מערכת אתר אשובה

א פרק הג' בא וראה שלא כמדת בשר ודם (א) מדת הקב"ה. ב מדת ב"ו אם יש לו שום שונא אז כל מחשבתו להחליש את כחו כדי להפילו וכ"ש שאינו מלמדו להועיל לו והקב"ה שונא את חוטא זה ואעפ"כ הוא נותן עוז ותעצומות ומלמדו האיך יכול להמלט מידו שנאמר וה' נתן קולו לפני חילו וגו'. … להמשך קריאה

א פרק שני הנה פחד יום משפט אלהי יעקב גדול ונורא הוא ומי יכילנו ע"כ כל ערי הפרזים יראו לעמוד על נפשם ולהמלט אל עיר בצורה אשר שם בית המלך ומקדש מעט כדי להשגב שם בפני הצר הצורר בהתאסף ראשי עם יחד להרים ולהניף יחד על שכמם עול משא התורה והמצוה ועל זה אמרו רז"ל … להמשך קריאה

א פרק ראשון בס' הזוהר כ' צדיק הראשון בריבו ועל דא יהא לאקדומי קודם ר"ה ומזה אנו נוהגים להקדים ולהשכים (א) לומר סליחות ותחנונים בשבוע שלפני ר"ה ורמז לדבר כי תשחר א"ל אל רמז להשכמת השחר בחודש אלול וכתב עוד לא עביד קב"ה דינא עד דאכריז עליה וכן הוא אומר כי תקרב אל עיר להלחם … להמשך קריאה

א הפרק השביעי מה שארז"ל כל (א) המועדים בטלין חוץ מחנוכה ופורים לא שיתבטלו לגמרי וחלילה שיתבטל אפי' נקוד' א' מן התורה שהיא נצחית וכ"ש מועדי ה' אבל הכוונה כי היונים שביטלו כל מועדי ה' לא ביטלו חנוכה ופורים לפי שלא הקפידו עליהם לבטלם אחר שאינם מן התורה וגם אינם מועדים גמורים שהרי מותרים הם … להמשך קריאה

א פרק ששי (א) להיות מועדי ה' מכלל תענוגי האדם וכעת אזכיר כאן איזה חידושי' בעניני המועדי' וכבר כתבתי שרז"ל חברו לנו סדר המועד כדי לעקור מלבנו עניני הוברי השמים האומרים שעה זו טובה ושעה זו רעה אבל אנו אין לנו רק לעסוק בהלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת כו' ואז לא יזיק לנו שום … להמשך קריאה

א פרק חמישי (א) לפי שהצדקה היא פרנסת העניים ראוי לבאר כאן בחלק הפרנסה עניין הצדקה. ב הצדקה כוללת כל המצות כענין שנאמר וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו' והטעם לפי שעיקר הצדקה הוא מה שירחם האדם על נפשו עלובתא דא ושיזין אותה על ידי עשייתו הישר והטוב וכן מי שיורה חטאים בדרך התשובה … להמשך קריאה

א פרק הרביעי (א) צריך שיהא ביתו של אדם פתוח' לרווח' לכל האורח הבא ומבקש אכסנאי כי לא נקרא בית רק על שם בואו שם כדאמר בגמרא ואז הוא ב' של ברכה והוא בית רבתי שבה מתחיל התורה כי בית כזה וודאי הוא התחל' וסבה גדולה אל התורה על דרך שמח זבולין בצאתך והלמ"ד שבסוף … להמשך קריאה

א פרק השלישי וראוי לאדם לקרב שכיניו ומיודעיו אפי' הן עשירים יכניסם לפעמים לביתו כדי לכבדם וזהו מצות הכנסת האורחים שמנו חז"ל מכלל המצות שהאדם אוכל פירותם בעה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב שהנותן אכסניא לאורח הבא לא מיקרי הכנסת אורחים כי האורח מאליו הוא בא והוא לא הכניסו. ב (א) ומעתה אל תהא סעודת המריעים … להמשך קריאה

א הפרק השני ויהיה שלחנו של אדם נקי מכל לכלוך דאיהו סטרא אחרא ומ"מ צריך ג"כ ליתן חלק לאותו הצד (א) והם מים אחרונים שהם חובה בוודאי ואינו מברך עליהם דוודאי אינם בכלל ברכה ויין הסעודה יש שהיא לטובה ולברכה ויש שהוא לרעה ומסטרא דגפן סדום גפנם ולכך נוהגים כל שותי יין לענות לחיים אחר … להמשך קריאה

