דרישה, חושן משפט רי״ט:א׳

א

ואם מצר לו מזרח ומערב קצר ומצר דרום ארוך ומצר צפון קצר פלגינן כו' כך היא הנוסחא בספרי הב"י ובקצת ספרי הטור ומשמע דציורו. כזה ?. ולפ"ז צ"ל דכיון שמצר לו מיצר קצר גרע מאילו לא מצר כלל וכ"כ המ"מ לדעת הרמב"ם בפכ"א מהל' מכירה ז"ל ונ"ל לפ"ז דלרב גופיה גרע כשמצר לו מצר רביעי מקצתו מאילו לא מצר לו כלל דהא מצר לי ג' מצרים לבד אמר רב קנה כולה חוץ ממצר רביעי וכאן אמר דל"ק אלא כנגד הקצר וטעם לזה שכיון שהתחיל למיצר ולא מצרו כולו יראה שאינו מקפיד על ממצר לבד אלא על חלק מן השדה משא"כ כשלא מצרו כלל דלא מסתבר ליה כלל שלא יקנה אלא תלם אחד לבד לא קנה עכ"ל. ולפי הציור הנ"ל ק' מאי איריא דג' קצרים אף שיהיו ג' ארוכים והרבעית קצר ג"כ הוה הדין הכי ואפשר נמי לפרש לפי גירסא זו דהכי הוה ציורו כזה ?* דודאי כל חלקי אויר שבין חצי צפון נגד אורך מצד דרום דהיינו שורה אמצעית כזה ?* קנה עכ"פ וכן מה שבין ב' מצרים הקצרים דהיינו ב' קורות החצונות קנה ובנשאר נותנין לו באלכסון לכל צד נמצא מפסיד מעט ונראה שזה ציורו ודעתו של ר"מ בע"ש שלו אבל אין גירסא זו נראה שהא דאין נרמז בלשון רבינו שמצר לו מצר הצפוני באמצע נגד מצר הדרומי ושגם הוא משוך להלאה למיצרי מערב ומזרח הא נוכל לפרש לשון רבינו מ"ש שמצר צפון הוא קצר המתחיל מצד מזרח או מערב או שהוא באמצע אבל אינו משוך להלאה לצד צפוני מהן וא"כ לא תמצא שני ראש תור כה"ג ולא היה לרבינו לסתום אלא לפרש ולא לסמוך אתדע מן הקשיא ועוד דלא שייך לומר מצר לו מזרח ומערב קצר קודם שהזכיר אורך דמה שזה נקרא קצר הוא לפי שהשני ארוך ועוד דא"כ הול"ל בקיצור מצר לו ג' קצרים ומצר א' ארוך גם מאין לקח רבינו ציור זה לדין שאינו מסתעף מפלוגתת רב ורב אסי כלל לכן נ"ל עיקר הגי' ופירושו כמ"ש בפרישה ובטוח"מ של מ"ו מצאתי הציור כזה ?* ונראה דגם גירסת מ"ו היה מצר לו מזרח ארוך ומערב קצר וצפון ארוך ודרום קצר כזה ?* אלא שס"ד שמכניסין מצרי הדרומי והמערבי הקצרים בפנים עד שנעשה כזה ? ונותנין לו שני ראש תור דהיינו מכנגד מזרחי הארוך באלכסון עד סוף מצר הדרומי הקצר ומסוף הצפוני הארוך עד מערבי הקצר וכזה ?. וגם על ציור זה קשה לי למה נגרע חלק דהלוקח להכניס מצר מערבי אמצעי' השדה עד שישוו כנגד זה וצ"ע והמחוור שבעיני הוא מ"ש בפרישה [ועיין כל שאר הציורים הצריכים לסי' זה בסמ"ע].