חלק ראשון, ספר של בינונים ל״ד – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה מודעת זאת שהאבות הן הן המרכבה שכל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפי' שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים בביטול הנ"ל ליחודו ית' ואחריהם כל הנביאים כל אחד לפי מדרגת נשמתו והשגתו ומדרגת משרע"ה היא העולה על כולנה שאמרו עליו שכינה מדברת מתוך גרונו של משה ומעין זה זכו ישראל במעמד הר סיני … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״ה

א׳ א. וששאלתם נכרי שהיה עובר בצד יינו של ישראל ונגעו בבגדו ביין שלא בכוונה אם דמי ‏להאי דנחית לולבא בידיה לאסור בשתיה אי שרי הואיל והיה לבוש בגדיו ולא היה אוחזין ‏בידים. בגד (כ״ג א׳) נכרי שנגעו ביין שלא בכוונה אומר אני שהוא מותר שלא מצינו דוגמתו ‏לאיסור.‏ ב׳ ב. דין חותם. וקיימא לן … להמשך קריאה

תורה – צ״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״ה:תרע״א א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּחְלוֹקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּחוּ דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): אֵין מְמַנִּים פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תָּלוּי מֵאַחֲרָיו. ב׳ וְזֶה פֵּרוּשׁ סוֹד, שֶׁמּוּבָא בְּעֵץ־ הַחַיִּים, שַׁעַר אֲרִיךְ אַנְפִּין, … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ל״ה – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, לתוספת ביאור תיבת (דברים ל יד): "לעשותו", וגם להבין מעט מזעיר תכלית בריאת הבינונים וירידת נשמותיהם לעולם הזה להתלבש בנפש הבהמית שמהקליפה וס"א, מאחר שלא יוכלו לשלחה כל ימיהם ולדחותה ממקומה מחלל השמאלי שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל המוח, כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה היא בתקפה ובגבורתה אצלם כתולדתה, רק … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״ו

א׳ א. ששאל על היין שבחביות שהוציא ממנה יין לתוך קנקן כלי שמזג מיינו גוי בכלי ששותה ‏בו ונשאר בו עכבת יין נראה בעיני שהוא מותר אף על פי שלא עמד ישראל על גבה במזגם ‏מן הכלי לתוך הכלים לפי שאין גוים עכשיו אדוקין בע״ז לנסך יין ואין מכניסין לתוך הכלי ‏ידיהם למוזגן ממנו שאין … להמשך קריאה

תורה – צ״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״ו:תער״ב א׳ זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו. יְיָ יִשְׂחַק לוֹ כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ וְכוּ' (תהילים ל״ז:י״ב-י״ג): ב׳ הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. דְּקָשֶׁה, מֵאַיִן יָבוֹא מַחֲשָׁבָה זָרָה לְצַדִּיק, שֶׁרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל, הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח:): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. ג׳ אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כִּי מֵעֵת הַשְּׁבִירָה נָפְלוּ הַנִּיצוֹצוֹת מִכָּל … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ל״ו – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, מודעת זאת מאמר רז"ל, שתכלית בריאת עולם הזה הוא ש(תנחומא נשא טז): "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים". והנה, לא שייך לפניו ית' בחינת מעלה ומטה, כי הוא ית' ממלא כל עלמין בשוה. אלא ביאור הענין, כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו ית' יחיד ומיוחד וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם, … להמשך קריאה

תורה – צ״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״ז:עדר״ת א׳ אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל (תהלים פג). ב׳ הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, דְּיָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד, שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א"ל, הֵם דָּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ"י הֵם דָּד, (כ"ש בלק"ת להאר"י פ' בהעלותך). וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ז:כ״ג): הֵא לָכֶם זֶרַע, … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״ז

א׳ ‏דם דגים. שאל בחור אחד לרבנו על דם דגים והשיב לו שאין בו איסור מן ‏התורה אבל חכמים עשו חזוק וסייג לאסור דם דגים שכנסו במסכת בכורות ולא אסרו אלא ‏מוכנס גזירה שמא יאמר הרואה פלוני אוכל דם בהמתו אבל מי שיש לו דג שופע דם ואם ‏דעתו יפה אפילו הדחה אינו צריך.‏ לעילוי … להמשך קריאה

תורה – צ״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״ח:תרע״ו א׳ הָעִנְיָן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא כַּמָּה פְּעָמִים: נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת (ברכות נח, שבת לד, ב"ב עה, סנהדרין ק). מָה הַלָּשׁוֹן "נָתַן עֵינָיו בּוֹ", וּמָה "נַּעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת". ב׳ אַךְ, הִנֵּה הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ אִם עָבַר עֲבֵרָה. וְהַצַּדִּיק רוֹאֶה, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', כְּמוֹ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״ח

א׳ כבד ובשר. ועל הכבד והבשר מהו לצלותם יחד בשפוד אחד נשאל לרבינו ‏ואסר בין כבד למטה בין כבד למעלה ואף על גב דאמרינן בשחיטת חולין דכבד למטה ‏שפיר דמי התם משום שכל צלייתם היה בתנור והיו תולין השפוד בתנור דרך פיו של מעלה ‏‏(כ״ד ב׳) אבל תשמיש דידן על הכירה שמגביה זנב השפוד מראשו … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ל״ז – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים, שהוא גילוי אור אין-סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי, תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות. כי הגורם שכר המצוה היא המצוה בעצמה, כי בעשייתה ממשיך האדם גילוי אור אין-סוף ברוך הוא מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות עולם הזה בדבר שהיה תחילה תחת ממשלת קליפת נוגה … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ל״ח – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, עם כל הנזכר לעיל, יובן היטב פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים, ד"הרהור לאו כדבור דמי", ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כוח כוונתו, לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולקרות. וכן בברכת המזון דאורייתא, ובשאר ברכות דרבנן ובתפלה. ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו, יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור, … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ל״ט – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ומפני זה גם כן נקראים המלאכים בשם חיות ובהמות, כדכתיב: "ופני אריה אל הימין" וגו' "ופני שור מהשמאל" וגו', לפי שאינם בעלי בחירה, ויראתם ואהבתם היא טבעית להם, כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשת פינחס. ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם, כי מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה, ומדור המלאכים בעולם היצירה. הגה"ה: (והיינו בסתם מלאכים. … להמשך קריאה

תורה – צ״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״ט:תרע״ז א׳ וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר (דברים ג׳:כ״ג): ב׳ דְּהִנֵּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, ג׳ אַךְ אִם לִפְעָמִים יֵשׁ עֵת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אַל יֹאמַר: אֵינִי מִתְפַּלֵּל כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כָּרָאוּי וּלְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, וְהַתְּפִלָּה אֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת. ד׳ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) עַל רַבִּי חֲנִינָא … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״ט

א׳ ‏רבית על ידי גוי. אסור ליקח רבית מישראל משומד דלא נפיק מכלל לא ‏תשיך שנאמר חטא ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא דקרי ליה וכן לגט ולחליצה ‏וקדושין ישראל גמור הוא ואם לוה מישראל מעות לרבית על ידי ארמאי אפילו ישראל מותר ‏לגבות הרבית מן הגוי דמתוך שאין שליחות לגוי מה אתם בני … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ק׳

א׳ ציצית. סדין של פשתן וציציו של פשתן כשר. ציצית הכנף הציצית בכנף משמע ‏ממין כנף יהא ויש חולקין בדבר ואין ממש בדבריהם כשאינו מינו גזרו משום כסות לילה ‏ואפילו גבי תכלת ואמר לי ר׳ בסדין של פשתן עושה ציצית של פשתן וחשוב ציצית הוא ועל ‏ציצית הכנף משמע הציצית בכנף מה הוא פשתן אף … להמשך קריאה

תורה – ק׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

ק׳:תרע״ח א׳ הִנֵּה הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה', וּמַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ הָרְאוּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם טוֹבָה מְאֹד, וְטוֹבִים הֵמָּה לַכֹּל. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הוּא צַדִּיק אֱמֶת, וְאֵין מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ נוֹחָה עִם הֲמוֹן עַם, וְלִפְעָמִים נִרְאֶה מִמֶּנּוּ כַּעַס וּקְפִידָה. ב׳ הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁכָּל צִדְקַת הַצַּדִּיקִים הוּא לוֹקֵחַ מֵאוֹר הַתּוֹרָה, … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים מ׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ אך כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה לשמה, אין לימודו עולה אפילו בעשר ספירות המאירות בעולם היצירה והעשיה. כי הספירות הן בחינת אלהות, ובהן מתלבש ומתייחד אור אין סוף ברוך הוא ממש. ובלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה', כמו שכתוב בתיקונים. רק לימודו עולה להיכלות ומדורין שהן חיצוניות העולמות, שבהן … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים מ״א – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ברם צריך להיות לזכרון תמיד ראשית העבודה ועיקרה ושרשה. והוא, כי אף שהיראה היא שרש לסור מרע והאהבה לועשה טוב, אף על פי כן לא די לעורר האהבה לבדה לועשה טוב, ולפחות צריך לעורר תחילה היראה הטבעית המסותרת בלב כל ישראל שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כנזכר לעיל, שתהא בהתגלות ליבו … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ק״א

א׳ מטורף דעת. פטור מתפלה. רבי כשהוא חולה אין מתפלל אלא קרית שמע ‏בלבד מדאבוה דשמואל דכי הוה אתי מאורחא לא הוה מצלי מתלתא יומא [כי"ו עד תלתא יומא] ותניא שתוי יין ‏אל יתפלל ואם התפלל (אין) תפילתו תפלה שכור אל יתפלל ואם התפלל תפילתו תועבה ‏אי זהו שתוי כל שהוא (כ״ה א׳) יכול לדבר … להמשך קריאה

תורה – ק״א – ספר ליקוטי מוהר"ן

ק״א:תרע״ט א׳ בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ. ב׳ הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים (ישעיה כו) – הַיְנוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כִּי בַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית בָּרָא עוֹלָמִים (ב"ר פ"א). ג׳ כִּי יוּ"ד הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֵא הוּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ק״ב

א׳ פעם אחת מצא רבי בקערה שלפניו עצם קטן שבראש אחד של ירך אצל הרגל ותלוי בו ‏אותו בשר שקורין רט״א וזורקה לכלב מפני שהגידין צומתין בו אבל שאר בשר שנתבשלה ‏עמו התיר ר׳ לפי שאין בגידין בנותן טעם.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

חלק ראשון, ספר של בינונים מ״ב – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה במה שכתבנו לעיל בענין יראה תתאה, יובן היטב מה שכתבו בגמרא על פסוק "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך", אטו יראה מילתא זוטרתי היא? אין, לגבי משה מילתא זוטרתי היא וכו'. דלכאורה אינו מובן התירוץ, דהא "שואל מעמך" כתיב. אלא הענין הוא, כי כל נפש ונפש … להמשך קריאה

תורה – ק״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

ק״ב:תרפ״ג א׳ אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי (בראשית מא): ב׳ הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ (אבות פ"ו), כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה, נִכְפָפִין הַקְּלִפּוֹת תַּחַת הַשְּׁכִינָה. ג׳ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי מַלְכוּתוֹ … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים מ״ג – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, על יראה תתאה זו, שהיא לקיום מצוותיו יתברך בבחינת סור מרע ועשה טוב, אמרו: (משנה אבות ג יז): "אם אין יראה אין חכמה". ויש בה בחינת קטנות ובחינת גדלות. דהיינו: כשנמשכת בחינת יראה זו מההתבוננות בגדולת ה', דאיהו ממלא כל עלמין, ומהארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו', ובין רקיע לרקיע כו', רגלי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן