פרק מ״ח

——– א׳ (דף קו) (ב"ב קח.) יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין מנחילין ולא נוחלין לא נוחלין ולא מנחילין ואלו נוחלין ומנחילין האב את הבנים והבנים את האב והאחים מן האב נוחלין ומנחילין. האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין. האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין. … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי מ״ח

א׳ לשכור גוים. וששאלתם מהו לשכור גוים בתחלה במועד למוליך קורות עצי ‏בנין ממקום למקום כדי שלא יאבדו מותר לעשות כן ובלבד שאם יכול לעשות בצנעה ‏יעשה כמה שיכול דתנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל ‏שלא יאבד דאמרי רב יוסף הוו ליה הנהו כשורי ועיילינהו ביממא וכו׳.‏ לעילוי נשמת רבי … להמשך קריאה

תורה – מ״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

מ״ח:שצ״ד א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי וְכוּ' בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִין וְכוּ': (דברים ל״ב:נ״א) ב׳ צֵירֵי זֶה בְּחִינַת: וַיִּיצֶר – יְצִירָה לְטָב יְצִירָה לְבִישׁ; יְצִירָה לְשָׂכָר יְצִירָה לְעֹנֶשׁ (זוהר בראשית דף כז. ובברכות סא), בְּחִינַת דִּין וְרַחֲמִים. ג׳ וְזֶה בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): כִּי אִם … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי מ״ט

א׳ לתקן פרסות. ששאל מהו לתקן פרסות סוסים בנגרי דפרזלא דכי מזדמן לו ‏דרך בחולו של מועד יש לומר כדבר האבוד דמי ושרי על ידי אמן לצורך המועד כל הני ‏מותר במקום שנהגו.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

פרק מ״ט

——– א׳ היכא דשקל זוזי עסקא מחבריה ומית אי נמי שקל מיניה זוזי למיעבד בהון זבינא ואיתיה לזביניה בעיניה ומית וידיע דהאי זבינא בהנך זוזי שקיל אף על גב דנפלו להו נכסי קמי יתמי הדר עסקא למריה ואתי מריה שקיל ליה דאמר רב אידי בר אבין (ב"מ קד:) אם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא … להמשך קריאה

תורה – מ״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

מ״ט:שצ״ט א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ': (תהילים י״ט:ה׳-ו׳) ב׳ א כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף, ג׳ וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, וְאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְהֻצְרַךְ לִבְרֹא בְּנֵי אָדָם, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ. ד׳ וְהִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת מַשִּׂיגִין … להמשך קריאה

תורה – נ׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ׳:תי״ב א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב וְכוּ': (תהילים כ״ב:כ״א) ב׳ כִּי כָּל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה (תהילים ל״ה:י׳); וּכְשֶׁאֵין מִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת: "כָּל עַצְמוֹתַי", אֲזַי כַּלְבָּא נָחֵת וְאָכֵל קָרְבָּנוֹ, הַיְנוּ תְּפִלָּתוֹ. וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל וְטוֹעֵם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרֵאת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. ג׳ וְאֵין יָכוֹל לִטְעֹם … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ׳

א׳ אבל ליתן כלים לכובס גוי וליתן כלים לגוי אמן מתחלה קבולת הוי ואסור.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

פרק נ׳

——– א׳ (סנהדרין ב.) דיני ממונות בשלשה גזלות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים המוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. (סנהדרין ג:) בשלשה מנלן דתנו רבנן ונקרב בעל הבית אל האלהים עד האלהים יבא דבר שניהם … להמשך קריאה

פרק נ״א

——– א׳ (דף קיד) (סנהדרין כז:) אלו הן הקרובין אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו וגיסו הן ובניהם וחתניהם וחורגו לבדו א"ר יוסי זו משנת ר' עקיבא אבל משנה הראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה היה קרוב ונתרחק הרי … להמשך קריאה

תורה – נ״א – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״א:תי״ד א׳ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי: (חגיגה יד) ב׳ כִּי הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בִּבְחִינַת (ישעיהו ג׳:ט״ז): וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם; כִּי כְּשֶׁהָעֵינַיִם כֵּהוֹת הֵם מְשַׁקְּרִין, שֶׁאֵינָם מַרְאִין הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן: עַל דָּבָר גָּדוֹל מַרְאֶה שֶׁהוּא קָטָן, וְעַל אֶחָד שֶׁהוּא … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״א

א׳ לקיטת ענבים. וששאלתם מהו להתחיל לקיטת ענבים במועד ומסקנא דההיא ‏דתניא במחובר אפילו כלו אבד אסור יחידאה היא ועוד דרב חצדו ליה חצדא ואיקפד ‏שמואל דחצדי דחטי הוה ולא פסיד אבל ענבי ודאי פסיד משום דמכחש כחשי כי שביק ‏להו ועוד כשמתחיל לבצור הכרמים ונותנין רשות ליכנס בהן מי שאינו בוצר כרמו ודאי הוא … להמשך קריאה

פרק נ״ב

——– א׳ מאן דמשתבע לקיומי מלתא או לבטולי מלתא אסיר ליה למיעבר על שבועתיה והני מילי דאפיק שבועה בפומיה אבל לא אפיק שבועה בפומיה אע"ג דגמר בליביה לא מיחייב דאמר שמואל (שבועות כו:) גמר בלבו צריך להוציא בשפתיו שנאמר לבטא בשפתים ולא בלב. והיכא דאישתבע לבטולי מצוה כגון דאמר סוכה שאיני עושה לולב שאיני נוטל … להמשך קריאה

תורה – נ״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״ב:תכ״א א׳ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה – הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ: (אבות פ"ג) ב׳ כִּי יֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁהָעוֹלָם הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, וּלְפִי דַּעְתָּם הָרָעָה הַמְשֻׁבֶּשֶׁת, נִדְמֶה לָהֶם, שֶׁיֵּשׁ עַל־זֶה רְאָיוֹת וּמוֹפְתִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִמִּנְהַג הָעוֹלָם. אֲבָל בֶּאֱמֶת הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הוּא … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״ב

א׳ ‏ליקח מגוי ביום טוב. וששאלתם מהו לילך אצל גוי המכירו ביום טוב וליטול ‏הימנו אגודת עשב לבהמתו או תבן או עומרין ואומר מה שאתה נוטל (ט״ו א׳) משאר [כי"ו וישאר] מהם ‏כיוצא בהם אני אתן לך למחר דבר זה אפי׳ מישראל אסור לפי שהוא אומר אזכרת סכום ‏מקח דתנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל … להמשך קריאה

תורה – נ״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״ג:תכ״ו א׳ גַּם זֶה לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ז:כ״ג): הֵא לָכֶם זֶרַע. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא הוֹלִידוּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַהֵ"א הַזֹּאת. ב׳ כִּי עִקַּר הוֹלָדָה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (שם ד): וַיֵּדַע אָדָם וְכוּ', וְקָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד (סנהדרין סח:). וְעִקַּר הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת שִׂכְלוֹ מִכֹּחַ אֶל … להמשך קריאה

פרק נ״ג

——– א׳ (דף קכ) (יבמות מב:) סתם ומחלוקת הלכה כסתם (עירובין מו:) רבי מאיר ור' יוסי הלכה כר"י ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ר' שמעון ור' יוסי הלכה כר' יוסי ר' אלעזר ור' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב שנחלקו עם רבי יוסי הלכה כרבי יוסי כל אלה הלכה כרבי יוסי בד"א בזמן שנחלק … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״ג

א׳ ‏דין שפוד. ר׳ יצחק ב״ר יהודה. יתד של שפוד שתוחבין בו ירכי העוף והיה ‏ארוך יותר ואסר רבי לחתכו בסכין ולא לשרפו באור ראשו כדי שתקצר משום תקון כלי ואין ‏זה דומה לחתכה באור לפי שתי נרות דהתם נראה כמדליק כדרכו כאדם שצריך להדליק ‏שתי נרות. כל תבלין שמפיגין טעמן מותרין לכתשן ביום טוב … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״ד

א׳ ושומין ביום טוב ר׳ כותשן כדרכן אבל פלפלין טוחנן קודם יום טוב או בקערה טוחנן או ‏בכל דבר אבל לא בריחים שלהם קרי לאותו מולינו״ד שלנו תדע מדגרסינן התם טמאה ‏משום שלשה כלים הברזל שבתוכו שהוא נקוב נקבים דקים אבל בפני עצמו טמא משום ‏כלי מתכות והתחתון משום כלי קבול.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה … להמשך קריאה

פרק נ״ד

——– א׳ (ע"ז ב.) לפני אידיהן של גוים שלשה ימים אסור לישא וליתן עמהם מלהשאילן ומלשאול מהם מלהלוותן ומללוות מהם מלפרען ומלפרוע מהם רבי יהודה אומר נפרעין מהם מפני שהוא מיצר אמרו לו אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן. ואסור למכור להם כל דבר שהוא לצורך אידם ואסור נשגר לו דורון ביום … להמשך קריאה

תורה – נ״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״ד:ת״ל א׳ וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת וְכוּ': (בראשית מ״א:א׳-ב׳) ב׳ יְיָ אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְּרִיעָה: (תהילים ק״ד:א׳-ב׳) ג׳ א כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׁכְחָה, בְּחִינַת מִיתַת הַלֵּב. וְעִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא לִזְכֹּר … להמשך קריאה

תורה – נ״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

נ״ה:תמ״ג א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִיתָא בַּגְּמָרָא (נדה כד:): אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי, פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי, וְנִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת וְכוּ': ב׳ א דַּע, כִּי לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל רְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (תהילים ק״י:א׳): שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ. יָמִין, זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״ה

א׳ ברכת ההלל. הלל ביחיד אסור לברך (ט״ו ב׳) עליו לפניו ולאחריו בימים שאין גומרין בהן את ההלל שהרי בצבור אינו אלא מנהגא בעלמא וצבור הוא דעבדי משום מנהג אבותיהם אבל יחידים אין זכר למנהג נוהג בהם ואפילו עשרה שפרשו מן הצבור הרי הם כיחידים שמתפללין לעצמן אחורי בית הכנסת מאחר שלא היו באסיפת הכניסה … להמשך קריאה

פרק נ״ה

——– א׳ (דף קכא) (ע"ז כט:) ואלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה היין והחומץ של גוים שהיה מתחלתו יין. יין מנלן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה דאמר קרא אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם מה זבח אסור אף יין אסור וזבח גופיה מנלן דכתיב וילמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים … להמשך קריאה

פרק נ״ו

——– א׳ (קדושין ל:) תניא איש אמו ואביו תיראו אין לי אלא איש אשה מנין ת"ל תיראו הרי כאן שנים א"כ מה רז"ל איש איש ספק בידו לעשות אשה אין ספק בידה לעשות מפני שרשות בעלה עליה. אמר רב אידי בר אבין ואם נתגרשה שניהם שוין חייבין בכיבוד אם ואם. ומיחייב ליקורי בחייו ובמותו דתנו … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי נ״ו

א׳ ‏דין שותה מים בתוך סעודתו. השותה מים בתוך סעודתו אפילו פעמים ‏ושלש צריך על כל פעם לברך ואף על פי שהם לפניו שכך שנינו השותה מים לצמאו אומר ‏שהכל נהיה בדברו ואמרינן למעוטי מאי אמר רב אידי בר אבין למעוטי דחנקי אומצא דלא ‏מברך הא לאו הכי מברך והוה ליה כנמלך ואית מרבנן דאמרי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן