פרי צדיק, נשא י״ח

א

גם כי אלך וגו' לא אירע רע כי אתה עמדי. הפסוקים אלו עד סוף המזמור מדבר בלשון נוכח שבטך וגו' תערוך לפני וגו' דשנת בשמן וגו'. והתחלת המזמור מדבר בלשון נסתר ירביצני ינהלני ינחני וגו' למען שמו. הענין הוא שכן הדרך שכל זמן שמתנהג עם האדם כשורה ודרכיו מצליחים נשכח ממנו השגחתו יתברך וכל עניניו המה בלשון נסתר נגד השי"ת. אמנם כאשר יארע להאדם איזה צער ומתנהג שלא כשורה. ח"ו אז נותן על לבו שהכל הוא מהשגחתו יתברך ומפשפש במעשיו לתקנם. והיינו מה שנאמר גם כי אלך וגו' ומאז לא אירע רע כי אתה עמדי שנתודע אליו השגחתו ית' עמו בכל עניניו לנוכח עיניו. כי זהו עיקר המבוקש מהאדם שבל ירמה את עצמו להיות נדמה לו שדרכיו ישרים. רק בכל עת ישים על לבו לתקן מעשיו. וזהו ענין הפתיחה בזוה"ק בפרשה זו עם הפסוק אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה. ומקשה בזוה"ק שלאו רישי' סופי' ולאו סופי' רישי' שהתחלת הפ' משמע שיש לו עון רק שאין הקב"ה חושבו ובסיפא משמע שאין לו שום עון כמו שנאמר ואין ברוחו רמיה. ומדבר שם באריכות ומסיים אימתי לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה. היינו שאינו מרמה את עצמו במעשיו להיות נדמה בעיניו שדרכיו ישרים ונכוחים. כי זהו קליפת עשו כמו שנאמר כי ציד בפיו שחושב בדעתו שצדקו מעשיו ומרמה כביכול השי"ת. וכמו בבלעם שאמר את שבעה המזבחות ערכתי כידוע. ועל זה נאמר הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי. כי באמת צריך האדם לידע בנפשו תמיד איך שמחסר בעבודתו וישים על לבו לתקן את מעשיו ויגדל חטאיו בעיניו כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה שאמר בעד כלל ישראל אנא חטא העם הזה חטאה גדולה. וכן מצינו באנשי כנסת הגדולה בעזרא שאמר אלהי בושתי ונכלמתי להרים פני אליך כי עונותינו רבו וגו' ואשמותינו גדלה וגו'. ולכן פתח הזוה"ק בפתיחה זו לפרשה זו נשא את ראש בני גרשון וגו' מפני שכל ענין פרשה זו מרמז לנו איך שידע שלא לרמות את עצמו רק להשים על לב תמיד לתקן דרכיו והעיקר בהג' דברים שהמה שרש כללות הפגם הראשון בקנאה תאוה וכבוד. וזהו ענין התחלת הסדר נשא את ראש בני גרשון כידוע ששבט לוי הגם שלא נפגמו בחטא דור המדבר והמה פנוים לעבודת ה' תמיד כמו שנאמר ה' חלקו ונחלתו. יורו משפטיך ליעקב. עכ"ז מפני שהעולם נידון אחר רובו נתנו על לבם לתקן ג' פגמים הנ"ל בבחי' ג' משפחות שלהם גרשון קהת ומררי המרומז נגד תיקון ג' פגמים הנ"ל. ואחר זה וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שמוסב גם כן על תיקון הנ"ל (כמו שנת' לעיל). ואח"ז מצות תשובה ותיקונים. ובסוף נאמר ברכת כהנים שהמה הנפשות אשר הם מתוקנים בעצם בג' בחינות האלו כדברנו כ"פ והמה משפיעים על ידי ברכתם ג' ברכות כהנים לכלל נפשות ישראל שהם גם כן יתעוררו בנפשם לתקן ג' הפגמים הנ"ל. ואז על ידי זה לא יחשוב ה' לנו עון מפני שלא יהיה ברוחנו רמיה ובזה נזכה לשלימות היחוד כמו שנאמר אחר זה ויהי ביום כלות משה ויהיה לנוכח עינינו השגחתו ית' תמיד כדברנו לעיל: