סימן תקא – עצים האסורים והמתרים ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקא – עצים האסורים והמתרים ביום טוב א אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִן הַקּוֹרוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת לְבִנְיָן, וְלֹא מִקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ אִם הָיְתָה רְעוּעָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וּקְרוֹבָה לְהִשָּׁבֵר. אֲבָל אִם נִשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַסִיקָהּ בְּלֹא בִּקּוּעַ, מְבַקְּעִין מִמֶּנָּה חֲתִיכוֹת גְּדוֹלוֹת; וְלֹא יְבַקַּע לֹא בְּקַרְדֹּם, וְלֹא בְּמַגָּל, וְלֹא בִּמְגֵרָה, אֶלָּא … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כא – חק לישראל

——– (ד) רוּם-עֵ&#1453ינַיִם וּרְחַב-לֵ&#1425ב נִ&#1430ר רְשָׁעִ&#1443ים חַטָּֽאת: רָמוּת עַיְנֵי וּבְעֵי לִבָּא וּשְׁרָגָאדְרַשִׁיעֵי לְחֵטְאָה: רום עינים . גסות הרוח : ורחב לב . חפץ למלאות תאות לבו הוא ניר של רשעים חרישותם ומחשבותם הוא חטאתם : (ה) מַחְשְׁב&#1443וֹת חָ&#1453רוּץ אַךְ-לְמוֹתָ&#1425ר וְכָל-אָ&#1437&#1431ץ אַךְ-לְמַחְסֽוֹר: מַחְשְׁבָתָא דְגָבְיָן לְיוּתְרָנָא וְרִגְלָא דִמְסַרְהֲבָאלְחוּסְרָנָא: מחשבות חרוץ . אדם ישר המתהלך באמת ובמשפט חרוץ … להמשך קריאה

שכל כוונותיו יהיו לשם שמים

——– כתב המאירי (עירובין סה ע"א): אף על פי שאדם צריך להזהר שלא להיות רודף אחר תענוגי העולם הזה, מכל מקום כל שמכוון בהם לתכלית נכבד, כגון שתהיה דעתו צלולה, לא לכוונת הנאה וזוללות ורוב הנאה, תבוא עליו ברכה. ע"כ. וכתב מרן השלחן ערוך (סימן רלא): "בכל מה שיהנה האדם בעולם הזה, לא יכוון להנאתו … להמשך קריאה

תקכה. שלא לערץ ולפחד במלחמה. – ספר החינוך

שנמנענו שלא לערץ ולפחד מן האויבים בעת המלחמה, ושלא נברח מפניהם, אבל החובה עלינו, להתגבר כנגדם ולהתחזק ולעמד בפניהם, ועל זה נאמר (דברים ז כו) לא תערץ מפניהם, ונכפלה המניעה במקום אחר, באמרו (שם ג, כב) "לא תיראום". משרשי המצוה. שיש לכל אחד מישראל, לשום בשם יתברך מבטחו, ולא יירא על גופו במקום שיוכל לתת … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הנותן מים וקמח ומגבל [מערב ולש] אותם יחד, הרי זה עובר מן התורה על מלאכת "לש". אבל אם רק נתן מים לקמח ולא גיבלם יחד, עבר איסור מדרבנן. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

סימן תקצז – אם מותר להתענות בראש השנה אם לאו – ערוך השולחן

——– א כתב הטור בשם רב האי גאון שאסור להתענות בראש השנה, שהרי בנחמיה (נחמיה ח) כתיב שאמרו עזרא ונחמיה לכל העם בראש השנה: "לכו אכלו משמנים, ושתו ממתקים כי קדוש היום לאדונינו"; וכתיב: "וילכו כל העם לאכול ולשתות" וגו'. וכ"כ המרדכי בפרק קמא דראש השנה, בשם רב נחשון גאון, שאסור להתענות. ויש ראיות מן … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק י – חק לישראל

——– (כ) כֶּ&#1443סֶף נִ&#1453בְחָר לְשׁ&#1443וֹן צַדִּ&#1425יק לֵ&#1430ב רְשָׁעִ&#1443ים כִּמְעָֽט: סָאמָא גַבְיָא לִשְׁנֵיהּ דְּצַדִיקָא וְלִבָּאדְרַשִּׁיעֵי מַחֲתָא: כסף נבחר לשון צדיק . שיודע להוכיח : לב רשעים כמעט . שאיני שומע לתוכחת צדיק ומדרש רבי תנחומא אומר על עדו הנביא נאמר שקרא על המזבח בבית אל וירבעם אע"פ שיבשה ידו לא קבל תוכחה שנאמר חל נא את … להמשך קריאה

מַה גֶּדֶר חוֹבַת הַשְּׁמִירָה עַל מֶרְחָק בְּעֵת הָעֲבוֹדָה?

