מַה דִּין לַעֲבֹד בִּקְבִיעוּת בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִים לָבוֹא אֵיזֶה פַּעַם לִידֵי יִחוּד?

——– א. אָסוּר לְאִישׁ וְאִשָּׁה לִקְבֹּעַ עַצְמָם לַעֲבֹד בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא בְּאֵיזֶה פַּעַם וְאֹפֶן לִידֵי אִסּוּר יִחוּד – הֲגַם שֶׁבַּמָּקוֹם הַהוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל לִיכָּא יִחוּד, אֲפִלּוּ הָכִי אִם יֵשׁ רַק הֵיכָא תִּמְצָא שֶׁיָּבוֹאוּ לִידֵי יִחוּד – אָסוּר. וְדָבָר זֶה שָׁכִיחַ כְּגוֹן שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם נִמְצָאִים שָׁם כַּמָּה אֲנָשִׁים וְכַמָּה נָשִׁים, וְגַם יֵשׁ דְּרִיסַת רֶגֶל … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק י – חק לישראל

——– (כו) כַּחֹ&#1444מֶץ | לַשִּׁנַּ&#1431יִם וְכֶעָשָׁ&#1445ן לָעֵינָ&#1425יִם כֵּ&#1445ן הֶ&#1437עָצֵ&#1431ל לְשֹׁלְחָֽיו: הֵיךְ חוּמְצָא לְשִׁנֵּי וְכִתְנָנָא לְעַינֵיהֵיכְנָא שְׁלִיחָא עַטְלָא לִמְשַׁלְּחוֹי: (כז) יִרְאַ&#1443ת יְ&#1453הוָה תּוֹסִ&#1443יף יָמִ&#1425ים וּשְׁנ&#1430וֹת רְשָׁעִ&#1443ים תִּקְצֹֽרְנָה: דְּחַלְתֵּיהּ דֶּאֱלָהָא תוֹסֵף יוֹמָתָא וּשְׁנֵידְרַשִּׁיעֵי נִזְעֲרָן: (כח) תּוֹחֶ&#1443לֶת צַדִּיקִ&#1443ים שִׂמְחָ&#1425ה וְתִקְוַ&#1430ת רְשָׁעִ&#1443ים תֹּאבֵֽד: סִבְרְהוֹן דְּצַדִיקֵי חֶדְוְתָא וְסִבְרָא דְרַשִּׁיעֵינֵאבַד: תוחלת צדיקים שמחה . סופה מתקיימת ושמחים : ותקות רשעים תאבד … להמשך קריאה

סימן תקט – כמה דינים פרטיים להלכות יום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקט – כמה דינים פרטיים להלכות יום טוב א שִׁפּוּד א שֶׁנִּרְצַף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְפָשְׁטוֹ בְּיָדוֹ, אֵין מְתַקְּנִין אוֹתוֹ. { הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁיּוּכַל לִצְלוֹת בּוֹ בְּלֹא תִּקּוּן, אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִצְלוֹת בּוֹ כָּךְ וְנִשְׁבַּר } ב { בְּיוֹם טוֹב, מֻתָּר לְתַקְּנוֹ } (טוּר); { וְאֵין מוֹרִים כֵּן לָרַבִּים, } (רַבִּי' … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כא – חק לישראל

——– (י) נֶ&#1443פֶשׁ רָ&#1453שָׁע אִוְּתָה-רָ&#1425ע לֹא-יֻחַ&#1430ן בְּעֵינָ&#1443יו רֵעֵֽהוּ: נַפְשֵׁיהּ דְּרַשִׁיעָא רָיְגָא בִּישְׁתָּא וְלָאמִתְרַחֵם בְּעַיְנוֹי חַבְרֵיהּ: (יא) בַּעְנָשׁ-לֵ&#1453ץ יֶחְכַּם-פֶּ&#1425תִי וּבְהַשְׂכִּ&#1445יל לְ&#1437חָכָ&#1431ם יִקַּח-דָּֽעַת: בְּתֻכֵּיהּ דִּמְמִקְנָא נֶחְכָּם שַׁבְרָא וּבְסוּכְלְתָנוּתֵיהּדְּחַכִּימָא יִסַב יְדִיעֲתָא: בענש לץ יחכם פתי . ע"י יסורי הלצים הפתאים מתחכמים ושבים בתשובה : (יב) מַשְׂכִּ&#1443יל צַ&#1453דִּיק לְבֵ&#1443ית רָשָׁ&#1425ע מְסַלֵּ&#1430ף רְשָׁעִ&#1443ים לָרָֽע: מִתְתַּכֵּל צַדִיקָא בְּבֵיתֵיהּ דְּרַשִׁיעָא וּמְטַלְטֵלרַשִׁיעַיָא בְּבִישְׁתָּא: … להמשך קריאה

בהמשך – אמן חטופה וקטופה – ספר מנחת שי

——– פרש"י שם חטופה שקורין את האל"ף בחטף ולא בפתח ואומר אמן והוא צריך לומר אמן: קטופה. שמחסר קריאת הנו"ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכרת: וה"ר יונה (לד: ד"ה אין) כתב חטופה שחוטף המלה ואומר אותה במהירות. והערוך (ערך אמן) פירש חטופה שחטף ואמר אמן קודם שתכלה הברכה מפי המברך קטופה שפסק אמן לשנים: עוד … להמשך קריאה

יְבֹרַךְ שֵׁם עֶלְיוֹן – דובב שפתי ישנים

——– ל"ג, א': וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי שמ"ג.))) פָּתַח בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מִשּׁוּרַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ הִיא, שֶׁבְּטֶרֶם יְבַקֵּשׁ אָדָם צְרָכָיו בִּתְפִלָּתוֹ, יִפְתַּח תְּחִלָּה לְהַזְכִּיר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם, טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן יִפְתַּח בְּבַקָּשַׁת צְרָכָיו הָאִישִׁיִּים. וְאָכֵן … להמשך קריאה

תקלג. שלא למכר יפת תאר. – ספר החינוך

שלא למכר יפת תאר אחר שיבוא עליה החושק בה ביאה אחת, ועל זה נאמר (דברים כא יד) והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף. משרשי המצוה. ללמד נפשנו מדות טובות ויקרות, וכבר כתבתי בהרבה מקומות כי הנפש היקרה, ראויה לקבל הטובות ועליה יחולו הברכות לעולם, וכי חפץ האל בטוב עמו הכתירם … להמשך קריאה

משנה ערכין פרק ו – חק לישראל

——– א. שׁוּם הַיְתוֹמִים שְלשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעָרֶב. הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּשֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה, יַדִּיר הֲנָאָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ. כַּיוֹצֵא בוֹ, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, (אַף) הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִכְתֻבָּתָה וְהָיָה בַעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ, יַדִּיר הֲנָאָה, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה קְנוּנְיָא עַל נְכָסָיו שֶׁל זֶה וְיַחֲזִיר אֶת … להמשך קריאה

סימן תרד – סדר ערב יום כיפור – ערוך השולחן

——– א גרסינן ביומא (פא ב): תני חייא בר רב מדפתי: כתיב "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב", וכי בתשעה מתענין? והלא בעשירי מתענין ב ולא דמי למה שכתוב בפרשת בא: "בראשון בארבעה עשרה יום לחדש בערב תאכלו מצות", דהתם כתיב "תאכלו" לבסוף, דמשמע בלילה תאכלו מצות. אבל הכא כתיב "ועניתם" קודם "בערב", דמשמע "ועניתם" … להמשך קריאה

מַה דִּין מִי שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת לְאֵיזֶה מִשְׂרָד [שֶׁאֵינוֹ בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ], הַאִם עָלָיו לְבָרֵר מִתְּחִלָּה אִם קַיָּם שָׁם חֲשַׁשׁ יִחוּד?

——– א. הַהוֹלֵךְ לְמִשְׂרָד שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בַּמִּשְׂרָד הַהוּא אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת אוֹ ב' נָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה אִסּוּר יִחוּד, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ שָׁם דְּרִיסַת הָרֶגֶל לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת מֵהָאִשָּׁה אוֹ הַנָּשִׁים הַנִּמְצָאוֹת שָׁם, אָסוּר לוֹ לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַמִּשְׂרָד, אֶלָּא אִם כֵּן בֵּרֵר פְּרָט זֶה לִפְנֵי כֵן. אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא … להמשך קריאה

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד – דובב שפתי ישנים

——– ל"ג, ה': וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי שמ"ו.))) בְּהִתְאַסְּפָם יַחַד בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם – הוּא מַלְכָּם, וְלֹא כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת בֵּינֵיהֶם. כַּמָּה קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת וְהַפֵּרוּד, שֶׁבַּעֲבוּרָן מְוַתֵּר הַקָּבָּ"ה עַל מַלְכוּתוֹ, וְעַל הֱיוֹתוֹ אֱלֹקֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל! וְכִדְרָשַׁת חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק *(((איוב כ"ג, י"ג.))) "וְהוּא בְּאֶחָד" – … להמשך קריאה

בהמשך – לא יענה אמן קצרה – ספר מנחת שי

——– עוד כתב הטור מגמ' שם העונה אמן ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו ובלבד שלא יאריך בה יותר מדאי. וכתב הב"י וכתבו התו"ס דטעמא לפי שאין קריאת התיבה נשמעת כשהוא מאריך יותר מדאי וכתבו הגהות מיימוניות בפ"א מהלכות ברכות (דפוס קושטא הי"ד) בשם הירושלמי (שם) העונה אמן ארוכה יאריך ימיו בטובה כמה שיעורה כדי שיכול … להמשך קריאה

משנה זבחים פרק יא – חק לישראל

——– א. דַּם חַטָּאת שֶׁנִּתַּז עַל הַבֶּגֶד, הֲרֵי זֶה טָעוּן כִּבּוּס, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בַנֶּאֱכָלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו), בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ תֵּאָכֵל. אֶחָד הַנֶּאֱכֶלֶת וְאֶחָד הַפְּנִימִית טְעוּנוֹת כִּבּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) תּוֹרַת הַחַטָּאת, תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַחַטָּאוֹת: (א) דם חטאת טעון כבוס. כדכתיב (ויקרא ז) ואשר יזה מדמה וגו' תכבס במקום קדוש: שנאמר … להמשך קריאה

סימן תרה – מנהג הכפרות בערב יום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א המנהג מכפרות שנוהגים לשחוט על כל בן זכר תרנגול, ועל כל נקיבה תרנגולת – כמה גדולים אין דעתם נוחה מזה. והרמב"ן והרשב"א ז"ל ביטלו המנהג הזה משום ניחוש ומשום דרכי האמורי, כמו שכתוב בתשובת הרשב"א (תצ"ה ועיין בית יוסף). ולכן כתב רבינו הבית יוסף דיש למנוע המנהג. ב אמנם כמה גדולים קיימו המנהג, … להמשך קריאה

סימן תקי – כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזה מהם מותרים על ידי שנוי, – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקי – כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזה מהם מותרים על ידי שנוי, א מוֹלְלִין א מְלִילוֹת וּמְפָרְכִין ב קִטְנִיּוֹת כְּדַרְכָּן, בְּיוֹם טוֹב; וּמְנַפֵּח מְעַט מְעַט וְאוֹכֵל, וַאֲפִלּוּ בְּקָנוֹן וְתַמְחוּי, אֲבָל לֹא בְּטַבְלָה וְלֹא בְּנָפָה וְלֹא בִּכְבָרָה. ב הַבּוֹרֵר קִטְנִיּוֹת בְּיוֹם טוֹב בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי, { אִם רוֹצֶה לְאָכְלוֹ } ג { … להמשך קריאה

ג'לי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להכין ג'לי בשבת, על ידי שמערב אבקת ג'לי במים רותחים שבכלי שני, ונותנו במקרר והוא נקרש. ואין בזה משום לישה, כיון שבעירוב האבקה הכל נשאר נוזל, ומה שאחר זמן נעשה סמיך, אין זה אלא גרמא בעלמא. (שבת ד רפא, שא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

תקלד. שלא להעבידה אחר שבעלה. – ספר החינוך

שלא נעבד באשת יפת תואר אחר ביאה עליה, ועל זה נאמר (דברים כא יד) לא תתעמר בה תחת אשר עניתה. פרוש תתעמר לשון שמוש. וכן אמרו בספרי לא תתעמר בה, לא תשתמש בה. והענין הוא שלא נעמידה כפלגש או שפחה לעבדות, ואין ענין הכתוב שלא נשתמש בה בכל שמוש שהנשים עושות לבעליהן, אבל הכתוב יאסר … להמשך קריאה

גמרא ערכין דף כג ע"א – חק לישראל

——– וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּלֵי. משֶה בַּר עַצְרֵי עֲרָבָא דְּכַלָתֵיהּ הֲוָה וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ צוּרְבָא מֵרַבָּנָן הֲוָה וּדְחִיקָא לֵהּ מִלְּתָא. אָמַר אַבַּיֵי לֵיכָּא דְּנַסְבֵהּ עֵצָה לְרַב הוּנָא דְּלִיגְרַשׁ לִדְבִיתְהוּ וְתִתְבַּע כְּתֻבָּתָהּ מֵאֲבוּהָ וְלִיהַדְרָא מִיהַדְרִי. אָמַר לֵהּ רָבָא: וְהָאֲנָן יָדוּר הֲנָאָה תְּנַן וְאַבַּיֵי אָטוּ כָּל דִּמְגָרֵשׁ בְּבֵי דִינָא מְגָרֵשׁ לְסוֹף אִיגְלָאי מִלְּתָא … להמשך קריאה

משנה מנחות פרק ט – חק לישראל

——– א. שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. עִשָּׂרוֹן מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת. לֹא הָיָה מוֹדֵד, לֹא בְשֶׁל שְׁלשָׁה לַפָּר, וְלֹא בְשֶׁל שְׁנַיִם לְאַיִל, אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת. חֲצִי עִשָּׂרוֹן מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל, מֶחֱצָה בַבֹּקֶר וּמֶחֱצָה … להמשך קריאה

סימן תרו – שיפייס אדם את חבירו בערב יום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בסימן תרב, דאין יום הכיפורים מכפר אלא על עבירות שבין אדם למקום, אבל לא מה שבין אדם לחבירו. ואם בדבר שבממון – אין לו כפרה עד שישלם לחבירו, ויבקש ממנו מחילה על שציערו. ובגוזל את הרבים, ואינו יודע ממי גזל, כגון שמכר במידה שאינה של אמת, או שאינה בסחורתו, וכיוצא בזה … להמשך קריאה

סימן תקיא – הבערה ולהחם מים מתר ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקיא – הבערה ולהחם מים מתר ביום טוב א מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר } א { לְהָחֵם בֵּית הַחֹרֶף בְּיוֹם טוֹב, דְּלִפְעָמִים אֵין הַקֹּר גָּדוֹל וְאֵינוֹ אֶלָּא לִמְפֻנָּקִים, וְהָוֵי כְּמֶרְחָץ וּמֻגְמָר דְּאָסוּר, } (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבָה אַשְׁכְּנַזִּית), { וְנָהֲגוּ לְהָקֵל. } ב מֻתָּר לְהָחֵם בְּיוֹם טוֹב מַיִם … להמשך קריאה

גמרא זבחים דף קט"ו ע"ב – חק לישראל

——– תַּנְיָא (שמות יט) וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר זוּ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת. רִבִּי אוֹמֵר זוּ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוּ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא הַיְינוּ דִּכְתִיב (ויקרא י') הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרוֹבַי אֶקָּדֵשׁ. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוּ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת. הֵיכָא רְמִיזָא דִּכְתִיב (שמות כג) וְנוֹדַעְתִּי שָׁמָּה … להמשך קריאה

זוהר תצוה דף קפו ע"ב – חק לישראל

——– כְּתִיב (ויקרא כג) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי דָּא אִיהוּ אִילָנָא דְּאִקְּרֵי עֵץ פְּרִי וְאִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ פְּרִי עֵץ הָדָר כְּמָה דְּאָמַר (תהלים צו) הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו מַאי טַעֲמָא אִקְּרֵי הָדָר וּמַאן אִיהוּ הָדָר אֶלָּא דָּא צַדִּיק אַמַּאי אִקְּרֵי הָדָר וְהָא אֲתַר טְמִירָא אִיהוּ דְּלֵית לֵיהּ גִּלּוּיָא וּצְרִיכָא לְאִתְכַּסְיָא תָּדִיר וְלֵית הָדָר אֶלָּא מַאן דְּאִתְגַלְיָא … להמשך קריאה

גמרא מנחות דף מ"ד ע"א – חק לישראל

——– תַּנְיָא אָמַר רִבִּי נָתָן אֵין לָךְ כָּל מִצְוָה קַלָּה שֶׁכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. מַעֲשֵׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם שֶׁנּוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ שִׁיגֵר לָהּ אַרְבָּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבַע לָהּ זְמַן כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב … להמשך קריאה

לְךָ נָאֶה וּלְךָ יָאֶה – דובב שפתי ישנים

——– ל"ג, י"ז: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עִמָּם יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אֶרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי שנ"ג.))) שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה וְאֵין קַרְנָיו נָאוֹת, אֲבָל רְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת וְאֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה, נָתַן לִיהוֹשֻׁעַ כֹּחוֹ שֶׁל שׁוֹר וְיֹפִי שֶׁל רְאֵם. יֵשׁ שֶׁנִּתְּנוּ בְּיָדוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה, סַמְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, … להמשך קריאה

תקלה. לתלות המחיב לתלות. – ספר החינוך

שנצטוינו לתלות מי שיתחיב תליה בבית דין, וידוע שכל הנתלין נסקלין בתחלה, ועל זה נאמר (דברים כא כב) ותלית אותו על עץ. ודין התליה הוא, במגדף ועובד עבודה זרה לבדם כדברי חכמים בפרק נגמר הדין (סנהדרין מה, ב), דפליגי עליה דרבי אליעזר דאמר כל הנסקלין נתלין. משרשי מצות ארבע מיתות בית דין, כתבתי קצת בסדר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן