א
דין שאלת שלום באבל. ובו ג' סעיפים:
אבל אסור בשאלת שלום כיצד שלשה ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו לא ישיב להם אלא יודיעם שהוא אבל מג' עד שבעה אינו שואל ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו משיב להם משבעה עד ל' שואל בשלום אחרים שהם שרויים בשלום ואין אחרים שואלים בשלומו וכ"ש שמשיב למי ששואל בשלומו לאחר ל' יום הרי הוא כשאר כל אדם בד"א בשאר קרובים אבל על אביו ואמו שואל בשלום אחרים אחר שבעה ואין אחרים שואלים בשלומו עד אחר י"ב חדש: הגה ומאחר שאסור בשאלת שלום כ"ש שאסור להרבות בדברים (רמב"ם פ"ה וכל בו) ואם עושה לכבוד רבים כגון שרבים באים לנחמו מותר לומר להם לכו לבתיכם לשלום דלכבוד רבים שרי (נ"י פרק אלו מגלחין ובהגהות מיי' ובמרדכי הלכות אבל) ויש מקילין האידנא בשאלת שלום האבל לאחר ל' ואין טעם להם אם לא שיחלקו לומר שזה מה שאנו נוהגים לא מקרי שאלת שלום שבימיהם (סברת הרב) ועיין בא"ח סימן פ"ג:
ב
המוצא את חבירו אבל בתוך ל' יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו לאחר ל' יום שואל בשלומו ואינו מדבר עמו תנחומין כדרכו אלא מן הצד שאינו מזכיר לו שם המת אלא אומר לו תתנחם מתה אשתו ונשא אחרת אינו נכנס לביתו לדבר עמו תנחומין מצאו בשוק אומר לו תתנחם בשפה רפה ובכובד ראש אבל אם לא נשא אחרת מדבר עמו תנחומין עד שיעברו ג' רגלים ועל אביו ועל אמו מדבר עמו תנחומין כל י"ב חדש לאחר י"ב חדש מדבר עמו מן הצד:
ג
מקום שנהגו להיות שואלים בשלום אבלים בשבת שואלים וכתב הרמב"ם שהאבל נותן שלום לכל אדם בשבת שהוא מכלל דברים שבפרהסיא: הגה ואסור לשלוח מנות לאבל על אביו ואמו כל י"ב חדש ואפילו בשבת במקום שנהגו שלא לשאול בשלומו בשבת (תשובת מהרי"ל סי' ל"א) אבל במקום שנהגו לשאול בשלומו בשבת גם זה שרי:
שפ״ה
א
ל'. על אביו ואמו. ש"ך:
ב
שבימיהם. ובאמת אין זה טעם נכון דא"כ תוך ל' נמי ולא מצינו לשום פוסק שחילק בכך עכ"ל הש"ך (ומיהו אפשר לומר כיון שרוב שאילת שלום שלנו אינו אלא שאומר צפרא טבא וזה מותר שאינו שאילת שלום ממש כדאיתא בב"י בא"ח סימן פ"ה והביאו בש"ע שם. ועוד מביא בב"י שם בשם ר"י פרישת שלום כמו כריעה אבל שלום בפה מותר כמו צפרא דמרי טב וכיוצא בו ע"ש וכתב שם בד"מ דבזוהר פקודי דף ק"ג ע"א משמע דאינו אסור רק כשמזכיר השם וזה שם לענין שלא יתן שלום לחבירו קודם שיתפלל וש"מ שכל זה שאנו נוהגין אינו בכלל שאילת שלום כנ"ל):
ג
מנות. כ' הב"ח בשם רבינו יהודה דאבל תוך ל' אינו יכול להזמין לאחרים או להזמן עם אחרים ע"כ. ונראה דה"ה כל י"ב חדש על אביו ואמו עכ"ל הט"ז (וכן למזוג שקורין שענקי"ן לאורח אבל. מהרי"ל) ואף בשבת במקום דנוהגין דאין שואלין בשלום בשבת. ד"מ. וכתב מ"א בא"ח סי' תרנ"ו ממשמעות דברי הרמ"א דבמקום שאין נוהגים אבילות בפורים דינו כשבת ומותר לשלוח במקום שנהגו לשאול בשלומו (וט"ז כתב שם אין נראה לסמוך על זה. עיין שם):
שפ״ה
א
מ"ק דף ט"ו ע"א ומייתי לה מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום ופי' רש"י כלומר בדבר זה תנהוג אבילות ולא תשאל לשלום וכמ"ש התוס' שם שיהיה צריך להראות בקצת דברים שהיה אבל ולא היה נוהג דיני אבל אלא למשל:
ב
ברייתא ומסקנא דגמרא שם דף כ"א ע"ב:
ג
ברייתא ומסקנא בגמ' שם:
ד
ברייתא ומסקנא דגמרא שם:
ה
שם בברייתא:
ו
טור בשם הרמב"ן בסת"ה:
ז
ברייתא שם דף כ"א ע"ב:
ח
ירושלמי פ"ג דברכות וכתבו הרא"ש שם במ"ק:
ט
וכ"כ הטור בשמו:
י
לשון הטור וכתב הכ"מ ולא הוזכר בגמרא משום דמילתא דפשיטותא היא:
שפ״ה
א
ומאחר כו'. ע"ל סי' שצ"ג ס"ב שניה כו':
ב
ואם עושה כו'. גמ' שם:
ג
(ליקוט) מקום כו'. עי' רא"ש דמ"ק סע"ה וספ"ה (ע"כ):
שפ״ה
א
(סימן שפ"ה סעיף א' בהגה"ה) לא מיקרי שאלת שלום. עי' מג"א (סי' תקנ"ד ס"ק כ"א) מ"ש לתמוה בזה:
שפ״ה:א׳
א
ויש מקילין האידנא בשאילת שלום האבל. על אביו ואמו אחר ל':
שפ״ה:ב׳
א
אם לא שיחלקו כו'. ובאמת אין זה טעם נכון דא"כ תוך ל' נמי ולא מצינו לשום פוסק שחילק בכך:
שפ״ה:ג׳
א
עד שיעברו ג' רגלים. כדלקמן סימן שצ"ב ס"ב:
שפ״ה:ד׳
א
מקום כו'. ואיתא בירושלמי הובא בפוסקים ר' אושעיא רבא אזל לחד אתר וחמא תמן אבלים בשבתא ושאל בהון ואמר להון איני יודע מנהג מקומכם אבל שלום עליכם כמנהג מקומי ועיין בא"ח סימן רפ"ז:
שפ״ה
א
ואסור לשלוח מנות. כתב מו"ח ז"ל בשם הג"ה בשם רבינו יהודה אבל תוך ל' אינו יכול להזמין לאחרים או להזמן עם אחרים ע"כ ונראה דה"ה כל י"ב חדש על אביו ואמו:
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…