א
דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור. ובו ד' סעיפים:
מבכרת המקשה לילד יכול לחתוך אותו אבר אבר ומשליך לכלבים (ומרובו ואילך צריך קבורה) (ב"י בשם התוס') והבא אחריו בכור (וי"א שאינו בכור) (טור בשם הרא"ש) יצא רובו ה"ז יקבר ונפטרה מהבכורה ואם חתך אבר והניח אבר והניחו עד שהשלים רובו הרי כל האברים צריכין קבורה ונפטרה מהבכורה כיון שיצא רובו בין שלם בין מחותך [והרי הוא לפנינו] נתקדש למפרע: (וי"א דאינו קדוש למפרע) (טור):
ב
יצא שליש ומכרו לעובד כוכבים וחזר ויצא שליש אחר נתקדש למפרע (וי"א דאינו קדוש למפרע) (טור):
ג
יצא שליש דרך דופן ושני שלישים דרך רחם אינו קדוש (ויש אומרים דקדוש) (ג"ז טור):
ד
יצא רוב העובר ע"י מיעוט אחד מהאברים שמשלימו לרוב חשוב כילוד אע"פ שרוב האבר מבפנים ואסור למכרו לעובד כוכבים ולהשליכו לכלבים ופוטר הבא אחריו ואם יצא חציו של עובר על ידי רוב א' מהאברים שעל ידו נשלם יציאת חצי העובר הרי זה ספק ואסור למכרו לעובד כוכבים ולהשליכו לכלבים והבא אחריו ספק בכור:
באר היטב יורה דעה
שי״ט
א
ומרובו. פי' הש"ך דאף כשחתך אבר אבר והשליך לכלבים מ"מ מה שיוצא אח"כ מרובו ואילך חייב קבורה אבל מה שיצא כבר אף שיצא אח"כ רובו א"צ קבורה למ"ד להבא הוא קדוש וכ"מ בתוס' עכ"ל:
ב
למפרע. ומה שמחתך קודם שיצא הרוב השליך לכלבים ומרוב ואילך צריך קבורה. ש"ך:
ג
נתקדש. והמכירה לעובד כוכבים אינה מכירה:
ד
דקדוש. לטעמייהו אזלי דס"ל להבא קדוש. ש"ך:
ה
אחריו. כתב הש"ך דלדעת הרב צ"ל דכאן מיירי שלא נולד אח"כ כולו אלא שחציו הנשאר יצא דרך דופן כו' אבל אם אחר שיצא חציו ברוב אבר יצא כולו ואחר זמן ילדה ולד פשיטא שהוא פטור מבכורה דמה בכך שמתחלה יצא חציו ברוב אבר ס"ס אח"כ נולד כולו וזה פשוט עכ"ל:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ט
א
לשון הרמב"ם בפ"ד מהלכות בכורות דין י"ד וט"ו ממשנה חולין דף ס"ט ע"ב:
ב
שם ד"ע ע"א אליבא דרבא וכדעת הי"א וע' במ"ש בסעיף שאחר זה בהג"ה:
ג
רמב"ם שם וכפי פירושו במשנה דמאי דקתני ונפטרה מן הבכורה אסיפא דווקאי קאי:
ד
שם במשנה:
ה
שם דף ע' ע"א אליבא דרב הונא דפסק כוותי':
ו
כן הוא ברמב"ם שם וכ"כ רש"י שם:
ז
פלוגתא דאמוראי שם דף ס"ט ע"ב ופסק הרמב"ם שם כרב הונא דסבר דלמפרע הוא קדוש:
ח
בשם אביו הרא"ש וכרבה דאמר מכאן ולהבא הוא קדוש משיולד רובו או בתחלה או בסוף:
ט
ג"ז שם בפלוגתא ופסק הרמב"ם כרב הונא והרא"ש כרבה וכמ"ש:
י
פשוט שם בגמרא דף ע' ע"א:
יא
בעיא שם אי שדינן מיעוט אבר שבפנים אחר רובו שבחוץ או לא ולא נפשטא:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ט
א
ומרובו ואילך כו'. תוס' ע' א' ד"ה מאי. ומיהו מכי כו':
ב
וי"א כו'. רש"י במתני' ד"ה ופטורה כו' ותוס' הנ"ל:
ג
וי"א דאינו כו'. כרבה דלר"ה צריך לדחוקי ה"נ קאמר בד"א כו' וסוגיא שם דלא כוותיה דפריך עד השתא כו'. הרא"ש וערש"י שם ד"ה אינימא כו' ועתוס' ס"ט ב' ד"ה רב הונא כו' וסוגיא כו' וכ"כ בבכורות ל"ה א' ד"ה א"ד כו':
ד
וי"א. וי"א. כנ"ל:
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
שי״ט
א
(סי' שי"ט ש"ע ס"א) כל האברים צריכין קבורה. וגם עשה איסור למפרע בחתוך אבר דמקרי מטיל מום בקדשים אם אינו נפל ומשמע בתוספות דאם חותך ומשליך אבר אבר דגם בבן קיימא מותר דכשיצא רובו לא יהיה קדוש למפרע רק מה שיצא והוא בעין אבל לא מה שאינו בעולם בשעת יציאת רובו וקשה לי דמ"מ איך רשאי לחתוך אבר שיצא דלמא קודם שישליכנו לכלבים יולד השאר והוי גם אבר זה קדוש ומטיל מום בבכור דהא חיישינן שמא ימות אפילו לזמן מועט ומכ"ש לענין לידה דעומדת לכך ובפרט במקשה לילד דמשמע דהוי זמן הלידה ואמאי לא ניחוש דמיד קודם שישליך האבר לכלבים יהיה נולד הולד ועבר למפרע על הטלת מום בבכור:
ב
(שם סעיף ב') יצא שליש ומכרו לעובד כוכבים. היינו דמכר אותו שליש שיצא אבל אם מכר להעובר או אבר א' ממה שבפנים מהני דאין קדוש למפרע רק מה שיצא אבל לא מה שבפנים ע' מהרש"א שכתב דמה"ט מותר להטיל מום במה שבתוכו ונעשה שותף עם עובד כוכבים ואינו קדוש כלל כנלע"ד בעזהי"ת ואך קשה לי ממה דהקשו תוספות (דף ס"ט) ד"ה ר"ה וכו' וכן הא דא"ל רב עמרם לר"ש וכו' האי נמי דלא ?כר"ה דמשמע דפשיטא ליה דקודם יציאת רובו יכול להפקיע וכו' והא באמר על העובר יהא עולה מהני דקדושת עולה חלה על מה שבפנים וממילא בשעת לידה אח"כ לא חלה קדושת בכורה וכולו עולה וצ"ע:
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ט:א׳
א
יכול לחתוך כו'. שכל שלא יצא רובו לא הוקדש וע"ל ס"ס שי"ג:
שי״ט:ב׳
א
ומרובו ואילך כו'. כלומר אף כשחתך אבר אבר והשליך לכלבים מ"מ מה שיוצא אחר כך מרובו ואילך חייב קבורה אבל מה שיצא כבר אף שיצא אח"כ רובו א"צ קבורה למ"ד להבא הוא קדוש וכן מבואר בתוס':
שי״ט:ג׳
א
והבא אחריו בכור. דכיון דלא חשיב כילוד א"כ אינו חשוב פטר רחם והבא אחריו בכור:
שי״ט:ד׳
א
וי"א כו'. דאע"ג דלא חשוב כילוד מ"מ חשוב פטר רחם:
שי״ט:ה׳
א
ונפטרה מהבכורה. כלומר הבא אחריו:
שי״ט:ו׳
א
וי"א דאינו כו'. והלכך אפילו במחתך אבר אבר והניחו עד שהשלים רובו משליך לכלבים מה שיצא עד רובו ומרוב ואילך צריך קבורה:
שי״ט:ז׳
א
נתקדש למפרע. והמכירה לעובד כוכבים אינה מכירה:
שי״ט:ח׳
א
אינו קדוש. דכיון דקדוש למפרע והשליש הראשון דרך דופן נפק אינו קדוש:
שי״ט:ט׳
א
וי"א דקדוש כו'. לטעמייהו אזלי דס"נ להבא קדוש:
שי״ט:י׳
א
יצא רוב כו'. וע"ל סי' י"ד ס"ג ומ"ש שם:
שי״ט:י״א
א
ואסור למכרו לעוכד כוכבים כו'. דשמא הוי כילוד:
שי״ט:י״ב
א
והבא אחריו כו'. זהו מלשון הרמב"ם וכן הוא בטור וברמב"ם אתי כפשטיה דדילמא לא הוי כילוד ומיירי בחתך מה שיצא חציו ברוב אבר והלכך אפי' יצא אח"כ כולו אינו פוטר הבא אחריו כיון שיצא חציו ע"י חתיכה וכדלעיל סעיף א' אבל הטור דס"ל דאפי' חתכו אבר אבר פוטר הבא אחריו דמ"מ פטר רחם הוא וכ"כ הרב לעיל סעיף א' א"כ צ"ל דמיירי הכא שלא נולד אח"כ כולו אלא שחציו הנשאר יצא דרך דופן או כגון שהיה לה תאומים ויצא מתחלה חציו ברוב אבר וחזר ואח"כ יצא השני ואח"כ חזר ויצא הראשון כולו אינו נפטר השני במה שיצא הראשון מתחלה חציו ברוב אבר אבל אם אחר שיצא חציו ברוב אבר יצא כולו ואחר זמן ילדה ולד פשיטא שהוא פטור בבכורה דמה בכך שמתחלה יצא חציו ברוב אבר ס"ס אחר כך נולד כולו וזה פשוט:
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
שי״ט
א
דרך רחם אינו קדוש. בטור כתוב כיון שיצא רוב הראשון דרך דופן ורצונו לומר רוב מרוב הראשון שהקדושה תלויה בו:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5