א
תוס' ד"ה ותיפוק לי' אפי' אם יבטלו כו'. ותימא ההקדמה קודם הקשיא נראה פשוט דאל"כ ה"א דאמת הוא כקושיתם והקושיא של הגמרא הוא על סתם גמרא שאמר עבה כיון דאיחזי לי' לא מבטל כו' מקשה מדוע לא אמר מפני שהוא דבר המקבל טומאה ועל זה משני שנילוש במי פירות גם (זה לא הייתי שומע) בענין זה יש הרבותא ונ"ל פשוט והוא ניחא יותר מפירושים אשר ראיתי דהי' קשה להו א"כ הלשון הראוי יותר לומר המקשן ולימא מפני שהוא דבר המקבל טומאה והלשון ותיפוק ליה משמע כפי' התוס' ודוק:
ב
שם בגמרא האי חביות ה"ד אי דפומא לבר כו'. י"ל מה דעת המקשן ודאי ישנה לו שפומי' לגו. ונראה דהי' קשה לו מה שתני סתם משמע בכל ענין [דאל"כ] לתני בפומי' לגו דוקא כי בסתם משמע בכל ענין. על זה משני התרתי שינויי תירוץ אחד הוא יש לומר פומי' לגו ולא קשה ליתני כן כי א"א פומי' לבר. [תירוץ ב'] בחביות של מתכת ולא קשה למה תני סתם משמע נמי של חרס לתני בשל מתכת כי י"ל נמי בשל חרס ופומיה לגו. ע"כ סתם חביות משמע גם של חרס דהיינו בפומיה לגו וגם לא תני בפומי' לגו כי י"ל נמי בפומיה לבר ובשל מתכת ודוק:
הסבר על זכויות יוצרים
דברי אמת
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.