——– א. בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר רָאוּי לְהִמָּנַע מֵהוֹשָׁטַת דְּבָרִים מִיָּד לְיָד, אֶלָּא יֵשׁ לְהַנִּיחָם עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַדּוֹמֶה. ב. אֵין לַעֲשׂוֹת אֶחָד לַשֵּׁנִי שֵׁרוּת כָּל שֶׁהוּא כְּגוֹן: לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ מַאֲכָל מֵהַמַּכֹּלֶת אוֹ לְכַבְּדוֹ מִמַּאֲכָל שֶׁהֵבִיאָה מֵהַבַּיִת וְכַדּוֹמֶה, מִלְּבַד כַּאֲשֶׁר יֵשׁ תּוֹרָנוּת מְיֻחֶדֶת לִקְנוֹת עֲבוּר כָּל הָעוֹבְדִים, וְאֵין בַּדָּבָר יַחַס אִישִׁי. ג. לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהַקְצוֹת חֲדָרִים נִפְרָדִים לָעוֹבְדִים … להמשך קריאה

סעי' ב' – שליח ציבור היורד לפני התיבה יוצא י"ח תפלת לחש אם לא התפלל. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הכל בו בסימן כ"ז (שם) בשם הר"ש שליח ציבור שנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לציבור והוא אין צריך לחזור ולהתפלל בלחש, לאחרים מוציא לעצמו לא כל שכן ואין בזה לומר כל המשמיע קולו כיון דעל ידי הדחק … להמשך קריאה

תְּלוּשׁ מַשְׂכֹּרֶת – דובב שפתי ישנים

——– ל"ב, ד': הַצּוּר תָּמִים פָּעֲלוֹ כִּי כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֶל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּאַחֵר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו. כָּל אָדָם יוֹדֵעַ, *(((בבא מציעא ס"ה ע"א.))) שֶׁשְּׂכִירוּת אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְבַסּוֹף. וְאַף אָדָם נוֹרְמָלִי לֹא יָבוֹא לְבַקֵּשׁ מִמַּעֲסִיקוֹ אֶת … להמשך קריאה

סימן תקב – דיני האש ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקב – דיני האש ביום טוב א אֵין א מוֹצִיאִין הָאֵשׁ לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הַמַּיִם, וְאֵין עוֹשִׂין פְּחָמִים, וְאֵין נוֹפְחִין בְּמַפּוּחַ אֶלָּא בִּשְׁפוֹפֶרֶת; וְנָהֲגוּ הֶתֵּר בְּמַפּוּחַ שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים עַל יְדֵי שִׁנּוּי לְהָפְכוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. { הַגָּה: וּמֻתָּר לְכַסּוֹת הָאֵשׁ בִּכְלִי אוֹ בְּעָפָר מוּכָן, אִם אֵינוֹ … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לִנְהֹג בַּאֲסֵפוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה?

——– א. בַּאֲסֵפוֹת עוֹבְדִים אוֹ בְּכָל הִתְכַּנְּסוּת אַחֶרֶת, עַל גְּבָרִים וְנָשִׁים לָשֶׁבֶת בְּנִפְרָד. ב. אֵין לַעֲרֹךְ לְעוֹבְדִים מְסִבּוֹת, אֵרוּעִים וְטִיּוּלִים, וְאֵין לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן נֶעֱרָכִים לַאֲנָשִׁים לְחוּד וּלְנָשִׁים לְחוּד – בִּזְמַנִּים שׁוֹנִים אוֹ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

גמרא עבודה זרה דף עה ע"ב – חק לישראל

——– תָּנָא וְכֻלָּן צְרִיכִין טְבִילָה בְּאַרְבָּעִים סְאָה מְנָהֲנֵי מִילֵי אָמַר רָבָא דְּאָמַר קְרָא (במדבר לא) כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר. הוֹסִיף לָךְ הַכָּתוּב טָהֳרָה אַחֶרֶת. תָּנֵי בַּר קַפָּרָא מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֵי נִדָּה שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי תַּלְמוּד לוֹמַר: אַךְ חִלֶק. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמֵי נִדָּה. מַיִם שֶׁנִּדָּה טוֹבֶלֶת … להמשך קריאה

נתינת רוטב בתבשיל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת רוטב לתבשיל מרוסק, כגון לתפוחי אדמה מרוסקים, ולערבם יחד היטב (תשובת הרמב"ם, בית יוסף ס"ס שכא, שבת ד עדר). והטעם בזה, שכשם שבדבר מבושל אין איסור טוחן, כי כבר נעשה רך בבישול וטחינתו נוחה מאוד ואין שם מלאכה עליה, כך גם אין שם לישה עליה (החזון … להמשך קריאה

תקכו. מצוה למשח כהן למלחמה. – ספר החינוך

שנצטוינו למשח כהן אחד בשמן המשחה ולמנותו להיות מדבר עם העם בשעת מלחמה, וזהו הכהן נקרא "משוח מלחמה" ומן המצוה זו שיאמד הכהן המשוח אל העם בשעת המלחמה שלשה כתובים הנזכרים בתורה (דברים כ ה ז), מי האיש אשר נטע כרם וגו', ומי האיש אשר בנה בית וגו', ומי האיש אשר לקח אשה וגו'. ויוסיף … להמשך קריאה

סעי' ג' – אע"פ שכולם בקיאים בתפלה ש"צ חוזר להתפלל כדי לקיים תקנת חכמים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב ה"ר דוד אבודהם (עמ' קיח) שנשאל הרמב"ם (פאר הדור סי' קמח) קהל שהתפללו וכולם בקיאים בתפילה אם ירד שליח ציבור לפני התיבה ויחזור התפילה בקול רם והשיב הואיל ותקנו חכמים שירד שליח ציבור לפני התיבה להוציא את מי שאינו בקי לא תהיה חזרת השליח ציבור ברכה לבטלה כלל מפני עיקר התקנה … להמשך קריאה

משנה בבא בתרא פרק ג – חק לישראל

——– א. חֶזְקַת הַבָּתִּים וְהַבּוֹרוֹת וְהַשִּׁיחִין וְהַמְּעָרוֹת וְהַשּׁוֹבָכוֹת וְהַמֶּרְחֲצָאוֹת וּבֵית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְּׁלָחִין וְהָעֲבָדִים וְכֹל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵרוֹת תָּדִיר, חֶזְקָתָן שָׁלשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם. שְׂדֵה הַבַּעַל חֶזְקָתָהּ שָׁלשׁ שָׁנִים, וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִיּוֹם לְיוֹם, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה וּשְׁלשָׁה בָּאַחֲרוֹנָה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָאֶמְצַע, הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, חֹדֶשׁ בָּרִאשׁוֹנָה וְחֹדֶשׁ … להמשך קריאה

הֲלַה' תִּגְמְלוּ זֹאת? – דובב שפתי ישנים

——– ל"ב, ו': הֲלַה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : וְכִי לְפָנָיו אַתֶּם מַעֲצִיבִין, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהִפָּרַע מִכֶּם וְשֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת? בִּינוּ נָא זֹאת: לֹא כָּל כָּךְ חָשׁוּב מֶה עָשִׂינוּ, כְּמוֹ שֶׁחָשׁוּב: לְמִי עָשִׂינוּ, וּבְמִי פָּגַעְנוּ: זֶה שֶׁבִּשְׁעַת צָרָה – קָרָאתָ לוֹ*(((כמוש"כ (תהלים ק"כ, … להמשך קריאה

משנה בבא מציעא פרק א – חק לישראל

——– א. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי מְצָאתִיהָ, זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלֹקוּ. זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר חֶצְיָהּ שֶׁלִּי, הָאוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי, יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מִשְּׁלשָׁה חֲלָקִים, וְהָאוֹמֵר … להמשך קריאה

סימן תקצח – דין מנחה בראש השנה – ערוך השולחן

——– א למנחה אומרים "אשרי", "ובא לציון", ושבע ברכות כמו בערבית ושחרית. ואם חל בשבת קורין בפרשת השבוע. ושליח הציבור חוזר התפילה וקדושה, כמו בחול. ורק ביום הכיפורים אומרים גם במנחה קדושת מוסף, ולא בראש השנה. ויש שגם ביום הכיפורים אין אומרים רק כמו בחול. ואומרים "אבינו מלכנו", ואם חל בשבת אין אומרים. ודע שמנהג … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לִנְהֹג בִּנְסִיעָה לָעֲבוֹדָה וּמִמֶּנָּה?

——– א. אֵין לַמְנַהֵל אוֹ לְאַחַד הָעוֹבְדִים לְהַסִּיעַ בִּמְכוֹנִיתוֹ עוֹבֶדֶת אוֹ כַּמָּה עוֹבְדוֹת (וְכֵן לְהֶפֶךְ), לֹא בְּשָׂכָר וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא בְּחִנָּם – לָעֲבוֹדָה, לַבַּיִת וּלְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. ב. כְּשֶׁיֵּשׁ הַסָּעָה מְאֻרְגֶּנֶת לָעוֹבְדִים, רָצוּי לְכַתְּחִלָּה שֶׁתִּהְיֶה הַסָּעָה נִפְרֶדֶת לִגְבָרִים וּלְנָשִׁים, וְעַל הַנָּשִׁים לְהַקְפִּיד לְמַעֵט בְּדִבּוּר עִם הַנֶּהָג. ג. כַּאֲשֶׁר אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַסָּעָה נִפְרֶדֶת, יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁלֹּא … להמשך קריאה

גמרא בבא בתרא דף ט' ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רַב הוּנָא בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת וְאֵין בּוֹדְקִין לִכְסוּת אִי בָּעִית אִימָא קְרָא וְאִי בָּעִית אִימָא סְבָרָא. אִי בָּעִית אִימָא סְבָרָא הָאי קָא מְבַזֵּי וְהָאי לָא קָא מְבַזֵּי. אִי בָּעִית אִימָא קְרָא (ישעי' נ"ח) הֲלֹא פָרוֹשׂ לָרָעֵב לַחְמֶךָ בְּשִׁי"ן כְּתִיב פָּרֵשׁ וְהָדַר הַב לֵיהּ וְהָתָם כְּתִיב (שם) כִּי תִרְאֶה עָרוֹם וְכִסִּיתוֹ כִּי תִרְאֶה לְאַלְתַּר. וְרַב … להמשך קריאה

סעי' ד' – יש לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן; ואם אין ט' מכוונים לברכותיו, קרוב להיות ברכותיו לבטלה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וצריך שיכוין כל יחיד ויחיד למה שאומר ש"צ וז"ל א"א הרא"ש ז"ל בתשובת שאלה יש לגעור באותם המגביהים קולם ואומרים עם החזן תפלת י"ח וקדושה ואף לר"י דאמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו היינו בספק התפלל אם לא אבל הכא שהתפלל כבר אסור להתפלל שנית והחזן מתפלל להוציא מי שאינו בקי … להמשך קריאה

נוֹשֵׂא עָווֹן – דובב שפתי ישנים

——– ל"ב, י"א: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרשת עקב ב'.))) הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר: מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בְּבָנַי. אַף הַקָּבָּ"ה: *(((שמות י"ט, ד'.))) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ … להמשך קריאה

סימן תקג – שלא להכין מיום טוב לחברו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקג – שלא להכין מיום טוב לחברו א אָסוּר לֶאֱפוֹת אוֹ לְבַשֵּׁל אוֹ א לִשְׁחֹט בְּיוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ מָחָר, אֲפִלּוּ הוּא שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל ב רֹאשׁ הַשָּׁנָה; אֲבָל ג מְמַלְּאָה אִשָּׁה קְדֵרָה בָּשָׂר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא לַחֲתִיכָה אַחַת. { הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיָּכוֹל לִשְׁחֹט אַף עַל … להמשך קריאה

תקכז. לשלח שלום לערים שצרים עליהן. – ספר החינוך

שנצטוינו בהלחמנו בעיר אחת מצד הרשות שנרצה להלחם בה, וזו היא שנקראת מלחמת הרשות, שנבטיח אותם שלא נהרגם אם ישלימו עמנו ויהיו לנו לעבדים, כלומר מעלים מס למלכנו וכבושים תחת ידינו. ואם לא ישלימו עמנו על הענין הנזכר אנו מצוים להרג מהם כל זכר שבעיר ההיא שהגיע לפרקו ונקח לנו הטף והנשים וכל שללה, ועל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן