תורה – נ״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״ו:תנ״ה א׳ וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (במדבר כ״ח:כ״ו) ב׳ א כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינוֹת מַלְכוּת. יֵשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּיוֹתֵר, וְכֵן יֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הָעוֹלָם – כָּל … להמשך קריאה

תורה – נ״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״ז:תס״ז א׳ שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא וְכוּ'. אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁיִּפֹּל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל; וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ, עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא: (סנהדרין צח) רַשִׁ"י: הַשַּׁעַר הַזֶּה: שֶׁל אֲרָם, שֶׁבַּאֲרָם הָיָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה: וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ: פַּעַם שְׁלִישִׁית: לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה ב׳ שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי … להמשך קריאה

פרק נ״ז

——– א׳ (מכות כב:) כיצד מלקין אותו כופה שתי ידיו על העמוד הילך והילך וחזן הכנסת אוחז בבגדיו אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שמגלה את לבו והאבן נתונה מאחריו וחזן הכנסת עומד עליה ורצועה של עגל בידו כפולה אחת לשתים ושתים לארבע שתי רצועות עולות ויורדות בה ידה טפח ורחבה טפח ומגעת לפי … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״ז

א׳ שבת שלפני הפסח נהגו בני אדם לקרותו שבת הגדול ואינם יודעים על מה כי אינו גדול ‏‏(ט״ו א׳) משאר שבתות אלא באותו ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמשי בשבת היה ‏כדאמרינן בסדר עולם ומקחו של פסח בשבת שלפני הפסח היה אמרו ישראל הן נזבח את ‏תועבת מצרים ולא יסקלונו אמר להם הקב״ה עתה תראו … להמשך קריאה

פרק נ״ח

——– א׳ אמר רבי יהושע בן לוי ראש וזקן ראש קודם לזקן שאינו ראש מאי טעמא דכתיב ראשיכם שבטיכם זקניכם וכתיב ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו מפני מה הקדים משה ראשים לזקנים ויהושע הקדים זקנים לראשים אלא משה ע"י שהיו הכל תלמידיו הקדים ראשים לזקנים יהושע ע"י שהיה צריך להם בכיבוש הארץ הקדים זקנים לראשים. … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״ח

א׳ חמדת ימים אותו קראת, נקרא שבת חמדה דכתיב ויכל אלהים ביום השביעי. ובתרגום ‏ירושלמי ויכל וחמיד ד׳ ביומא שביעאה. כ״מ והעתקתי.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

תורה – נ״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״ח:תע״ח א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִיתָא בְּזֹהַר בְּרֵאשִׁית (דף לב:): תְּלָת נָפְקִין מֵחַד. חַד בִּתְלָת קָיְמָא. חַד עָאל בֵּין תְּרֵין. תְּרֵין יָנְקִין לְחַד. חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין: ב׳ א הַיְנוּ, כִּי בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט): וָאַכְחִיד שְׁלשֶׁת הָרוֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד – וְכִי בְּיֶרַח אֶחָד … להמשך קריאה

תורה – נ״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״ט:תפ״ט א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָהא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהָרָע שֶׁל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם. ב׳ כִּי זֶה הָאִישׁ, הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וְלַעֲשוֹת נְפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית י״ב:ה׳): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, הוּא בּוֹנֶה בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ. קֹדֶשׁ זֶה בְּחִינַת (ישעיהו ד׳:ג׳): וְהַנּוֹתָר … להמשך קריאה

פרק נ״ט

——– א׳ (דף קכה) (זבחים מז.) איזה הוא מקומן של זבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון פר ושעיר של יוהכ"פ שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על בין הבדים ועל הפרכת ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון אם לא נתן לא … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״ט

א׳ כתיב כי גדול ועושה נפלאות אתה (הוא) אלהים לבדך. הנוד הזה אם יש בו נקב כחודו של ‏מחט כל רוחו יוצא ממנו והקב״ה ברא את האדם וברא בו נקבים הרבה ורוחו משתמרת ‏בתוכו הרי ועושה נפלאות. בבראשית רבה. ועל שם [כך] קבעו רבותינו באשר יצר את האדם ‏בחכמה וכו׳ ומפליא לעשות על שם ועושה … להמשך קריאה

פרק ס׳

——– א׳ (חולין כח.) תניא רבי אומר וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב סימן אחד בעוף ועל רוב שני סימנין בבהמה (חולין ט.) ומי שאינו בקי בהלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו דכיון דלא גמיר זימנין דשהי וזימנין דדריס ולא ידע ואמור רבנן (שם ב.) הכל שוחטין ושחיטתן … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס׳

א׳ הלכות איסור והיתר. כבד דבוק שנתבשל עם חתיכות הרבה ואין בחתיכה ‏ששים בו לבטל את טעמו אסר כל החתיכות כולם אפילו הם אלף מפני שהן מינה חתיכה ‏שנדבק הכבד בה מין בשר. וכן שאר החתיכות ואף על פי שבא האיסור (ט״ז ב׳) מחמת ‏כבד נעשית נבילה ואם אינו דבוק וחתיכות הרבה עמו לא אסר … להמשך קריאה

תורה – ס׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס׳:תצ״ה א׳ הָאִדְּרָא רַבָּא קַדִּישָׁא (נשא דף קכח) ב׳ פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא, דְּאִיהִי מִתְבַּטְּלָא אִי לָא יִתְעֲבִד בְּתִקּוּנֵי דָּא. וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְמַר. ג׳ כְּתִיב: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, וּכְתִיב: מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה'. ד׳ קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ, אוֹתְבֵהּ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס״א

א׳ דין לב. והלב בין צלאו בין בשלו בין תלוש בין דבוק זורקו והשאר מותר משום ‏דלב מישע שיע ולא פליט ולאבר כדאמרינן אם לא קרעו קורעו אחר בשולו ומותר. ועל בן ‏היונה שנתבשל בו הלב אין צריך לנו לשער אלא בדם הלב והוא דבר מועט דליבא מישע ‏שיע (י״ז א׳) ולא בלע.‏ לעילוי נשמת … להמשך קריאה

תורה – ס״א – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״א:תק״ו א׳ חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. אָמַר: הָתָם יָאוּת הֲוֵי לְמִדְחַל וְכוּ': (שם באדרא נשא דף קכח) ב׳ א עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִשְׁפָּטֵנוּ לָאוֹר. כִּי מִשְׁפָּט הוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע, שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דברים י״ז:י״א): לֹא … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים א׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ תניא [בסוף פרק ג' דנדה]: "משביעים אותו, תהי צדיק, ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע". וצריך להבין, דהא: תנן [אבות פרק ב'] "ואל תהי רשע בפני עצמך"! וגם, אם יהיה בעיניו כרשע, ירע לבבו ויהיה עצב, ולא יוכל לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב! ואם לא ירע … להמשך קריאה

פרק ס״א

——– א׳ (תו"כ שמיני) תניא אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה יש לך מעלי גרה ומפריסי פרסה שאין אתה אוכל ואיזה זה אלו טריפות (חולין עב.) דבי ר' ישמעאל תנא בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו שמונה עשר טריפות שנאמרו למשה בסיני (תו"כ שם) ואלו הן נקובת הוושט ופסוקת … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ב׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש, כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז), ו"אתה נפחתה בי" (ברכת אלהי נשמה), וכמו שכתוב בזוהר‏: "מאן דנפח מתוכיה נפח", פירוש, מתוכיותו ומפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח. ב׳ כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה (בראשית רבה א ד), כדכתיב: … להמשך קריאה

תורה – ס״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״ב:תקי״ד א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וַיַּסֵּב אֱלֹקִים אֶת הָעָם וְכוּ' (שמות י״ג:י״ח): ב׳ א דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, בִּבְחִינַת (רות ב): וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְרוּת לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם. לְעֵת הָאֹכֶל דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה; גֹּשִׁי הֲלֹם – דָּא יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בְּחִינַת (בראשית … להמשך קריאה

פרק ס״ב

——– א׳ (חולין נט.) ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת ר' יהודה אומר שני קשקשין וסנפיר אחד ואלו הן קשקשין הקבועין בו וסנפרים הפורח בהן. תנן התם כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת. ב׳ (חולין סו:) ת"ר אין לו עכשיו ועתיד לגדל אחר זמן כגון סולתנית עפיה … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס״ב

א׳ אלו תשובות שהשיב ר׳ גרשום ב״ר צדוק לר׳ שלמה ב״ר אליעזר על מה ששאל על הלב ‏שנתבשל בקדירה עם שאר חתיכות של בשר דע שכך דעתי נוטה אם של עוף הוא ומפורש ‏מן העוף ולבדו הוא עומד בקדירה עם שאר חתיכות משערינן ליה בששים אם יש ששים ‏כשעור אותו הלב ברוטב בקיפה ובחתיכות אותו … להמשך קריאה

פרק ס״ג

——– א׳ דאסיר למיכל ביעי דעוף טמא דאמר חזקיה (שם סד:) מנין לביצה טמאה שהיא אסורה שנאמר ואת בת היענה וכי בת יש לה ליענה אלא איזו זו ביצה טמאה ת"ר (שם סג:) לוקחין ביצים מ"מ ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות (שם סד.) ואלו הן סימני ביצים כל שכודרת ועגולגולת ראשה אחד … להמשך קריאה

חלק ראשון, ספר של בינונים ג׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ והנה, כל בחינה ומדרגה משלוש אלו, נפש רוח ונשמה, כלולה מעשר בחינות, כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן, הנחלקות לשתים, שהן: שלש אימות, ושבע כפולות. פירוש: חכמה בינה ודעת, ושבעת ימי הבנין, חסד גבורה תפארת כו'. וכך בנפש האדם, שנחלקת לשתים: שכל ומידות השכל כולל חכמה בינה ודעת, והמידות הן אהבת ה' ופחדו ויראתו … להמשך קריאה

תורה – ס״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

ס״ג:תקכ״ה א׳ סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה ב׳ כִּי בְּרִית נִקְרָא בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם אַמָּה, וּכְמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּלָשׁוֹן זֶה בַּגְּמָרָא (שבת קח:) וְהוּא בְּחִינַת אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֶׁהַבְּרִית כָּלוּל מֵהֶם. ג׳ וְהוּא בְּחִינַת (ישעיהו ו׳:ב׳): שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד. שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, הֵם בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ"ל, וְהֵם נֶחֱלָקִים לְשָׁלֹשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת (שם) … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ס״ג

א׳ ‏דין כחל. על הכחל אני משיבו לא שמעתי קורעו ומוציא את חלבו להתירו עם ‏בשר לא לכתחילה ולא לדיעבר אלא להתירו בפני עצמו אבל כחל שנתבשל עם בשר ‏אוסר בששים כשאר כל אסורין שבתורה וכן הלכה רווחת בין שהוא כחל מניקה בין שהוא ‏כחל שאינה של מניקה לא חלקו בדבר משום גזרה וצריך לחטט … להמשך קריאה

פרק ס״ד

——– א׳ (דף קלב) (תו"כ קדושים פ"ט) תנו רבנן והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה הוצרך הכתוב לומר בין פרה לחמור והלא כבר מפורשין זאת הבהמה אשר תאכלו כל בהמה מפרסת פרסה ואך את זה לא תאכלו אלא מה ת"ל והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה בין טהורה לך לבין טמאה לך בין שנשחט רובו של קנה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן