סימן תמז – דיני תערבת חמץ בתוך הפסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תמז – דיני תערבת חמץ בתוך הפסח א חָמֵץ בְּפֶסַח, אוֹסֵר תַּעֲרָבְתּוֹ בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, א בְּמַשֶּׁהוּ, אֲפִלּוּ ב בַּהֲנָאָה. { הַגָּה: וְצָרִיךְ לִשְׂרֹף הַכֹּל, וְלֹא סַגֵּי בְּפִדְיוֹן דְּמֵי הֶחָמֵץ } ג { וְלִמְכֹּר הַשְּׁאָר } (מָרְדְּכַי פ"ק דִּפְסָחִים וּפִסְקֵי מהרא"י סי' קס"ד וּתְשׁוּבַת מַהֲרִ"י ברי"ן). { מִיהוּ כֵּלִים } ד { … להמשך קריאה

קילוף בוטנים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לקלף בוטנים הן מקליפתם הפנימית הדקה, והן מקליפתם החיצונית הקשה, על דעת לאוכלם לאלתר. וכל שכן שמותר לקלף שקדים ואגוזים ופיסטוקים וכיוצא לאוכלם לאלתר, שבכל אלו הקילוף הוא דרך אכילה. ואף שיש דרך להסיר את קליפת הבוטנים החיצונית הקשה אף מבלי לאכול הבוטנים, ואם כן אין זה … להמשך קריאה

מבשר טוב

——– כתב מרן החיד"א (עבודת הקודש צפורן שמיר אות קעא): "אם ידעת בשורה טובה, מהר תספר לחברך, וחייתה נפשו בגללך, כי המבשר טוב משיב את הרוח. ומאידך, היזהר מלבשר בשורה רעה. ואם ידעת שמועה רעה, לא ישמע על פיך, כי אתה גורם נזק גדול, שהשומע יתעצב וימעט בעבודת ה', והעוון תלוי בך". ע"כ. והגר"א באר … להמשך קריאה

משנה קידושין פרק ד – חק לישראל

——– א. עֲשָׂרָה יוֹחָסִין עָלוּ מִבָּבֶל, כַּהֲנֵי, לְוִיֵּי, יִשְׂרְאֵלֵי, חֲלָלֵי, גֵּרֵי, וַחֲרוּרֵי, מַמְזֵרֵי, נְתִינֵי, שְׁתוּקֵי, וַאֲסוּפֵי. כַּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי, מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָזֶה. לְוִיֵּי יִשְׂרְאֵלֵי חֲלָלֵי גֵּרֵי וַחֲרוּרֵי, מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה. גֵרֵי וַחֲרוּרֵי מַמְזֵרֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי, כֻּלָּם מֻתָּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה: (א) עשרה יוחסין עלו מבבל. שהפריש עזרא כל הפסולים שהיו בבבל והוליכן … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף רי"ח ע"א – חק לישראל

——– רִבִּי יוֹסֵי פָתַח וְאָמַר (רות ג) וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ. מָהוּ וַיִּיטַב לִבּוֹ. דְּבָרִיךְ עַל מְזוֹנֵיהּ וְאוּקְמוּהָ וְדָא הוּא רָזָא דְּמָאן דְּבָרִיךְ עַל מְזוֹנֵיהּ דָּא אוֹתִיב לְלִבֵּיהּ וּמָאן אִיהוּ דִכְתִיב (תהלים כ"ז) לְךָ אָמַר לִבִּי. וּכְתִיב (שם עג) צוּר לְבָבִי וְגוֹמֵר וּבְגִין דְּבִרְכַּת מְזוֹנָא חֲבִיבָא קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל מָאן דְּבָרִיךְ עַל … להמשך קריאה

תע. לבדק בסימני העוף. – ספר החינוך

לבדק בסימני העוף, ועל זה נאמר (דברים יד יא) כל צפור טהורה תאכלו. וכן אמרו בספרי (עי, מ"מ מאכלות אסורות ב ד) כל צפור טהורה תאכלו זו מצות עשה. כל ענין מצוה זו, שרשה ודיניה ובאיזה מקום נוהגת ובאיזה זמן, הכל כתבתי בראש סדר ויהי ביום השמיני (מצוה קנג) בענין בדיקת סימני בהמה וחיה ודגים … להמשך קריאה

זוהר וילך דף רפה ע"ב – חק לישראל

——– תָּנָא כָּל מַאן דְּשָׁמַע בְּרָכָה מֵהַהוּא דִּמְבָרֵךְ וְלָא אִתְכַּוַּן בְּאָמֵן עֲלֵיהּ נֶאֱמַר וּבוֹזַי יֵקָלוּ כְּמָה דְּאָמַר (מלאכי א') לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי מַאי עוֹנָשֵׁיהּ כְּמָה דְּלָא פָּתַח בִּרְכָאָן לְעֵילָא כָּךְ לָא פָּתְחִין לֵיהּ וְלָא עוֹד אֶלָּא כַּד נָפִיק מֵהַאי עָלְמָא מַכְרְזֵי קַמֵּיהּ וְאָמְרֵי טְרוֹקוּ גַּלֵּי קַמֵּיהּ דִּפְלַנְיָא וְלָא לֵיעוּל וְלָא תְּקַבְּלוּן לֵיהּ, וַוי לֵיהּ … להמשך קריאה

גמרא יבמות דף מ"ז ע"א – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּיר בִּזְמַן הַזֶּה אוֹמְרִים לוֹ מָה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיֵּיר אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַזֶּה דְּווּיִם דְּחוּפִים סְחוּפִים וּמְטוּרָפִים וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶם. אִם אוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְדַאי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצַת מִצְוֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְוֹת חֲמוּרוֹת וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עוֹנְשָׁן … להמשך קריאה

אִשָּׁה הַמִּתְקַשָּׁה בְּכִסּוּי רֹאשׁ וְכַדּוֹמֶה מַה יֵּשׁ לְהָשִׁיב לָהּ?

——– א. וְכִי הַקָּבָּ"ה מִתְפָּאֵר וּמִתְגַּדֵּל בַּמְּסִירוּת שֶׁל אִשָּׁה בְּ"מֵאָה שְׁעָרִים" אוֹ בִּבְנֵי בְּרַק שֶׁמְּכַסָּה רֹאשָׁהּ אוֹ בְּאִשָּׁה שֶׁכָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וּשְׁכוּנָתָהּ מְכַסִּים רֹאשׁ, הֲלֹא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלּוֹ וְהַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הִיא רַק בְּאִשָּׁה כָּזוֹ שֶׁמְּקַדֶּשֶׁת שְׁמוֹ בְּאֵזוֹר חִלּוֹנִי בְּחֶבְרַת עוֹבְדִים רְחוֹקִים מִיַּהֲדוּת וּבְקֶרֶב מִשְׁפָּחָה חִלּוֹנִית וּבְכָל זֹאת מַפְגִּינָה נֶאֱמָנוּת לְבוֹרְאָהּ מִבְּלִי לְהִתְחַשְׁבֵּן עִם שׁוּם … להמשך קריאה

זוהר שמות דף ב' ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יִצְחָק מָאי דִּכְתִיב (ירמי' ט) עַל הֶהָרִים אֶשָׂא בְכִי וָנֶהִי אֶלָּא אִלֵּין אִינוּן טוּרַיָּא רָמַיָּא דְעַלְמִין וּמָאן אִינוּן טוּרַיָּא רָמַיָּא אִינוּן בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְּסוּלָאִים בַּפָּז. וְהַשְׁתָּא הֲווּ נַחֲתִין בְּגָלוּתָא בְרֵיחַיָּא עַל קָדְלֵיהוֹן וִידֵיהוֹן מְהַדְּקָן. לַאֲחוֹרָא וְכַד (הֲווּ) עָאלוּ בְגָלוּתָא בְבָבֶל חֲשִׁיבוּ דְהָא לֵית לְהוּ קִיּוּמָא לְעָלְמִין דְהָא קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא שָׁבִיק … להמשך קריאה

סימן תקמו – דיני אירוסין ונישואין בחול המועד – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (ח א): אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות, ולא מייבמין, מפני ששמחה היא לו. אבל מחזיר את גרושתו. ומפרש בגמרא ארבעה טעמים: האחד מפני שאין מערבין שמחה בשמחה, וזהו שאומר "מפני ששמחה היא לו". כלומר: דהנשואין הוי שמחה בפפני עצמה, ואין מערבין אותה בשמחת הרגל. דכמו דאין עושין … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פרק י"ב א. אֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַמְּתַרְגֵּם. וְהַמְּתַרְגֵם לֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא. וְאֵין הַמְּתַרְגֵּם רַשָּׁאי לְתַרְגֵּם עַד שֶׁיִּכְלֶה הַפָּסוּק מִפִּי הַקּוֹרֵא. וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשָּׁאי לִקְרוֹת פָּסוּק אַחֵר עַד שֶׁיִּכְלֶה הַתַּרְגּוּם מִפִּי הַתּוּרְגְמָן וְאֵין הַתּוּרְגְמָן נִשְּׁעָן לֹא לַעֲמוּד וְלֹא לְקוֹרָה אֶלָּאָ עוֹמֵד בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וְלֹא יְתַרְגֵם … להמשך קריאה

גמרא קדושין דף פ"א ע"א וע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן כָּל שֶׁעֲסָקוֹ עִם הַנָּשִׁים סוּרוֹ רָע. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם לִבְנוֹ אוּמָנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין עֲנִיּוֹת מִן הָאוּמָנוּת. וְאֵין עֲשִׁירוֹת מִן הָאוּמָנוּת. אֶלָּא לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב) לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת. תַּנְיָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִיָּמַי לֹא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק ב' א. בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל רַבּוּ הַיּוֹצְאִים מִיִּשְׂרָאֵל וְהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל וּמַסִּיתִין אוֹתָן לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי ה' וְכִיוָן שֶׁרָאָה שֶׁזּוּ גְדוֹלָה מִכָּל צָרְכֵי בְנֵי אָדָם עָמַד הוּא וּבֵית דִּינוֹ וְהִתְקִין בְּרָכָה אַחֶרֶת שֶׁתִּהְיֶה בָּהּ שְׁאֵלָה מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם לְאַבֵּד הַיּוֹצְאִים וְקָבַע אוֹתָהּ בַּתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲרוּכָה בְּפִי הַכֹּל נִמְצְאוּ כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה … להמשך קריאה

תעא. שלא לאכל שרץ העוף. – ספר החינוך

שלא לאכל שרץ העוף, כגון הזבובים והדבורים והצרעות וזולתן ממינין אלו, ועל זה נאמר (דברים יד יט), וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו. ולשון ספרי וכל שרץ העוף וגו' מצות לא תעשה. ודע כי מפני שאסרה התורה העופות הטמאים והזכירן בפרוש, לפי שהן מועטין, וכמו שכתבתי בארכה בסדר ביום השמיני במצות שלא לאכל … להמשך קריאה

סימן תקמז – דין מי שמת לו מת בחול המועד – ערוך השולחן

——– א חול המועד אסור בהספד ותענית. לפיכך אין מניחין את המיטה ברחוב, או בחצר בית הכנסת, כדי שלא להרגיל ההספד. אלא אם כן לתלמיד חכם גדול שמת, דאין מועד בפני תלמיד חכם בפניו, כמו שכתבתי ביורה דעה סימן תא, עיין שם. ומטעם זה אין מוליכין את המת לבית הקברות עד שיהיה הקבר מתוקן, כדי … להמשך קריאה

הַאִם מִדַּת הַבִּטָּחוֹן זוֹ חֲסִידוּת אוֹ מֵעִקָּרָא דְּדִינָא?

——– יֶשְׁנָם הַרְבֵּה מִלֵּי דַּחֲסִידוּת שֶׁבְּהֶעְדֵּר קִיּוּמָם לֹא תִּפָּגַע עִקַּר הַדִּין, כְּגוֹן תַּעֲנִיּוֹת סִגּוּפִים וְכַדּוֹמֶה, אוּלָם בְּהֶעְדֵּר הַבִּטָּחוֹן בְּקַלּוּת יִפָּגְעוּ יֶתֶר גּוּפֵי תּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי הַמְחֻסָּר בִּטָּחוֹן בַּה' יִמָּנַע הַרְבֵּה פְּעָמִים מִשִּׁעוּרֵי תּוֹרָה, תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ, תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, וְאוּלַי גַּם פְּעָמִים יִכָּשֵׁל בְּאוֹנָאָה וְאִי צֶדֶק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְגַם בְּלָשׁוֹן הָרָע וְשֶׁקֶר עַל מְנַת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת … להמשך קריאה

סימן תמח – דין חמץ שעבר עליו הפסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תמח – דין חמץ שעבר עליו הפסח א חָמֵץ שֶׁל א עַכּוּ"ם שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, מֻתָּר אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה. ב אִם ב עַכּוּ"ם מֵבִיא לְיִשְׂרָאֵל ג דּוֹרוֹן חָמֵץ בְּיוֹם ד אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח, לֹא ה יְקַבְּלֶנּוּ הַיִּשְׂרָאֵל, וְגַם לֹא יְהֵא נִכָּר מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו שֶׁחָפֵץ בּוֹ; וְטוֹב ו שֶׁיֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּקְנֶה לוֹ רְשׁוּתוֹ. ג חָמֵץ … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ו א. אָסוּר לְהַאֲכִיל מִי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו וְאָסוּר לְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם. וְצִוּוּיִים הַרְבֵּה צִוּוּ חֲכָמִים וְהִזְהִירוּ עַל הַדָּבָר אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַיִם אֶלָּא כְּדֵי שְׁתִיָּה נוֹטֵל יָדָיו בְּמִקְּצָתָן וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מִקְּצָתָן: ב. צָרִיךְ אָדָם לְנַגֵּב אֶת יָדָיו וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל … להמשך קריאה

תולדת דש: מפרק – חליבת בהמה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כשם שמטרת מלאכת דש היא לפרק ולהפריד את החיטה מהקליפה, כך כל פעולה שמטרתה לפרק ולהפריד דבר ממקום גידולו, הרי זו תולדת מלאכת דש. על כן, החולב בהמה בשבת, חייב מהתורה, משום שמפרק את החלב מעטיני הבהמה. אם הבהמה מצטערת מריבוי החלב, מותר לומר לגוי שיחלוב אותה, כיון … להמשך קריאה

שילוב אצבעות

——– בזוהר הקדוש החמיר מאוד שלא ישלב אדם אצבעותיו אלו באלו, ואפילו שלא במתכוון, לפי שמעורר על עצמו דינים וקושר מזלו, ה' יצילנו. ויזהיר בזה את הרבים על כך. (רבנו האר"י בשער רוח הקודש, רבנו זלמן, מדרש תלפיות, רבנו אברהם אזולאי, יסוד ושורש העבודה, הגר"ח פלאג'י, מעבר יבוק, רבי יעקב ארגואיטי, ערוך השלחן, בן איש … להמשך קריאה

סעי' ב' – הנוהגים לשחות בר"ה וי"כ כשאומרים זכרנו ומי כמוך, צריכים לזקוף כשמגיעים לסוף הברכה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור אבל באמצעיתן יכול לשחות, הילכך אותם שנוהגין לשחות בראש השנה וביה"כ כשאומרים זכרנו ומי כמוך צריכין לזקוף כשיגיעו לסוף הברכה. וכתב הב"י שכן כתבו התוס' בסוף פרק קמא דברכות (יב: ד"ה כרע) ובפרק אין עומדין (לא. ד"ה ומצאו) וכן כתוב בסמ"ק (סי' יא עמ' טו) וכתב דטעמא דזוקפין בסוף הברכה להודיע שאין … להמשך קריאה

חֻרְבַּן הַבַּיִת – דובב שפתי ישנים

——– י"ב, י"א: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָּבִיאוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכָל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : בְּנוּ לָכֶם בֵּית הַבְּחִירָה בִּירוּשָׁלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: *(((שמואל ב', ז', א'-ב'.))) וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וְה' הֵנִיחַ … להמשך קריאה

זוהר מקץ דף קצ"ח ע"א – חק לישראל

——– וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח (תהלים מ"ט) לָמָּה אִירָא בִימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי, תָּא חֲזֵי תְּלָת אִינָן דְּדָחֲלִין וְלָא יָדְעִין מִמַּה דָּחֲלִין וְאוֹקְמוּהָ, אֲבָל אִית מַאן דְּדָחִיל וְלָא יָדַע מִמַּה אִיהוּ דָּחִיל בְּגִין אִנּוּן חַטָּאֵי דְּלָא יָדַע דְּאִנּוּן חַטָּאִין וְלָא אַשְׁגַּח בְּהוּ וְאִיהוּ דָּחִיל מִימֵי רָע מַאן אִנּוּן … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קמ"ה שָׂם לְאָזְנַיִם הָאֶצְבָּעוֹת הַמְּשׁוּפּוֹת כִּיתֵדוֹת אוֹ אַלְיַת הָאוֹזֶן רְחָבָה הַרְבֵּה לִהְיוֹת חוֹמָה וְגֶדֶר נֶגֶד הַשּׁוֹמֵעַ אִם יִשְׁמַע דְּבַר חֵטְא. שָׂם עַפְעַפַּיִם לְכַסּוֹת וְלִסְתּוֹם וְלַעֲצוֹם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְרָע. וְלַלָּשׁוֹן שְׁתֵּי חוֹמוֹת חוֹמַת עֶצֶם וְחוֹמַת בָּשָׂר מִלְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע וְשׁוּם דְּבַר עֲבֵירָה וְהָאָדָם הַנִּבְזֶה כְּשֶׁהוּא שָׂם אָזְנָיו לִשְׁמוֹעַ עֲבֵירָה. וְעֵינָיו לִרְאוֹת עֲבֵירָה. … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף לא עג מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה וְאֵין בְּפִיו תּוֹכַחַת וְעַל מַעֲשֵׂה הַחֲטָאִים לֹא יִלְטֹשׁ עַיִן וְלֹא יַשְׁגִּיחַ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ. וְהִנֵּה נִצְטַוִּינוּ לְבַעַר הָרָע מִקֶּרֶב עַמֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג) וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה, נִתְפַּשׂ עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. יֵשׁ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן