מערכת אתר אשובה א׳ שוש אשיש.[א] כת' הלא אתה תשוב תחיינו (תהלים פה:ז). א"ר אחא עמך ועירך ישמחו בך. ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים וג' (בראשית כא:ו). ר' יודן ר' סימון ר' חנין ר' שמואל בר יצחק, ראובן בחדוה שמעון מה איכפת ליה, שהרי שרה אמנו אומרת כל השומע יצחק לי (שם), אלא מלמד כיון שילדה שרה … להמשך קריאה
——– א׳ אסיקר להון לכהני לאיטמויי למיתא דלאו דידהו שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן וגומר אבל (סוטה כג:) כהנתא לא אסיר להון דכתיב בני אהרן ולא בנות אהרן תינוקות כהנים אע"ג דלאו בני מצות נינהו מאן דמעייל להו למקום טומאה קאים באיסורא דתניא (יבמות קיד.) אמר ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים והיכא דמחית מת … להמשך קריאה
——– א׳ שוש אשיש.[א] כת' הלא אתה תשוב תחיינו (תהלים פה:ז). א"ר אחא עמך ועירך ישמחו בך. ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים וג' (בראשית כא:ו). ר' יודן ר' סימון ר' חנין ר' שמואל בר יצחק, ראובן בחדוה שמעון מה איכפת ליה, שהרי שרה אמנו אומרת כל השומע יצחק לי (שם), אלא מלמד כיון שילדה … להמשך קריאה
פִּרְקָא חֲמִישָׁאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא בְּרֵאשִׁית בָּרָא. בְּרֵאשִׁית – מַאֲמָר, בָּרָא – חֲצִי מַאֲמָר. אָב וּבֵן. סְתִים וְגַלְיָא. עֵדֶן עִלָּאָה דִּסְתִים וּגְנִיז. עֵדֶן תַּתָּאָה: א דַּע, שֶׁיֵּשׁ חוֹתָם, וְיֵשׁ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. חוֹתָם הוּא, כִּי יֵשׁ מוֹכִיחֵי הַדּוֹר, וְהֵם בְּחִינוֹת רַגְלִין, וְנִקְרָאִים רַגְלִין, עַל שֵׁם שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה', הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִין כִּבְיָכוֹל אֶת ה', שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ עֵצוֹת, … להמשך קריאה
א׳ דין תרומה. ועל תרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב פסח והיו מברכין על האחת להפריש חלה ועל השניה להפריש תרומה ובטלתיה מפני שהיא ברכה לבטלה שאין פסח חמור משאר ימים טובים ופסוקה היא בבכורות אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו … להמשך קריאה
א׳ גם היה נהוג בדרכי הדרוש אצלם לדרוש שמות האנשים ואמרו שמא גרים (ברכות ז׳ ע״ב) ואמרו על ר׳ מאיר דהיה דייק בשמא (יומא פ״ג ע״ב) וע׳ ג״כ מה שאמרו חז״ל (סוטה ט׳ ע״ב) אלמלא לא נקרא שמה דלילה ראויה היתה שתקרא דלילה דלדלה כחו דלדלה גבורתו וכו׳. ובפרט היה להם פעמים הרבה, מסורת אגדה … להמשך קריאה
א׳ ראש השנה.[א] לעולם י"י דברך נצב בשמים (תהלים קיט:פט). תני ר' אליע' בעשרים וחמשה באלול נברא העולם. ואתיא דרב כהדא דתני ר' אליע', דתניא בתקיעתא דרב זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון וגו'. כי חק לישראל הוא משפט וג' (שם פא:ה). על המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע, … להמשך קריאה
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא אֵימָא לָן מִלֵּי דִּכְדִיבֵי, אֲמַר לְהוּ: הֲוֵי לָן כַּדְנַיְתָא וְיָלְדָה, וַהֲוֵי תָּלְיָה לֵהּ פִּתְקָא, וּכְתִיב בֵּהּ דְּמַסִּיק בְּבֵי אַבָּא מְאָה אַלְפֵי זוּזֵי. אָמְרוּ לֵהּ, וְכַדְנַיְתָא מִי יָלְדָה. אֲמַר לְהוּ, הֵי נִינְהוּ מִלֵּי דִּכְדִיבֵי. מִלְחָא כִּי סַרְיָא בְּמָה מַלְחֵי לֵהּ, בְּסִילוּתָא דְּכַדְנַיְתָא. וּמִי אִיכָּא סִילוּתָא לְכַדְנַיְתָא. וּמִלְחָא מִי סַרְיָא: … להמשך קריאה
א׳ עוד היה אצלם מסורת מאנשי כנסת הגדולה, לדרוש כל המקומות בכתבי קודש אשר נאמר בו ויהי שאינו אלא צרה (מגילה י׳ ע״ב) ובמדרשות תמצא ג״כ כלל זה אולם שמה לא נאמר מאנשי כנה״ג. רק בלשון מדרש זה עלה בידינו מן הגולה, ומוסיפים שמה עוד, כ״מ שנאמר ויהי אינו אלא צרה, וכ״מ שנאמר והיה אינו … להמשך קריאה
א׳ דין חלה להפריש חלה. הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך ברוך אתה ד׳ אלקנו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה ולהפריש חלה לאו ברכה היא, חלה היא עוגה וחררה ואינה שם הפרשה כלל וחלה תרומו תרומה כתיב והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה ומיהו תרומה נקראת ותרומה שמה ואין … להמשך קריאה
——– א׳ ראש השנה.[א] לעולם י"י דברך נצב בשמים (תהלים קיט:פט). תני ר' אליע' בעשרים וחמשה באלול נברא העולם. ואתיא דרב כהדא דתני ר' אליע', דתניא בתקיעתא דרב זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון וגו'. כי חק לישראל הוא משפט וג' (שם פא:ה). על המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו … להמשך קריאה
——– א׳ (תענית כו:) תנו רבנן שחרית ומוסף ומנחה ונעילה כולן יש בהן נשיאות כפים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שחרית ומוסף יש בהן נשיאות כפים מנחה ונעילה אין כהן נשיאות כפים רבי יוסי אומר נעילה יש בה נשיאות כפים מנחה אין בה נשיאות כפים. אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר ורב … להמשך קריאה
——– א׳ (סוטה לט.) אמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח תפר תורה אתור לתפר ואפילו בדבר הלכה שנאמר ובפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנא' והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו ולא ענו עוד רבי זירא אמר רב חסדא מהכא ואזני כל העם אל ספר התורה. (ברכות ח.) רב ששת מהדר אפיה … להמשך קריאה
א׳ ואם יום טוב של פסח הוא ולש עיסה ביום טוב כיצד יעשה שאם מפריש תרומה ומברך עליה לשורפה אינו יכול לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב ואם תאמר שמעכבה עד לאחר יום טוב ואחר כך שורפה הרי היא באה לידי חמוץ ועובר עליה בבל יראה ובבל ימצא אלא כיצד יעשה יפריש אותה בלא ברכה … להמשך קריאה
כ״ד:רכ״ה א׳ אָמְרוּ לֵהּ: אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא הֵיכָא, זַקְפָא לְאֶצְבָּעָתֵהּ, אָמַר לְהוֹ: הָכָא. אָמְרוּ לֵהּ: מִי יֵימַר. אָמַר: אַיְתוּ אַשְׁלוּ וּמוֹשְׁחוּ: לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה ב׳ א דַּע, שֶׁיֵּשׁ אוֹר, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין, וְהוּא אוֹר אֵין־סוֹף, ג׳ וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן רְדִיפָה דְּמַחֲשָׁבָה לְמִרְדָּף אַבַּתְרֵהּ, וְעַל יְדֵי הָרְדִיפָה, אָז הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ … להמשך קריאה
——– א׳ שובה.[א] אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר וג' (עמוס ג:ו). למדינה שהיתה משובשת בגייסות והיה בה זקן אחד והיה מזהיר לכל בני המדינה, כל מי שהיה שומע לו היה ניצול, וכל מי שלא היה שומע לו היו הגייסות באות והורגין אותו, כך כת' בן אדם צופה נתתיך לבית … להמשך קריאה
א׳ שובה.[א] אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר וג' (עמוס ג:ו). למדינה שהיתה משובשת בגייסות והיה בה זקן אחד והיה מזהיר לכל בני המדינה, כל מי שהיה שומע לו היה ניצול, וכל מי שלא היה שומע לו היו הגייסות באות והורגין אותו, כך כת' בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל … להמשך קריאה
א׳ עוד צריך אתה לדעת כי גם באגדה היה להם עוד כללים ידועים אשר הונחו ליסוד, מהנהגת העולם ומהשגחת השי״ת, קצתם למדו מן הכתובים, וקצתם היו אצלם מקובל, וע״י היסודות הללו אשר שבו אצלם לדבר אין ספק בו, דנו עוד בשאר מקומות בכל מקום שיזדמן להוליד ענינים חדשים, ולהוציא יקר מזולל סתום מן המפורש, כמו … להמשך קריאה
——– א׳ סליחות.[א] ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים וג' (איוב יז:ט). צדיק, זה הקב"ה, דכת' ביה כי צדיק י"י צדקות אהב (תהלים יא:ז). וטהר ידים, זה הקב"ה, דכת' טהור עינים מראות ברע (חבקוק א:יג). יוסיף אומץ (איוב שם), זה הק' שהוא מעצים כוחן של צדיקים שיעשו רצונו. ד"א ויאחז צדיק, זה משה, וצדקת י"י עשה … להמשך קריאה
כ״ה:רל״ה א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמְרוּ לֵהּ: אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. אַיְתִי בּוּדְיָא. פְּשַׁטוּהוּ, וְלָא הֲוֵי עָיֵל לְתַרְעָא. אָמַר לְהוּ, אַיְתוּ מָרָא, סִתְרוּ. הַיְנוּ מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא: ב׳ מִשֶּׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים וַאֲמָנָה: (משנה סוטה מח) ג׳ א כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה, וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל; … להמשך קריאה
א׳ הדרושים הנאמרים ברוב ענין בש״ס בלשון אל תקרא כך אלא כך, יבאו על פי הרוב רק בחילוף אותיות בין שמאל לימין, ובחילוף הנקודות והברות. כמו אל תקרא שמות אלא שמות (ברכות ז׳ ב׳) אל תקרא ושבע אלא ושבע ילין (ברכות י״ד ע״א), כי אין בלתיך אל תקרא בלתיך אלא בלתך: (ברכות י׳ ע״א) אל … להמשך קריאה
א׳ סליחות.[א] ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים וג' (איוב יז:ט). צדיק, זה הקב"ה, דכת' ביה כי צדיק י"י צדקות אהב (תהלים יא:ז). וטהר ידים, זה הקב"ה, דכת' טהור עינים מראות ברע (חבקוק א:יג). יוסיף אומץ (איוב שם), זה הק' שהוא מעצים כוחן של צדיקים שיעשו רצונו. ד"א ויאחז צדיק, זה משה, וצדקת י"י עשה ומשפטיו … להמשך קריאה
א׳ ואם בשעת אפיית העיסה שכח ולא הפריש ממנה לא תרומה ולא חלה בין ביום טוב בין בחול יבצע מן העוגה לאחר אפייה ויברך כאלו הוא מפריש מן העיסה. שלמה בר יצחק. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
——– א׳ וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (מנחות לה:) תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב קשר של תפילין הלכה למשה מסיני אמר רב נחמן ונוייהן לבר רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא אתהפיך רצועה דתפליה אמר ליה לא … להמשך קריאה
א׳ פרשה אחרי מות.[א] ר' שמעון בריה דר' אבין פתח הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע וג' (קהלת ט:ב). מקרה אחד לצדיק, זה נוח דכת' ביה נח איש צדיק (בראשית ו:ט). ר' פנחס ר' יוחנן בשם ר' לעזר בנו של ר' יוסי הגלילי נוח עם כשהוא יוצא מן התיבה הקישו הארי ושברו ולא היה … להמשך קריאה
——– א׳ פרשה אחרי מות.[א] ר' שמעון בריה דר' אבין פתח הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע וג' (קהלת ט:ב). מקרה אחד לצדיק, זה נוח דכת' ביה נח איש צדיק (בראשית ו:ט). ר' פנחס ר' יוחנן בשם ר' לעזר בנו של ר' יוסי הגלילי נוח עם כשהוא יוצא מן התיבה הקישו הארי ושברו ולא … להמשך קריאה