הקדמת המחבר א׳ – ספר ספר חיי אדם

א׳ הקדמה אחרונה להרב המחבר ב׳ אמר המחבר במה אקדם לה' אכף לאלקי מרום, כי כל תגמולוהי עלי, אודה בכל לב ואכבדה שמו לעולם. כי גבר חסדו עלי וקרבני לעבודתו עבודת הקודש ונתן לי חלק כטפה מן הים בתורתו הקדושה והטהורה. מה אני ומה חיי אשר עשה עמי החסד הגדול הזה ועוד גבר חסדו עלי … להמשך קריאה

פסיקתא דרב כהנא א׳

——– א׳ ויהי ביום כלת משה.[א] באתי לגני אחותי כלה (שה"ש ה, א). ר' עזריה בשם ר' סימון אמר למלך שכעס על מטרונא וטרדה והוציאה מתוך פלטין שלו, לאחר זמן ביקש להחזירה, אמרה יחדש לי דבר ואחר כך הוא מחזירני. כך לשעבר הקב"ה מקבל קורבנות מלמעלה, שנא' וירח י"י את ריח הניחוח (בראשית ח:כא), ועכשו … להמשך קריאה

הקדמה א׳ – ספר התניא לאדמו"ר הזקן

א׳ הקדמת המלקט והיא אגרת השלוחה לכללות אנשי שלומינו יצ"ו: אליכם אישים אקרא, שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה' וישמע אליכם אלקים, למגדול ועד קטן, כל אנ"ש דמדינתינו וסמוכות שלה, איש על מקומו יבוא לשלום וחיים עד העולם, נצח סלה ועד, אמן כן יהי רצון. ב׳ הנה מודעת זאת, כי מרגלא בפמי דאינשי בכל אנ"ש … להמשך קריאה

ספר הכוזרי א׳

א׳ (א) אָמַר יְהוּדָה בֶן שָׁאוּל ז"ל, אָמַר הַמְחַבֵּר: שָׁאוֹל שָׁאֲלוּ אוֹתִי עַל מַה שֶּׁיֵשׁ אִתִּי מִן הַטְּעָנוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת עַל הַחוֹלְקִים עָלֵינוּ מִן הַפִּילוֹסוֹפִים וְאַנְשֵׁי הַתּוֹרוֹת, וְעַל הַמִּינִים הַחוֹלְקִים עַל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, וְזָכַרְתִּי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו כְּבַר מִטַּעֲנוֹת הֶחָבֵר אֲשֶׁר הָיָה אֵצֶל מֶלֶךְ כּוּזָר הַנִּכְנַס בְּדַת הַיְּהוּדִים הַיּוֹם כְּאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה כַּאֲשֶׁר נִזְכָּר וְנוֹדָע בְּסִפְרֵי דִבְרֵי … להמשך קריאה

פסיקתא דרב כהנא א׳

א׳ ויהי ביום כלת משה.[א] באתי לגני אחותי כלה (שה"ש ה, א). ר' עזריה בשם ר' סימון אמר למלך שכעס על מטרונא וטרדה והוציאה מתוך פלטין שלו, לאחר זמן ביקש להחזירה, אמרה יחדש לי דבר ואחר כך הוא מחזירני. כך לשעבר הקב"ה מקבל קורבנות מלמעלה, שנא' וירח י"י את ריח הניחוח (בראשית ח:כא), ועכשו הוא … להמשך קריאה

מבוא התלמוד פרק א׳

א׳ אופן אחד המה פירושי המצות אשר באו בתורה שבכתב בסתם, דלא נתברר לנו כוונת המקרא, בלתי ענין המקובל, כמו מצות לקיחת ארבעה מינים בחג האסיף, לא נודע לנו אם הכוונה לקחת אלו המינים ביד, או לצורך סיכוך הסוכה כדעת קצת הקראים: ומה היא פרי עץ הדר שנאמר בתורה, אם הוא תאנה או תפוח או … להמשך קריאה

תורה א׳ אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' – ספר ליקוטי מוהר"ן

א׳:א׳ א׳ (תהלים קיט) אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה': ב׳ דַּע כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי; ג׳ כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא … להמשך קריאה

פרק ב׳

——– א׳ פרק ערבי פסחים ב׳ מיחייבינן לקדושי ליומא דשבתא וליומא טבא בצלותא ועל כסא דחמרא (פסחים קו. ומכילתא יתרו ע"ש) דכתיב (שמות יט ח) זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו מכאן סמכו חכמים לקידוש היום מן התורה אין לי אלא שבת חג המצות מנין ת"ל (דברים טז ג) למען תזכר את … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ב׳

א׳ חמץ הנמצא אוכל ומאכיל עד למחרתו עד ארבע שעות ותולין כל חמש ובתחלת ששית שורפו באור או בכל דבר האבד שלא יראה ברשותו ואע״ג דאיתותב ר׳ יהודה במאי דאמר דחמץ בפסח בשריפה אפי׳ הכי עבדינן כותיה משום דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דכריתות דתנן ואלו הן הנשרפין וכו׳ וקא חשיב חמץ בפסח דנהי … להמשך קריאה

פסיקתא דרב כהנא ב׳

א׳ כי תשא.[א] רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג:ג). ר' שמואל בר אימי ורבנין. ר' שמו' בר אימי פתר קרייה בדואג ואחיתופל. רבים אומרים לנפשי, זה דואג ואחיתופל. ולמה היה קורא אותם רבים, שהיו רבים בתורה. אומרים לנפשי, אומ' לדוד, אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל ישר' בחרב יש … להמשך קריאה

פסיקתא דרב כהנא ב׳

——– א׳ כי תשא.[א] רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג:ג). ר' שמואל בר אימי ורבנין. ר' שמו' בר אימי פתר קרייה בדואג ואחיתופל. רבים אומרים לנפשי, זה דואג ואחיתופל. ולמה היה קורא אותם רבים, שהיו רבים בתורה. אומרים לנפשי, אומ' לדוד, אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל ישר' בחרב … להמשך קריאה

תורה – ב׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

ב׳:ז׳ א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: (ויקרא כ״א:א׳) ב׳ אִיתָא בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא (זהר תרומה פרק ב דף קעז.): מִנּוּקְבָא דְּפַרְדַּשְׂקָא מָשַׁךְ רוּחָא דְּחַיֵּי לִמְשִׁיחָא. ג׳ א כִּי עִקַּר כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו … להמשך קריאה

ספר הכוזרי ב׳

א׳ (א) וְאַחֲרֵי כֵן הָיָה מֵעִנְיַן הַכּוּזָרִי מַה שֶּׁהוּא נוֹדָע בְּסִפְרֵי כוּזָר, מִגַּלּוֹתוֹ סוֹד חֲלוֹמוֹ לְשַׂר צְבָאוֹ, וְהָיָה הַחֲלוֹם הַנִּשְׁנֶה עָלָיו, שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הַנִּרְצֶה אֵצֶל אֱלֹהִים בְּהָרֵי וַרְסָן, וְלֶכְתָּם שְׁנֵיהֶם: הַמֶּלֶךְ וְשַׂר צְבָאוֹ, אֶל הֶהָרִים הָהֵם אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר עַל הַיָּם, וְהֵיאַךְ הִגִּיעוּ בַלַּיְלָה אֶל אוֹתָהּ הַמְּעָרָה, שֶׁהָיוּ שׁוֹבְתִים בָּהּ אֲנָשִׁים מֵהַיְּהוּדִים בְּכָל שַׁבָּת, וְהֵיאַךְ נִרְאוּ … להמשך קריאה

מבוא התלמוד פרק ב׳

א׳ עוד נמצאו הלכות מקובלות המיועדות לבאר תנאים ופרטים במצות התורה. היינו במקום שפירושי מצות שבתורה ידועים ומבוררים בכוונה הראשית אולם לא ידענו הפרטים והתנאים המתדבקים במצות אלו, רק מפי הקבלה. כמו שבתורה נאמר וזבחת ואכלת ואם נחליט דשחיטה בצואר. מונח בכח הלשון דזבחת בכל זאת לא ידענו כמה סימנים צריך לשחוט ואיכות הסכין. ועל … להמשך קריאה

פסיקתא דרב כהנא ג׳

——– א׳ זכור.זכור וגו' (דברים כה:יז). כת' לץ תכה ופתי יערים (משלי יט:כה). לץ תכה, זה עמלק. ופתי יערים, זה יתרו. בשעה שבא עמלק להלחם עם ישראל מה כתי', ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (שמות יז:ח), על ידי שריפו ידיהם מן התורה ומן המצות, שהכתו' אומר ויקרא שם המקום מסה ומריבה (שם ז), התחיל … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ג׳

א׳ טהרת כלים. בא לטהר כליו שוטפן ומדיחן יפה ואין צריך לגררן אך מגעילן ברותחין ובכלי ראשון דאמר רב הונא בריה ררב יהושע עץ פארור מגעילן ברותחין ובכלי ראשון וכל כלי מתכות כגון יורה של מתכות וכל כלי שיש לו בית קבול בין של ברזל בין של נחשת עושה להם שפה של טיט כדאמרינן בע״ז … להמשך קריאה

פרק ג׳

——– א׳ פרק ראשון ב׳ (פאה פ"א) אלו דברים שאין להם שעור הפאה והבכורים והראיון. אין פוחתין לפאה מששים אף על פי שאמרו אין לפאה שיעור ואף על גב דרב ושמואל (חולין קלז:) דאמרי תרוייהו פאה מששים מפרקינן לא קשיא כאן בארץ כאן בחוצה לארץ בארץ אין לה שיעור בחוצה לארץ בששים מאי טעמא בארץ … להמשך קריאה

ספר הכוזרי ג׳

א׳ (א) אָמַר הֶחָבֵר: מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו וְיִמְאַס הַחַיִּים שֶׁהֵם מִטּוֹבוֹת הַבּוֹרֵא, וְזוֹכֵר טוֹבָתוֹ עָלָיו בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא" "וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים", אֲבָל – אוֹהֵב הָעוֹלָם וַאֲרִיכוּת הַיָּמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַקְנֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל אֲשֶׁר יוֹסִיף טוֹבָה יַעֲלֶה מַדְרֵגָה לָעוֹלָם הַבָּא, … להמשך קריאה

פסיקתא דרב כהנא ג׳

א׳ זכור.זכור וגו' (דברים כה:יז). כת' לץ תכה ופתי יערים (משלי יט:כה). לץ תכה, זה עמלק. ופתי יערים, זה יתרו. בשעה שבא עמלק להלחם עם ישראל מה כתי', ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (שמות יז:ח), על ידי שריפו ידיהם מן התורה ומן המצות, שהכתו' אומר ויקרא שם המקום מסה ומריבה (שם ז), התחיל הב"ה … להמשך קריאה

מבוא התלמוד פרק ג׳

א׳ נמצאו אצלנו דרכי המדות שהתורה נדרשת בהם אשר נמסרו מפי ד׳ למשה, למען נוכל לדעת ולהוכיח על ידיהן ביאור המצות ופירושיהם ופרטיהם, והמה שלשה עשרה מדות שהיה ר׳ ישמעאל דורש. וחוץ מן מדות הללו דר׳ ישמעאל נמצאו עוד שארי מדות שניתנו לדרוש בהם המקראות. כמו הקש, סמוכין, אם אינו ענין, גורעין ומוסיפין ודורשין, ריבוי, … להמשך קריאה

תורה – ג׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

ג׳:ט״ז א׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: לְדִידִי חָזִי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא דְּהֲוָה כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא, וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי, שִׁתִּין בָּתֵּי, אָתָא תַּנִּינָא בָּלְעָהּ, אָתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבָלְעָה לְתַנִּינָא, וּסְלִיק יָתִיב בְּאִילָנָא. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵיהּ דְּאִילָנָא: ב׳ הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע, קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ד׳

א׳ טהרת סכין. הסכינין מגעילן ברותחין בכלי ראשון מפני שתוחבין בהם פעמים דבר מן היורה רותחת שעל גבי האור ואינן בכלל כל דבר אשר יבא באש ואע״פ שפעמים בהם דבר ונותנין כנגד האור לצלותן אינו מלבנין מפני שאין זה דרך תשמישו ולא דבר הכתוב אלא בשפוד ואסכלא שקורין גרביל״א שכל תשמישיו באור עד שמתלבנין. לעילוי … להמשך קריאה

ספר הכוזרי ד׳

א׳ (א) אָמַר הֶחָבֵר: 'אֱלֹהִים' תֹּאַר לְמוֹשֵל בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים, וּלְדַיָּן שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה בַּכֹּל כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ מוֹשֵׁל בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה בְּחֵלֶק כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ כֹּחַ מִכֹּחוֹת הַגַּלְגַּל, אוֹ טֶבַע מֵן הַטְּבָעִים, אוֹ דַיָּן מִבְּנֵי אָדָם. וְנִבְנָה הַשֵּׁם הַזֶּה בִּלְשׁוֹן קִבּוּץ, בַּעֲבוּר מַה שֶּׁהָיָה נוֹהֵג בֵּין הָאֻמּוֹת עוֹבְּדֵי הָאֱלִילִים, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים צְלָמִים וְהָיוּ … להמשך קריאה

תורה – ד׳ – ספר ליקוטי מוהר"ן

ד׳:כ״ד א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: (שמות כ) ב׳ א כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ו:י״א-י״ב): בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר; ג׳ וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ.): … להמשך קריאה

פסיקתא דרב כהנא ד׳

——– א׳ פרה אדומה.[א] מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב יד:ד), כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, ומרדכי משמעי, ישר' מאומות, העולם הבא מהעולם הזה. מי עשה כן, מי צוה כן, מי גזר כן, לא אחד, לא יחידו של עולם. תמן תנינן בהרת כגריס טמא פרח בכלו טהור. מי עשה כן, מי צוה כן, מי … להמשך קריאה

פסיקתא דרב כהנא ד׳

א׳ פרה אדומה.[א] מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב יד:ד), כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, ומרדכי משמעי, ישר' מאומות, העולם הבא מהעולם הזה. מי עשה כן, מי צוה כן, מי גזר כן, לא אחד, לא יחידו של עולם. תמן תנינן בהרת כגריס טמא פרח בכלו טהור. מי עשה כן, מי צוה כן, מי גזר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן