לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) כ״א

א

העתקתי ממה"ר יודא אוברניק ז"ל שהעתיק ממה"ר פנחס יצ"ו, ששמע מן הגאון מוהר"ר איסרליין זצ"ל. בספר התרומה [כתב] דאין תולין הכתם בג' ימים הראשונים ואמר מורי¹ תה"ד סי' רמ"ט. דוקא כגריס אבל פחות תולין. דאמר בגמ'² נדה נ"ח ע"ב. דא"כ לא טהרתם בנות ישראל שאין לך סדין שאין עליו כמה טפים דמים [כתב בספרו]. מלקוטי מה"ר יודא אוברניק זצ"ל, כת' במרדכי³ ה' נדה סי' תשל"ו ועי' בהגה שם והיינו הך דסליק מיניה וכ' לעיל בשם ס' התרומה. כשתספור ז' נקיים בג' ימים הראשונים צריכים להיות נקיים אפי' מכתמים, ואמר מו' יצ"ו היינו דוקא כתמים כגריס שאינה תולה באילו ג' ימים אבל פחות מכגריס ודאי אין קפידא דאל"כ לא תמצא סדין טהור כו'. ושעור גריס בסמ"ג⁴ ט'. עדשי' ג' על ג' ובמרדכי⁵ שם ועי' בחידושי אנשי שם סק"ג ובשו"ת מהרי"ו סי' ס"ב. ג' שערות לעדשים, ואמר יצ"ו דכך הוא קבלה כמו הילבליק וינער. וכן מצאתי בי"ד בסי' ק"צ וז"ל: וגריס הוא ט' עדשות וכו'. וכל אשה צריכה ז' נקיים סמוך לחופה או בודקת בכל יום פעמים⁶ עי' בהגמיי"מ פי"א מהא"ב סי' ה'. היכא שטבלה קודם לחופה. אבל לאחר החופה אינה צריכה בדיקה אע"פ שלא בעל. כתב הג' בהלכות נדה⁷ בסוף ס' שערי דורא מדף נ"ב ולהלן. [שהיה לרבו מהר"א זקצ"ל וז"ל], פרשב"ם⁸ וכ"ה בכל הפוסקים שהביאו דין זה בשם הרשב"ם אמנם בהגהות שע"ד הביאו בשם הרשב"א. דבעינן ז' נקיים סמוך לבעילת מצוה וכו'. כשלמדו לפניו תלמידים חשובים הלכות נדה⁹ בשערי דורא שם, וכל האמור מכאן ולהלן הוא מדבריו. ואני חברתי עמהם ואמר לנו הרבה קבלות ואמ' סמוך לבעילת מצוה פי' סמוך לחופה. בהלכות נדה אלא א"כ יש בחור אחד עמהם כו' כן נוהגינ'. בהלכות נדה החתן צריך לשאל לכלה אם [שמרה] ז' נקיים וכו' וכן המנהג. ואלמנה שרוצה להינשא אין להקפיד אם היא טהורה. ושמעתי ממהר"י אוברניק זצ"ל ששמע מן הגאון זצ"ל דאין נוהגין כמיימוני וסמ"ק שאין מקדשים נדות¹⁰0 עי' אהע"ז סי' ס"א. ושמעתי שהאלמנות אינם הולכין לחופה כשהם טהורות משום שאם תתעבר מיד ויולדת למקוטעים שמא העולם מוציא לעז על הולד. מה שכת' בהלכות נדה דרך בנות ישראל להמתין ג' ימים לבד יום שרואה בו ויום שפוסקת בו להלביש חלוק לבן וזהו ה' ימים¹¹1 שם בשע"ד הגה על הגליון. ואמר הגאון זצ"ל לאו דוקא ה' ימים כי אינה צריכה רק ד' יום. ומותר לשתות ממשקה ששתה ממנו אשתו נדה כגון אם הורק המשקה מכלי זה אל כלי אחר, או שאינו יודע הבעל ששתה ממנו אשתו מן המשקין¹²2 עי' הגמיי"מ פי"א מהא"ב סי' ל'. [כת' בספרו]¹³3 תה"ד רנ"ב. בחדושי מהר"ם קלוזנר כתב, ואם אשתו נדה חולה אין להתיר בדבר קל לבעלה ליגע בה. וכן אירע מעשה דבעלה היה רופא ונשאל לחכם אם מותר לאחוז לה הדפק ואוסר החכם, וכן דרש מורי יצ"ו. מלקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל [כתב בספרו] וזכורני שפ"א היתה אשתו כמו אנושה שקורין בל"א אונמעכטיג, ואמר לי אין לי רשות ליגע בה מחמת שאינה טהורה, שים ידך על פדחתה ותנסה אם יש לה חמימות או קרירות ועשיתי כן. מלקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל, אמר מורי ואסור לשכב על המטה שאשתו נדה שוכבת עליו אפי' שלא בפניה, אבל מה שנהגו דלא ליגע במיטתה לא מצא סמך לזה¹⁴4 עי' בדרישה סוף סי' קצ"ג ובטו"ז סי' קצ"ה סק"ו. מי שאשתו ילדה נקבה אינו מפסיד אם הוא פורש מאשתו ליל יום שמונים ואחד¹⁵5 וכ"ה במהרי"ל ה' טבילה, ועי' ב"י ריש סי' קצ"ד.