א
ואמר שאין לעבור אפי' על איסור קל שהוא מדרבנן משום כיבוד אב או מוראו. כגון הבן רוצה לילך אל הרב ללמוד שלבו חפץ בו ואביו צוה בתוקף שילך אל רב אחר, הבן אין צריך לשמוע לו1 עי' תה"ד סי' מ'. וכן מצאתי בי"ד בסי' ר"מ וז"ל: אפי' מצוה של דבריהם לא ישמע לו ע"ש. וצריך איש לנהוג כבוד בחמיו ובחמותו2 עי' בטו"ז שם ס"ק י"ט. וה"ה אשה3 עיי"ש סעיף י"ז. אבל באשת חמיו שאינה אמה של אשתו אינו צריך לנהוג בה כבוד.
ב
ואמר שאין בני רשאי לגלח זקני אע"פ שאני מוחל על כבודי משום שמא יעשה בי חבורה1 עי' סנהדרין פ"ד ע"א ובטיו"ד סי' רמ"א. ואמר שכת' בס' חסידים2 סי' רל"ד. אם אמר לבנו תן לי דבר זה לאכול או כה"ג, ובנו יודע שהוא רע לו אינו צריך ליתן לו. וזכורני שאמר זה דלעיל כשאמר בגזירה מווינא הי"ד היו מענים את רבו בע"ה מוהר"ר אהרן זקצ"ל, וכשבא מהענוי שואל כמה פעמים לשתות מים לסוף נתנו לו ומיד אחר השתיה נתבקש בישיבה של מעלה הי"ד. ואמר להח"ר טרשטיל שיושב עם בנו הגדול באמבטי שקו' וואשר באד בערב ר"ה. ואמר זה הרבה לך שעשית כן בער"ה, כמדומה לי שהיה טעמו משום הרהור3 ועי' אהע"ז סי' כ"ג סעיף ו' בהגה. מצאתי מזה בפ' מקום שנהגו4 פסחים נ"א ע"א. גבי כדתניא עם הכל אדם רוחץ וכו' ע"ש. מותר לפרנס אביו מן מעשר שלו, כן כתב בסי' אשי' במסכת קדושין5 עי' בהגהת הרא"ש פ"ק סי' נ' ובשו"ת מהרי"ל סוף סי' נ"ד. בשם ר' יצחק מאופנהיים. וז"ל תשוב' מהרי"ל זצ"ל6 תוך סי' נ"ו. מתנות לאביונים עניות דעתי נוטה דלא נפיק במעות מעשר, דכיון דתקנה דרבנן הוא הוי דבר שבחובה ונמצא פורע חובו ממעשרו, ואין לו בו אלא טובת הנאה. ויש מרבו'7 עי' במרדכי פ"ו דשבועות סי' תשס"ז ובשל"ה דף רס"ב. דפסקו דאינו ממון. ואפי' למ"ד ממון, מ"מ הוי דבר שבחובה וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. ואע"ג דרבנן בתראי שרו להאכילו לאביו בזמן הזה, הר"י אופנהיים כמו שכתבתי לך כבר, התם ה"ט דלא קפדינן אלטותא דתבא מאירה למי שמאכיל את אביו כו', וטעמא משום דגנאי הוא לאב, וכה"ג דהוי דרבנן ליכא גנאי ואין כאן חובה אלא שיהא לאביו מזונו והרי יהיה ליה. אבל הכא דעיקר תקנה וחיובא עליה רמיא לא נפיק אלא מדידיה. והמדקדק וחס על שלו יכול ליתן משלו שני פרוטות או לסמוך על מעות פורים ולאפושי [להו] מן המעשר, מצאתי. ואמר שמותר לילך אחר אשת חבר או אחר אמו, משום דבזמן הזה אין אנו מוזהרין כ"כ מלילך אחרי אשה8 עי' אהע"ז סי' כ"א. וזכורני שכלתו רעדיל ז"ל, לומדה לפני זקן אחד ששמו ר' יודיל סופר ז"ל בבית הגאון זצ"ל, במקום שרוב בני הבית הולכים שם9 ועי' שו"ת מהרי"ל סי' רכ"ו. ואותו זקן הוה נשוי.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.