א
עיר שיש בה שני מתים איזה קודם. ובו סעיף אחד:
עיר שיש בה שני מתים מוציאין את הראשון ואח"כ מוציאין השני ואם היו מלינים הראשון מוציאין השני חכם ות"ח מוציאין החכם ת"ח ועם הארץ מוציאין ת"ח איש ואשה מוציאין האשה מפני שקרובה לבי' הניוול הוציאו הראשון וקברוהו אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים עד שיוציאו השני הוציאו השני וקברוהו באים ועומדים בשורה מנחמים ופוטרים את הרבים ואין מנחמים שני אבלים כאחד אלא אם כן היה כבודם שוה וקילוסן שוה:
שנ״ד
א
הראשון. היינו אותו שמת ראשון. ש"ך:
ב
שיוציאו. כדי שלא לעכב קבורת השני ש"ך:
שנ״ד
א
ברייתא באבל רבתי:
(°) כלומר אם רוצים להלין הראשון לכבודו מוציאין את השני דהא בלאו הכי לא יוציאו עכשיו הראשון. שפתי כהן:
(°) פירוש אלא מנחמי' את זה וחוזרים ומנחמין את חבירו או נחלקים לשתי כתות כת זו מנחמת את זה והשניה לזה:
שנ״ד
א
(ליקוט) עיר כו'. א"ר רפי"א: הוציאו כו' ואין כו'. שם (ע"כ):
(ליקוט) עיר כו' עד סוף הסימן ערא"ש פ"ג דמ"ק סי' קכ"ט (ע"כ):
שנ״ד
א
הראשון. עמ"ש לעיל סי' רס"ה ס"ק ח' בשם שו"ת ברית אברהם חא"ח סי' י"ד דהטעם הוא משום דהחיוב חל מיד בשעה שמת הראשון טרם מיתת הב'. ולפ"ז אם מתו בשבת וחחד מת קודם להשני שניהם שוים דלא שייך ה"ט. שוב עיינתי שנית בספר הנ"ל וראיתי שכתב עוד טעם כדי שלא יסריח זה שמת מקודם א"כ אין לחלק:
ב
מוציאין האשה. עיין בתשב"ץ ח"ב סי' מ"א שאין חילוק בזה בין ילדה לזקנה למעוברת ומניקה ע"ש:
שנ״ד
א
(סימן סנ"ד סעיף א') מוציאין האשה. אפילו מת האיש קודם לה ואין חילוק בזה בין ילדה לזקינה תשב"ץ (ח"ב סימן מ"א) ואני מסופק אם בב' נשים א' ילדה וא' זקינה אם אין הילדה קודמת להוציאה לזקינה שמתה קודם לה:
שנ״ד:א׳
א
את הראשון. היינו אותו שמת ראשון:
שנ״ד:ב׳
א
ואם היו מלינין כו'. כלומר אם רוצים להלין הראשון לכבודו כדלקמן סי' שנ"ז מוציאין את השני דהא בלא"ה לא יוציאו עכשיו הראשון:
שנ״ד:ג׳
א
אין עומדין עליו כו'. כדי שלא לעכב קבורת השני:
שנ״ד:ד׳
א
הוציאו השני וקברוהו. (דאין עומדין) [באין ועומדין] בשורה על הא' והשני כאחד:
שנ״ד:ה׳
א
ואין מנחמין שני אבלים. אלא מנחמין אותן בזה אחר זה או נחלקים לשתי כתות:
שנ״ד
א
ואם היו מלינים הראשון. פירוש שרוצים להלין הראשון להמתין על קרוביו או שאר צרכיו אין להלין גם השני בשבילו.
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…