א פרק ראשון כתיב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי' ה' יחיה האדם בפ' זה יש להסתפק דרישא דקרא משמע שלא בא למעט רק כי לא על הלחם לבדו יחי' אבל פשיטא שגם הלחם הוא צורך האדם שהרי אנו רואים שא"א לו לחיות בלא לחם והיה ראוי א"כ לכתוב … להמשך קריאה

א פרק השמיני וכאשר יקרבו ימי אדם למות אזי יחלשו הכחית הגופניות ואז השכל מתחיל להבהיק וכאשר יחלה יחליש (א) עוד אז השכינה עצמה למעלה מראשותיו מפני טעם זה או משום את שפל ואת דכא אשכון ואין דכא כמו החולה כמו שפי' אחי גור אריה יצ"ו: (ב) וכמו ששקיעת השמש נק' ביאת השמש שנאמר כי … להמשך קריאה

א הפרק השביעי האדם מיום שנולד מתחיל הוא ליסע לעולמו ומתקרב הוא אליו יום יום ואח"כ הוא נוטה לבית מלונו והוא הקבר וזהו סוד (א) ויסע ויבא ויט כי שמתחיל ליסע זהו סוד ויסע. ומה שמתקרב אליו יום יום זהו סוד ויבא ומה שנוטה לבית מלונו זה סוד ויט. ב ועל כן יהיה תמיד נכון … להמשך קריאה

א פרק ששי ומכלל חיי האדם הוא שיהי' יד ה' טובה עליו שלא יהא מיוסר לא ביסורי הגוף ולא ביסורי ממון ואם ח"ו שיהא מיוסר שיראה לכלכל מחלהו ויתנחם מעצבון מעשיו באופן שלעולם ישב בטובה ועיקר הרפואה כזה הוא שלא יהא טובות העולם הזה קבועים בלבו רק יתייאש מהם תמיד כי לאשר יחנו כן יסעו … להמשך קריאה

א פרק חמישי ומכלל חיי האדם הוא העושר שלו כי העני חשוב כמת ע"כ אבאר בחלק זה מעלת העושר וגנותו ואומר כי עכשיו כפו תמו העבודות הזרות אשר היו מימי קדם כחמה ולבנה וכיוצא בהן שהרי אף הגוי' שבחו"ל אמרו רז"ל דלא עובדי ע"ז הם רק מנהג אבותם בידם וחדשים מקרוב באו כגון עבודת הכסף … להמשך קריאה

א הפרק הד' בשלשה דרכים (א) האשה נקנית בשט"ר בכס"ף בביא"ה והסימן אם שכ"ב איש אותך וטעם שלשה קניינים אלו כי מפני ג' סבות האד' משעבד עצמו לזולתן הסב' הראשונה מפני שיש לזולתו שטר שיעבוד עליו מכמה דורות כמשפט שיעבוד השר על בני מדינתו ולא עליהם לבד יש לו שיעבוד זה רק אף על זרעם … להמשך קריאה

א הפרק הג' וכשיגיע לשמונה עשר לחופה ישיאו אביו אשה והנה אהבת האיש לאשה אפי' היא יפה מאד מ"מ אינו אלא חסד עליון (א) כמו שדרשו רז"ל כי הוא צוה ויעמוד זו אשה שהיא חמת מלא צואה והכל רצין אחריה. ב ולשון חמת כולל ג"כ מה שהאשה היא מצד מדת הדין והיא מלאה אף וחימה … להמשך קריאה

א הפרק הב' וכשהבן הוא בן ח' ימים האב מוסרו לעוקדו על גבי המזבח לעבודת השם יתברך ומאז נכנס לרשות אדון הכל ונעשה כבנו ואין רשות לשום מחבל להזיקו כי מי ימלא לבו לשלוח ידו בבן המלך ויהי נקי (א) וזהו ג"כ כוונת תנופת הלוים כדי למוסרם ברשות הש"י והוא כדרך השררות קטנות שלא יוכלו … להמשך קריאה

א הפרק הראשון החיבור הראוי נקרא ידיעה כמו שנאמר והאדם ידע את חוה אשתו וכתיב וידע קין את אשתו והוא עניין קדוש ונקי ואין בו שום גנאי או כיעור עד (א) שרבותינו זכרונם לברכה אמרו שכביכול הקדוש ברוך הוא יושב ומונה רביעיותיהם של ישראל ואומר מתי תבא הטפה שנולד ממנו הצדיק אמר בלעם מי שהוא … להמשך קריאה

א הפרק השביעי (א) המצות בזמן שאינם נעשי' בכוונה ראויה אינם אלא ככנפי הנמלה וכאבוק' ביד העור אשר שניה מעמסה לבעליהם ולא לעזר ולא להועיל כך המצו' הזו אינם רק לעול ולמשא כבד על האדם וזהו גם כן סוד ושמרתם את המצות שפי' בספר הזוהר כי בתחילה מצה ולבסוף מצוה בתוספת וי"ו דוכרא. ב שהכוונה … להמשך קריאה

א הפרק השישי האדם ירא' לעשות המצו' בזריזות ובחשק גדול כדרך שהוא זהיר וזריז לבקש הכסף הנמאס וזהו שנאמר אם תבקשנה ככסף וגו'. ב גם לא יכריז את צדקתו ברבים כדרך המחפש מטמון אחד תחת הקרקע שלא יכריז עניניו רק עושה דבריו בצנע' ובהחבא שלא יוודע וזהו שנא' וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' וכמו … להמשך קריאה

א הפרק החמישי יש צד מה שאינו ראוי שיקבל האדם שום שכר על התורה ועל העבודה כי המצוה עצמה היא שכר טוב לאדם בעמלו כמו שאמרו רבותינו ז"ל שכר מצוה מצוה כלומר המצו' עצמה היא שכרו וזהו שמזכיר בכמה מצות בתורה להיות לכם לאלהים לומר כי אין שכר גדול יותר ממה שאנחנו עמו וצאן מרעיתו … להמשך קריאה

א הפרק הד' מזונותיהם של תלמידי חכמים מוטלת על כל ישראל ואינו בכלל הצדקה רק הוא מתנת שכרם חלף עבודתם עבודת הלימוד המוטל על כל ישראל לעשותו: וכן בשלל מדין נצטוו לתת את תרומת ה' לאלעזר הכהן וללוים שומרי משמרת ה'. ב ורבותינו זכרונם לברכה אמרו שכל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא את בתו לתלמיד … להמשך קריאה

א הפרק הג' רבותינו זכרונם לברכה חלקו כל התורה שבעל פה לששה סדרים וסמכו אותו על מקרא זה (א) של והי' אמונת עתך חוסן ישועת וגו' ואמרו עתך זהו סדר מועד. חוסן זהו סדר נשים. ישועות זהו סדר נזיקין כו'. כדאיתא בפרק במה מדלקין. ב ופ' רש"י חוסן זהו סדר נשים לפי שהבנים הנולדים מן … להמשך קריאה

א פרק שני יש צד מה שיש לומר עליו (א) שדברי הסופרים יותר חביבים לפני השם יתברך מדברי התורה כדאי' בפרק שני דעירובין אמרה כנסת ישראל דברים לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתים הטעם כי בזה אנו מעידין על עצמינו שעול המצות אינה קשה … להמשך קריאה

א התורה נחלקת לשני חלקים. ב החלק הראשון והוא ידיעת המושכלות וידיעת סודי התורה וסתריה הנקרא חכמת אלקים: והחלק השני הוא ידיעת המצות שבה הנקרא תורת האדם והפולסופיא בחרו להם חלק הראשון מפני כמה טעמים. ג הטעם הראשון לפי שיאמינו שהצלחת הנפש אינו דבוק רק בידיעת המושכלות כי בהתעסק האדם בדברי' עליונים ובהתדבק נפשו ושכלו … להמשך קריאה

א חסדי ה' ותהלותיו אזכור כעל כל טוב אשר גמלנו כרחמיו וכרוב חסדיו אשר בשל"ח פדה ממות נפשי כי עלה אז המות בחלוני ביתי ומתה המשרתת שלי במגפה בר מנון גם בתי המהוללה ועוד נער אחד חלה בחולי ההוא וניצולו ברחמי הש"י ונשארתי אז אני ובניי בתוך ההפיכה הגדולה ההיא ודלהי ביתי סגרו. בעדי כמעט … להמשך קריאה