שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ד: שלא לכתוב בלא שרטוט. ובו ב' סעיפים: – עם 17 מפרשים

שלא לכתוב בלא שרטוט. ובו ב' סעיפים:
כל כתבי הקודש אין כותבין בלא שרטוט אפילו כתובים על הנייר:

אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק בלא שרטוט אם הוא כתב אשורית: (ואין חילוק בין כתיבה לחקיקה בעצים או בזהב) (ב"י בשם ר' ירוחם נתיב ב') ומיהו באגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק לדבר צחות: הגה ואם שרטט שיטה העליונה שוב לא צריך (טור בשם ר"ת) וי"א דאין לכתוב דברים של חול בכתב אשורית שכותבין בו התורה (שם בשם רבינו ירוחם) :

צחות. וכ' הש"ך מיהו בירושלמי פ' בתרא דמגלה משמע קצת דאפילו בכה"ג אסור (ודוקא בכתב אשורית) וכ"כ יש פוסקים:

העליונה. ובס"ת ממש צריך שרטוט בכולה כדלעיל סימן רע"א סעיף ה'.

לשון הרמב"ם פ"ז מהס"ת מברייתא דגיטין דף ו' ע"ב וכ"כ הטו' בשמו:

שם בבריי':

טור בשם ר"ת וכ"כ התוס' שם בשמו ובשם ר' אליהו הזקן ובמנחות דף ל"ב ע"א ובסוטה דף י"ז ע"ב:
(°) וסיים שם ע"כ הספרדיים שינוי כתיבתה ושמו אותותם אותות אחרות עד שנעשה הכתב ככתב אחר להתיר להשתמש בו דברי חול:

אפילו כו'. מהא דאיקפד רב יוסף שם ומסתמא איגרות כתובין על הנייר:

אסור כו' ומיהו כו'. עתוס' שם ד"ה ואמר ר"י כו':
(ליקוט) אסור כו'. כר' יצחק. תוס' שם בשם בה"ג ע"ש ול"נ טעמו משום דסוגיא דספי"ב דיבמות כוותיה דאמרינן שם מן לא עד לקחתה וערא"ש ביבמות שתמה ע"ז וכתב דהא קי"ל שלש כותבין ותמוה היאך נעלם ממנו תוס' הנ"ל וכ"כ הוא עצמו בפ"ב דמגילה (ע"כ) (ועמ"א סי' ל"ב ס"ק ז' ודבריו דחוקין):

אם הוא כו'. הרא"ש בפ"ב דמגילה בשם הרמב"ן טעם למנהגינו:

ואין חילוק כו'. דכתיבה היא כמ"ש בגטין כ' א' ב':

ואם שירטט כו'. עתוס' הנ"ל ד"ה ואמר כו' והרא"ש דמגילה שם:

וי"א כו'. עבה"ג ולהרמב"ן הנ"ל משום שרטוט הוא:

ג' תיבות. עיין בתשובת רשב"ש סימן תפ"ב שכ' דפעמים ג' כותבין. ד' אין כותבין. כגון שתיבה הג' אינו גומר הענין כמו מים קרים על. שלא נגמר ענין עד שכותב תיבת נפש אבל כשג' תיבות גמרו הענין כמו מים קדושים בכלי אף שאינו כותב תיבת חרש כיון שזה אינו אלא לתוספת ביאור אסור ובשתי תיבות בכל גווני שרי מפני שלא הוברר אם הם של חול או דברי קדושה ע"ש:

בלא שרטוט. עיין בשאלות ותשובות תשובה מאהבה חלק א' סימן ס"ז שכתב דמותר לכתוב אפילו הרבה תיבות בלא שרטוט על ידי שיכתוב בשיטה א' רק ב' תיבות והשיטה תחתיה יכתוב גם כן רק ב' תיבות וכן יכול לכתוב כמה שיטין על אופן זה דלא כרב אחד שנסתפק בזה עיין שם. ועיין בתשב"ץ חלק א' סימן ב' שכתב דה"ר מיימון ז"ל אביו של הרמב"ם כתב דהרוצה לכתוב בלא שרטוט ינקד על האותיות וכן נהגו אנשי ארצות ישמעאל אבל איני יודע טעם לדבר ע"ש ועמ"ש לעיל סי' רע"ב סק"ב:

שרטוט. עיין בתשובת רבינו עקיבא איגר סימן נו"ן שכתב דלזה מהני שרטוט בעופרת וכדומה אף שאינו מתקיים ויישב בזה קושיית תוספות ורא"ש ור"ן כיון דקיי"ל דאין כותבין בלא שרטוט למאי צריך הלל"מ במזוזה דבעי שרטוט וכן הלימוד בסוטה ומגילה ע"ש ועיין במרדכי בהלק"ט הל' תפילין ומזוזה בהג"ה המתחלת כתב באו"ק מ"ש בשם בה"ג. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן רע"א ס"ק ט"ו.

לדבר צחות. עיין בה"ט ועיין בתשובת בשמים ראש סוף סימן ש"א:

שרטט שיטה העליונה. עיין בספר חומות ירושלים סימן ש"ג דה"ה אם כתב תחלה דברי רשות כמה שיטין בשוה ואח"כ עסוקים עולה דברי רשות במקום שרטוט ע"ש. [מבואר זה ברא"ש וטור דשטה הראשונה כמו שרטוט וכמ"ש בט"ז וש"ך לפי מה שהגיה בנקודת הכסף]:

(סימן רפ"ד סעיף ב' בהג"ה) שוב לא צריך. ע' בהגהת ש"ע א"ח (סי' ל"ב ס"ו) וצ"ע:

אסור לכתוב ג' תיבות מפסוק כו'. כצ"ל:

ומיהו באגרת שלומים כו'. מיהו בירושלמי פ' בתרא דמגילה משמע קצת דאפי' בכהאי גוונא אסור. כן כתבו יש פוסקים:

ואם שרטט שטה העליונה. מותר לכתוב משם ואילך בלא שרטוט דמסתמא נכתבה שורה העליונה ביושר והוה כמו שרטוט למה שלמטה. כ"כ הרא"ש והטור:

שוב לא צריך. ובס"ת ממש צריך שרטוט בכולה כדלעיל סי' רע"א סעיף ה' וכ"כ בהגהת דרישה בשם מהרש"ל. תשלומי דיני ס"ת נתבארו בא"ח בהל' תפילין ע"כ קצרתי כאן בדיניהם:

אסור לכתוב שלש תיבות מפסוק כצ"ל. ומ"ש ואם שרטט שורה עליונה כו' בטור כתוב הא דאין כותבין בלא שרטוט היינו דוקא בשיטה עליונה אבל מכאן ואילך השיטה העליונה כמו שרטוט כי היכי דאמרינן גבי תפילין שאם שרטט בשיטה עליונה שוב אין צריך שרטוט לפי שסתם בני אדם יודעים לאמן ידן לכתוב על העליונה בלא שרטוט עכ"ל:
וכתוב בדרישה קשיא מאי אולמיה דתפילין מס"ת ועוד מאי הלכך אני אומר דקאמר הא הוא זה הדבר בעצמו שכתב ר"ת ונראה דר"ת אמר עיקר דבריו אתפילין כמ"ש התוספות וב"י מביאן ומ"ש רבינו כיון ששרטט כו' רצונו לומר ר"ת כתב כן גבי תפילין ואמר הרא"ש הלכך אני אומר כו' רצה לומר כמו שאמר ר"ת גבי תפילין שאין צריך שרטוט אלא שיטה עליונה ה"נ א"צ בס"ת כי היכי דאמרינן בתפילין ושם מוכח לומר כן מכח קושיא שהוכיח ר"ת מינה עכ"ל וחוץ מכבודו לא דק בהבנת דברים אלו דלא זו הדרך אלא הכוונה מבוארת דעל אגרת קאי דאין צריך שרטוט כשכותב שם פסוק אלא אם הוא בשיטה ראשונה אבל אם אין פסוק בשיטה ראשונה ממילא כותב שם בלא שרטוט וכשיכתוב בשיטה שאחריה פסוק אין צריך שם גם כן שרטוט כיון שהראשונה נכתבה בלא שרטוט בהיתר נעשה כאלו היה פסוק בראשונה והיה שם שרטוט לזה כתב כי היכי דגבי תפילין כו' אין צריכין שרטוט רק בעליונה הכי נמי כאן בלא שרטוט רק העליונה ועל זה נתן טעם לפי שסתם אדם יודע לאמן ידיו כו' פירוש כשאין פסוק בעליונה וכותב בלא שרטוט מכל מקום יודע לאמן ידיו ולכתוב שם ביושר זה נראה לי פשוט אלא דהפרישה הבין דהרא"ש כאן קאי אספר תורה ולמד מתפילין ונכנס לפרש במה שלא ניתן לכתוב וכמדומה שלא יצא אותו דבר מפי אותו צדיק אלא תלמיד טועה כתבו:

(שם בשו"ע סעיף ב') שלש תיבות כו'. כ"פ רוב הפוסקים והאחרונים וכ"פ הב"ח ונ"ל להביא ראיה לדבריהם מס"פ מצות חליצה דאמרי' התם דאביי כ' גט חליצ' ואקרינהו לדידיה מן לא עד לקחתה כי היכי דלא ליבעי שירטוט וכן מר זוטרא משרטט לכולה פרשתא אע"ג דלא חפצתי לקחתה לא הוי רק ג' תיבות אלמא דס"ל לאביי ומר זוטרא דב' כותבין ג' אין כותבין [והרא"ש שכתב הא דקאמר ואקרינהו לדידיה מן לא עד לקחתה לא ידענא למה דקיי"ל שלש כותבין] עכ"ל נראה דאין כוונת הרא"ש להקשו' על אביי ומר זוטרא דהא איכא מ"ד בפ"ק דגיטין דג' אין כותבין ועוד דהא הרא"ש גופי' פסק כן בפ"ק דמגילה דג' אין כותבין אלא כוונת הרא"ש להקשות אפירוש רש"י דפירש התם דטעמייהו הוי משום דקי"ל ג' כותבין ד' אין כותבין ואם כן הוה להו לכתוב לא חפצתי לקחתה בלא שרטוט (וכן קשה על הנימוקי יוסף שכ' גם כן כרש"י ודו"ק):