א
[כתב בספרו1 תאמר. אמנם נראה דאותה מלאכה שעושין הנשים לצעיפים קודם הכביסה שמוללי' הקצוות אין לאסור בשבת זו כל עיקר בצעיפים ארמאיות. דאפילו בצעיפים ישראליות אינו אלא חומרא בעלמא, דלא דמי כלל לתקון השתי לבגדי' חדשים. וגם הנשים הטוות חוטין כדי לתפור בהן בגדים, ומחייתן ממלאכה זו, נראה דשרי לטוות בשבת זו דהך נמי לא דמי לתקון השתי, שהוא בתחלת אריגת הבגדים, ואיכא שמחה ול', בדבר, משא"כ חוטי התפירה. הנ' לע"ד כתבתי]2 תה"ד סוף סי' קנ"ב, הובא בב"י סי' תקנ"א ועי' בד"מ סק"ב.
ב
העתקתי מדלעיל. כתב1 הנ' לע"ד כתבתי ליתא בדפוס, ועי' שו"ת חות יאיר סי' ע"ו שכ' כל מקום שכותב הרב תה"ד בסוף התשובה הנלע"ד כתבתי, יש לי קבלה מרבותי שהדין ההוא רפוי בידו. הנשים שמכבסות הצעיפים לגויות בשכר, דיש להתיר שבת זו שחל ט"ב בתוכה, דלא אסרו אלא דבר ששייך בו אבל ושמחה, לאפוקי בגדים ארמאיות דלא שייכי כלל. וראייה דכתב מהר"ם במסכת שמחות, דבגדי קטנים אסור לכבס בשבת זו, ועוד2 ג"ז שם בתה"ד ריש סי' קנ"ב. דבטלי קצרי דבי רב. ודוקא בגדי קטנים אין בהן משום עגמת נפש, אבל גבי ארמאיות ליכא האי טעמא. אמנם (לא)3 צ"ל והביא ראיה מדבטלי וכו' משמע לגמרי ועוד הא אמרינן תינוקות דבית רבן בטילים בת"ב משום פקודי ד' ישרים משמחי לב ע"כ. משמע דוקא בגדי קטנים דשייך בהוא נמי אבילות אי משום חינוך או משום עגמת נפש וכו' וכל הני סברות לא שייכי בארמאיות. אסור משום מראית העין כיון דלא מוכח וניכר דשל ארמאיות הן, ודמי להאי דמייתי4 לן. פ' איזהו נשך מי שאמר לישראל הילך מעותי, והלוה (לי) ברבית מותר אבל אסור משום מראית העין. וכן גבי קיבולות חוץ לתחום באבל ובחוה"מ וע"ש.
ג
לעיל גבי ל"ג בעומר כתבתי, דשרי לאכול בשר ולשתות יין מר"ח אב עד אחר התענית ביום המילה ע"ש. מלקוטי מהר"י אוברניק יצ"ו1 צ"ל דאיתא במרדכי פ' איזהו נשך [סי' שי"ג] גוי שאמר לישראל הילך שכרך וצא הלוה מעותי בריבית מותר אבל אסור וכו'. דרש מ"ו: בני אדם שמתענים מי"ז בתמוז עד אחר ט"ב, שצריכים להשלים ולא דמי לתעניות דסליחות, דהתם לצעורי קאמכוין2 עי' תה"ד סי' קמ"ו. אבל הכא מתענה על הצרה שעברה על ראשינו בע"ה, כמו שאנו מתענים הד' תעניות ומשלימים ה"נ צריך הכא להשלים.
ד
כשנופל ר"ח אב בשבת היה מלביש בגדיו של שבת משום דט"ב חל בשבוע אחרת, והיה קורא בב' ס"ת, אע"פ שכ' א"ח1 כדאמרי' בתענית ד' י"ב ע"א אנשי משמר מתענין ולא משלימין דלצעוריה נפשיה בעלמא הוא. כשנופל פרשת שקלים בכי תשא חוזר לראש, מ"מ היה קורא בב' ס"ת. וראייה כשנופל פ' שקלים בויקהל אנו קורין בב' ס"ת. ומפטיר בניאושטט כה אמר ה' השמים כסאי והארץ וגו' [בישעיה]. אבל בשאר מדינות אומרים שמעו וגו', וכן כתוב בגמרא2 סוף סי' תרפ"ה. אבל במקום שאין המנהג ידוע השמים כסאי. ועיין בתו' פ' כל שעה3 מגילה ל"א ע"ב.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.