סוד ישרים, ליל שביעי של פסח כ״ג

א

ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו' בזוה"ק (בשלח מ"ו.) אמאי סליק גרמוי אלא בגין דהוה רישא לנחתא לגלותא וכו'. והנה הגם שאם לא הכניס יוסף אור למצרים בזה שמל אותם לא הי' בכח מצרים למשול כל כך על ישראל. אכן באמת הי' גלות מצרים גזירה מבין הבתרים ואם לא הי' יוסף הצדיק מופיע בהם אור של המילה אזי הי' למצרים טענה חזקה לך לאומן שעשני כי הי' משוללי בחירה בזה השעבוד. מאחר שכבר נגזר כך עוד בבין הבתרים. אולם בסבת המילה הכניס בהם יוסף הצדיק מעט אור הבחירה ושוב אפס טענה לך לאומן שעשני:

ב

וזהו ויקח משה את עצמות יוסף עמו וכמבואר שם בגין דהוה רישא לנחתא לגלותא היינו שבזה המעט אור שהכניס יוסף למצרים הראה מרע"ה החילוק בין ישראל למצרים שגבי מצרים הוא כל הבחירה שלהם רק על הגוון. אבל הבחירה של ישראל נקרא עצמות יוסף להורות שעצם הגוף הגשמי של ישראל הוא כך בקביעות לילך תמיד באור הבחירה וזהו שאמרו ז"ל הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף ראה וכו' ולהבין זאת הלא נאמר וישב הים לאיתנו וביארו ז"ל לתנאו הראשון שהתנה הקב"ה במעשה בראשית עם הים ומה זה שאמרו שנס מפני ארונו של יוסף. אכן הענין הוא כי בכל התנאים שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית צריך שיהי' אח"כ כשמגיע זמן התנאי נפש כזו שיברר זה התנאי ויוסף הצדיק הוא נפש המברר זה התנאי שהתנה הקב"ה עם הים במעשה בראשית והוא כי הים רומז על שלילות הבחירה ובמקום המשולל בחירה שם ניכר מפורש שרק כחו ית' מנהיג את העולם כמו שמצינו במדרש (בראשית רבה ה') משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכם אלמים והי' משכימים ושואלין בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין אמר המלך אילו הי' פקחין על אחת כמה וכמה הושיב בה המלך דיורי פקחין עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין פלטין זו של מלך שלנו הוא אמר המלך תחזור פלטין לכמו שהיתה כך מתחילת ברייתו של עולם לא הי' קליסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד מקולות מים רבים אדירים משברי ים ומה הי' אומרים אדיר במרום ה' היינו כי במקום המשולל בחירה שם ניכר מפורש הנהגתו ית' כי דוקא המים שנקראו עבדים אלמים כי הים רומז על גודל הטרדה כדאיתא בגמ' (תמיד ל"ב.) דכל נחותו ימא לא מייתבא דעתהו עד דנחתו ליבשתא הרי שהים מורה על שלילות ישוב הדעת מפאת הטרדה וממילא אין שם שום בחירה לזה הי' יכולין כך לקלס אדיר במרום ה' מה שהפקחים בעלי בחירה אינם יכולין כך להכיר מפורש כח הנהגתו ית' כמו שיכול להכיר הבלתי בעל בחירה כי הבלתי בעל בחירה נקרא ודאי עושה נגד הבעל בחירה וכמו שמצינו בגמ' (חולין ז'.) שהנהר גינאי השיב לר' פנחס בן יאיר אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה היינו כי מאחר שהוא משולל בחירה הוא אצלו מפורש שרק השי"ת מנהיג עמו אכן השיב לו ר' פנחס בן יאיר אם אי אתה חולק לי גוזרני עליך וכו' ולכאורה מה זה תשובה השיב לו ר' פנחס בן יאיר הלוא שפיר השיב לו גינאי נהרא. אכן מתוך תשובת גינאי נהרא שהשיב אשר יען שכל פעולותיו הוא בלי בחירה נקרא ודאי עושה משא"כ האדם שכל פעולותיו המה בבחירת דעתו נקרא ספק עושה. מתוך זאת התשובה בעצמה הראה לו רפב"י שמוכרח לו לחלוק את מימיו כי הספק שלו הוא גדול הרבה יותר במעלה מהודאי של המשולל בחירה ואמר לגינאי נהרא הגם שאמת הוא שאדם הוא בעל בחירה ונקרא רק ספק עושה אכן אני באותו הספק של הבחירה פועל יותר רצונו ית' ממה שאתה עושה בודאי כי מאחר שיש לנו בחירה ועוד זאת בשעתא דיצה"ר לית מאן דמדכיר ליצה"ט עד שיוכל האדם ג"כ לישאר בלי בחירה ולומר אדיר במרום ה' כמו כל הברואים המשוללים בחירה ובכל זאת אינני רוצה לסמוך על התקיפות שמנהיג עמי השי"ת בלתי בחירתו למעלה מדעתי ולומר אדיר במרום ה' רק שאני עובד תמיד ליפעל רצונו ית' בתפיסת דעתי ולהוריד השכינה למטה להפעולות שלי כדי לעשות רצונו ית' בבחירת דעתי הטובה לזה נותן השורת הדין נמי שהספק שלי ידחה את הודאי שלך כי במקום הבחירה שלי אין לך שום עסק בו עם השי"ת אבל אני יש לי תמיד עסק עם השי"ת להנהיר בעבודתי אף במקום המשולל בחירה לצמצם א"ע גם שם בבחירתי הטובה ועל זה הצמצום רומז ארונו של יוסף לזה אמרו ז"ל הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף ראה וינס: