א
מתי מבקרין החולה ואיזה חולים מבקרין וכיצד מתפללין עליו. ובו י' סעיפים:
מצוה לבקר חולים הקרובים והחברים נכנסים מיד והרחוקים אחר ג' ימים ואם קפץ עליו החולי אלו ואלו נכנסים מיד. (טור בקיצור מס' ת"ה להרמב"ן):
ב
אפי' הגדול ילך לבקר הקטן ואפילו כמה פעמים ביום ואפילו בן גילו וכל המוסיף ה"ז משובח ובלבד שלא יטריח לו: הגה י"א דשונא יכול לילך לבקר חולה (מהרי"ל קצ"ז) ולא נראה לי אלא לא יבקר חולה ולא ינחם אבל שהוא שונאו שלא יחשב ששמח לאידו ואינו לו אלא צער. כן נראה לי (ש"ס פ' כ"ג):
ג
המבקר את החולה לא ישב ע"ג מטה ולא ע"ג כסא ולא ע"ג ספסל אלא מתעטף ויושב לפניו שהשכינה למעלה מראשותיו: הגה ודוקא כשהחולה שוכב על הארץ דהיושב גבוה ממנו אבל כששוכב על המטה מותר לישב על כסא וספסל (ב"י בשם הר"ן והגהות מיימוני ותוס' והג"א) וכן נוהגין:
ד
אין מבקרין החולה בג' שעות ראשונות של יום מפני שכל חולה מיקל עליו חליו בבקר ולא יחוש לבקש עליו רחמים ולא בג' שעות אחרונות של יום שאז מכביד עליו חליו ויתייאש מלבקש עליו רחמים (וכל שביקר ולא ביקש עליו רחמים לא קיים המצוה) (ב"י בשם הרמב"ן):
ה
כשמבקש עליו רחמים אם מבקש לפניו יכול לבקש בכל לשון שירצה ואם מבקש שלא בפניו לא יבקש אלא בלשון הקדש:
ו
יכלול אותו בתוך חולי ישראל שיאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל ובשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא:
ז
אומרים לו שיתן דעתו על ענייניו אם הלוה או הפקיד אצל אחרים או אחרים הלוו או הפקידו אצלו ואל יפחד מפני זה מהמות:
ח
אין מבקרין לא לחולי מעים ולא לחולי העין ולא לחולי הראש וכן לכל חולי דתקיף ליה עלמא וקשה ליה דיבורא אין מבקרין אותו בפניו אלא נכנסין בבית החיצון ושואלים ודורשין בו אם צריכין לכבד ולרבץ לפניו וכיוצא בו ושומעין צערו ומבקשים עליו רחמים:
ט
מבקרין חולי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום:
י
בחולי מעים אין האיש משמש את האשה אבל האשה משמשת את האיש: הגה י"א שמי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים (נ"י פ' י"נ) וכן נהגו לברך חולים בב"ה לקרא להם שם חדש כי שינוי השם קורע גזר דינו ניחום אבלים קודם לבקור חולים (כל בו) :
באר היטב יורה דעה
של״ה
א
ימים. פירש הב"ח הטעם כי היכי דלא ליתרע מזליה להטיל עליו שם חולה (כדאיתא בנדרים דף מ') אבל קרובים וחברים שנכנסים תמיד בביתו ליכא הרגשה כ"כ ומ"ה כשקפץ עליו החולי נכנסים גם הרחוקים מיד:
ב
לבא. ובא"ח סימן רפ"ז מסיים המחבר ורחמיו מרובים ושבתו בשלום וכ"פ הב"ח ע"ש:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
של״ה
א
תני רב יוסף וכו' ב"מ דף ל' ע"ב:
ב
ירושלמי דפאה ספ"ג ומסכת שמחות:
ג
שם:
ד
נדרים דף ל"ט ע"ב:
ה
פי' שנוטל א' מס' בחליו (ב"מ דף ל' ע"ב) [נדרים שם]:
ו
בברייתא שבת דף י"ב ע"ב:
ז
נדרים דף מ' ע"א:
ח
ממימרא דרבה בר בר חנה כי הוה אזיל בתר ר"א וכו' שם בשבת מפני שהשכינה עמו. וא"צ למלאכי השרת להכניס תפלתו:
ט
שם אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מכירין בלשון ארמית סוטה דף ל"ג ע"א:
י
בברייתא שם וכרבי יוסי וכמימרא דרבי חנינא שם בחול ופירש רש"י שמתוך שכוללו עם האחרים תפלתו נשמעת בזכותן של רבים:
יא
כת"ק שם וכן כ' הרמב"ם בפרק כ"ד מהלכות שבת ועיין בא"ח סי' רפ"ז:
יב
ברייתא במסכת שמחות:
יג
ברייתא נדרים דף מ"א ע"א:
יד
הרמב"ן בסת"ה:
טו
ברייתא גיטין פרק ה' דף ס"א ע"א:
טז
ברייתא באבל דבתי פרק י"ב:
(°) פי' דכיון שהוא חולה והיא בריאה יכולה היא שתנצל מידו:
יז
הרמב"ם בפרק י"ד מהלכות אבל ונתן טעם בזה שניחום אבלים גמילו' חסד עם החיים והמתים:
(°) דין לברך את החולה בשבת עיין בא"ח ס"ס רפ"ח ודין המודר הנאה אם מותר לבקרו עיין בסי' רכ"א:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
של״ה
א
מצוה כו'. סוטה י"ד א' ופי"ח דשבת (קכ"ז א) ופ"ט דב"ק (ק' א') ופ"ב דב"מ ופ"ד דנדרים (ל"ט מ'):
ב
הקרובים כו'. מס' שמחות וכמ"ש למטה וירושלמי פ' התקבל והביאו הרא"ש שם סט"ו וספ"ג דפאה והביאו הרא"ש פ"ט דב"ב סי"ח איזהו ש"מ כל שלא קפץ עליו החולי דרך ארץ הקרובים נכנסים אצלו מיד והרחוקים אחר שלשה ימים ואם קפץ עליו החולי אלו ואלו נכנסין אצלו מיד דלמא ר"ה ר' פנחס ר' חזקיה סלקון למבקרא לר' יוסי בתר תלתא יומין א"ל בי בעיתון מקיימא מתני' ר"ל שהחברים הן כקרובים:
ג
וכל המוסיף כו'. שם בנדרים רבא אמר כו':
ד
ובלבד כו'. שם בסוגיא:
ה
ולא נראה לי כו'. סנהדרין י"ט א':
ו
ודוקא כו'. תוס' שם ד"ה לא כו' והר"ן בנדרים מ' א' ר"ה לא כו':
ז
וכל שביקר כו'. ממש"ש אר"ש בריה דר"א לא ליסעוד כו' וכמ"ש בש"ע ושם כי אתא רד"א כל המבקר כו':
ח
ובשבת כו'. עמ"ש בא"ח סי' רפ"ז:
ט
אומרים לו שיתן כו'. תה"א בשם מ"ש ואינה במס' שמחות שלנו וז"ל שם במ"ש דהיא א"ר ת"ר משאדם עולה למטה נכנסין אצלו ואומרים לו לא דברים מחיים ולא דברים ממיתים שמא הלוית או שמא הלווך אדם שמא הפקדת אצל בני אדם או שמא הפקידו אצלך ואין נכנסין אצלו לא בראשון ולא בשני אלא בשלישי ואם היה מטורף אפי' בראשון והקרובין נכנסין אצלו בכל שעה שביקור חולים אין לה שיעור:
י
וכן כל כו'. ממש"ש מאי טעמא כדר"י דאר"י דיבורא כו':
יא
אלא כו' אם צריכין כו' ושומעין כו'. כמש"ש מ' א' מעשה כו' כי אתא רד"א כו':
יב
מבקרין כו'. גטין ס"א א' ומפרש עם לאו דוקא [ועמ"ש בר"ס שס"ז]:
יג
י"א כו'. ב"ב קט"ז א':
יד
כי שינוי כו'. בפ"ק דר"ה (ט"ז ב'):
טו
ניחום כו'. עמ"ש בסי' ש"ה
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
של״ה
א
בחולי מעים. עט"ז סוף ס"ק ה' ועיין בתשובת נו"ב חלק אה"ע סימן ס"ט:
ב
לברך חולים. עיין בה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם מהרי"ל שאין לברך החולה כשהוא במקום אחר. ועיין בשו"ת נחלת שבעה סימן נ"ט שחולק עליו ועשה מעשה לברך חולה בשבת בבהכ"נ אף על פי שהחולה לא היה שם בעיר רק בישוב שהיה רחוק מהלך שעה ויותר והביא ראיה מגיטין דאפילו הניחו זקן או חולה נותן לה בחזקת שהוא קיים וגדול אחד כתב להעמיד דברי מהרי"ל והוא חזר והשיב לו עיי"ש מסי' ט"ז עד סימן פ"א:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
של״ה:א׳
א
ואפי' בן גילו. שנוטל א' מס' בחליו:
של״ה:ב׳
א
אלא לא יבקר כו'. וכתב הב"ח דללוות את השונא ליכא למיחש לשמח לאידו באשר הוא סוף כל האדם אבל לנחם אבל או לבקר חולה שהוא שונאו יש לחוש לכך ומיהו הכל לפי מה שהוא השנאה ולפי מה שהם השונאים:
של״ה:ג׳
א
אם מבקש לפניו. הרי מבקש כביכול בפני השכינה עצמה שהרי היא מראשותיו של חולה אבל אם מבקש שלא בפניו אין המלאכי השרת מכירין בכל לשון ועיין בא"ח ס"ס ק"א:
של״ה:ד׳
א
בתוך חולי ישראל. שמתוך שכוללו עם אחרים תפלתו נשמעת יותר:
של״ה:ה׳
א
ורפואה קרובה לבא. ובא"ח סי' רפ"ז מסיים המחבר ורחמיו מרובים ושבתו בשלום וכ"פ הב"ח ע"ש:
של״ה:ו׳
א
לא לחולי מעיים. משום כיסופא:
של״ה:ז׳
א
ולא כו'. שהדבור קשה להם:
של״ה:ח׳
א
מבקרין חולי עובדי כוכבים כו'. משמע אפי' חולי עובדי כוכבים לחוד וע"ל סי' קנ"א:
של״ה:ט׳
א
בחולי מעים כו'. דחיישינן כיון שהיה חולה והוא בריא שמא יבא עליה בע"כ אבל האשה משמשת האיש דכיון שהאיש חולה ליכא למיחש שיבא על אשה בריאה בע"כ דכיון שהיא בריאה והוא חולה יכולה היא שתנצל מידו עכ"ל עט"ז והוא מדברי ב"י אבל הד"מ והב"ח והדרישה השיגו על הב"י בזה ופירשו דמדאיתמר דין זה גבי חולי מעים ש"מ דלא שייך אלא גבי חולי מעים דכשנפנית איכא גילוי מלפניה ומאחריה ואיכא חששא דיצרו תקפה עליו כו' ע"ש וע"ל סי' קצ"ה ס"ק י"ט ולקמן סי' שנ"ב ס"ג:
של״ה:י׳
א
וכן נהגו לברך החולים כו'. עיין בא"ח סי' נ"ד ס"ב כתב הרב דיש נוהגין לברך החולה בין ישתבח ליוצר וכתוב בדינים והלכות של מהרי"ו סי' ח' שאין לברך החולים בשבת ויו"ט וכ"כ בתשובה סי' קט"ו. ובא"ח ס"ס רפ"ח כ' הרב דמותר לברך בשבת חולה המסוכן בו ביום:
של״ה:י״א
א
ניחום אבלים קודם כו'. שניחום אבלים הוא גמילות חסד שעם החיים ועם המתים וכתב הב"ח כשא"א לקיים שניהם מניח את החולה ועוסק בנחמות אבלים אבל כשאפשר לקיים שניהם ביקור חולים קודם כדי לבקש רחמים עליו שיחיה או לרבץ ולכבד לפניו דחשיב כאלו מחייהו וע"ל סי' ר"מ סי"ב (דין מי שאסר הנאתו על חבירו אם יכול לבקרו נתבאר בסי' רכ"א סעיף ד'):
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
של״ה
א
הקרובים והחברים נכנסים מיד. פירש מו"ח ז"ל הטעם כי היכי דלא ליתרע מזליה להטיל עליו שם חולה כדאמרינן בנדרים (דף מ') רבא יומא קמא דחליש אמר לא תגלו לאינשי דלא ליתרע מזליה כו' אבל קרובים וחברים שנכנסים תמיד בביתו ליכא הרגשה כ"כ ומ"ה כשקפץ עליו החולי נכנסים גם הרחוקים מיד:
ב
בן גילו. פי' שנולד בשעתו ונוטל א' מס' מחליו וכן השני ממה ששייר הראשון נוטל חלק ס':
ג
בכל לשון שירצה. ולא שייך כאן אין מלאכי השרת נזקקין ללשון ארמי דשכינה עם החולה שנאמר ה' סעדנו על ערש דוי וע"כ א"צ אז למלאכים:
ד
אלא בלשון הקודש. משמע דבכל שאר לשונות אין מלאכים נזקקין חוץ מלשון הקודש דוקא והוא דעת הרי"ף הביאו בא"ח סי' ק"א אלא דכ' שם בשם הרא"ש דדוקא ללשון ארמי אין נזקקין אבל שאר לשונות הוי כמו לשון קודש וא"כ קשה על הטור למה סתם כאן נגד אביו ומצריך דוקא לשון הקודש ונראה דמשום דחולה בעי רחמי טובא על כן כ' כאן שיעשה אליבא דכ"ע:
ה
בחולי מעים כו'. בד"מ נתן טעם דפריצות כשאיש משמש לנקיבה בקינוח ודברים כאלו יותר מאשה לאיש כי יצרו של איש גדול משל אשה ולי נראה הטעם דבחולי מעיים צריך החולה הרבה פעמים להיות לו לסיוע לקום לעשות צרכיו ונמצא שיבא האיש המשמש לאשה חולנית כזאת לידי קושי כיון דמתעסק בגופה תמיד משא"כ בשאר חולי שא"צ להקימה ולסעדה כ"כ אבל אשה לאיש בכל גווני מותר כי אין כח באיש להתקשות בעת ההיא:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5