שפת אמת, דברים, ואתחנן ו׳

א

תרל"ז

ב

במדרש ואתחנן אל ה'. דיני תפלה. מי שמכוון לבו לתפלה תפלתו נשמעת כו'. כי ענין התפלה בעולם אינו רק על הבקשה שאדם מבקש צרכיו כי הרי אמרו חכמים עבודה שבלב זו תפלה. אבל הענין הוא כי בעוה"ז חסר השלימות בכל דבר קטן וגדול וצריך לבוא הגמר בישועת ה' ע"י תפלה לעורר פתיחת השורש שלמעלה מעוה"ז אשר שם אין חסרון. וזהו ענין אמרם ז"ל יסדר שבחו של מקום ואח"כ יתפלל כמ"ש אתה החילות להראות את עבדך כו'. פי' שבוודאי נמצא הארות גם בעוה"ז כמ"ש שאו מרום עיניכם כו' מי ברא אלה. ואלה הדברים צריך אדם לסדר כמו שתיקנו חכמים פסוקי דזמרה וכל השבחים מחדש בנ"י מ"ב וכפי מה שאדם יכול להתבונן בעוה"ז בכבוד השי"ת. אח"כ יתפלל על חסרון הבירור שיתברר באמת כבודו ית' כראוי כמו שיהי' לעתיד. וזאת היתה תפלת מרע"ה אתה החילות שע"י מרע"ה נתגלה כבוד ה' בכל הנסים מיצ"מ וקבלת התורה. וז"ש את עבדך כלומר באמצעיות פעולת מרע"ה. לכן ביקש אעברה נא כו' כדי לתקן הגמר ג"כ. ואם הי' מרע"ה נכנס עמהם הי' באמת תיקון הגמור. וזה נוהג באמת בכל איש ישראל. וכן בכלל שע"י בנ"י נתקדש שמו ית' כמ"ש עם זו יצרתי לי כו' והכל לכבודו ברא. ויש קצת התחלה בכל איש ישראל שצריך לחלות ולחנן לגמור ולתקן הכל. וזה נק' כוון לבו לתפלה. ובמ"א הארכנו:

ג

זכור ושמור בדיבור א' נאמרו. ובזכור כ' כי ששת ימים כו' ע"כ ברך. ובשמור כ' וזכרת כו' עבד היית כו' ע"כ צוך כו' לעשות כו' השבת. והענין הוא כי בקבלת התורה הי' התגלות הקדושה והיו בנ"י מתוקנים והיו מוכנים לתקן כל הבריאה כמ"ש שעשרת הדברות היו תיקון עשרה מאמרות. ובאמת כך הי' בריאת שמים וארץ להיות ניכר מתוך הבריאה כבוד הבורא. וזה נק' שבת בראשית ששבת והי' לו נייחא מתוך הבריאה. אכן ע"י עמלק הרשע שבלבל את בנ"י וכביכול נתמעט ע"י כבוד שמו הגדול והוא שגרם לבנ"י לחטא. ועי"ז הי' העצה ע"י בנ"י בלבד כי הי' מזיק להם התערובות כיון שלא נכפפו האומות וחזר להיות נסתר כבוד שמים בעולם. לכן נעשה השבת בבחי' יציאת מצרים בפרט לישראל כמ"ש ע"כ צוך כו'. ולכן כ' שמור שצריכין שוב שמירה. ומקודם כ' זכור כי לא היו צריכין שמירה והי' כל העבודה רק להטות כל הברואים אליו יתברך ובמ"א הארכנו לכן קצרתי:

ד

בפסוק ושמרתם ועשיתם כ"ה חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כו' רק השמר כו' פן תשכח כו' הדברים אשר ראו עיניך כו' ויש להקשות וכי הי' כוונת מרע"ה שעבודת בנ"י יהי' מטעם שיהיו חכמים ונבונים בעיני העמים. אבל ביאור הענין כי בוודאי מדרגת בנ"י היא למעלה מהטבע כמו שהי' במעמד הר סיני כולם מוכנים לנבואה וכמ"ש ראתה שפחה מה שלא ראו נביאים. והי' עבודת בנ"י כמ"ש באדם הראשון לעבדה ולשמרה הכל ברוחניות. אכן אח"כ שנפלו ממדרגתם צריך להיות העצה רק ע"י תיקון המעשים בגשמיות כמ"ש תרי"ג מצות הם עיטין ועצות לבוא לעיקר העבודה כי עתה שיש סט"א ותערובת טו"ר בעולם לכן ע"י המצות במעשה שעי"ז מתנוצץ הארת הקדושה בתוך המעשים זאת מסמא עיני הרשעים כמ"ש וראו כו' כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. וז"ש כי הוא חכמתכם כו' שהחכמה והבינה שמאירים תוך המעשים הוא נצרך לעיני העמים כו' כדי שיפול עליהם אימה ופחד ואמרו רק עם חכם ונבון כו'. רק השמר כו' שאעפ"כ צריך האדם לידע כי לא זאת העיקר רק צריך להשתוקק לבוא אל עיקר המעלה ומדרגת בנ"י כמו שהי' במתן תורה. וכן הוא תמיד ימי המעשה הם בחי' חכמה ובינה שתוך המעשה כנ"ל עי"ז זוכין אח"כ לשבת שהוא מעין עוה"ב לכן בשבת ניתנה תורה לישראל ואעפ"כ צריכין כל ימי המעשה לזכור את השבת כנ"ל שזה עיקר המכוון: