מערכת אתר אשובה

א כתיב (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך, וכתיב (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך, הנה מחוברים אלו ב' אהבות ומתייחדים ע"י אחדותו ית', כי כן אנו מסיימין הבוחר בעמו ישראל באהבה, ואוהב עמו ישראל, ואומרים פסוק היחוד, ואח"כ אהבת הש"י ואהבת את ה' אלהיך. גם עשרת הדברות מסיימין אשר לרעך (שמות כ, יד … להמשך קריאה

א אמת ואמונה. בריות. גירות. דרך ארץ. הלל. ותרנות. זריזות. חבר טוב. טהרה. יצר טוב. כף זכות. לב טוב. מתון. נאמן רוח. סיפוק. ענוה. פדיון. צניעות. קדוש. רצוף. שתיקה. תשוקה: ב עיקרי הדת הם שלש עשרה זכרם הרמב"ם במשנה בפרק חלק (סנהדרין פ"י), והם מציאות השם, ואחדות, והרחקות הגשמות, ושהוא קדמון, ושראוי לעבדו ולא לזולתו, … להמשך קריאה

א שכינה בלב ב לאחר קיום תשעה ויאמר הנ"ל, אז שער הכניסה למאמר העשירי הזה שהוא קודש קדשים והוא שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז, ה). תמיד יזכור האדם ולא יזוז מחשבתו מזכרון בהש"י. וכתב במורה נבוכים (ח"ג נב) והובא בהגהת שולחן ערוך ריש טור אורח חיים וזה לשונו, שויתי ה' לנגדי תמיד פסוק זה … להמשך קריאה

א טהרת מחשבה שבלב ב כי בקיום מאמר הנ"ל של בכל דרכיך דעהו, אז טהרת מחשבה שבלב, לא יראה און בלבו ולא יעלה במחשבה: ג כתיב (במדבר כג, כא) לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. קשה כי הענין בכלל בא כפול בפסוק. עוד קשה שלשה לשונות משתנות … להמשך קריאה

א דביקות הלב בכל הדרכים לעבודת הש"י ב וכתב הרמב"ם בפ"ה מח' פרקים שהקדים למסכת אבות וזה לשונו, צריך לאדם שישעבד כחות נפשו כלם וישים לנגד עיניו תמיד תכלית אחת, והוא השגת הש"י כפי יכולת האדם לדעת אותם, וישים פעולותיו כלם תנועותיו ומנוחותיו וכל דבריו מביאין לזה התכלית עד שלא יהיה מפעולתיו דבר מפועל ההבל … להמשך קריאה

א שער המדות ב דע כי מצות המעשיות דהיינו עשיין ולא תעשיין הם במספר ובמפקד תרי"ג, וכתר תלמוד תורה בראשון, כי תלמוד תורה כנגד כולם. אמנם ענייני המדות הם רחבים מני ים כגון מדות התלויות בלב. לב טוב או רע. כעס או רצון. אהבה או איבה. שמחה או יגון. זריזות או עצלות. והסתפקות או מותרות … להמשך קריאה

א עיקר העבודה בלב ב כבר רמזתי למעלה יען כי העבד הנאמן העושה כל צרכי רבו יש בעבודתו ג"כ תפיסת יד ברבו מלבישו ומנעילו וכיוצא באלה, וזה אין שייך בעבודתו לו יתברך, כי הוא יתברך רוחניי תכלית הרוחניות נעלם מעין כל, אף מלאכי השרת שואלין איה מקום כבודו, על כן אי אפשר לנו להיות אחיזה … להמשך קריאה

א עבודה נצחיית ב פירוש בכל מדה ומדה שמודד לך הש"י הוי מודה לו (ברכות נד, ,א) זה נמשך מהעובד האמיתי ביראה ובאהבה, שאינו ירא את עצמו ועובד את עצמו, רק ירא ואוהב את ה'. נמצא שאינו זז מעבודתו, אף בעת הצר לו מקבל היסורין באהבה, ונמצא עובד תמיד בנצחיי אינו זז מעבודתו בשום ענין: … להמשך קריאה

א העבודה צורך גבוה שפרישית, רמוז גם כן בפסוק הזה (דה"א כח, ט). אמר ד"ע את אלהי אביך, הכוונה שישתדל כל ימיו בכל דרכיו אשר יפנה לקרב הדע"ת שהוא סוד תפאר"ת ישראל, ולייחדו בה"א אחרונה שבשם הגדול, סוד אלהי דור. זהו סוד ועבדהו, ועבד ה"ו, היינו אותיות ו"ה מהשם תיקן המלך בכבודו, והוא היראה שהוא … להמשך קריאה

א הוא יראה ואהבה פנימית, על זה אמר דע את אלהי אביך ועבדהו בכינוי, רצה לומר לו לבדו ולא לזולתו, ושולל שני פנים ממין השתוף. הפן האחד נחלק לב' ענינים, האחד העושה ח"ו עבודת הש"י בשביל שישבחוהו בני אדם, או לאיזה סיבה אחרת, ואינו ירא שמים בסתר, ארור היום שנולד בו. הב' מי שעובד להש"י … להמשך קריאה

א מאמר ג' יראה ואהבה פנימית מאמר ד' העבודה צורך גבוה לשם ה'. ב אלו השני מאמרים מקושרים כאשר אפרש, על כן אפרשם בפעם אחת. תכלית בריאת האדם בשביל לעבוד ה' אלהינו כמו שכתוב בבריאת האדם (בראשית ב, טו) לעבדה ולשמרה. וכשנתקלקל אדם והדורות שאחריו ובחר הקב"ה בהאבות, צירף את זרעם בכור הברזל במצרים והיה … להמשך קריאה

א ישרא"ל חטיב"ה אח"ת ב ברוך הוא אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו, זכרון טוב תמיד יהיה באמירת זה הנוסח, וכן בכל עת ועת זכור יזכור ידמה כאלו היה שבוי ומנוגע ומוכה ועני מדוכא, ושבוי כולו איתניהו ביה, ובא מלך גדול וגאלו ורוממו וגדלו עד שנתן לו … להמשך קריאה

א המאמר הראשון הוא מאמר ה' אחד ב שורש הדברים הוא שורש השרשים (דברים ד, לט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים, רצה לומר ידיעה בלב בהשגה מופתיית נוסף על הקבלה מצד אבותיו, כאשר האריך בעל חובת הלבבות בשער היחוד, וזהו מרומז במה שכתוב (דה"א כח, ט) דע את אלהי אביך, רצה … להמשך קריאה

א הבנים בני יצ"ו, אתם ראיתם את כל תוקף התרוממות האדם לכשירצה, ואיך הוא דבוק בו יתברך בסוד צלם ודמות, ומקושר בו יתברך באמצעית התורה ועל ידי הבחירה הנתונה לו. ומבואר תכלית האדם מה שיהיה בענין נצחיותו, כאשר הארכתי בהקדמה היקרה הזו אשר קראתיה בשם תולדות אדם, אשר מזה יתלהבו לבבכם לאהבה את ה' בכל … להמשך קריאה

א יהי מה מכל מה שנזכר עד כאן יהיה איך שיהיה, על כל פנים נודע באמת כי האדם בבחירת מעשיו נוגע למעלה למעלה בגבהי מרומים, ויש בעבודה צורך גבוה, ושזהו תכלית העובד לעשות הכל לשמו יתברך נחת רוח ליוצרו, לא לצורך עצמו לקבל שכר, אלא למען שמו באהבה וסוף הכבוד לבוא, כי בהתרבות השפע למעלה … להמשך קריאה

א ודעו בניי יצ"ו, כי דבר הזה שדברתי שהמפתחות מסורות ביד האדם יש בו סוד כמוס מוסר לחכמי האמת הבאים בסוד י"י המקובל איש מפי איש עד ממשה מסיני, כי ממש ביד האדם נתונים נתונים הם מפתחות החיצוניות ומפתחות הפנימיות. ולא לפתוח על עצמו לבד יצא בעבודת הקודש אשר עובד, כי אם עיקר העבודה צורך … להמשך קריאה

א רצוני לומר בענין ידיעה ובחירה אשר חקרו הקדמונים והאחרונים, והתעורר ע"ז הרמב"ם בספר המדע בהלכות תשובה (פ"ה ה"ה) ובפרק שמיני מח' פרקים שהקדים למסכת אבות, וזה לשונו, שמא תאמר והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה, קודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שיהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה … להמשך קריאה

א ומזה נבין היטב מה שנעלם מעיני החוקרים במה שחקרו בענין שינוי רצון ח"ו בהשם יתברך, הקב"ה גוזר גזירה ואח"כ בתשובה תפלה וצדקה נשתנה לטובה, וכן לפעמים נשתנה מטובה לרעה. אבל הם בחשיכה יתהלכו, כי אין שום שינוי חס ושלום, רק הכל אחדות ענין רצון אחד,הגה"הויען כי חקירה זו היא דבר אמוניי, אעתיק ג"כ מה … להמשך קריאה

א ענין יוצר המאורות, מנהג אשכנז הוא המנהג מחוור לחתום כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כלנו במהרה לאורו בא"י יוצר המאורות, כמו שכתב הטור אורח חיים סי' נ"א, וכתב, ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב בתשובה דהוי שפיר מעין החתימה ופתיחה, ויוצר אור היינו אור שברא הקב"ה בששת … להמשך קריאה

א וענין נותן התורה, באמת הש"י כבר נתנה, אבל עדיין נותן התורה ולא יפסוק, ודבר זה צריך ביאור רחב. הפסוק אומר (דברים ה, יט) את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף. פירש"י, ולא יסף, מתרגמינן ולא פסק, כי קולו חזק וקיים לעולם. דבר אחר לא … להמשך קריאה

א ענין בוחר ישראל, הוא בוחר יותר ממה שבחר, רצוני לומר אלו היה האדם נשאר בכתנות אור כמו שנבחר בתחילת הבריאה, לא היה מאיר באור גדול כל כך כמו שיאיר בהתבטל כתנות עור ויוחזר לאור, אז (ישעיה סד, ג) עין לא ראתה אלהים זולתך, כמו שהארכתי בזה הענין למעלה (בית דוד (א) ד"ה אקדים עוד). … להמשך קריאה

א והואיל ואתא לידי אגיד טעם לדבר למה אנו מברכין בורא מאורי האש, ולא ברא, שהוא יותר מבורר. והתוספת שם בברכות (ד"ה בברא) כתבו וזה לשונם, לשנא דקרא. ואני אומר יש סוד בדבר. והנה איתא שם כי פליגי בית שמאי ובית הלל במאור ומאורי, ב"ש סברי חדא נהורא איכא בנורא, וב"ה סברי טובא נהורי איכא … להמשך קריאה

א כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי עתיד חזיר לטהר, הרי גם כן מכוונים בסנדלפון, ועתה שהם קליפות יש ריחוק, כי סטרא דקדושה נקרא סטרא דימינא, וסטרא דמסאבא נקרא סטרא דשמאלא כי מצפון תפתח הרעה (ירמיה א, יד), אבל אם יתקדשו הכל יהיה קדושה. וזהו סוד (סנהדרין יט, ב, הובא לעיל בבית ישראל ד"ה והנה … להמשך קריאה

א אחר כך אמר בעל המאמר (הובא לעיל בהקדמה ד"ה וז"ל הזוהר) ישראל דרגא על דרגא כו', השם המפורסם אשר בו נבחן האדם הוא הרצון, רצה לומר הבחירה שאינו מוכרח במעשיו, והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג, ב). הבחירה נתונה ביד האדם והכל רצון שלו, הנפש מתהפך לכמה פעולות, ואם הם כמעט הפכיות … להמשך קריאה

א זהו תרי"ג כדאיתא בסוף מסכת מכות (כג, ב) דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות נאמרו לו למשה, שס"ה כמנין ימות החמה, ורמ"ח כנגד אבריו של אדם. אמר רב המנונא מאי קרא, (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה, תורה בגימטריא הכי הוי. תורה תרי"א הוה, אנכי ולא יהיה לך מפי גבורה שמענום, עד כאן: … להמשך קריאה

א נחזור לעניננו, הרי מבואר ענין האדם הן מצד נשמתו הן מצד דמות גופו, ועל זה נאמר (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, הצלם בסוד הנשמה, והדמות בסוד הגוף. הדמות נגלה ועליו נאמר (איוב יט, כו) ומבשרי אחזה אלוההגה"המכל מקום אל תבין ראיה כפשוטו, דאם כן הוה ליה למימר אראה. אלא אמר אחזה לשון … להמשך קריאה