פרי צדיק, עקב י״ט

א

גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. הענין ע"פ מה שא' (ברכות ס"ג.) ע"פ בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך אמר רבא אפי' לדבר עבירה וגירסת ע"י א"ר פפא היינו דאמרי אינשי גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי. והיינו אף שעובר עבירה מפורשת שעובר על לאו דלא תגנובו מ"מ כיון שאינו שוכח את השי"ת ומאמין בה' בשעת מעשה דקרי רחמנא ע"ז נא' והוא יישר ארחותיך שהשי"ת יישר ארחותיו ולא ידח ממנו נדח ויהי' לו תיקון. דלפעמים משכח היצה"ר הכל ששוכח בה' וכמו שא' (נדרים ל"ב:) דבשעת יצה"ר לית דמדכר ליה ליצ"ט. משא"כ כשזוכר בה' רק נעלם ממנו שהוא עבירה והי' סבור שעושה טוב אז השי"ת יישר ארחותיו. וכן נראה מפי' הרמב"ם ז"ל סוף ברכות שכתב לפרש בשני יצרך ביצ"ט וביצה"ר וכו' ואפילו בשעת העבירה והכעס והאף שכל זה הוא יצה"ר כמו שאמר בכל דרכיך דעהו ואפילו בדבר עבירה. משמע שמפרש שעכ"פ בשעת עבירה ישים אל לבו להאמין בה' וכעין גירסת ע"י גנבא וכו'. וזה הענין בפ' זו שמה שנאמר פעם אחת מקציפים הייתם את ה' זה מובן שהביאו קצף כביכול להשי"ת. אבל כתיב בפ' זו ב' פעמים ממרים הייתם עם ה' זה אינו מובן דהי' צריך לומר ממרים הייתם סתם או ממרים הייתם לנגד ה'. אך הפי' הוא שזה לא אמר לחסרון רק אמר זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים וגו' דשם במצרים הי' חטאם ששכחו בה' לגמרי שהיו משוקעים כעובר בבטן אמו. משא"כ אחר שיצאו ממצרים זכו שאף שעשו חטאים מ"מ ממרים הייתם עם ה' היינו שהשי"ת לא נשכח מאתם לגמרי אפי' בשעת העבירה ע"ד מש"נ בכל דרכיך דעהו אפי' לדבר עבירה. וכן אמר אח"כ ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם היינו מפני שהוא משרע"ה היה המורה והרב שלהם והוא היה שורש בחי' הדעת והכניס בהם ג"כ בחי' הדעת ולכן נקרא דור המדבר דור דעה וזה הפי' מיום דעתי אתכם. והועיל עכ"פ שאף כשהייתם ממרים הי' עם ה' שלא נשכח ה' מהם. וכן הוא הענין שנזכר עליו ולא האמנתם לו היינו מה שאמרו הננו ועלינו שהיו ממרים שהרי משה אמר להם אל תעלו כי אין ה' בקרבכם וגו'. אך לפי דעתם הי' סוברין שכיון שעושים תשובה ורוצים לעלות יתרצה להם השי"ת ויהי' עמהם. וזהו מה שאמר ממרים הייתם עם ה'. וכן דוד המע"ה בשעה שעשה אותו מעשה דבת שבע לא עלה על לבו כלל שהוא חטא וכמו שאמרו (סנהדרין ק"ז.) ראוי' היתה ב"ש לדוד וכו' אלא שאכלה פגה. ואף שאמר בחנני ה' ונסני וגילה לו השי"ת שיהי' ענין הנסיון בזה לא עלה על לבו שזה נסיון. ואף שאח"כ ששמע מהנביא אתה האיש וכן אפס כי נאץ נאצת את אויבי ה' וגו' וידע שהוא חטא אמר גם כי אלך וגו' לא אירא רע כי אתה עמדי שבשעת החטא ג"כ לא נסתר השי"ת מנגד עיני והי' עם ה' ובטוח הוא שיהי' והוא יישר ארחותיך שהשי"ת יתקן דרכיו ואף אחר שנא' לו קבל עליך יסורין כמו שא' בגמ' (שם) אמר שבטך ומשענתך המה ינחמוני שמהשבט יהיה לו משענת שיזכה אח"כ למשענת וזה המה ינחמוני: