לקט יושר, חלק א (אורח חיים) ק״כ

א

[אתחיל לכתוב סימני הדרשה, השם ית' וית' יתן לנו תורה מורשה]. תשובה, חטה מלשכון תחטאני באזוב, וחטא את הבית וטהר. עיקר תשובה [התשובה] לשוב מדרך הרע, מודה ועוזב, ולא שק ותענית גורמים. וחטה רומזת שיהפך מאודם ללובן, שע"י טחינה נהפכת משחמתית לסלת נקייה. גיהנם, שעורה מלשון ושעירים ירקדו שם, ולא יזבחו לשעירים. כל יורדי גיהנם עולים חוץ מן הבא על הגויה¹ פ"ה מ"ח. שהיא דומה לבהמה, ושעורים מאכל בהמה. בית המקדש, גפן מלשון הביאני אל בית היין, והוא בית תפלה, כי ביתי בית תפלה, עיקר תפלה על דרך הסוד ליודעים, וגם יכוין בעיקר בשבחות ובשירות של מקום ב"ה. יין רומז לזה נכנס יין יצא סוד, ואין אומרים שירה אלא על היין. גן עדן, תאנה כמ"ד עץ הדעת שבתוך הגן תאנה היה² ב"מ נ"ח ע"ב חוץ משלשה ואלו הן הבא על אשת איש וכו', ועל הגוי' לא נאמרה ולא נשנה בשום מקום, כדמוכח בתוס' שם ד"ה חוץ. אמנם כוונתו למאי דאמרי' בעירובין ד' י"ט ע"א ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל שבא על בת עכו"ם וכו'. והרוצה להיות זוכה לג"ע יהא זהיר בעונו ומעדן שבת שהוא מעין עוה"ב ויהא מכתף ועייל, מכתף רמז לתאנה שאין לקיטתו כאחד.

ב

כסא הכבוד, רמון מלשון רמה, כמו כסא כבוד מרום מראשון, פעמון ורמון ונשמע קולו בבואו אל הקדש. וכן החיות ישוררו לעמת כסא, והוא רומז למלכות וגדולה. כסאו כשמש, על כסא דוד וממלכתו, עיקר הצלחה הגדולה יברח ממנו אז מחזרת אחריו כמו שהוא מאוחר לברכה, לפי מדרש ארץ ארץ¹ ברכות מ' ע"א. וזכה צורתו לכנס לפנים.

ג

זית שמן, שמו של משיח, טוב שם משמן טוב ריחו נודף גם הוא ידין בהריחו. כל מקום ששמן מצוי שם חכמים מצוים, תקוע אלפ' לשמן¹ שם ד' מ"א ע"א. ויקח יואב אשה חכמה מתקוע. איזה חכם הרואה את הנולד, אפילו במילי דעלמא כ"ש ביראת חטא, כדכתיב ראשית חכמה יראת ה' וגו', בכלל זה שלא יאמר לעולם בוצינא טב מקרא² מנחות ד' פ"ה ע"ב. דבש, תורה מתוקה מדבש, דבש וחלב תחת לשונך, שקולה כנגד כלם, שהרי התמרים הם רביעי לז' המינין, לפי מדרש ארץ ארץ, ונמצא ג' מימין וג' משמאל, והן באמצע. עיקר תורה, שאינו מגיס דעתו ומתייהר. סימן לגסות הרוח עניות של תורה³ סוכה נ"ו ע"ב. תמרים לא מפנקן⁴ קידושין מ"ט ע"ב. בכלל זה שלא ישחק בעצמו.

ד

נחזור לתשובה, מר"ח אלול ואילך יתחיל בזריזות ובזהירות, כי אז ל' יום קודם יום הדין, זמן ב"ד ל' יום¹ כתובות ד' י' ע"ב. ותוקעים כדי להזהיר בתשובה לבקש זכיותיו ליום הדין. אלול מלשון ויאללון תרגום של ויתורו² ב"מ קי"ח ע"א. ע"כ סימני הדרשה. ומעתה אפרש מה שיש בידי לפרש בע"ה. ז' דברים ברא הקב"ה קודם שברא את עולמו, [בריש פ' מקום שנהגו³ במדבר י"ג, ב'. מצאתי והתניא שבעה דברים], ואלו הן תשובה וגיהנם ובית המקדש וג"ע וכסא הכבוד ושמו של משיח והתורה. [וק"ל הפייט ביום שני של שבועות חשיב אבות העולם קדמו למוסדי ארץ א"כ הוי ח'? ונ"ל הפייט היה מקובל], וכנגדם ברא ז' דברים שהם שבח הארץ ושיבח בה א"י שנאמר ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה וכו', ואלו ז' דברים שקדמו לעולם כלם רמוזים מזה הפסוק. חטה רמז על התשובה כגון חטה שהיא אדומה במראית ואחר טחינה נעשית קמח לבן, כעין זה בתחלה קודם שיעשה תשובה דומה לאדמומית כמו שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כשיעשה תשובה. כעין חטה שנטחנה ותהיה כתושה ונהפך ללבן, כן יהפוך עצמו כל אדם ויעשה [כהאי גוונא] תשובה. וע"כ רמוז ג"כ מן החטה שהיא לשון חטוי וטוהר, שיטהר עצמו ורעיוניו ויעשה תשובה שלמה. ועיקר התשובה לשוב מדרכו הרע עזיבה גמורה שלא ישוב אחר תשובה למעשיו הרעים אשר עשה ויתחרט עליה', ויהיו לעיניו תמיד לבלתי עשות' שוב עוד.