א
דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים:
המקלל אביו או אמו אפילו לאחר מיתתן חייב סקילה אם הוא בעדים והתראה אחד האיש ואחד האשה שקללו במה דברים אמורים שקללום בשם מהשמות המיוחדים אבל קללם בכינוי אינו חייב אלא בלאו כמו המקלל אחד מישראל: הגה וכן המכה אביו או אמו בחייהם בין איש בין אשה חייבים חנק ודוקא אם עשו בהם חבורה אבל אם לא עשו חבורה אינו אלא בלאו כמו מי שמכה אחד מישראל (טור):
ב
הכהו על אזנו וחרשו חייב מיתה שא"א שיעשה חרש בלא חבורה דטיפת דם יוצא מבפנים באוזן ועל זה נתחרש:
ג
היה קוץ תחוב לאביו לא יוציאנו שמא יבא לעשות בו חבורה וכן אם הוא מקיז דם או רופא לא יקיז דם לאביו ולא יחתוך לו אבר אף על פי שמכוין לרפואה: הגה בד"א בשיש שם אחר לעשות אבל אם אין שם אחר לעשות והוא מצטער הרי הוא מקיזו וחותך לו כפי מה שירשוהו לעשות (גם זה בטור ורמב"ם פ"ה מה' ממרים):
ד
היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה אפי' נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג אסור לו להכותם ולקללם ואם הכה אותם או קללם פטור ואם עשו תשובה ה"ז חייב ונהרג עליהם אע"פ שיוצאים ליהרג:
ה
עבר אביו או אמו עבירה שלוקים עליה והיה הבן שליח לדיינים לא יכה אותם וכן אם נתחייבו נידוי לא יהא שליח לנדותם ולא ירדוף ולא יכה אותם בשליחות בית דין אע"פ שראויים לכך ולא עשו תשובה:
ו
כל המבזה אביו ואמו אפי' בדברים אפי' ברמיזה הרי זה בכלל ארור מפי הגבורה שנאמר ארור מקלה אביו ואמו ויש לבית דין להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שראוי: הגה מי שנתחייב שבועה לבנו בבית דין אינו משביעו בשבועה שיש בה אלה שהרי זה בא לקלל אביו אלא משביעו שבועה שאין בה אלה (טור בשם הרמב"ם):
ז
שתוקי (פירוש שתוק לקרוא את אביו בשם כמו שאמרו בפרק י' יוחסין איזהו שתוקי כל שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו) חייב על הכאת וקללת אמו ואינו חייב על אביו אע"פ שנבדקה אמו ואמרה בן פלוני הוא אינו נענש על פיה:
ח
בנו מהשפחה או מהכותית אינו חייב לא על אביו ולא על אמו וכן מי שהיתה הורתו שלא בקדושה אף על פי שלידתו בקדושה:
ט
גר אסור לקלל אביו העובד כוכבים ולהכותו ולא יבזהו שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל עבד שנשתחרר אין לו יחוס והרי הוא כמי שאינו אביו לכל דבר:
באר היטב יורה דעה
רמ״א
א
בכינוי. כגון שדי צבאות חנון ורחום וע"ל סי' רע"ו ס"ט. ש"ך:
ב
חייב. בד"א בבנו אבל אחר שבא והכהו וקללו אחר שנגמר דינו אע"פ שעשה תשובה פטור הואיל והולך למיתה ואם ביישו חייב המבייש בקנס. טור ורמב"ם עכ"ל הש"ך:
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רמ״א
א
משנה סנהדרין דף צ"ג ע"א ויליף לה שם מקרא:
ב
משנה שם דף פ"ה ע"ב:
ג
ברייתא שם:
ד
משנה שם דף ס"ו ע"א ושבועו' דף ל"ה ע"א:
ה
משנ' שם בסנהדרין דף פ"ה ע"ב:
ו
שם במשנה:
ז
מימרא דרבא בב"ק דף פ"ו ע"א:
ח
לשון הרמב"ם מהא דרב לא שביק לי' לבריה וכו':
ט
מהא דרב פפא לא שביק ליה לבריה וכו' וכ"כ ר"י בשם הרי"ף:
י
הרמב"ן בספר תורת האד' לדעת הרי"ף וכ"כ הטור:
יא
רמב"ם בפ"ה מהלכות ממרים מברייתא דסנהדרין דפ"ה ע"א:
יב
שם ממימרא דרבה בר רב הונא ותנא דבי רבי ישמעאל וכו' שם ע"ב:
יג
שם:
יד
שם:
טו
משנה יבמות דף כ"ב ע"א:
טז
הרמב"ם שם ויליף לה שם מקרא דכל שאינו חייב על אביו אע"פ שהוא ודאי אביו אינו חייב על אמו:
יז
אמו דרב מרי בר רחל שהיתה לידתו בקדוש' ולא ירש את אביו ב"ב דף קמ"ט ע"א:
יח
שם מהא דאיתא ביבמות דף כ"ב ע"א דלא אסרו ערוה לגר אלא כדי שלא יאמרו וכו' כמ"ש המחבר
יט
גם זה שם:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רמ״א
א
או אמו. שם פ"ה ב':
ב
כמו המקלל כו'. שם ס"ו א' אזהרה מנין כו' ועח"מ סי' כ"ז:
ג
בחייהם. ודוקא כו'. מתני' שם פ"ה ב':
ד
כמו כו'. שם א' וש"מ ועתוס' שם ד"ה הא בבנו כו':
ה
בד"א כו'. כמ"ש רב מתנא אמר כו' וכן ד"ד פטור ומותר קאמר ומש"ש רב כו' לכתחלה כיון דאיכא אחר דאל"כ אסור לרופא לרפאות דפעמים כו'. תה"א:
ו
(ליקוט) היה כו'. כ"כ הרי"ף בפ"ב דיבמות מהא דסנהדרין אבל תוס' ביבמות שם ד"ה בשעשה כו' פי' ההיא דסנהדרין ג"כ בעשה תשובה וכ"כ המרדכי ביבמות שם בשם ר"ת דבעיא דשם בעשה תשובה דאל"כ לא היה אומר רב ששת ואחר מי התירו כיון דלאו עושה מעשה עמך וברייתא היוצא ליהרג דמחייב בעשה תשובה כבר מוקי לה התם בשאין מסרבין לצאת אבל בלא עשה תשובה אין לחלק בין איסור לחיוב דהא עושה מעשה עמך לא כתיב אצל חיוב דפריך גמ' מינה אלא אצל איסור וקושית הגמ' באמת דאפי' לכתחלה מותר (ע"כ):
ז
ואם כו' ואם כו'. יבמות כ"ב ב' וסנהדרין שם ת"ש היוצא כו' אלא אחר כו':
ח
אע"פ כו' ולא כו'. כנ"ל:
ט
שתוקי כו'. (אע"פ כו') כמ"ש בחולין י"א ב' דלמא לאו כו' (עמ"ש רבינו באה"ע סי' ד' ס"ק נ"ז):
י
ולא על אמו וכן כו'. כמ"ש ביבמות כ"ב א' השתא כו' גר שנתגייר כו'. וז"ש בס"ט גר כו' וכמו לענין עדיות שם:
יא
אבל עבד כו'. כמש"ש ס"ב א' הכל מודים בעבד כו':
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רמ״א
א
(סי' רמ"א סעיף ט') באנו מקדושה חמורה. היינו בנימוסיהם הגאון פורת יוסף בספרו אשל אברהם באגרת הנדפס בשער הספר (אות כ'):
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רמ״א:א׳
א
בכינוי. כגון שדי צבאות חנון ורחום וע"ל סי' רע"ו סעיף ט':
רמ״א:ב׳
א
כמו המקלל אחד מישראל. עיין בח"מ סי' כ"ז:
רמ״א:ג׳
א
אף על פי שיוצאין ליהרג. במה דברים אמורים בבנו אבל באחר שבא והכהו וקללו אחר שנגמר דינו אף על פי שעשה תשובה פטור הואיל והולך למיתה ואם ביישו חייב קנס המבייש. טור ורמב"ם:
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רמ״א
א
אע"פ שיוצאים ליהרג. בגמרא ובטור איתא דאחר שהכה וקלל למי שנגמר דינו אף על פי שעשה תשובה פטור מעונש לאו הואיל והולך למיתה אבל בנו חייב אף לאחר מיתה בקללה ואף בהכאה דפטור בלאחר מיתה הוא מטעם דאין חייב בהכאה אלא בעושה חבורה ואין חבורה לאחר מיתה אבל כאן שייך חבורה על כן חייב:
ב
מי שנתחייב שבועה כו'. בתשובת הגאונים סי' ש' שאלה אם יכול הבן לתבוע מאביו. תשובה לא אשכחן ראיה להפקיע תביעתו של בן שלא להשביע אביו אלא רגילין ב"ד לומר לבן הקנה תביעתך לאחר שלא תבא לידי מקלל אביו וכי הווייהו לאחר לא אתי הבן להאי מילתא עכ"ל:
ג
בנו מהשפחה כו'. דכל במעי השפחה או במעי כותית כבמעי בהמה דמי:
יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה
רמ״א
א
(סימן רמ"א סעיף ד') היו אביו ואמו רשעים גמורים אפי' נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג אסור לו להכותם כו'. בס' ברכי יוסף הוכיח מדכתבו הט"ו זה ש"מ דנוהג אף בזמן הזה.
ב
(שם סעיף ט') גר בימים הקדמונים אסור לקלל אביו עובד כוכבים ולהכותו ולא יבזהו שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקלה. בס' בה"י הקשה דלא שייך לומר כן רק גבי ערוה דגם קודם גרו' היו אסורים משא"כ בכבוד דלא מצינו דב"נ מצווין ע"ז. וי"ל דאע"ג דל"ח בהדי ז' מצות שב"נ נהרג מ"מ מצינו שנענשו ב"ש על זה חם ובניו שלא כיבד לנח אביו כדאיתא ברבה פ' נח ופ' משפטים ובחי' להרמב"ם הארכתי:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5