רסו. שלא ישא כהן אשה זונה. – ספר החינוך

שלא ישא כהן, בין כהן גדול בין כהן הדיוט, אשה זונה לאשה, שנאמר (ויקוא כא ז) אשה זונה וחללה לא יקחו. ולשון קיחה משמע דרך אישות, על כן אינו לוקה עליה אלא כשנשאה ובעלה, שכן בא הפרוש, שאין החיוב, עד שיבעלנה, כמו שנכתב בעזרת האל. משרשי המצוה. לפי שכהנים נבחרו לעבוד עבודת השם יתברך תמיד … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רעא – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר: הֲלֹא הַחֶנְוָנִי דַּרְכּוֹ לְהַקִּיף בְּהַקָּפָה, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְאַחַר זְמַן, וּמַדּוּעַ לֹא יֹאמַר הָאָדָם אֵיזֶה קַפִּיטְלִיךְ תְּהִלִּים אוֹ לִלְמֹד אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאָר מִצְווֹת, וְיִהְיֶה מֻנָּח וּמוּכָן אֶצְלוֹ לְעֵת הַצֹּרֶךְ?! כִּי יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָזֶה, שֶׁיִּגְבֶּה שְׂכָרוֹ וּפְעֻלָּתוֹ. לֹא יְהֵא שֶׁנּוֹתֵן הַחֶנְוָנִי (נ"א וּמַדּוּעַ לֹא יְהֵא כְּהַחֶנְוָנִי שֶׁנּוֹתֵן) סְחוֹרָה בְּהַקָּפָה וְכוּ'?! (וְלֹא שָׁמַעְתִּי שִׂיחָה זוֹ בְּעַצְמִי … להמשך קריאה

בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין – תפארת ישראל

——– שאלו את רבי אליעזר הגדול: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? אמר להם: יעסק בתורה ובגמילות חסדים. עלינו לזכר, אנו בתקופה קשה ביותר, תקופת עקבתא דמשיחא, תקופה שהאמוראים הקדושים פחדו לפל בה מחמת תקף הנסיונות הפתויים והגרויים הנוראים שיהיו בה, ואלו הם חבלי משיח הקשים ביותר, ומה העצה? יעסק בתורה ובגמילות חסדים, יעסק … להמשך קריאה

מַהוּ הַחֹמֶר שֶׁבַּעֲווֹן עֲרָיוֹת יוֹתֵר מִשְּׁאָר עֲבֵרוֹת?

——– נאמר בפסוק: "וראה בך ערות דבר ושב מאחריך", והרי אין לך דבר קשה לישראל יותר מסילוק שכינה, שהרי בהשראת השכינה בישראל שורה הברכה והשמירה, לפי שהשכינה מסככת בכנפיה לשמור אותנו מכל רע. ובעוון ערות דבר מסתלקת השכינה שהיא כל השמירה והסיעתא דשמיא יותר מכל העוונות. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

הלכות צניעות

——– שו"ע סימן רמ ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ז

——– [שופטים פרק-ה-כא]&nbsp נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז: [ישעיה פרק-לג-כג]&nbsp נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

ט. פעמים שהסיבה לכניעה תבוא לבא ליטהר בדרך שיתייסר ביסורים

——– ובזה נבוא לסוד תועלת היסורים שמייסר ה' את הצדיק, ומדוע "צדיק ורע לו"? והתשובה היא, דמלבד המצאת כשלון לצדיק להעמידו על כניעתו לה' כמבואר לעיל, ישנה דרך נוספת להוכיח לצדיק שעדיין יש לו להכניע לבו לה', והוא ביסוריו, דכמו שביארנו לעיל שמסיר ה' שמירתו וסיועו מהאדם הבא ליטהר, ובכך נכשל הוא בחטא, וזאת כדי … להמשך קריאה

שאלה מא – הַאִם עָדִיף לְהִתְפַּלֵּל תְּהִלִּים עִם הַצִּבּוּר, אוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בִּיחִידוּת בְּבֵיתוֹ?

——– תשובה חידוש גדול מחדש לנו ה"פלא יועץ" (ערך "חבורה") שעדיף שיקרא האדם תהילות (תהילים) בציבור משיעסוק ביחידי בנגעים ואהלות. וכנראה כוונתו שפעמים ומתכנסים העם לביטול גזירות ומתקבצים לקריאת תהילים ולתפילה, עדיף שיניח תלמודו וילך להתפלל עמהם, כי מסתמא אין כוונתו שעל הת"ח לילך ממקום למקום ולקרוא תהילים בצבור, דאם כן תורה מה תהא עליה, … להמשך קריאה

משנה פסחים פרק ה – חק לישראל

——– א. תָּמִיד נִשְׁחָט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. בְּעַרְבֵי פְסָחִים נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה, בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. חָל עֶרֶב פֶּסַח לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה, וְהַפֶּסַח אַחֲרָיו: (א) תמיד נשחט. תמיד של בין הערבים נשחט כל שאר ימות השנה בשמונה ומחצה, דזמן שחיטת התמיד מכי ינטו צללי … להמשך קריאה

יט. הכל הולך אחר ההכנה

——– והעיקר הוא ההכנה לשבת, דהיינו לבוא לשבת מתוך יישוב הדעת, ולהכין כל ענייני השבת מבעוד יום, ולהכנס לשבת מתוך לימוד תורה, דהבא לשבת מתוך הטירוף ובמרוצה, לא תתיישב דעתו לעמוד על סגולותיה, וכידוע דההכנה למצוה הינה חלק גדול בהבטחת הצלחת המצוה על כל הידוריה וכוונותיה. ובספה"ק איתא דיש לעשות תשובה ביום ששי קודם כניסת … להמשך קריאה

מכת עכברים בעיר – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מעשה ברבי פנחס בן יאיר, שהלך לעיר אחת, ובהיותו מלומד בניסים באו אליו בני העיר והתלוננו לפניו שהעכברים באים ואוכלים את תבואתם, ונזקם מרובה. גזר רבי פנחס בן יאיר על העכברים שיתכנסו כולם למקום אחד, וכך היה. התחילו העכברים לצפצף בקולם, אמר רבי פנחס לבני העיר: האם יודעים אתם מה אומרים העכברים? אמרו לו, … להמשך קריאה

סימן רמה – ישראל ועכו"ם שתפין, איך יתנהגו בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמה – ישראל ועכו"ם שתפין, איך יתנהגו בשבת א יִשְׂרָאֵל וְעַכּוּ"ם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שָׂדֶה אוֹ תַּנּוּר אוֹ מֶרְחָץ אוֹ רֵחַיִם שֶׁל מַיִם א בְּשֻׁתָּפוּת, אוֹ שֶׁהֵם שֻׁתָּפִין בַּחֲנוּת בַּסְחוֹרָה, אִם הִתְנוּ מִתְּחִלָּה בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לְהִשְׁתַּתֵּף שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַר הַשַּׁבָּת לָעַכּוּ"ם לְבַדּוֹ, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, וּשְׂכַר יוֹם א' כְּנֶגֶד יוֹם הַשַּׁבָּת לַיִּשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, מֻתָּר. וְאִם … להמשך קריאה

משנה שבת פרק ו – חק לישראל

——– א. בַּמָּה אִשָּׁה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְלֹא בִרְצוּעוֹת, שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְלֹא תִטְבֹּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. וְלֹא בְטוֹטֶפֶת וְלֹא בְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין. וְלֹא בְכָבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְלֹא בְעִיר שֶׁל זָהָב, וְלֹא בְקַטְלָא, וְלֹא בִנְזָמִים, וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם, וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. וְאִם יָצָאת, … להמשך קריאה

יח. נסיונות העוני מהקשים שבנסיונות האמונה

——– והנה רואים אנו שהעניות מתרבה בכמות ובאיכות, כי בעניות נמצא נסיון האמונה בתוקף גדול, שהרי עניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו למצוא היתרים רבים להתפשר בהם, אדם בהול על ממונו, וזה לצורך המבחן הגדול באמונה שיהא בסוף הימים להכשירנו לשלימות הדעת שהוא שלימות האמונה, שאי אפשר שנזכה לו מבלי שנתמודד בפיתוי … להמשך קריאה

משנה עירובין פרק ה – חק לישראל

——– א. כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים, בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא. הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּגְשָׁרִים וּנְפָשׁוֹת, שֶׁיֵשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה, מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְנֶגְדָּן, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרֻבַּעַת, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיוֹת: (א) כיצד מעברין. לשון אשה מעוברת שכריסה בולט. והכי קאמר, כיצד יש לה עיבור לעיר. … להמשך קריאה

שירת הבקשות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מנהג קדום בארצות המזרח לקום בלילות שבת בחורף, לשיר בקול נעים גילה ורנן, שירות ותשבחות לה' יתברך. ועד היום רבים קמים כן ומזמרים עד הבוקר. (ע' שבת ה רלה) בריאת העולם בשביל השירה אמר רבי עקיבא: אל"ף ראשי תבות אפתח לשון פה. אמר הקב"ה: אפתח פה של כל … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק טז – חק לישראל

——– (ט) לֵ&#1443ב אָ&#1453דָם יְחַשֵּׁ&#1443ב דַּרְכּ&#1425וֹ וַ&#1437ֽיהוָ&#1431ה יָכִ&#1445ין צַעֲדֽוֹ: לִבֵּיהּ דְּבַר נָשָׁא מְחַשֵׁב אָרְחָתֵיהּוֵאלָהָא מְתַקֵן הִלְכְתֵיהּ: לב אדם יחשב דרכו . ללכת דרך ישר : וה' יכין צעדו . כמו ששנינו ( שבת קד ) , הבא לטהר מסייעין לו : (י) קֶ&#1444סֶם | עַֽל-שִׂפְתֵי-מֶ&#1425לֶךְ בְּ&#1437מִשְׁפָּ&#1431ט לֹ&#1443א יִמְעַל-פִּֽיו: קִסְמָא שִּׂפְוָתֵיהּ דְּמַלְכָּא וּבְדִינָא לָאנִדְגוּל פוּמֵיהּ: קסם … להמשך קריאה

מַעֲלַת הַיּוֹם

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת נִקְרָא יוֹם "הוֹשַׁעְנָא רַבָּה", וּמַרְבִּים בּוֹ בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּסְלִיחוֹת וְתַחֲנוּנִים. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: אֲנִי יָחִיד בְּעוֹלָמִי – וְאַתָּה יָחִיד בְּעוֹלָמְךָ. עָתִיד אֲנִי לָתֵת לְבָנֶיךָ יוֹם מְיֻחָד לְכַפֵּר בּוֹ עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְזֶהוּ יוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה. שֶׁאִם אֵין כַּפָּרָה לְבָנֶיךָ בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה … להמשך קריאה

"וכסיל מתעבר ובוטח"

——– עתה נרד מעולם החכמה לעולם העבודה המעשי, אולם לפני כן מן ההכרח להקדים הקדמה קצרה, והיא: חלק מקוראי מאמר זה כשיבחנו את עצמם, יחשבו בלבם "הן ודאי דברים אלו לא נאמרו כלפי אדם כמוני הלומד בהתמדה, מקפיד על קלה כבחמורה, עובד על מידותיו, בוחן עצמו היטב ומשתדל בכל כוחותיו לעבוד את בוראו…". על חושבי … להמשך קריאה

סעי' ב' – צואה ברשות אחרת ורואה אותה להרא"ש מותר לקרות ולהרשב"א אסור כיון שרואה. ולא מועיל הפסקה לריח רע. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כה. בבריתא אם היה מקום גבוה י' טפחים או נמוך י' טפחים יושב בצדו וקורא ק"ש: וכתב הרא"ש אפילו שהוא רואה אותה מותר דכיון שהוא במקום מיוחד לעצמו קרינן ביה והיה מחניך קדוש ולפי זה נראה דאם צואה לפני הפתח מותר לקרות בבית אפילו רואה אותה אפילו בתוך ד' אמות אם אין … להמשך קריאה

סְפִירַת הָעומֶר

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– לְשֵׁם יִחוּד – בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל הַיּוֹם שֶׁחָרַב הַמִּקְדָּשׁ, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, סְפִירַת הָעֹמֶר הִיא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלָכֵן בַּנֻּסָּח שֶׁל 'לְשֵׁם יִחוּד' שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַסְּפִירָה, לֹא יֹאמַר: 'הִנְנִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר', אֶלָּא: 'הִנְנִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר'. (ח"ע יו"ט … להמשך קריאה

משנה ביצה פרק ב – חק לישראל

——– א. יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר הוֹתִיר לַשַּׁבָּת, וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו שֶׁהֵן שְׁנֵי תַבְשִׁילִין. אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד, לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו … להמשך קריאה

הפסק בקריאה

——– אם שהה או דיבר בקריאת שמע, לבני ספרד – ממשיך ממקום שפסק. אבל לבני אשכנז – הדבר תלוי: אם עבר זמן מועט – ממשיך ממקום שפסק. אך אם עבר זמן שיכול היה לקרוא את כל הקריאת שמע [כל אחד לפי קצב קריאתו] – אם ההפסק היה מחמת אונס, שלא היה ראוי לקרוא, כגון ששהה … להמשך קריאה

סימן שמו – דיני מושיט וזורק ברשות הרבים ועוד דיני כרמלית – ערוך השולחן

——– א ד' מיני הוצאה מרשות לרשות הן מן התורה – הוצאה, והכנסה, זורק ומושיט. וכולם דין אחד להם, לבד במושיט שיש בו חומר מכולם כמו שיתבאר. וזה לשון הרמב"ם בפרק י"ג דין ט"ז: "הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע, אף על פי שעבר החפץ באויר רשות הרבים – פטור. (דלא אמרינן קלוטה … להמשך קריאה

א. מדוע נענש יוסף בעונש זה דוקא

——– ויש להבין מה היתה ההקפדה על יוסף, אם ההקפדה היתה הכיצד הוא שוכח מאבלו של אביו ומתעסק בענייניו שלו, למה אם כן צריכה להיות זו סיבה לעונש זה דוקא שיגרה בו את הדוב, יותר שייך היה לייסרו באופן של יסורים וצער, כדי שיחוש בצער ויזכור צערו של אביו, ומה הענין בזה לנסותו בנסיון זה … להמשך קריאה

ג – מַמָּשׁ לְהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁחָשַׁבְתִּי…

——– "מַדּוּעַ אֵינֵךְ מוֹכִיחָה אֶת שְׁכֶנְתֵּךְ אֲבִיגַיִל," פּוֹנָה הָרַבָּנִית יָעֵל לַחֲבֶרְתָּהּ רוּת, "תִּרְאִי אֵיךְ שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לֹא בִּצְנִיעוּת כְּלָל, מַכְשִׁילָה רַבִּים! אַתְּ בְּתוֹר שְׁכֵנָה צְרִיכָה לְהוֹכִיחַ אוֹתָהּ שֶׁלֹּא תִשְּׂאִי עִמָּהּ בְּאוֹתוֹ עָוֹן נוֹרָא." "מִי אָמַר לָךְ שֶׁלֹּא הוֹכַחְתִּי אוֹתָהּ?" עוֹנָה גְּב' רוּת, "תַּאֲמִינִי לִי שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתָּהּ פְּעָמִים רַבּוֹת בְּנֹעַם וּבִידִידוּת, וְאַף אָפִיתִי לָהּ עוּגָה פְּעָמִים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן