – כְּלוֹמַר הַיֵּצֶר הָרָע יִתֵּן, כְּמוֹ יִמְסֹר, אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶיךָ, עַל דֶּרֶךְ: צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל־ב כג). ד׳ נוֹתֶנֶת הַתּוֹרָה עֵצָה עַל זֶה: ה׳ וְשָׁבִיתָ … להמשך קריאה
א׳ דין סכין גוי. השוחט בסכין גוי בעי קלוף וגוש עפר והשוחט כמה בהמות שחט הראשונים יקנח הסכין ואפילו בשר הכשר או לבליתא דפרסא ואחר כך ישחוט אחרת וכן למאה יקנח הסכין דילמא חד מינייהו מתרע טרפה ובית שחיטה רותח הוא ואגב חורפיה דסכינא בלע דמא דטרפה ופליט באידך בהמה הילכך בעא קינוח בכל שחיטה … להמשך קריאה
א׳ והנה כאשר יתבונן המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא, כי כשמו כן הוא, אין סוף ואין קץ ותכלית כלל לאור וחיות המתפשט ממנו יתברך, ברצונו הפשוט ומיוחד במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד. ואילו היתה השתלשלות העולמות מאור אין סוף ברוך הוא בלי צמצומים, רק כסדר המדרגות ממדרגה למדרגה בדרך עילה ועלול, לא היה העולם … להמשך קריאה
א׳ חודו של סכין. ר׳ אוסר לשחוט הסימנין בחודו של סכין אלא אם כן חותך הבשר והעור מכאן ומכאן כדי שתהא שחיטה מפורעת ומראה פנים מהא (כ״ה ב׳) דאמרינן בהכל שוחטין מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה ומפרש התם משום דלאו שחיטה היא כלל מאי טעמא אמר רב הונא מפני שהוא מחליד ואף על גב … להמשך קריאה
ק״ח:תרצ״ו א׳ זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה (תהילים נ״א:י״ט): ב׳ הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי עוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ׳:ל״ב): הָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶם (מ"ר ויקרא פ"ז); הַיְנוּ שֶׁעוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב, שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הָרוּחַ. ג׳ וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, בַּר מֵהִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם (קידושין מ). וְהִרְהוּר עַכּוּ"ם שַׁיָּךְ אֵצֶל כָּל אָדָם, הַיְנוּ … להמשך קריאה
ק״ט:תרצ״ז א׳ יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה וְכוּ' (קהלת ח׳:י״ד): ב׳ פֵּרוּשׁ: הֶבֶל, הַיְנוּ הֶבֶל פֶּה הַיּוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן, מִגְּנוּחֵי דְּקָגָנַח, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, צַדִּיקִים יֵלְכוּ וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ. ג׳ יֵשׁ רָשָׁע כָּל יָמָיו, וּמִתְאַנֵּחַ וְנָהּ עַל הֶעָבָר; וְיֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, צַדִּיק מֵעִקָּרוֹ, וְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, וְנָהּ וּמִתְאַנֵּחַ גַּם … להמשך קריאה
א׳ והנה אף כי פרטי בחינת הסתר והעלם אור אין סוף ברוך הוא בהשתלשלות העולמות, עד שנברא עולם הזה הגשמי, עצמוּ מִסַפֵּר, ומינים ממינים שונים, כידוע לטועמים מעץ החיים. אך דרך כלל הם שלושה מיני צמצומים עצומים כלליים, לשלושה מיני עולמות כלליים; ובכל כלל יש רבוא רבבות פרטים. והם שלושה עולמות, בריאה יצירה עשיה. כי … להמשך קריאה
א׳ דין חלב קרוש. חלב הנמצא קרוש בעור הקבה שמולחין אותה בעורה בין שנותנין עמה חלב אחר ובין שמולחין אותו עמה נראה בעיני רבי אסור גמור ומבשר בחלב לאסור את הגבינה אסור גמור ואין בידי כח להתיר ויש מתירין אותו ומביאין ראיה מדגים שעלו בקערה שפסקנו שמותר לאוכלן בכותח משום דהוה ליה נותן טעם בר … להמשך קריאה
ק״י:תרח״צ א׳ לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (יהושע א׳:ח׳): ב׳ כִּי הַתּוֹרָה הִיא רוּחָנִיּוּת, וַאֲשֶׁר זַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ, וְשִׂכְלוֹ רוּחָנִי, יָכוֹל לִתְפֹּס כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא יִשְׁכַּח דָּבָר. כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וִיכוֹלָה הַתּוֹרָה לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִשְׁכֹּן בְּשִׂכְלוֹ. ג׳ אַךְ מִי שֶׁהוּא מְגַשֵּׁם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה מִמֶּנָּה מַמָּשׁוּת, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר וְקִצְבָּה, … להמשך קריאה
א׳ והנה כל בחינות ומדרגות אהבה הנ"ל הן מסטרא דימינא, ובחינת כהן איש חסד. ונקראות כסף הקדשים, מלשון "נכסוף נכספת לבית אביך". אך יש עוד בחינת אהבה העולה על כולנה, כמעלת הזהב על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש, מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה. דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא דכולא קמיה כלא … להמשך קריאה
א׳ לקוטין מפי ר׳. דין מפרקת. אסור לטבח לחתוך עצם דמפרקת בשעת שחיטה כדרך שעושין לחיה ולבהמה כדי שלא תפרכס דאמר מר החותך מפרקתה של בהמה עד שלא תצא נפשה הרי זה מכביד הבשר וגוזל את הבריות ומבליע דם באיברים ונהי דליכא למיחוש האידנא לכובד ולגזילה משום דלא זבינו ישראל במשקל הבלעת דם באיברים מיהו … להמשך קריאה
א׳ דין בשר. ההוא בר אווזא דאתא לקמיה דרבי בסעודתא דלא אמלח אפילו לצלי ולא אכל ר׳ מיניה מאי טעמא דאמר מר לעולם אין הבשר יוצא מידי דמו עד שידחנו יפה יפה ואעפ״י שלא אכל ר׳ ממנו הניח לתינוקות לאכול דאמר מר קטן האוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו כל שכן הכא דאינו אסור … להמשך קריאה
א׳ והנה לתוספת ביאור לשון הינוקא דלעיל, צריך לבאר תחילה, להבין קצת עניין השראת השכינה, שהיתה שורה בבית קדשי קדשים, וכן כל מקום השראת השכינה מה עניינו, הלא מלוא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה. אך העניין, כדכתיב: "ומבשרי אחזה אלוה". שכמו שנשמת האדם היא ממלאה כל רמ"ח אברי הגוף מראשו ועד רגלו, ואף … להמשך קריאה
קי״א:תרצ״ט א׳ רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ל׳:י״ב) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַבִּי. ב׳ וּלְהֵפֶךְ רְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ (שמואל־א ב) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַבִּי: לעילוי נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. מקור: rabenubook רשיון: בנחלת הכלל