מערכת אתר אשובה א׳ דין טחינה לפני הפסח כשטוחנין חטה למצות נוהגין לשלוח שם ישראל אחר הרחים של גוים להיות יושב ומשמר דכתיב ושמרתם את המצות בעינן שמור לשם מצה ואין ישראל צריך לעמוד אלא עד שיטחון לפי מה שהוא צריך לשלש מצות של ליל ראשון שהן חובה והן צריכות שימור לשום מצה (ד׳ א׳) אבל השאר אין … להמשך קריאה
א׳ ונשאר לנו לדבר עוד מעניני אגדה. אשר הם חלק גדול מן התלמוד. ומקצוע גדול בתורה. ונמצאו מפוזרים במשנה וברייתות ובשני התלמודים, והגם שאין בהם ענינים הכרחים ונצרכים להלכה ולמעשה. הנה מעלתם גדלה עד מאוד מצד אחר. כי באו להשלים אותנו בדרכי האמונה הטהורה. ובכל העקרים והיסודות, אשר דת משה וישראל הטבעו עליהם, ותכלית מגמתם … להמשך קריאה
——– א׳ ענייה סוערה.[א] בני איש עד מה כבודי לכלימה וגומ' (תהלים ד:ג). בני איש, אילו דואג ואחיתופל. ולמה קורא אותם בני איש, שהן בני אברהם יצחק ויעקב, ואין איש אל' אבינו אברהם, כמה דאת או' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא (בראשית כ:ז). ואין איש אלא אבינו יצחק, כמה דאת או' מי האיש … להמשך קריאה
א׳ ענייה סוערה.[א] בני איש עד מה כבודי לכלימה וגומ' (תהלים ד:ג). בני איש, אילו דואג ואחיתופל. ולמה קורא אותם בני איש, שהן בני אברהם יצחק ויעקב, ואין איש אל' אבינו אברהם, כמה דאת או' ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא (בראשית כ:ז). ואין איש אלא אבינו יצחק, כמה דאת או' מי האיש הלזה … להמשך קריאה
א׳ דין אפיה. פסח שחל להיות באחד בשבת אסור לאפות בערב שבת הראשונים אומרים משום הדור מצוה הוא אבל מצינו בו אסור מדאורייתא דהא הוקשו מצות לפסח בשילהי פרקין בתרא צלי אש ומצות מה עשיית הפסח אינו אלא משבע שעות ומחצה ולמעלה אף עשיית מצה אינו משבע שעות ומחצה ואילך ואכילת מצה נמי הוקש לאכילת … להמשך קריאה
י״ח:קמ״ו א׳ רַבִּי יוֹנָתָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאַזְלִינָא בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינַן הַהוּא קַרְטָלִיתָא, דַּהֲווֹ מִקְבְּעֵי בַּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהַדְרֵי לָהּ מִינֵי דְּכַוְרֵי דְּמִקְרֵי בִּירְשָׁא. נָחִית בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵי, וּרְגַשׁ, וּבְעֵי דְּנִשְׁמְטֵהּ לְאַטְמֵהּ, וּזְרַק זִיקָא דְּחַלָּא וּנְחַת. נְפַק בְּרַת־קָלָא וְאָמַר: מַאי אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטָלִיתָא דִּדְבִיתְהוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא, דַּעֲתִידָה לְשָׁדְיָא תְּכֶלְתָּא בַּהּ לְצַדִּיקֵי לְעָלְמָא … להמשך קריאה
א׳ דע כמו שהי׳ הלכות במעשה המצות מקובלות אצלם, כן הרבה אגדות המפוזרות בברייתות ובתלמוד מקובל אצל חז״ל מדורות ראשונים, ובפרט מה שמתיחס לקורות האומה בכלל, ומה שנוגע ומתיחס לקורות ימי חיי הגדולים המצויינים בעם, אשר שמם עומד היום לתפארת אצלנו, בצדקתם ויראם הקודמת לחכמתם: וכן היו יסודות הדת ועקרי האמונה מקובלים מסיני כמו שאר … להמשך קריאה
——– א׳ פרק בשלשה פרקים ב׳ (תענית כו.) חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בת"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר. ומיחייב בר ישראל לענויי נפשיה … להמשך קריאה
י״ט:קנ״ד א׳ תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת וְכוּ': (חבקוק ג׳:א׳) ב׳ אִיתָא בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, פִּרְקָא קַדְמָאָה (זוהר תרומה דף קעו:): עַד לָא הֲוֵי מַתְקְלָא, לָא הֲוֵי מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין: ג׳ א כִּי קָשֶׁה לְהָעוֹלָם: עַל מָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו, הֲלֹא אֶפְשָׁר לְעַיֵּן בַּסְּפָרִים דִּבְרֵי מוּסָר, אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל, כִּי יֵשׁ חִלּוּק … להמשך קריאה
——– א׳ אנכי אנכי הוא מנחמכם:[א] חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי (תהלים סט:כא), חרפה שחרפו אותנו עמונים ומואבים. את מוצא כיון שגרמו העונות ונכנסו גוים לירושלם נכנסו עמהם עמנים ומואבים, ונכנסו לבית קודש הקדשים ונטלו את הכרובים ונתנון בכליבה, והיו מחזרים אתם בכל חוצות ירושלם והיו אמרין, לא היו ישר' … להמשך קריאה
——– א׳ מיחייבינן בית ישראל למיקרי מגילתא באורתא דתליסר נגהי ארבסר ואע"ג דקארי לה מאורתא מיחייב למיתנייה לצפרא (מגילה ד.) דאמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי. אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במשמע מגילה שאף הן היו … להמשך קריאה
א׳ אסור לאכול מצה מבעוד יום קודם שיקדש ויאמר (ד׳ ב׳) הגדה והלל שנאמר בערב תאכלו מצות שיהא חביב עליו והאוכל מצה בערב הפסח כאלו בא על ארוסתו בבית חמיו ולוקה. בתלמוד ירושלמי. לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל
א׳ עוד צריך שתדע כשם שהיו שלשה עשרה מדות של ר׳ ישמעאל מקובלות אצלם לדרוש בהם את הלכה. כך היו מדות הללו משתמשות לדרוש את אגדה, ובכ״מ תמצא כי לא סרו חז״ל לדרוש בקל וחומר ובגזירה שוה, את עניני אגדה, כמו שארמוז על איזהו מהן בסמוך, ואולם נוסף על זה באגדה, היה להם עוד שארי … להמשך קריאה
א׳ אנכי אנכי הוא מנחמכם:[א] חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי (תהלים סט:כא), חרפה שחרפו אותנו עמונים ומואבים. את מוצא כיון שגרמו העונות ונכנסו גוים לירושלם נכנסו עמהם עמנים ומואבים, ונכנסו לבית קודש הקדשים ונטלו את הכרובים ונתנון בכליבה, והיו מחזרים אתם בכל חוצות ירושלם והיו אמרין, לא היו ישר' אומרין … להמשך קריאה
——– א׳ רני עקרה.[א] מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה (תהלים קיג:ט). שבע עקרות הן, שרה רבקה רחל ולאה ואשתו של מנוח וחנה וציון. ד"א מושיבי עקרת הבית (שם), זו אימינו שרה, ותהי שרי עקרה (בראשית יא:ל). אם הבנים שמחה (תהלים שם), הניקה בנים שרה (בראשית כא:ז). ד"א מושיבי עקרת הבית (תהלים שם), זו רבקה, … להמשך קריאה
א׳ אם לשין בבצים. שאלו את ר׳ אם מותר ללוש בביצים בפסח אם יש בהם משום חמוץ או לא ולא אמר ר׳ לא אסור ולא מותר לא אמר אסור מפני יודע אם דרך הביצים להחמיץ יותר ממים שהרי אין לישה בלא מים ואם אין מחמיצין את העסה כל זמן שהוא עוסק בה ומותר לא אמר … להמשך קריאה
כ׳:קס״ג א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פִּרְקָא תְּלִיתָאָה [דְסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא] ב׳ תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמְסַרָא לְדִקְנָא. כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא, עִלָּאָה וִיקָרָא אִשְׁתְּכַח, וְהוּא גִּנְזַיָּא יַקִּירָא. נִימִין עַל נִימִין מִקַּמֵי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא [דְּפֻמָּא]. מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא. אִשְׁתְּכַח מִתְּחוֹת תְּרֵין נֻקְבִּין אַרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא. עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא. בְּהוֹ … להמשך קריאה
א׳ רני עקרה.[א] מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה (תהלים קיג:ט). שבע עקרות הן, שרה רבקה רחל ולאה ואשתו של מנוח וחנה וציון. ד"א מושיבי עקרת הבית (שם), זו אימינו שרה, ותהי שרי עקרה (בראשית יא:ל). אם הבנים שמחה (תהלים שם), הניקה בנים שרה (בראשית כא:ז). ד"א מושיבי עקרת הבית (תהלים שם), זו רבקה, ויעתר … להמשך קריאה
א׳ וכן היה מקובל אצל חז״ל, שכל מה שיכולים להרבות בשבח מעשה הצדיקים, ולהפך בזכותם, ולהכריע כף המאזנים לטובתם, יעשו כן תמיד להשתדל להצדיקים בכל אופן האפשר, ומזה הסיבה אמרו חז״ל כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה, כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, כל האומר בני … להמשך קריאה
——– א׳ (חגיגה יח:) תנו רבנן את חג המצות תשמר וגו' שבעת ימים תחג וגומר לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר קל וחומר ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהם ולאחריהם אסורין בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שיהו אסורין בעשיית מלאכה ששת … להמשך קריאה
א׳ ומפני הסיבה אשר הקדמנו למעלה. שהיה אצלם יסוד מוסד בדרכי הדרוש לשבח מעשה הצדיקים בכל עוז, ולגנות ג״כ הרשעים בכל אופן האפשר. היה גם כן מדרכי הדרוש הנהוג אצלם. להכניס אנשים מתחלפים תחת שם אחד, אם מצאו שדומים זה לזה, רק באיזה תכונת הנפש ובכשרון המעשה, או שמצאו איזהו פעולות משני אנשים אשר דומים … להמשך קריאה
א׳ חטין הנמצאות בעוף בפסח. חטה שנמצאת בתרנגולת אין אדם רשאי להתירה לפי שחמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור ואוסר בכל שהוא. ואף ר׳ אומר שהיא אסורה אבל יש להביא ראיה להתר מטומאה אם לא מפני שאין יודעין אם למדים אסור מטומאה או לא ששנינו גבי טמאה בעוף שתפול לאור ותשרף שיהא האוכל … להמשך קריאה
א׳ קומי אורי.[א] על כן באורים כבדו י"י וג' (ישעיה כד:טו). במה מכבדין אותו, באילין פנסייא. ר' אבהו א' בשני מאורות, ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים (בראשית א:טז), הא כיצד, חמה זורחת ומברכין עלה, לבנה זורחת ומברכין עליה. ורבנין אומ', א' הקב"ה לישר' בניי הואיל ואורי הוא אוריכם ואורכם הוא אורי, אני ואתם נלך … להמשך קריאה
——– א׳ קומי אורי.[א] על כן באורים כבדו י"י וג' (ישעיה כד:טו). במה מכבדין אותו, באילין פנסייא. ר' אבהו א' בשני מאורות, ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים (בראשית א:טז), הא כיצד, חמה זורחת ומברכין עלה, לבנה זורחת ומברכין עליה. ורבנין אומ', א' הקב"ה לישר' בניי הואיל ואורי הוא אוריכם ואורכם הוא אורי, אני ואתם … להמשך קריאה
כ״א:קע״ג א׳ פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים וְכוּ': ב׳ בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת וְכוּ', פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ: ג׳ א כְּתִיב : אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהילים קל״ט:ה׳). כִּי יֵשׁ שֵׂכֶל, שֶׁאָדָם מַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַקְדָּמוֹת רַבּוֹת, וְהַשֵּׂכֶל הַזֶּה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אָחוֹר; וְיֵשׁ שֵׂכֶל שֶׁבָּא לְאָדָם בְּלֹא שׁוּם הַקְדָּמָה, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי, … להמשך קריאה
——– א׳ אבל ביום שביעי מן כד עייל יומא אפילו כל דהו מותר ברחיצה ובכל מילי דהוה נהיג קמי אבלו דקיימא לן מקצת היום ככולו. ודאי שכיב ליה שכבא מן קמי רגל חד יומא או תרין יומין ואפילו שיתא יומי אף על גב דלפניא דחי לה רגל לאבילותא מניה לא אמרינן מקצת היום ככולו אלא … להמשך קריאה