איסור והיתר לרשי ס״ד

א׳ השיב ר׳ יצחק הלוי לרבינו שלמה בר יצחק על נקור בהמה וחיה, על נקור ירכי החיות ‏ששאל בקי אני שהוא בקי בהררי התורה ומבורר לו על בוריו אבל שלא יחשבני חביבי ‏כמבזה על דבריו ולהיות לו סמך כנגד החולקין על כן אני כותב לחביבי טעמי הגיד והתרתו ‏כך הוא הדין בלא שום הטיה מצוה … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ד׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ועוד יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים, שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה. שכשהאדם: מקיים במעשה כל מצוות מעשיות, ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן, ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפשטי, רמזי, דרשות וסודות התורה, הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצוות התורה. ובפרטות: בחינות חכמה … להמשך קריאה

תורה – ס״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״ד:תקל״ב א׳ וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִּנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֶת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ וְכוּ'. הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבוּלֶךָ: (שמות י) ב׳ א כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ה׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ולתוספת ביאור באר היטב לשון "תפיסא" שאמר אליהו, "לית מחשבה תפיסא בך" כו'. הנה, כל שכל, כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו, והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו. דרך משל, כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או בגמרא … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס״ה

א׳ ר׳ יצחק ב״ר יהודה לרבינו שלמה ב״ר יצחק על נקור הצבי והאיל על ידי מעשה שהיה וכבר ‏הייתי יושב בביתו זכור לטוב ונקרו לו איל לצורך סעודת בתו וראיתי שלא נקרו מן הירך כי ‏אם גיד הנשה בלבד ורבינו היה מתעסק בדברים אחרים ולא הרגיש בדבר ולבי היה נוקף ‏כי אם אומרה (לא) כמורה … להמשך קריאה

תורה – ס״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״ה:תקל״ח א׳ וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת, הֲלֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר, וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכוּ'. עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ. וְצָמִת, וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים, וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים: (רות ב׳:ט׳) ב׳ א דַּע, כִּי יֵשׁ שָׂדֶה, וְשָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנָאִים מְאֹד. וְגֹדֶל … להמשך קריאה

פרק ס״ה

——– א׳ (דף קלג) דאסיר למיכל כל דמא בין דבעירא ובין דחיה ובין דעופא דכתיב וכל דם לא תאכלו וגו' וחיה בכלל בהמה (קדושין לז:) ומאי טעמא כתב רחמנא בכל מושבותיכם בחלב ודם אצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיבי בספר קרבנות בזמן דאיכא קרבנות ליתסר חלב ודם בזמן דליכא קרבנות לא ליתסר חלב ודם כתב … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ו׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, זה לעומת זה עשה אלהים. כי כמו שנפש האלהית כלולה מעשר ספירות קדושות ומתלבשת בשלושה לבושים קדושים, כך הנפש דסטרא אחרא מקליפת נוגה המלובשת בדם האדם כלולה מעשר כתרין דמסאבותא, שהן: שבע מדות רעות הבאות מארבע יסודות רעים הנזכרים לעיל, ושכל המולידן, הנחלק לשלוש שהן חכמה בינה ודעת, מקור המדות. כי המדות הן … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס״ו

א׳ ר׳ יצחק ב״ר יהודה לבן דודו ר׳ מנחם בן מכיר. דין ריאה. וששאלתם על הריאה שנוקבין ‏אותה ואינה מבצבצת טרפה דאמר רבינא האי אטום בריאה וכו׳ אי מבצבצא כשרה ואם ‏לאו טרפה ומה שקורין פולמונייר״א זאת היא ריאה שנפוחה מאליה ודבוקה בדופן כולה או ‏חציה וכשמפרקין אותה יש אטמות וכשנופחין באטימות אינה מבצבצת טרפה.‏ … להמשך קריאה

פרק ס״ו

——– א׳ אסיר למישחט חיותא וברא בחד יומא שנאמר ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד וכי אסיר בהמה (חולין עט:) אבל חיה שפיר דמי ואף ע"ג דקיימא לן דחיה בכלל בהמה להכי כתב רחמנא (תו"כ אמור ז') ושור או שה בהמה אין חיה לא. והיכא דאישתחיט חיותא ומשתכח בגוה עוברא חיה … להמשך קריאה

תורה – ס״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״ו:תקמ״ז א׳ וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי, וַיֹּאמֶר וְכוּ' אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְכוּ': (מלכים־ב ב) ב׳ וְהִנֵּה נִתְקַיֵּם אַחַר כָּךְ בֶּאֱלִישָׁע פִּי שְׁנַיִם. נִמְצָא, שֶׁהָיָה אֱלִישָׁע מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה יוֹתֵר מֵאֵלִיָּהוּ רַבּוֹ, כִּי כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּדוֹלוֹת שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע, כֻּלָּם הָיוּ עַל יְדֵי תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כז) … להמשך קריאה

תורה – ס״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״ז:תקנ״ד א׳ וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח וְכוּ' וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (בראשית ב׳:כ״ב) ב׳ חַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. וְחַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֶל הָאָדָם (נדה מה:): ג׳ א הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מְאֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ מְאֹד. ד׳ עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד חָדָשׁ … להמשך קריאה

פרק ס״ז

——– א׳ דאסיר למיכל גידא שנאמר על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה ותנן (שם פט:) גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין ונוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף ונוהג בשליל רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ז׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ אך נפש החיונית הבהמית שבישראל שמצד הקליפה המלובשת בדם האדם כנזכר לעיל, ונפשות בהמות וחיות ועופות ודגים טהורים ומותרים באכילה, וקיום וחיות כל הדומם וכל הצומח המותר באכילה. וכן קיום וחיות כל המעשה דבור ומחשבה בענייני העולם הזה שאין בהם צד איסור, לא שרש ולא ענף משס"ה מצוות לא תעשה וענפיהן דאורייתא ודרבנן, רק … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס״ז

א׳ דין תרנגולין. וששאלתם על עשרה תרנגולין שנתבשלו כאחד שלמים ‏והוציאן ובשלו עוד אחרים עד ששים ונמצא כבד דבוק באחד כולן אסורין כדאמרינן טפת ‏חלב שנפלה על חתיכת בשר חתיכה נעשית נבילה ואוסרת כל החתיכות בזמן שאין שם ‏ששים חתיכות אף כשנמצא כבר באחד מהם נעשית נבילה כשבשלו בה הראשונים.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן … להמשך קריאה

תורה – ס״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״ח:תקס״ד א׳ כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן, וְלֹא לְמָמוֹן בִּלְבַד מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁךְ אֵלָיו וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ד:כ׳): וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים. ב׳ וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל וּמִתְהַוֶּה מִשָּׁם. כִּי בְּוַדַּאי … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ח׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ועוד זאת במאכלות אסורות, שלכך נקראים בשם "איסור", מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמים, לעבוד ה' בכח אכילה ההיא, וגם פעל ועשה כן וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא, אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר, מפני איסורה בידי הסטרא אחרא משלוש קליפות הטמאות. ואפילו הוא איסור דרבנן, … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס״ח

א׳ דין כבד. וששאלתם על הכבד כך הוא דינו אם הוא מחובר לעוף ובשלו העוף ‏עצמו נעשה נבילה ואוסר כל החתיכות כולן ושיעורו של עוף בששים דכחתיכה עצמה ‏נעשה נבילה דמיא ואם הוא תלוש שיעורו של כבד עצמו בששים דלא כמחובר אף העוף ‏מותר מבחוץ ירכו ואגפיו על פני כולן מותרין באכילה וקולף הכבד מבפנים … להמשך קריאה

פרק ס״ח

——– א׳ דאסיר למיכל בישרא דתליש מן חיותא מקמי דתשתחיט שנאמר לא תאכל הנפש עם הבשר אפילו אוכיליה לגוי נמי אסיר דתניא (פסחים כב.) רבי נתן אומר מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל ולפני עור לא תתן מכשול ומנלן דאיתסיר לבני נח שנא' אך בשר בנפשו דמו לא … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ט׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה: מקום משכן נפש הבהמית שמקליפת נוגה בכל איש ישראל הוא בלב, בחלל שמאלי שהוא מלא דם, וכתיב: (דברים יב כג): "כי הדם הוא הנפש". ולכן, כל התאוות והתפארות וכעס ודומיהן הן בלב, ומהלב הן מתפשטות בכל הגוף, וגם עולה למוח שבראש לחשוב ולהרהר בהן ולהתחכם בהן, כמו שהדם מקורו בלב ומהלב מתפשט לכל … להמשך קריאה

תורה – ס״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״ט:תקס״ז א׳ דַּע, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים. כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן שֶׁל הָאָדָם בָּא לוֹ עַל יְדֵי בַּת זוּגוֹ, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר נַפְשָׁהּ, מִזֶּה בָּא לוֹ הַמָּמוֹן. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹת מֵאוֹר נַפְשָׁהּ, אֵלּוּ הָאוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת הַמָּמוֹן. כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִמְּקוֹם הַנֶּפֶשׁ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס״ט

א׳ דין לב. והלב בין צלאו בין (י״ט א׳) בשלו בין תלוש בין דבוק זורקו והשאר ‏מותר משום דלב מישע שייע ולא פליט כדאמרינן אם לא קורעו קורעו לאחר בשולו ומותר. ‏ר׳ יצחק ב״ר יהודה נ״ע.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

פרק ס״ט

——– א׳ מאן דשחיט חיותא או עופא מיחייב לכסוייה לדמיה בעפרא שנאמר איש איש מבני ישראל אשר יצוד ציד חיה וגו'. (חולין פג:) ואמר רב זירא אמר רב השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שם שוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה. … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים י׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, כשהאדם מגביר נפשו האלהית ונלחם כל כך עם הבהמית, עד שמגרש ומבער הרע שבה מחלל השמאלי, כמו שכתוב: (דברים יז ז): "ובערת הרע מקרבך", ואין הרע נהפך לטוב ממש, נקרא "צדיק שאינו גמור" ו"צדיק ורע לו". דהיינו, שיש בו עדיין מעט מזעיר רע בחלל השמאלי, אלא שכפוף ובטל לטוב מחמת מיעוטו, ולכן נדמה … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ע׳

א׳ בשערים דרב האיי. אין סומכין על דבריו של גוי לא לאסור ולא להתר, לאסור מאותה ‏ששנינו בשמועה אחרונה דיבמות גוי שהביא פירות וכו׳ לא אמר כלום לא נתכוין זה אלא ‏להשביח מקחו. ולא להתיר מדרב דאמר בשר כיון שנתעלם מן העין אסור.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: … להמשך קריאה

פרק ע׳

——– א׳ (כריתות ה.) תנו רבנן שמן המשחה שעשה משה במדבר בו שולקין את העיקרין דברי רבי יהודה אמר לו רבי יוסי והלא לתוך את העיקרין אינו סיפק אלא שורין את העיקרין במים ומציף עליהם שמן המשחה וקולט אח הריח וקופהו אמר לו רבי יהודה וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה והלא תחלתו שנים עשר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן