חלק ראשון, ספר של בינונים כ״ו – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ברם, כגון דא צריך לאודעי כלל גדול. כי: כמו שנצחון לנצח דבר גשמי, כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה, הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו, ככה ממש בנצחון היצר, אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות, הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי … להמשך קריאה

תורה – פ״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

פ״ו:תרנ״ה א׳ פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְכוּ': ב׳ הִנֵּה יָדוּע,ַ כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעֶרֶב־שַׁבָּת־ קֹדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא כְּדֵין יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן. ג׳ וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין, שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי פ״ו

א׳ מחט הנמצא בעוף. מעשה ונמצא מחט בבשר העב שעל הקורקבן ואמר ר׳ ‏שמא זפק הוא ואין לחוש לנקבותו או שמא קורקבן הוא ויש לחוש התחיל רבי לבדוק בבשר ‏וראה (כ״א ב׳) אותו כמין סאסא אשפראי אמר רבי קורקבן זה טוחן וזה יכול לטחון ודינו ‏כקורקבן. חזר ואמר שמא שישעיר זה הוא עכול הוא עושה … להמשך קריאה

תורה – פ״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

פ״ז:תרנ״ז א׳ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם (מיכה ז׳:כ׳): ב׳ הָעִנְיָן הוּא, כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, מִתְעוֹרְרִין עָלָיו דִּינִים. וְהַסְּבָרָא הוּא לְהֵפֶךְ. ג׳ אַךְ, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת. יִרְאַת הָעֹנֶשׁ נִקְרָא צֶדֶק, וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת נִקְרָא אֱמוּנָה. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי פ״ז

א׳ דין אומא לאונא. אני ראיתי שבא מעשה לפני רבי מאונא לאומא והכשירה. ‏מפי ר׳ יעקב בר יקר.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

חלק ראשון, ספר של בינונים כ״ז – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ואם העצבות אינה מדאגת עוונות, אלא מהרהורים רעים ותאוות רעות שנופלות במחשבתו, הנה, אם נופלות לו שלא בשעת העבודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא, אדרבה, יש לו לשמוח בחלקו, שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן, לקיים מה שנאמר (במדבר טו לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי פ״ח

א׳ טלה בלא כוליא. הובא לפני רבי שלא היה לו אלא כוליא אחת והכשירו ואמר ‏לן דוקא נטל אבל הקטינה עד כפול או לקתה מחמת מכה וטרפה.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

תורה – פ״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

פ״ח:תרנ״ט א׳ הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר (תהילים קמ״ז:ח׳): ב׳ הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ יָדַיִם בַּמֶּה לְקַבְּלָם, דְּהַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, כִּי הֵם הַיָּדַיִם לְקַבֵּל בָּהֶם כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת. ג׳ וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק כָּזֶה לִגְנֹז הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ הַמְקַטְרְגִים … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים כ״ח – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ואפילו אם נופלים לו הרהורי תאוות ושאר מחשבות זרות בשעת העבודה, בתורה או בתפילה בכוונה, אל ישית לב אליהן, אלא יסיח דעתו מהן כרגע. וגם אל יהי שוטה לעסוק בהעלאת המדות של המחשבה זרה כנודע, כי לא נאמרו דברים ההם אלא לצדיקים, שאין נופלים להם מחשבות זרות שלהם, כי אם משל אחרים. אבל מי … להמשך קריאה

תורה – פ״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

פ״ט:תרס״א א׳ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ (תהילים ח׳:ו׳): ב׳ הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים. ג׳ וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ – בְּוַדַּאי מְעַט מֵאֱלֹקִים; הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה. ד׳ אַךְ כְּשֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְעַצְבוּת, … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי פ״ט

א׳ מי תותים. רבי אוסר מי תותים של גוים לשתות אלא אם כן ישראל רואהו ‏בשעה שמוציאו מן החבית וכן נהגו גאוני לותיר לפי שהגוי מערב בו יין בשעה שמוציאו מן ‏החבית כדי להוסיף עליו ויהא דבר חשוב בעיני המקבל ואין לחוש שמא מתחלת ערב בו יין ‏בעודו בחבית שוב אינו יכול להצניעו שהיין מפיגו … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים כ״ט – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ אך עוד אחת צריך לשית עצות בנפשות הבינונים, אשר לפעמים ועתים רבים יש להם טמטום הלב: שנעשה כאבן ולא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפלה, וגם לפעמים לא יוכל להלחם עם היצר, לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו. וזאת היא עצה היעוצה בזהר הקדוש, דאמר רב מתיבתא בגן עדן: "אעא … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ל׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ עוד זאת ישים אל לבו לקיים מאמר רז"ל (משנה אבות ד י): "והוי שפל רוח בפני כל האדם". והוי באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש, אפילו בפני קל שבקלים. והיינו, על-פי מאמר רז"ל (משנה אבות ב ד): "אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו". כי מקומו גורם לו לחטוא, להיות פרנסתו לילך בשוק כל … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ׳

א׳ דין כלי גוים. כך אמר רבינו מה שהצריכו כלים של גוים לערות מים ג׳ ימים ‏מעת לעת בין לתת לתוכו מים בין לתת לתוכו יין או שאר משקין הצריכו כך כדאמרינן ‏במסכת עבודה זרה גוי נותן לתוכן יין וישראל נותן לתוכן ציר ומורייס ואינו חושש אלמא ‏דוקא ציר ומורייס דאגב חורפיהו שרפי טעמא הא … להמשך קריאה

תורה – צ׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ׳:תרס״ב א׳ אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ, יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ (תהילים ק״ד:ל״ד-ל״ה) ב׳ הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּאִים לָאָדָם, הֵן בָּאִין מֵחֲמַת הַשְּׁבִירָה, שֶׁנָּפְלוּ נִיצוֹצוֹת וְנֶחְסְרוּ מֵהַשְּׁכִינָה כַּיָּדוּעַ. ג׳ וְהַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱלֹקָיו, אֲזַי נִשְׁלְמוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת מֵהַשְּׁבִירָה, וְנִתְעַלֶּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת. ד׳ וְזֶה: אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה', ה׳ יִתַּמּוּ וְנִשְׁלְמוּ כָּל הַחֲטָאִים … להמשך קריאה

תורה – צ״א – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״א:תרס״ג א׳ וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות י״ז:י״ב): ב׳ כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמוּנָה. יֵשׁ אֱמוּנָה, שֶׁהוּא רַק בַּלֵּב. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם אֱמוּנָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים. ג׳ כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו בִּשְׁעַת נְטִילָה נֶגֶד הָרֹאשׁ, כְּדֵי לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה בְּהַיָּדַיִם, לְהַאֲמִין שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּגְבִּיהַּ יָדָיו … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״א

א׳ גוי שהוציא הברזא. מעשה בגוי שהוציא הברזא מן החבית בשוגג שלא היה ‏בקי בענין היהודים ולא החזיר הברזא לתוך החבית והתיר רבי לשתות מה שבתוך החבית ‏ובלבד שיהא הברזא קצרה ולא תצא הברזא חוץ מעובי החור תוך החבית דאם כן משכשך ‏ליה כשמנענעה להוציא והוה ליה יין נסך ולנצוק חבור לא חיישינן דבכי האי … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ל״א – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, אף אם כשיאריך הרבה להעמיק בעניינים הנ"ל כשעה ושתים, להיות בנמיכת רוח ולב נשבר, יבא לידי עצבות גדולה – לא יחוש. ואף שעצבות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד הקדושה, כי בצד הקדושה כתיב "עוז וחדוה במקומו", ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, וכן לדבר הלכה וכו', אלא שאם העצבות היא ממילי דשמיא … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ל״ב – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, על ידי קיום הדברים הנזכרים לעיל, להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו, רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה, הרי זו דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" לכל נפש מישראל, למגדול ועד קטן. כי מאחר שגופו נמאס ומתעב אצלו, והנפש והרוח – מי יודע גדולתן ומעלתן בשורשן ומקורן באלקים חיים. בשגם … להמשך קריאה

תורה – צ״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״ב:תרס״ד א׳ עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, ב׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע, כְּשֶׁהֶחֱיָה אֶת בֶּן הַשּׁוּנַמִּית, כְּתִיב בֵּהּ (מלכים־ב ד): וַיֵּלֶךְ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. ג׳ וּמוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְהָרֵאָה וְהַלֵּב הֵם בְּחִינוֹת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, ד׳ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״ב

א׳ דין יין בחותם אחד. הורה רבי קיימא [לן] כר׳ אליעזר ביין מותר בחותם אחד ‏ובחביות של עץ שלנו מתיר רבי בחותם אחד וכיון דטעמא הוא משום דלא טרח ומזייף ולא ‏תלינן טעמא מפני שהוא של חרס ואינו יכול לעשות בו נקב אחר הכי נמי איכא למימר לא ‏טרח ומזייף ומותר בחותם אחד שעל פי … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״ג

א׳ דין גת. גת מדיחו במים ועל משנה זו יש לסמוך שאין צריך אפר לגת מדפשיט ‏מינה ר׳ אבהו ואמרו ליה אינה משנה דקתני בה דסגי לגת בהנאה ומתניתין דקתני דבעי ‏נגוב שמע מינה דקמו רבנן בתראי ופשיטו הלכתא כוותיה.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

חלק ראשון, ספר של בינונים ל״ג – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ עוד זאת תהיה שמחת הנפש האמיתית, ובפרט כשרואה בנפשו בעתים מזומנים שצריך לזככה ולהאירה בשמחת לבב, אזי יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו ענין יחודו יתברך האמיתי: איך הוא ממלא כל עלמין, עליונים ותחתונים, ואפילו מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו יתברך, וכולא קמיה כלא חשיב ממש, והוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש, כמו שהיה … להמשך קריאה

תורה – צ״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״ג:תרס״ה א׳ כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ, ב׳ שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא): עַל פָּסוּק: וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה: ג׳ וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת וְאָהַבְתָּ, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא פו) עַל פָּסוּק וְאָהַבְתָּ, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְךָ. כֵּיצַד, אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ … להמשך קריאה

תורה – צ״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

צ״ד:תרס״ח א׳ זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ (תהילים צ״ח:ג׳): ב׳ הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו, דְּהַיְנוּ בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִכְבוֹדִי. וּכְבוֹדִי הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות כ״ה:ח׳): וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי צ״ד

א׳ ‏מגע גוי ביין. מגע גוי ביין שנתכוון ליגע בכוונה אסור אף בהנאה ממתניתא ‏דאגרדמים גוי שנגע שלא בכוונה כגון שלא הכיר בו שהוא יין מותר בהנאה ממתניתין ‏דחרס גוי. וכן נפל לבור נמי שלא בכוונה מותר הוא בהנאה ממתניתין וכן נתכוון ליטול דבר ‏אחר כגון אתרוג דרב אשי שלא בכוונה הוא מותר בהנאה ומגעו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן