לקט יושר, חלק א (אורח חיים) קט״ו

א

ונוהג לומר כשמתפלל לפני התיבה: מרן דלא נהדר ריקן לבסוף, אבל אינו חש על אחרים איך אמרו. ואין החזן צ"ל מה שכפל הקהל. העתקתי מהאגודה ממסכת יומא ואין ש"ץ מחזיר הודו וכו'. וזכורני כשקובע זה היום קרא השמש כל הקהל מב"ה לחצר ב"ה, אפילו בחורים אפילו מלמדים ואמר להם אתם שמעתם איך שיאמרו הגוים בשאר ארצות מחמת שזה השנה שנה ג' שהולכים לרום הי"ז יצילנו¹ ד'. אם אתם רוצים לקבל עליכם זה התענית, אולי ירחם עלינו הי"ז! ואמרו כל העם נעשה, לבך פרנס אחד אמר שאינו יכול להתענות, מחמת שיש לו כ"כ כאב שניים או עיניים, אבל רוצה לתן מעות לצדקה. ואמר הגאון לתן מעות לצדקה גם הוא טוב, ולא היה שום זקן באושטריך שזוכר מה שהיה קודם נ' שנה ביובל שלפניו. אבל עתה היה רשע בקצת מקומות מחמת שהכומרים היו דורשים לע"ז, ובקצת מקומות היו מבטלים הרבית, אבל ש"ל אינו נעשה שום היזק לישראל בגופו מחמת זה. וכשהיו תפוסים בפייערן ונעשו גירושים בע"ה, עשה הגאון ז"ל גם יום אחד, [כמו שכתב בסדר היום הזה], והי"ז ישלח לנו משיח במהרה בימינו בקרוב.

ב

וזה סדר היום וישכימו לב"ה ביוהכ"פ, ויעמוד ש"ץ בהשכמה, ויאריכו בסלח לנו לומר פתיחה¹ עי' רי"א צד קפ"א וגידעמאן צד קנ"ב. עם ה' השני' הארוכ', סליחות אני יום אירא, אויתיך קויתיך, אין כמדת בשר, איה כל נפלאותיך, איה קנאתיך, אך בך מקוה ישראל, רבת צררוני, אלהים אל דמי לדמי, שלישי' אלהים אין בלתך, שלמונית תוחלת ישראל, פזמון חנינו ה' חנינו, עקידה איתן למד דעת טרם ידעוך, זכור ברית, חטאנו, אל נא רפא נא. ודוי דרב סעדיה, וידלוג מה ששייך לר"ה. ג"פ ודוי אשמנו, ויסיימו כמו בזכור ברית עד ואל יעכב כו'. והיחידים כשהם מתפללים קודם הש"ץ, יאמרו אחר התפלה ודוי ע"ח כמו ביוהכ"פ. ויאמרו אבינו הש"ץ והקהל. וידלגו מה ששייך לר"ה ויוהכ"פ. וכשנופלין בתחנון יאמרו מחי ומסי, תחנון, מקוה ישראל² וזה סימנם בסדר ימי הסליחות הנ"ל: ע"ח, י"ח, ז', ט"ו, י"ב, ו', סליחה ליום השביעי כמנהג פוזנא, קי"ז, מ"ו, נ"ו, כ"ג, וסליחה לתחלואי ילדים שנאמרה בשובבי"ם ת"ת. וכו' כמו באשמורת בסליחות. ויקראו ג' בתורה בפ' ויחל. ואחר יציאה מב"ה ישבו טובי הקהל לדקדק אם יש מכשולות או עבירה בקהל לבטל ולתקן אותן. וילכו לבית הקברות מקצת הקהל ולא כלם שלא יתמהו הגוים. במנחה יקראו בתורה בפ' ויחל ויפטירו במלכים מויעמוד שלמה עד ויהי ככלות שלמה³ שם סי' פ"ז. ובסלח לנו יאמר ש"ץ ג' ויעבור⁴ מלכים א', ח', כ"ב עד נ"ג. תערוג אליך, אם אמרי אשכח' מרי שיחי, פזמון יחביאנו צל ידו. ויתנו צדקה, כל הקהל יתנו הגולגול' כמו בתענית אסתר. ומי שיש לו ק' ליטרא במס ויותר עד אלף ליטרא יתן מותר על הגולגולת ב' גדולים וכו'.

ג

יתענו כל אותן שהתחילו להתענות. ועוברות ומניקות לא יתענו אם ירצו, רק לא יאכלו דבר חם ושום בשר. וכן דין חולים שאין בו סכנה. ויולדת תוך ז' לא ימנעו מכלום. וראיתי שהש"ץ מתעטף במנחה, וזכורני שא' ההפטרה בניגון הפטרות ט"ב, זהו סדר היום שסדר הגאון זצ"ל.