תורה – ע׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

ע׳:תקע״ז א׳ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא ט׳:א׳) ב׳ כִּי כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁהַכֹּל גָּדֵל מִן הָאָרֶץ, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַבְּרִיּוֹת הוֹלְכִים וּמֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסְקוּ וְיִתְרַחֲקוּ מֵהָאָרֶץ. אִם לֹא עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמַּכְרִיחַ הַדָּבָר, וְנוֹטְלוֹ מִמְּקוֹמוֹ מֵהָאָרֶץ, וּמַרְחִיקוֹ … להמשך קריאה

תורה – ע״א – ספר ליקוטי מוהר"ן

ע״א:תק״פ א׳ דַּע, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מַה שֶּׁהוּא מְפֻרְסָם, הוּא מַזִּיק לוֹ מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ג:ה׳): וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, עַל־כֵּן הוּא בִּבְחִינוֹת (שם): לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. רַק שֶׁיֵּשׁ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ע״א

א׳ לצלות כבד. ר׳ היה מונע לבניו ולבנותיו שלא לצלות (לבשל) לב של בהמה ‏או כבד עם שאר בשר בשפוד אחד מפני שדם הכבד מטפטף על הבשר ואף על פי שצלוי ‏הוא אין בו איסור אבל רבינו הקדוש נוהג כל מעשיו לשם שמים.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים י״א – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ וזה לעומת זה: רשע וטוב לו, לעומת צדיק ורע לו, דהיינו שהטוב שבנפשו האלהית שבמוחו ובחלל הימני שבליבו כפוף ובטל לגבי הרע מהקליפה שבחלל השמאלי. וזה מתחלק גם כן לרבבות מדרגות חלוקות בעניין כמות ואיכות הביטול וכפיפת הטוב לרע חס ושלום: יש מי שהכפיפה והביטול אצלו מעט מזער, ואף גם זאת אינו בתמידות ולא … להמשך קריאה

פרק ע״א

——– א׳ (סוטה יד:) סדר מנחות כיצד אדם מביא מנחה מתוך ביתו בקלתות של כסף או של זהב ונותנה לתוך כלי שרת ומקדשה בכלי שרת ונותן עליה שמנה ולבונתה ומוליכה אצל כהן וכהן מוליכה אצל המזבח ומגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו ומסלק את לבונתה לצד אחד וקומץ ממקום שנתערבה שמנה ונותנו … להמשך קריאה

פרק ע״ב

——– א׳ (מעילה יז.) שאל ר' מתיא בן חרש את ר"ש בן יוחאי ברומי מנין לדם שרצים שהוא טמא א"ל דאמר קרא וזה לכם הטמא אמרו לו תלמידיו חכים לו בן יוחאי אמר להם תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' אלעזר בר' יוסי פעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה על ישראל שלא ישמרו שבת ושלא … להמשך קריאה

תורה – ע״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

ע״ב:תקפ״א א׳ לִפְעָמִים בָּא לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וְנַעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ שָׁעָה אִישׁ כָּשֵׁר, וְאַחַר־כָּךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֻבְדָּא, בַּאֲשֶׁר שֶׁנִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לִתְשׁוּבָה, בְּכֵן רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹסֵעַ, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, וְנוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִילָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע עוֹד יוֹתֵר, וְאוֹבֵד כָּל חִשְׁקוֹ. אַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ זֹאת, וְאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ע״ב

א׳ א. דין גבינה. אין ר׳ מניח לאכול גבינה או חלב על שלחן אחד שהוא סועד ‏עליו בשר ואפילו הוא עומד על ראש השלחן אלא אם כן הוא נוטל (מפיו) [מפה] על ברכיו ‏ואוכל לצד אחר שלא על השלחן דאמרינן שני אכסנאים זה בא ממקום אחד וזה בא ‏ממקום אחד אוכלין על שלחן אחד זה … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים י״ב – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והבינוני הוא, שלעולם אין הרע גובר כל כך לכבוש את העיר קטנה, להתלבש בגוף להחטיאו. דהיינו: ששלושת לבושי נפש הבהמית, שהם מחשבה דבור ומעשה שמצד הקליפה, אין גוברים בו על נפש האלהית להתלבש בגוף, במוח ובפה ובשאר רמ"ח איברים להחטיאם ולטמאם חס ושלום; רק שלושה לבושי נפש האלהית הם לבדם מתלבשים בגוף, שהם מחשבה … להמשך קריאה

תורה – ע״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

ע״ג:תקפ״ו א׳ לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי (ישעיהו מ״ג:ב׳): ב׳ דְּהִנֵּה הַתּוֹרָה סְתִים וְגַלְיָא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גַּם כֵּן סְתִים וְגַלְיָא. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּגְלֶה לָנוּ הוּא הַלְּבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת, וּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ הוּא הַפְּנִימִיּוּת. וְהִנֵּה, כָּל אָדָם צָרִיךְ לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג הַפְּנִימִיּוּת, מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ. ג׳ אַךְ אֵיךְ יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ – בִּתְפִלָּה … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים י״ג – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ובזה יובן לשון מאמר רז"ל: (ברכות סא, ב): "בינונים זה וזה שופטן [פירוש, יצר טוב ויצר הרע], דכתיב (תהלים קט לא): "כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו"". ולא אמרו "זה וזה מושלים" חס ושלום, כי כשיש איזו שליטה וממשלה ליצר הרע בעיר קטנה אפילו לפי שעה קלה, נקרא רשע באותה שעה. אלא, היצר … להמשך קריאה

פרק ע״ג

——– א׳ (דף קלה) (חולין קלג.) עשרים וארבע מתנות כהונה נתנו לאהרן ולבניו בכלל ופרט וברית מלח כל המקיימן כאילו קיים כלל ופרט וברית מלח ואלו הן עשר במקדש וארבע בירושלים ועשר בגבולין עשר במקדש חטאת וחטאת העוף אשם ודאי ואשם תלוי זבחי שלמי ציבור ולוג שמן של מצורע מותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ע״ג

א׳ בשר בחלב. הורה ר׳ בשר בחלב בששים כשאר כל אסורין ולדברי האומר ‏במשהו מביא ראיה מהא דתנן במסכת עבודה זרה אלו אסורין ואוסרין בכל שהן בשר ‏וחלב וכו׳ וקסבר הוא לומר כל שהו במשהו ולא היא דקתני בגמרא מאי קא חשיב וכו׳ ובשר ‏בחלב משהו שנפל לתוך החלב או טפת חלב שנפל (י״ט ב׳) … להמשך קריאה

תורה – ע״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

ע״ד:תקפ״ח א׳ רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ: (תהילים נ״ז:ו׳) ב׳ הִנֵּה כָּל אָדָם צָרִיךְ לְרַפְּאוֹת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ. ג׳ וּבַמֶּה, ע״ד:תקפ״ט א׳ דְּהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִינִים. א' דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה (שבת קמו). וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ. ב׳ וְהַתְחָלַת … להמשך קריאה

פרק ע״ד

——– א׳ (תמורה כט.) איזהו אתנן האומר לזונה הא ליך טלה זה בשכרך ואפילו מאה כולן אסורין וכן האומר לחבירו הא לך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי רבי אומר אין אתנן וחכמים אומרים אתנן. תנו רבנן נתן לה ולא בא עליה בא עליה ולא נתן לה אתננה ומותר נתן לה ולא בא עליה אתנן … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים י״ד – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, מידת הבינוני היא מידת כל אדם, ואחריה כל אדם ימשוך, שכל אדם יכול להיות בינוני בכל עת ובכל שעה. כי הבינוני אינו מואס ברע, שזהו דבר המסור ללב, ולא כל העיתים שוות; אלא (תהלים לד טו): "סור מרע ועשה טוב", דהיינו בפועל ממש במעשה דיבור ומחשבה, שבהם הבחירה והיכולת. והרשות נתונה לכל אדם … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ע״ד

א׳ ‏דין קלחת. וקלחת או קערה שנשתמש בה חלב ונכנס לתוך הקדירה של בשר ‏כי משערינן בדידיה משערינן ולא במאי דנפיק מיניה (מותר) דהא לא ידענא כמה נפיק ‏אלא בקלחת עצמה משערינן רואין כמה נכנס ממנה לתוך הקדירה או חציה או רובה אם ‏יש מאכל בקדרה ששים יותר מהכנסת הקלחת (שיש) לתוך הקדרה מותר.‏ לעילוי … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ט״ו – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ובזה יובן מה שכתוב: (מלאכי ג יח): "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו". שההפרש בין עובד אלהים לצדיק הוא: ש"עובד" הוא לשון הווה, שהוא באמצע העבודה, שהיא המלחמה עם היצר הרע להתגבר עליו ולגרשו מהעיר קטנה, שלא יתלבש באיברי הגוף, שהוא באמת עבודה ועמל גדול להלחם בו תמיד, והיינו … להמשך קריאה

תורה – ע״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

ע״ה:תר״ו א׳ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ: (תהלים סו) ב׳ דְּהִנֵּה יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה. וּמֵהֵיכָן בָּא מִדָּה זוֹ, מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: דָּמִים. ע״ה:תר״ז א׳ וְלֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם וְכוּ' (עוקצין פ"ג). וּבְמַחֲלֹקֶת יֵשׁ בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ע״ה

א׳ חלב ובשר. חלב ובשר אין רבי יכול לעמוד אם שני מינים הם ויש בטול (לא) ‏לחלב בחתיכות בשר ופלוגתא הם וקא אזיל רבינו לחומרא ואסר ואין לו בטול בבשר. ובשר ‏ודם פשוט לו ששני מינים הם ויש בטול.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

פרק ע״ה

——– א׳ (מ"ס פ"א ד) כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער ואם שינה בזה ובזה אל יקרא בו. (שם פ"ב) אין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין ולא מוסיפין על שמונה (שם ה' ו') ובקלפים לא נתנו שיעור אבל מוסיף כל שהוא רוצה ובלבד שלא יפחות משלשה דפין. (שם ז) היריעה שבלתה לא … להמשך קריאה

תורה – ע״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

ע״ו:תר״כ א׳ וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם: (בראשית כ״ב:א׳) ב׳ אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע' דף קיח.): מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי: ג׳ הִנֵּה, בְּהִסְתַּכְּלוּת יֵשׁ אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר, דְּהִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת, הוּא אוֹר הַיָּשָׁר, וּבְהַגִּיעַ לִרְאוֹת דָּבָר שֶׁחָפֵץ, הוּא אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְאוּת … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ט״ז – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ וזה כלל גדול בעבודת ה' לבינונים: העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע שבחלל השמאלי, על ידי אור ה' המאיר לנפש האלוהית שבמוח, ולשלוט על הלב, כשמתבונן במוחו בגדולת אין סוף ברוך הוא. להוליד מבינתו: רוח דעת ויראת ה' במוחו, להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן, ואפילו איסור קל של דבריהם חס ושלום; ואהבת ה' בליבו … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ע״ו

א׳ דגים קטנים. פעם אחת הביאו לפני ר׳ דגים שנתבשלו ונמצא דג טמא אחד ‏ביניהם והכשירן ר׳ וטהרן מן האסור והשליך הטמא חוצה ואמר הואיל ונמצא האסור לא ‏נשאר באחרים אלא הטעם ובטל בששים כשאר טעמי אסורין ואף על גב דמין במינו לא ‏בטיל הכא שאינו מינו רבה עליו ומבטלו ובתחילת בשול נתנו שם מים … להמשך קריאה

פרק ע״ו

——– א׳ (מג"ת) אלין יומיא די לא להתענאה בהון ומקצתהון די לא למספד בהון מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא די לא למספד מן תמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא די לא למספד עכשיו שבטל תמיד מותר לספוד ולהתענות אפילו בשבת. והאי דעבדין קינה ויום שמועה בשבתא מהא מתניתא. (מו"ק כז.) … להמשך קריאה

תורה – ע״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

ע״ז:תרכ״ו א׳ וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ זכריה יד): ב׳ דְּהִנֵּה הַכְּלָל הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים, הֵן הַתְּפִלָּה וְהֵן לִמּוּד, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. ג׳ כִּי הַהֶבֶל פֶּה, הוּא בְּחִינַת ה', וְהַקּוֹל הוּא בְּהַמְשָׁכָה, הוּא בְּחִינַת ו', וּכְשֶׁלּוֹמֵד אוֹ מִתְפַּלֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת י"ה (תיקון י), ד׳ וּכְשֶׁלּוֹמֵד הֲלָכָה בְּאֹפֶן זֶה, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן