נתינת משקה בסלט

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לערב שמן, לימון, מיונז וחומץ לסלט ירקות החתוך דק דק. וכן מותר לערב מיץ תפוזים לסלט גזר מגורד וכיוצא. שכיון שהחתיכות ניכרות ואינן נבללות עם המשקה, אין בזה משום לש. (שביתת השבת, תורת השבת, אשל אברהם מבוטשאטש, יד יוסף ועוד. שבת ד רפב) ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

סימן תקצט – אם אומרים "ותודיענו" בראש השנה כשחל במוצאי שבת – ערוך השולחן

——– א כתב הטור: ערבית מתפללין כמו בליל ראשון. ואם חל בשבת, כתב ראבי"ה: שאלתי לרבותי אם יש לומר "ותודיענו" מפני שאומרים בו "וחגיגת הרגל", וראש השנה אינו לא "חג" ולא "רגל". והשיבוני דאף על פי כן אומרים "ותודיענו", כי היכי דאמרינן במוצאי יום טוב בהבדלה "בין יום השביעי לששת ימי המעשה", דאמרינן: בסדר הבדלות … להמשך קריאה

זוהר אמור דף קד ע"א – חק לישראל

——– וְאָמַר רַבִּי אַבָּא. אַבְרָהָם כָּל יוֹמוֹי הֲוָה קָאִים בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין לְזַמְּנָא אוּשְׁפִּיזִין וּלְתַקְּנָא לוֹן פְּתוֹרָא הַשְׁתָּא דִּמְזַמְּנִין לֵיהּ וּלְכֻלְּהוּ צַדִּיקַיָּא וּלְדָוִד מַלְכָּא וְלָא יָהֲבִין לוֹן חוּלָקֵיהוֹן אַבְרָהָם קָאִים מִפְּתוֹרָא וְקָרֵי (במדבר טז) סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְכֻלְּהוּ סָלְקִין אַבַּתְרֵיהּ. יִצְחָק אָמַר (משלי יג) וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. יַעֲקֹב אָמַר (שם כג) פִּתְּךָ … להמשך קריאה

גמרא בבא מציעא דף כ"ט ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן הַשּׁוֹאֵל סֵפֶר תּוֹרָה מֵחֲבֵרוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ לְאַחֵר פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֵא בוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְמוֹד בּוֹ בַּתְּחִלָּה וְלֹא יִקְרא אַחֵר עִמּוֹ. וְכֵן הַמַּפְקִיד סֵפֶר אֵצֶל חֲבֵרוֹ גּוֹלְלוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֵא בוֹ אִם בִּשְׁבִילוֹ פְּתָחוֹ אָסוּר. סוּמְכוֹס אוֹמֵר בֶּחָדָשׁ שְׁלשִׁים יוֹם בְּיָשָׁן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר … להמשך קריאה

זוהר ויגש דף ר"ח ע"ב – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי אֵלִיָּהוּ אָמַר הַגַּם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגוֹרֵר עִמָּהּ בְּגִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ וְכָל מַאן דְּזָן וּמְפַרְנֵס לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ וְכָל שֶׁכֵּן בְּיוֹמָא דְּכַפְנָא הָא אִתְאֲחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי וְגָרִים לֵיהּ חַיִּים וְלִבְנוֹי וְהָא אוֹקִימְנָא, וְהַשְׁתָּא אֵלִיָּהוּ אָמַר כָּל מַאן דְּקַיִּם נַפְשָׁא בְּעָלְמָא זָכֵי … להמשך קריאה

זוהר פקודי דף רס"ב ע"ב – חק לישראל

——– בָּתַר דְּסִיֵּים קָאִים עַל רַגְלוֹי לְאוֹדָאָה עַל חוֹבוֹי בְּגִין דְּלָא יְהֵא פִטְרָא דְפוּמָא לְסִטְרָא אַחֲרָא לְאַסְטָאָה לֵיה וְאִתְכַּפְיָיא קָמֵיהּ וְיֵקוּם בְּקִיּוּמֵיהּ לְאִתְבָּרְכָא מִבֵּי מַלְכָּא. וְזַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּאִתְקַדָּשׁ בְּהָאי גוֹוָנָא בִּצְלוֹתָא כִדְקָאַמְרָן וְקָשַׁר קִשְׁרִין וְיִיחֵד יִחוּדִין וְיִתְכַּוָּן בְּכֹלָּא כִּדְקָא יָאוּת וְלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. צְלוֹתֵיהּ לָא אַהֲדָר בְּרֵיקָנַיָּיא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָזִיר וְאִיהוּ מְבַטֵּל … להמשך קריאה

סימן תר – דינים חלוקים שבין ראש השנה לשארי ימים טובים, מפני שקדושה אחת היא, ואינה כשני ימים טובים של גלויות – ערוך השולחן

——– א דע דשני ימים טובים של ראש השנה אינם דומים לשני ימים טובים של שארי מועדים, דבשארי מועדים אין עושין בארץ ישראל רק יום אחד, וראש השנה עושים גם בארץ ישראל שני ימים גם היום, כמו שכתב הרי"ף בפרק קמא דביצה. וטעמו של דבר: דבעת שהיו מקדשין על פי הראיה, היו כל המועדים ברורים … להמשך קריאה

סעי' ה' – על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום, אומר: ברוך הוא וברוך שמו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שמעתי מאבא מורי שהיה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום ברוך הוא וברוך שמו וזהו שאמר משה רבינו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ועוד אפי' כשמזכירין צדיק בשר ודם צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה ע"כ. וכ"פ מרן על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום, אומר: ברוך … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ז א. גָּמְרוּ מִלֶּאֱכֹל מְסַלְּקִין אֶת הַשֻּׁלְחָן וּמְכַבְּדִין אֶת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ בּוֹ וְאַחַר כַּךְ נוֹטְלִין אֶת יְדֵיהֶם שֶׁמָּא יְשַׁיְירוּ שָׁם פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת שֶׁאָסוּר לְהַלֵּךְ בָּהֵן וְלִרְחֹץ עֲלֵיהֶם אֲבָל פֵּרוּרִין שֶׁאֵין בָּהֵן כַּזַּיִת מֻתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד: ב. הֵבִיאוּ לָהֶן מַיִם לִנְטִילָה כָּל שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא נוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה. … להמשך קריאה

תקכח. שלא להחיות נשמה משבעה עממין. – ספר החינוך

שהזהרנו בלא תעשה שלא נחיה אחד משבעה עממים בכל מקום שנמצאם ונוכל להרגם בלי סכנה לנפשותינו, ושבעה עממים הן, הכנעני, והפרזי, והחוי, והיבוסי, והחתי, והגרגשי, והאמורי. ועליהם נאמר (דברים כ טז) לא תחיה כל נשמה. ואף על פי שהאמת כי דוד המלך הרג מהם רבים עד אשר כמעט כלה אותם ואבד זכרם, עדין נשארו מהן … להמשך קריאה

סלט מיונז

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לערב מיונז לתערובת של חתיכות תפוחי אדמה, ביצים ומלפפון חמוץ, ואין בזה משום לש, כיון שהחתיכות ניכרות וכנ"ל. (מנוחת אהבה ח"ב עמוד שז, ועוד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

אֵין שִׁכְחָה – דובב שפתי ישנים

——– ל"ב, ל"ד: הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַעֲשֵׂיהֶם, כֻּלָּם גְּנוּזִים וּשְׁמוּרִים לְפָנַי. *(((מתוך תפילת מוסף של ראש השנה.))) כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ, וּמַה יַּעֲנֶה אֱנוֹשׁ לְעֵת פְּקוּדָה, בּוֹ יַזְכִּירוּ בְּפָנָיו אֶת כָּל הַמִּפְעָל, הֲמוֹן נִסְתָּרוֹת לְאֵין תַּכְלִית! הַכֹּל שָׁמוּר, *(((כמו … להמשך קריאה

סימן תקד – דין התבלין ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקד – דין התבלין ביום טוב א דָּכִין אֶת א הַתַּבְלִין כְּדַרְכָּן, שֶׁאִם יָדוּךְ אוֹתָם מִבְּעוֹד יוֹם יָפִיג טַעְמָן; אֲבָל מֶלַח אֵינוֹ נִדּוֹךְ בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא אִם כֵּן הִטָּה הַמַּכְתֶּשֶׁת אוֹ שֶׁיָּדוּךְ בִּקְעָרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, כְּדֵי שֶׁיְּשַׁנֶּה, שֶׁאִם שָׁחַק הַמֶּלַח מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לֹא יָפִיג טַעֲמוֹ. וְאֵין שׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין וְלֹא אֶת הַחַרְדָּל בְּרֵיחַיִם … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לִנְהֹג בְּעִנְיַן הַלְּבוּשׁ בָּעֲבוֹדָה?

——– א. אָסוּר לְנָשִׁים לְהַגִּיעַ לָעֲבוֹדָה בִּבְגָדִים מְהֻדָּרִים, אֶלָּא בִּבְגָדִים רְגִילִים, צְנוּעִים וּפְשׁוּטִים, הָעוֹנִים עַל כָּל דְּרִישׁוֹת הַהֲלָכָה. כְּמוֹ כֵן עֲלֵיהֶן לְמַעֵט בְּתַכְשִׁיטִים וּבֹשֶׂם (שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֻרְגָּשׁ), וּמִכָּל דָּבָר הַמּוֹשֵׁךְ תְּשׂוּמַת לֵב. ב. מִפַּעַם לְפַעַם עַל הָאִשָּׁה לִבְדֹּק אִם חָל שִׁנּוּי בְּהִתְנַהֲגוּתָהּ וּבִלְבוּשָׁהּ. "כִּי כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ כָּךְ וּמָחָר אוֹמֵר לוֹ … להמשך קריאה

סעי' ו' – עונה אמן ומכוין בלבו אמת היא הברכה שבירך המברך, ואני מאמין בזה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ויענו אמן אחר כל ברכה וברכה בין אותם שיצאו ידי תפלה ובין אותם שלא יצאו ובכוונה שיכוין בלבו אמת היא הברכה שבירך המברך ואני מאמין בזה כי אמן הוא לשון האמנת דברים. וכתב הב"י דהכי איתא בואלה הדברים רבה (תבא פ"ז אות א) על פסוק והיה אם שמוע תשמע. וכתב ה"ר דוד … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ל"ג ע"א אִם יָשׁוּב בַּעַל הַלָּשׁוֹן בִּתְשׁוּבָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְחִילָה לַאֲשֶׁר מוּצָק לוֹ מִזַּעַם לְשׁוֹנוֹ וְהוּא לֹא יִזְכֹּר מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי רַבִּים מַכְאוֹבִים הִכְאִיב וְכַמָּה נְפָשׁוֹת הִדְאִיב. גַּם רַבִּים מֵאֲשֶׁר זָכַר כִּי אוֹתָם עָבַר וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי הִדִּיחַ עֲלֵיהֶם אֶת הָרַעָה יִתְבַּיֵּשׁ לְהוֹדִיעָם וּלְגַלּוֹת אָזְנָם עַל אֲשֶׁר גְּמָלָם … להמשך קריאה

סימן תקה – דין החולב בהמה ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקה – דין החולב בהמה ביום טוב א בְּהֵמָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת א לַאֲכִילָה וְרוֹצֶה לַחְלֹב אוֹתָהּ לֶאֱכֹל הֶחָלָב, אִם לִקְדֵרָה שֶׁאֵין בָּהּ אֳכָלִין, ב אָסוּר. וְאִם יֵשׁ בָּהּ אֳכָלִין, מֻתָּר, וּכְגוֹן שֶׁבָּא הֶחָלָב לְתַקְּנוֹ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֵּרוּרִין וְהֶחָלָב נִבְלָע בָּהֶם; אֲבָל הַחוֹלֵב כָּל צֹאנוֹ לֹא הֻתַּר מִפְּנֵי פְּרוּסָה שֶׁנּוֹתֵן ג בַּכְּלִי. { הַגָּה: … להמשך קריאה

ה' מַשְׁפִּיל וּמְרוֹמֵם – דובב שפתי ישנים

——– ל"ב, ל"ט: רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אֲנִי לְהַשְׁפִּיל וַאֲנִי לְהָרִים. *(((ירמיה ט', כ"ב.))) כֹּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי מִי שֶׁהַיּוֹם לְמַעְלָה – מָחָר יָכוֹל לִהְיוֹת לְמַטָּה, … להמשך קריאה

סימן תרא – סדר יום שני של ראש השנה – ערוך השולחן

——– א ביום שני מתפללין כמו ביום ראשון. וקורין פרשת העקדה עד סוף הפרשה, כדי להזכיר זכות עקידת יצחק. ומה שלא קראוה בראשון, משום ד"וד' פקד את שרה" קודם, דבראש השנה נפקדה שרה, והוי מעניינא דיומא. ולכן מפטירין בחנה בראשון מהאי טעמא, משום דחנה נפקדה גם כן בראש השנה. ומפטיר ביום שני בירמיה: "כה אמר … להמשך קריאה

הכנת מיונז ורטבים – בלילה רכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להכין מיונז מביצים, שמן, חרדל, סוכר ומלח. ויערב בכף בנחת, ויאכל לאלתר. ואף שמן הדין רשאי היה לערב אפילו בכח כי זו בלילה רכה, מכל מקום מאחר שמעורב כאן שמן, ודרך השמן לצוף, ויש טורח גדול כדי לערבו, לכן לא יערב בכח אלא בנחת. (שבת ד רעג, … להמשך קריאה

מַה הֵם האֳפָנִים שֶׁאָסוּר לַעֲבֹד בְּמִשְׂרָד אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אִסּוּר יִחוּד?

——– בָּחוּר, אַלְמָן אוֹ גָּרוּשׁ, בְּמִשְׂרָד שֶׁיֵּשׁ שָׁם נָשִׁים: א. אָסוּר לְמִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לַעֲבֹד בִּקְבִיעוּת בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאוֹת שָׁם נָשִׁים, אֲפִלּוּ בְּאֹפֶן דְּלִיכָּא אִסּוּר יִחוּד, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין הַנָּשִׁים נִמְצָאוֹת שָׁם כָּל הַיּוֹם, רַק בָּאוֹת מִפַּעַם לְפַעַם, לְפִי שֶׁחָשְׁשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁמָּא יִתְגָּרֶה בַּנָּשִׁים כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. וְלָכֵן, בָּחוּר, אַלְמָן אוֹ גָּרוּשׁ, אֵין … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק ב' א. בִּימֵי הַתַּעֲנִית אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁהִתְעֲנָּה מוֹסִיף בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עֲנֵנוּ ה' עֲנֵנוּ וְכוּ' וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא וְחוֹתֵם בָּהּ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה וּמוֹשִׁיעַ וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל עֶשְׂרִים בְּרָכוֹת. בְּתִשְׁעָה בְּאָב מוֹסִיפִין בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַםִ נָחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמְךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל הָעִיר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פ"ב א. אֵיזוֹ הִיא תְשׁוּבָה גְמוּרָה זֶה שֶׁבָּא בְיָדוֹ דָבָר שֶׁעָבַר בּוֹ וְאֶפְשַׁר בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ וּפֵירַשׁ וְלֹא עָשָׂה מִפְּנֵי הַתְּשׁוּבָה לֹא מִיִּרְאָה וְלֹא מִכִּשְׁלוֹן כֹּחַ כֵּיצַד הֲרֵי שֶׁבָּא עַל אִשָּׁה בַּעֲבֵירָה וּלְאַחַר זְמַן נִתְיַיחֵד עִמָּהּ וְהוּא עוֹמֵד בְּאַהֲבָתוֹ בָּהּ וּבְכֹחַ גּוּפוֹ וּבַמְּדִינָה שֶׁעָבַר בָּהּ וּפֵירַשׁ וְלֹא עָבַר זֶה בַּעַל תְּשׁוּבָה גְמוּרָה … להמשך קריאה

תקכט. שלא להשחית אילני מאכל. – ספר החינוך

שנמנענו מלכרת האילנות כשנצור על עיר כדי להצר לאנשי העיר ולהכאיב לבותם, ועל זה נאמר (דברים כ יט) לא תשחית את עצה וגו' ואותו לא תכרת, וכמו כן נכנס תחת זה הלאו, שלא לעשות שום הפסד, כגון לשרף, או לקרע בגד או לשבר כלי לבטלה, ובכל ענינים אלו ובכל כיוצא בם שיהיה בהם השחתה. ואמרו … להמשך קריאה

סימן תקו – דיני לישה ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקו – דיני לישה ביום טוב א א אֵין מוֹדְדִין קֶמַח בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי לָלוּשׁ, אֶלָּא יִקַּח בְּאֹמֶד הַדַּעַת. { הַגָּה: וּמֻתָּר לִקַּח הַקֶּמַח מִן הַכְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה גּוּמָא בַּקֶּמַח } (ר"ן פ"ק דְּבֵיצָה וּפֶרֶק כִּירָה). ב אֵין מְרַקְּדִין הַקֶּמַח, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי. אֲבָל אִם רִקְּדוֹ מֵאֶתְמוֹל וְנָפַל בּוֹ צְרוֹר אוֹ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם אוֹכֵל מִפֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ' וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְוֹת. וְתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנָו לִבְרָכָה אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשׁוֹר לְעוֹל וְכַחֲמוֹר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן