א
המחובר לקרקע דינו כקרקע. ובו סעיף אחד:
כל המחובר לקרקע שצריך לקרקע הרי הוא כקרקע ונקנה בכסף או בשטר או בחזקה אפילו לא נתכוין לקנות הקרקע אלא החזיק בקרקע לקנות המחובר בו או נתן כסף בעד הקרקע כדי לקנות המחובר בו קנה אע"פ שלא קנה הקרקע אבל אם אינו צריך לקרקע כגון ענבים העומדים ליבצר ה"ז כמטלטלין לקנין ויש להם אונאה (ויש חולקין ואומרים דאפי' אין צריך לקרקע דינן כקרקע) (טור):
באר היטב חשן משפט
קצ״ג
א
ענבים. בסמ"ע האריך בכאן והקשה מסי' ש"א ס"ה דסתם המחבר וכתב המוסר לחבירו לשמור כו' אפילו העומדת ליבצר ולא חילק בין צריכין לקרקע או לא כמו שחילק כאן ובסי' צ"ה וצ"ל דהתם מיירי שצריכין עדיין קצת לקרקע והויין כקרקע לענין שומרין ובסי' צ"ה מיירי נמי לענין שומרין ומה שסיים שם הרי הן כקרקע לכל דבר ל"ד קאמר דהא לענין קנייה ואונאה כתב כאן דה"ל כמטלטלים אלא ר"ל לכל ענין שמירה כגון לענין שבועת שומרים ולענין מ"מ עכ"ל ואין דבריו נכונים כו' אלא הדבר פשוט דמעיקרא לק"מ דברי הרמב"ם אהמחבר אהדדי דקאי בשטת ר"י הלוי וכמש"ל בסי' צ"ה הלכך בסי' ש"א דלשמירה יהבי ניהלייהו אף בא"צ לקרקע הרי הן כקרקע. וכאן ובסי' צ"ה דלאו לשמירה יהבי הרי הן כמטלטלין כשא"צ לקרקע ועוד יש להשיב על שאר דברי הסמ"ע ואין להאריך כיון שכבר העליתי בסי' צ"ה ס"ב דהעיקר כהטור והוא דעת הרב שהביא הי"א ומה שלא הגיה הרב שם כן נרא' דהתם ס"ס צריך לישבע מדרבנן לא ירד הרב לחלק בכך (וכ"כ הט"ז ע"ש) גם מה שהקשה הב"ח ס"ס זה על הטור דכאן משמע דאין לחלק כלל אלא בכל דוכתא דיינינן להו כקרקע ובסי' קט"ו וסי' רנ"ז ושצ"ד פסק דבפירות גמורים דא"צ לקרקע דאין דינן כקרקע ובסי' ש"א גבי שבועות שומרים פסק איפכא דדינן כקרקע וצ"ע ע"כ ולק"מ בזה דהא לא כת' הטור רק דנרא' כמחובר לענין קנייה ואונאה דהא לענין שבועה חשבו לה רבנן כמחובר כו' ובסי' קט"ו לענין בע"ח שאני דלא סמיך דעתיה עליה כיון דיכול הלוקח לתולשן וכן בסי' שצ"ד גבי אכלה פירות גמורים שאני אי מטעם דהשתא תלושים הן אי מטעם דלענין שומא אגב ארעא שאני ובסי' רנ"ז שאני דלא הי' דעת הנותן ע"ז אבל בסי' ש"א לענין שבועה הוא וא"כ קנין ואונאה דמי לשבועה וכן עיקר עיין בתשו' רשד"ם סי' ע"ו עכ"ל הש"ך:
ב
לקנין. פירוש ואין קנין אלא בדברים שהמטלטלים נקנין בהן וכמ"ש בסי' קצ"ד וקצ"ח. סמ"ע:
באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט
קצ״ג
א
א) רמב"ם פ"א מהלכות מכירה כתב ה"ה כפי פירושו במ"ש בשבועות (דף מ"ג ע"א) דאפילו ענבים העומדים ליבצר הרי הן כקרקע היינו בצריך לקרקע וכו' (מבואר במ"ש בסי' ל"ה סעיף ב') .
ב
ב) כתב ה"ה דין החזקה נתבאר בפרק המוכר את הספינה (במשנה דף פ"ד ע"ב) ובסוגיא שעליה (שם דף פ"ז ע"א) מימרא דרב ששת ואין להאריך
ג
ג) מבואר במ"ש לעיל בסי' צ"ה:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט
קצ״ג
א
כל המחובר כו'. שבועות מג אליבא דכ"ע כמ"ש שם מכלל כו':
ב
ונקנה כו' אפי' כו'. ערשב"ם בב"ב פז א' ד"ה לך ויפה כו':
ג
אבל אם א"צ כו'. כר"מ שם וכמ"ש הרמב"ם שם בפי' דלא קי"ל כרבנן אלא לענין שומרים וכ"כ הטור סי' צה בשם הר"י מיגש וכ"כ בש"ע שם סב ועמ"ש שם:
ד
ויש חולקין כו'. טור דלכל מילי דפליגי הלכה כרבנן חוץ מאכלה פירות גמורים דקי"ל כר"ש כן בע"ח דאין לו פירות דפליגי בה בסי' קטו:
מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט
קצ״ג
א
ונקנה בכסף או בשטר כו'. פירוש הן שקונה המחובר בפ"ע ע"י קנין כסף או שטר או חזקה שעושין בו הן שקונה הקרקע ועושה בה אחד מהקנינים נקנה לו עם הקרקע גם המחובר שעליו אלא שיש הפרש ביניהן דכשעושה קנין בגוף הקרקע אז קונה כל האילנות או התבואה והפשתן שעלה על ידי חזקה אחת שעושה בקרקע (וכמ"ש בדרישה ל' הגמ' ופירש"י) ואם בא לעשות חזק' במחובר בפני עצמו צריך לעשו' חזק' בכל אילן ואילן בפני עצמו ואח"כ סיים וכתב עוד ענין שלישי והוא דעושה אחד מהקניני' בקרקע ואין כוונתו לקנות הקרקע אלא המחובר שעליו נמי מהני:
ב
כגון ענבים העומדים ליבצר כו' ויש חולקין ואומרין דאפי' כו' היש חולקין המה דעת הטור וסייעתיו דפסקי הלכתא כרבנן דאמרי כל המחובר לקרקע שם ודין קרקע עליו וכאן כתב מור"ם ז"ל על ל' המחבר דעת החולקים ולעיל בסי' צ"ה ס"ב לא כתב כלום אדברי המחבר שסתם ופסק ג"כ כדעת הרמב"ם ובטור כתב שם שהרא"ש ור"ח חולקים עליו ועוד דלקמן סי' ש"א ס"ה סתם המחבר וכתב המוסר לחבירו לשמור דבר המחובר לקרקע דינו כקרקע אפי' ענבים העומדים ליבצר עכ"ל ולא חילק בין צריכין עדיין לקרקע או לא כמו שחילק וכתב בסי' צ"ה וכאן סתם וכתב איפכא דענבים העומדים ליבצר דינם כמטלטלים וצ"ל דסתם ענבים העומדים ליבצר הנזכר בל' הרמב"ם והמחבר מיירי שצריכין עדיין קצת לקרקע ומ"ה סתם וכתב המחבר בסי' ש"א דהוויין כקרקע מיהו דוקא לענין חיוב ושבועת שומרים ס"ל דהוויין כקרקע אבל לענין קנין למקניהו בכסף ובשטר ובחזקה ולענין אונאה ס"ל להרמב"ם דלא הוי כקרקע אף שצריכין עדיין קצת לקרקע מ"מ עומדים ליבצר היום או מחר וזהו שדקדקו וכתבו כאן ה"ז כמטלטלים לקנין ויש להן אונאה משמע ולא לכל ענינים וכמ"ש אבל לענין שומרים ס"ל דבכה"ג הוי כקרקע ובסי' צ"ה איירי נמי משומרים ומ"ה פסק שם נמי דצריכין קצת לקרקע ה"ל כקרקע ומשום דשם התחיל הרמב"ם והמחבר בל' משנה וגמ' טענו ענבים העומדים ליבצר כו' ה"ז נשבע עליהן הוצרך שם לפ' דבל' הגמ' כל שקתני וקאמר ענבים העומדים ליבצר היינו שא"צ לקרקע כלל הא צריכין לקרקע קצת אין נשבעין עליהן ומה שסיים שם וכתב דהרי הן כקרקע לכל דבר האי "לכל "דבר ל"ד קאמר דהא לענין קנין ואונאה כתב כאן דה"ל כמטלטלין אלא ר"ל לכל ענין שומרים כגון לענין שבועת שומרים ולענין מודה מקצת וכיוצא באלו ומור"ם הביא כאן דעת החולקין שהן ס"ל דאפי' בא"צ לקרקע כלל דינו כקרקע כרבנן ור"א דסבירא ליה המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע והרי זה עכ"פ עדיין מחובר להקרקע וכן הוא משמעות ל' הטור לעיל בסי' צ"ה ע"ש. ומדלא כ' מור"ם שם בסי' צ"ה דעת החולקין צ"ל דבאינו צריך לקרקע כלל הכריע לפסוק כהרמב"ם דדינו כמטלטליה והצריך עדיין לקרקע קצת הכריע כהרא"ש דה"ל כקרקע בין בשומרים בין בקנין ואונאה וכו' "ובעיר שושן ראיתי שכתוב ז"ל וי"א דאפילו אין צריך לקרקע דינו כקרקע דאע"ג דכל העומדים ליתלש כתלוש דמי קנה לה בתורת אגב עכ"ל ואפשר שכדי לישב למה כתב מור"ם כאן דעת החולקין ולא כתבן בסי' צ"ה כתב כן ולא דק כלל דהא החולקין הללו קאי גם אמ"ש הרמב"ם והמחבר בשמו דגם לענין אונאה יש לו דין מטלטלין והחולקין אמרו דאין לו דין מטלטלין אלא דין קרקע ואין לו אונאה ושם לא שייך טעם אגב דלא מצינו זה דהקונה דבר העומד ע"ג קרקע ואין צריך לקרקע כלל שלא יהא בו דין אונאה כיון דעומד ע"ג קרקע בפרט דכאן איירי נמי באפי' אינו רוצה לקנות הקרקע אלא המטלטלין שע"ג (ועוד דהא הרמב"ם גופא כתב האי דינא בספ"ג דמכירה דאם הפשתן וכיוצא בהם עומדים בקרקע ויבישים הם דא"צ לקרקע כלל דנקנין אגב קרקע כשארי מטלטלין וכמו שביאר דבריו שם המ"מ ע"ש וא"כ לא ה"ל למור"ם לכתוב כאן מדברי המחבר שהן דברי הרמב"ם דיש חולקין) ועוד דבקנין אגב בהאי דלא בעי להקנות קרקע אלא כדי שיקנה אגבן המטלטלי' לכ"ע ודאי צריך שיאמר לו קנה קרקע ותקנה המטלטלין שעליו אגבן וכדמשמע לקמן בסי' ר"ב וא"כ לא ה"ל למור"ם לסתום אלא לפ' דמיירי שא"ל קנה אותן אג"ק ודוק ועמ"ש עוד בביאור דברי הטור והמחבר בדרישה כאן ובסימן צ"ה שם הבאתי ל' המ"מ דפ"א דמכירה דכתב שהרמב"ם ס"ל דבשומרים יש לחלק בין ענבים העומדים לבצור בין צריכים לקרקע קצת או לא ולא בשאר ענינים וגם כתבתי שם שמל' הרמב"ם והמחבר דלעיל סי' צ"ה ס"ב דהתחיל וכת' טענו ענבים העומדים לבצור כו' וכתב עליו ז"ל והוא שאינם צריכים לקרקע כו' אבל אם צריכים לקרקע כו' מזה אין ראיה דהרמב"ם מחלק בענבים העומדים לבצר די"ל דה"ק הא דאמרינן בגמ' דענבים העומדים לבצר דינם כמטלטלים הוא מטעם דכל ענבים העומדים לבצר הן אינם צריכי' לקרקע אבל שאר עניינים הצריכים לקרקע דינם כקרקע עיין מ"ש עוד ודו"ק:
ג
המטלטלים לקנין פי' ואין קונין אלא בדברים שהמטלטלין נקנין בהן וכמ"ש בסי' קצ"ד [קצ"ה] וקצ"ח:
נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט
קצ״ג
א
המחובר לקרקע עיין מה שכתבתי לעיל בסי' צ"ה בזה:
נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט
קצ״ג
א
ונקנה בכסף פי' הן שקונה המחובר בפ"ע ע"י קנין השטר וכסף וחזקה שעושין בהמחובר הן שקונה הקרקע עם המחובר ועושה קנינים בהקרקע נקנה גם המחובר ויש הפרש ביניהם דכשעושה קנין בגוף הקרקע נקנה כל המחובר שעליו ואם עשה חזקה במחובר בפ"ע צריך לעשות בכל אילן ואילן ☜ ונראה דאף אם עשה חזקה רק באילן אחד אם נתן דמי כל האילנות קנה כולן דלא גרע מעשרה בתים בעשרה מדינות דאם נתן דמי כולן והחזיק באחת מהן דקנה כולן שהקרקע מצרפן כמבואר בסימן קצ"ב. ענין שלישי שעושה קנין בקרקע ואין כוונתו לקנות לקרקע רק המחובר שעליו (סמ"ע):
ב
או נתן כסף בעד הקרקע כדי לקנות וכו' פי' שקנה הקרקע לפירות ונתן כסף בעד הקרקע שקנה לפירותיהן קנה המחובר אע"פ שלא קנה הקרקע רק לפירותיהן:
ג
כמטלטלין לקנין הסמ"ע תמה דבסי' צ"ה לענין שבועה חילק דבצריך לקרקע דינו כקרקע ובא"צ לקרקע כלל דינו כמטלטלין ובסי' ש"א סתם דדינו כקרקע וכאן סתם דדינו כמטלטלין ומתרץ דסתם ענבים העומדים לבצור שבל' הרמב"ם והמחבר מיירי שצריך קצת לקרקע וס"ל דלענין שומרים הוי כקרקע ולענין קנין ואונאה הוי כמטלטלין ומש"ה בסי' ש"א ובסי' צ"ה דמיירי בשומרין פסק דהוי כקרקע וכאן דמיירי לענין קנין ואונאה פסק דהוי כמטלטלין ובא"צ לקרקע כלל דינן כמטלטלין לכל מילי ומה שסיים בסי' נ"ה הרי הן כקרקע לכל דבר ל"ד דהא לענין קנין ואונאה הוא כמטלטלין ומ"ש בסי' צ"ה לחלק בין אין צריך לקרקע כלל או לא אף דסתם ענבים העומדים לבצור משמע דצריך לקרקע קצת מ"מ כיון דהתחיל בלשון הש"ס טענו ענבים העומדים לבצור וכו' ובלשון הגמרא ענבים העומדים לבצור מיירי בא"צ לקרקע כלל ולכך הוצרך לחלק בפירושו ורמ"א שהגיה כאן דדינו כקרקע מיירי אפי' בא"צ לקרקע כלל והוא דעת הטור ומדלא הגיה בסי' צ"ה בסי' ש"א מוכח דדעתו להכריע כדעת המחבר היוצא מדבריו לדינא דבא"צ לקרקע כלל דינו כמטלטלין לכל מילי ובצריך לקרקע קצת לענין שומרים דינו כקרקע ולענין קנין ואונאה דינו כמטלטלין והש"ך חולק עליו ומסיק לדינא דלענין שומרים כיון דלשמירה יהבי ולא למיתלשי' אף בא"צ לקרקע כלל דינו כקרקע ולשבועה וקנין ואונאה דינו כמטלטלין וכשצריך לקרקע קצת דינו כקרקע לכל מילי ולענין ב"ח דינו כמטלטלין אפי' בצריך לקרקע קצת דלא סמכא דעתא עליה כיון דיכול לתלשן כמבואר לעיל סי' קט"ז ובסי' שצ"ד גבי אכלה פירות גמורים הוא כמטלטלין הוא מטעם דהשתא תלושין נינהו או מטעם דלענין שומא אגב ארעא שאני וכן בסי' רנ"ז שאני דלא היה דעת הנותן על זה (וכן דעת הט"ז):
שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט
קצ״ג:א׳
א
כגון ענבים כו' וי"ח כו' בסמ"ע האריך בכאן והקשה דלקמן סי' ש"א ס"ה סתם המחבר וכתב המוסר לחבירו לשמור דבר המחובר לקרקע דינו כקרקע אפי' העומדת ליבצר ע"כ ולא חילק בין צריכין לקרקע או לא כמו שחילק וכתב בסי' צ"ה וכאן וצ"ל דסתם ענבים העומדת ליבצר הנזכרת בלשון הרמב"ם והמחבר מיירי שצריכין עדיין קצת לקרקע והויין כקרקע לענין שומרין ובסי' צ"ה מיירי נמי לענין שומרין ומה שסיים שם דהרי הן כקרקע לכל דבר האי לכל דבר ל"ד קאמר דהא לענין קניי' ואונא' כתב כאן דה"ל כמטלטלין אלא ר"ל לכל ענין שמירה כגון לענין שבועות השומרין ולענין מודה מקצת עכ"ל ואין דבריו נכונים במ"ש דהרמב"ם והמחבר מיירי שצריכין לקרקע קצת וגם מ"ש האי לכל דבר ל"ד ליתא דאדרבא דוקא וכאן באין צריך לקרקע הם כמטלטלין ושם מיירי בצריך לקרקע וקאמר דהרי הן כקרקע לכל דבר אף לענין קנין ואונא' גם מ"ש דבסי' צ"ה מיירי ג"כ בשומרין ליתא דהתם מיירי מכפירה והודאה אלא הדבר פשוט דמעיקרא לא קשה מידי דברי הרמב"ם והמחבר אהדדי דקאי בשיט' ר"י הלוי וכמ"ש לקמן סי' צ"ה הלכך בסי' ש"א כיון דלשמירה יהיב ניהלייהו אף באין צריכין לקרקע הרי הן כקרקע ולכך כאן ובסי' צ"ה דלאו לשמירה יהבי ניהלייהו הרי הן כמטלטלין כשאין צריכין לקרקע וזה נראה ברור בדעת הרמב"ם והמחבר ודלא כהסמ"ע ועוד יש להשיב על שאר דברי הסמ"ע ואין להאריך כיון דכבר העליתי לעיל סי' צ"ה ס"ב דהעיקר כהטור והוא דעת הר"ב שהביא היש חולקין ומה שלא הגיה הר"ב לעיל סי' צ"ה כן נראה דהתם דס"ס צריך לישבע מדרבנן לא ירד הר"ב לחלק בכך משא"כ הכא שאין לקנות במטלטלים כלל. גם מ"ש הב"ח ס"ס זה וז"ל קשה דמל' רבינו בכאן משמע דאין לחלק כלל אלא בכל דוכתא דיינינ' להו כקרקע ולעיל בסי' קט"ו ולקמן סי' שצ"ד וסי' רנ"ז פסק דבפירות גמורים דאין צריכין לקרקע אין דינן כקרקע ובסי' ש"א גבי שבועת שומרין פסק איפכא דדינן כקרקע וצ"ע עכ"ל ולק"מ בזה דהא לא כ' הטור רק דנראה דכמחובר לענין קנייה ואונאה דהא לענין השבועה חשבי לה רבנן כמחובר כו' ולעיל סימן קט"ו לענין ב"ח שאני דלא סמיך דעתיה עליה כיון דיכול הלוקח לתולשן וכמ"ש בסי' קט"ו ס"ק י"ח ובסי' צ"ה וכן בסי' קצ"ד גבי אכל' פירות גמורים שאני אי מטעם דהשתא תלושים נינהו אי מטעם דלענין שומא אגב ארעא שאני וכמ"ש שם בסי' צ"ה וכן בסימן רנ"ז שאני דלא היה דעת הנותן ע"ז אבל בסי' ש"א לענין שבועה הוא וא"כ קנין ואונאה דמי לשבועה וכמ"ש לעיל סי' צ"ה וכן עיקר (עיין בתשובת רשד"ם סימן שע"ו):
טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט
קצ״ג
א
(סעיף א') אבל אם אינו צריך לקרקע כו'. מה שהאריך בסמ"ע לחלק בלשון א"צ דכאן וכן האי דסי' צ"ה בענין א"צ כלל או קצת לא ידענא מי הכריחו לזה דדעת הרמב"ם כר"י הלוי רבו שמביאו רבינו בסימן צ"ה דבשומרים דוקא הוי ענבים העומדות לבצור כקרקע כיון שנותן לו שישיירו ויעמדו בקרקע וע"כ כתב המחבר סי' שי"א ס"ה סתם דהוה כקרקע משמע אפילו א"צ לקרקע כלל משא"כ לענין שאר דברים כגון שבועת מודה מקצת וקנין ואונאה ושחילוק בין צריך לקרקע או לא ומש"ה כתב כאן דהוי כמטלטלין לענין קנין ואונאה וכן בסי' צ"ה כתב לענין כפיר' והודא' בב"י ואתא למעוטי שומרין וכ"ה דעת הכ"מ בפ"א דמכיר' אליבא דרמב"ם ורבינו שכתב כאן ונראה דהמחבר דמי כו' דהא לענין שבועה כו' לא כתב זה דרך קושיא על הרמב"ם דאי פריך משבועת מודה מקצת הא כ' בסי' צ"ה דבאמת מחייב הרמב"ם גם במודה מקצת בא"צ לקרקע ואי פריך משבועת שומרין הא כבר כ' דיש חילוק בין זה ולקמן אלא רבינו טעמא דנפשי' קאמר כיון שהרא"ש והר"ח פסקו דלמוד' במקצת הוה כקרקע וכמ"ש בסי' צ"ה ה"נ יש לפסוק לענין קנין ואונאה והא דלא כתב רמ"א כלום בסי' צ"ה נראה דשם מיירי לענין שבועה ויש דיעו' במ"מ פ"א דמכירה הביאו ב"י כאן דלשבועה שאני:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב חשן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
נתיבות המשפט, חידושים על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך חושן משפט
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5